נחה דעתנו שלא נפלה טעות בעובדות שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי; שהממצאים שנקבעו תומכים במסקנה המשפטית של פסק הדין; ולא מצאנו בפסק הדין טעות שבחוק. משכך מצאנו שיש לדחות את הערעור לפי הסמכות הנתונה לנו בתקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
כל האמור נכון להוציא את קביעת בית המשפט בעניין התיישנות זכויותיה של המערערת לקיזוז תמלוגים עתידיים מהמשיבה, ככל שמגיעות לה. עניין זה, שלא היה חיוני לצורך הכרעת הדין (מאחר שלא היה מקום מטעמים דיוניים לתת סעד הצהרתי במקרה דנן), לא התברר באופן שלם. לפיכך ראינו לנכון לבטל את קביעות בית המשפט קמא בעניין זה, כאשר טענות וזכויות הצדדים לגביו שמורות להם. אין באמור כדי להביע עמדה כלשהי לגופן של טענות המערערת לקיזוז כאמור. [ההדגשה הוספה]
- הצדדים הפנו והתייחסו גם לפרוטוקול הדיון שנערך בערעור ביום 22.11.22 (מצורף כנספח 1 לסיכומי רמ"י). הפרוטוקול, כך הם סבורים, מחזק את טיעוניהם - כל אחד לשיטתו. לכן, אפנה אליו בקצרה כבר כעת.
- אשר למועד היווצרות עילת התביעה ולעניין סעיף 8 לחוק ההתיישנות, אמר כב' השופט גרוסקופף את הדברים הבאים:
עילת התביעה נוצרה כששילמתם את הסכומים העודפים [...] הניתוח שלי אומר אתם טוענים נגדי משנת 2001 עד 2005 העילה קמה ב[גביית] היתר. סעיף 8 צריך ראשית [חוט]. אם סברתם ב-2008 שזה [גביית] יתר יש צורך בראשית חוט. לא צריך לדעת את כל העובדות הרלבנטיות [...] המחיר צריך להיות נגזרת של כמה השוק גובה. יש פה ראשית חוט [...] יש פה כמה אינדיקציות לכך שהייתם צריכים לבדוק את הדברים (עמודים 3-2 לפרוטוקול).
העילה שלכם היא עילה של תשלום ביתר, פגיעה ביתר. זו העילה שלכם. העילה הזאת נוצרה במועד בו שילמת ביתר. זה לא היה ידוע אך זה היה קיים בעולם. אחרת לא הייתם יכולים להגיש בכלל את התביעה השניה (עמוד 5, ש. 17-15).
אם המחלוקת היתה אם זה מחיר ממוצע או מחיר מחירון של המנהל זה התגבש ביום התשלום. אין פה שום דבר לא ידוע [...] אם המחלוקת היא שאלה משפטית למה יש לעכב? ברור שהייתם יכולים להגיש כבר במועד ששילמתם [...] לא מחכים למנגנון כימות כדי להגיש תביעה, יש פה 7 שנים (עמוד 7-6).
הנה כי כן, כב' השופט גרוסקופף סבר כי עילת התביעה של הר טוב גובשה ביום שבו היא שילמה את הסכומים העודפים - מועד התשלום ביתר. באותו מועד הר טוב יכולה הייתה להגיש את תביעתה, גם ללא כימות מדויק של סכום התביעה.