ביום 13.4.2023 ניתנה החלטה באשר למתווה שנקבע. באותה החלטה קבעתי כי נקודת האיזון שהייתה תקפה בעבר לא קיימת עוד, זאת בעיקר בשל התנהלות להב. הצבעתי על שלושה נימוקים: ראשית, התברר כי למרות שהתאפשר ללהב להגיע למשרדי החברה ולמרות שהלין בעבר על כך שנמנע ממנו להגיע לחברה - הוא לא הגיע למשרדי החברה ולו פעם אחת. שנית, צבר התקריות החריגות שלהב היה שותף להן עובר להגשת התביעה. שלישית, התברר כי להב עמד מאחורי פעולות מארב, בילוש והתחקות שבוצעו כלפי גוטמן. בעקבות כך גוטמן נקט נגד להב הליך לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, שבמסגרתו נקבע כי אכן להב הוא "אשר עומד מאחורי המארבים, הבילוש, וההתחקות אחר [גוטמן] שביצעו החוקרים אשר תועדו ע"י משרד החקירות שנשכר על ידי גוטמן", שבוצעו בעיצומו של ניהול ההליך. בית משפט השלום אף הרחיק את להב ממקום מגורי גוטמן. לבסוף, מצאתי כי חוסר האמון בין הצדדים הלך והחריף והדבר ניכר בכל המהלכים שהחברה מבקשת לקדם, ובראשם החתימה על הדו"חות הכספיים. לאור צבר הדברים הללו אסרתי על להב ליטול תפקידים בניהול החברה וכן אסרתי עליו להימצא במשרדי החברה ולהיות בקשר עם הגורמים הקשורים אליה.
- ההחלטה מיום 13.4.2023.
במסגרת החלטה זו נדונו מספר נושאים, בין היתר בקשת להב למינוי "דירקטור מכריע". בקשת להב התקבלה. בהתאם לכך הוריתי על מינוי רו"ח יאיר שלהב כדירקטור מכריע וקבעתי כי הוא גם ישמש יו"ר הדירקטוריון. בהחלטתי ציינתי כי "במצב הדברים שנוצר שבבסיסו חוסר אמון בין להב לגוטמן, אין כל אפשרות לקבל החלטות אשר בסמכות הדירקטוריון. יחסי הצדדים הגיעו למבוי סתום והצדדים לא מצליחים לקבל החלטות קריטיות לתפקוד החברה".
בעקבות החלטה זו, הדירקטור המכריע נכנס לפעולה והצליח לקדם מספר נושאים ובראשם הנושא הבוער ביותר שעמד אז על הפרק - אישור הדו"חות הכספיים של החברה והגשת דו"חות לרשויות המס. יצוין כי אישור הדו"חות הכספיים התעכב תקופה ממושכת בשל סירוב להב לאשר את הדו"חות, דבר שאף איים לפגוע בחברה (ראו הסקירה בפסקאות 15, 19, 20 להחלטה מיום 18.10.2022; וראו הודעת החברה מיום 4.8.2023). בהחלטתי זו (פסקה 67) ציינתי גם כי להב הערים קשיים על התנהלות החברה אותם אפרט בהרחבה בהמשך.
- ההחלטה מיום 18.9.2023.
בהחלטה זו נדונה בקשת גוטמן לאפשר לו להשתתף ולהצביע בישיבת הדירקטוריון בה נדונו תנאי שכרו, בהיותו מנהל את החברה בפועל. להב התנגד בתוקף לאשר לגוטמן שכר ואף ביקש להדיח את גוטמן מתפקידו כמנכ"ל. טענת גוטמן הייתה כי אמנם הוא בעל עניין אישי בתנאי שכרו שלו אך עניינו האישי שקול לעניינו האישי השלילי של להב שנוצר בשל המחלוקת החריפה ביניהם, מה שמחייב השתתפותו בדיון. כן ביקש גוטמן כי אישור העסקה לא יובא לאישור האסיפה הכללית בשל קיומו של מבוי סתום שם (בשל השקילות באחזקת המניות).