ועוד נטען כי רמ"י מאיימת על אבן וסיד כי לא תסכים לחידוש רישיונות החציבה אם לא תיכנע לדרישותיה הכספיות. לכן התובעת חוששת כי אם תקזז עצמאית את החוב מתשלומיה רמ"י תדרוש את פינויה ממחצבותיה, או תפגע בה בדרך אחרת.
"אשר על כן ולחילופין בלבד, וככל שבית המשפט הנכבד לא ימצא לנכון להורות על מתן הסעד הכספי המבוקש, תבקש אבן וסיד מבית המשפט הנכבד להצהיר ולקבוע כי אם וככל שאבן וסיד תקזז מסכומים המגיעים לרמ"י מעם אבן וסיד, את גביית היתר נשוא הליך זה, לא יהיה בכך הפרה של הסכמי ההרשאה שבין רמ"י לבינה, וכי רמ"י לא תוכל לשלול מאבן וסיד את הסכמתה לחידוש רשיונות החציבה של אבן וסיד במחצבת השונות כפועל יוצא מקיזוז זה" (פסקה 82 לכתב התביעה).
- ביום 7.1.19 הגישה רמ"י בקשה לסילוק על הסף של התובענה. ביום 31.3.19 הוסכם על חזרה מהבקשה, תוך שמירת כלל טענות רמ"י בהקשר זה (ראו גם את החלטתי מיום 21.4.21).
- בתובענה התקיימו חמש ישיבות הוכחות.
מטעם אבן וסיד, הגיש תצהיר מר יצחק בז'רנו, שהוא יו"ר הדירקטוריון של התובעת החל משנת 2008. בשנים הרלוונטיות הוא כיהן כדירקטור, ומילא תפקידים נוספים. בנוסף, הוגשה מטעמה חוות דעת מומחה בנוגע לנושאים הכלכליים על ידי מר רועי רוזנברג.
מטעם רמ"י הגישו תצהירים עו"ד דרור אהרוני, המשנה ליוערעור משפחה רמ"י, שהיה מעורב בהתדיינויות הקודמות; מר ישי לוי, שממונה על המחצבות ברמ"י החל משנת 2017; ומר יובל יעקובי, ששימש בין השנים 2021-2018 ככלכלן רמ"י. עוד הוגשו חוות דעתם של רו"ח ישי ונה, ושל ד"ר עודד סושרד.
- הצדדים הגישו סיכומיהם, והגיעה עת ההכרעה.
תמצית טיעוני הצדדים
- טענות הצדדים רבות ומסועפות. אציג את עיקריהן בקצרה, ואתייחס לחלק נוסף שלהן בשלב הדיון וההכרעה. בשאר לא מצאתי צידוק לסטות מהמסקנות אליהן הגעתי. לשם הנוחות, הטענות תוצגנה בחלוקה לארבע סוגיות עיקריות, ולאחר מכן אדרש לטענות ספציפיות נוספות.
טיעוני התובעת - אבן וסיד
- הטענה הראשונה: רמ"י גבתה תמלוגים ביתר בין השנים 2005-2001, שכן היא נסמכה על מחיר המחירון ועל נתוני הלמ"ס, ולא על מחיר המכירה בפועל
לשיטת אבן וסיד, רמ"י גבתה מחברות החציבה יותר מכפליים מהתמלוג שהותר לה בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל. רמ"י הייתה צריכה לחשב את מחיר חומרי החציבה (אשר ממנו נגזר התמלוג) תוך התייחסות להנחות שניתנו על ידי המחצבות ללקוחותיהן.