המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה
ת"א 4806-06-22 גוטמן נ' להב
ת"א 10140-06-22 להב נ' גוטמן
לפני כבוד השופט מוחמד עלי
בעניין:
פנדה יישומי מסחר בע"מ
ע"י משרד עוה"ד ברנע, ג'פה, לנדה ושות'
התובע
שמואל גוטמן
ע"י משרד עוה"ד הרצוג, פוקס, נאמן ושות'
נגד
הנתבע
מאור להב
ע"י משרד עוה"ד גולדפרב, גרוס, זליגמן ושות'
החלטה
לפניי שלוש בקשות שטעונות הכרעה – בקשה מטעם התובע להרחקת הנתבע (דירקטור ובעל מחצית המניות בחברה) מדירקטוריון החברה; בקשה מטעם הנתבע להורות לתובע (שהנו דירקטור ומנכ"ל) למסור מידע לדירקטוריון; ובקשה מטעם החברה למתן הוראות בעניין מתן פטור ושיפוי לנושאי משרה בחברה. הבקשות הוגשו במסגרת סכסוך חריף בין בעלי המניות שהביא את החברה למבוי סתום.
קיצור תולדות התיק
1. שלוש הבקשות הוגשו בגדרו של הליך משפטי שבמרכזו תביעה ל"הפרדת כוחות" לפי סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות). כתבי הטענות כוללים סעדים נוספים שאין צורך לפרטם.
2. גוטמן ולהב מחזיקים במניותיה של חברת פנדה יישומי מסחר בע"מ (להלן: החברה), אשר עוסקת בתחום הטכנולוגיה הפיננסית (Fintech), ונותנת שירותים טכנולוגיים לגורמים פיננסיים שונים. החברה נוסדה על ידי גוטמן ולהב ומאז היווסדה השניים מחזיקים במניותיה בחלקים שווים ומשמשים דירקטורים בחברה (עד שמונה על ידי בית המשפט דירקטור מכריע – ועל כך בהמשך). גוטמן מנהל את ענייניה של החברה והוא משמש מנכ"ל בעוד שלהב לא נושא שום תפקיד ניהולי בחברה מאז תחילת ההליכים – וגם על כך בהמשך.
3. בית המשפט נדרש באופן תדיר לענייניה של החברה, נוכח סכסוך קשה שפרץ בין גוטמן ללהב שעם התמשכות ההליך המשפטי, אף העמיק והחריף. הסכסוך בין הצדדים לצד השקילות ביחסי הכוחות הביא את החברה למבוי סתום. מצב דברים זה הכביד מאד על ניהול החברה ועל כן בית המשפט נדרש באופן תכוף לסוגיות הקשורות בניהול החברה, עד למתן הכרעה לגבי ההיפרדות ששני הצדדים מייחלים לה – כל אחד בדרכו.
4. בשלב מסוים ונוכח השיתוק בדירקטוריון החברה הוריתי על מינוי רו"ח יאיר שלהב כדירקטור מכריע וניתנו לו סמכויות של יו"ר הדירקטוריון (החלטה מיום 13.4.2023). הדירקטור המכריע הביא לקידום מספר נושאים בוערים שעמדו על הפרק (לדוגמה אישור דו"חות כספיים והגשת דו"חות לרשויות המס), אשר העיבו על תפקוד החברה ואף על קיומה, אך לא הקהה את המחלוקת החריפה בין הצדדים שהמשיכה להקשות על ניהול החברה – ואף לפגוע בה.
5. אינני רואה להרחיב יותר בפרטי הסכסוך, שכן עיקרי הדברים פורטו במספר החלטות שניתנו עד כה, שהמרכזיות בהן – החלטות מהתאריכים 18.10.2022, 13.4.2023 ו- 18.9.2023. למותר לציין כי נוסף להחלטות אלו, במסגרת ההליך בית המשפט נדרש למספר סוגיות. ככלל, התיק סובל מפעילות יתר אשר ניתן להעריך כי היא תולדה של הלעומתיות החריפה בין בעלי המניות.
6. ניסיונות רבים מאד נעשו על מנת להביא את הצדדים להסכמות או לקירוב העמדות. גישור שהתנהל לפני הגשת התביעה וניסיונות רבים לפישור שנעשו בין היתר על ידי בית המשפט, כל אלה, למרבה הצער – לא נשאו פרי. בית המשפט נדרש שוב למקבץ של בקשות הדדיות שהוגשו על ידי הצדדים. לפני שאדרש לבקשות שלפניי, אסקור את ההליכים המרכזיים שהתנהלו עד כה.
7. ההחלטה מיום 18.10.2022.
עם פתיחת ההליכים הגיש גוטמן בקשה למתן סעדים זמניים בה ביקש למנוע מלהב להימצא במשרדי החברה או ליצור קשר עם מועסקי החברה, ספקיה, לקוחותיה וגורמים נוספים, זאת בטענה כי להב פגע בחברה ובתפקודה על ידי סדרת פעולות חריגות בהן נקט. לאחר מספר ניסיונות אינטנסיביים להביא את הצדדים להסכמות, לא היה מנוס ממתן החלטה.
בהחלטה שניתנה ביום 18.10.2022 קבעתי מספר קביעות שמן הראוי להזכירן לצורך החלטה בבקשות העומדות על הפרק – ויודגש כי אלו היו קביעות לכאוריות שנקבעו לצורכי הסעדים הזמניים:
(-) בין להב לבין גוטמן שרר בעבר קשר אישי אשר השליך על האופן בו התנהלה החברה וניכר כי החברה התנהלה תוך אי-הקפדה על הליכים תאגידיים פורמאליים.
(-) אמנם גוטמן ולהב ייסדו את החברה, שניהם כיהנו דירקטורים בה ונטלו חלק בניהולה, אך לכל אחד מהם יועד תפקיד שונה וגם קיימת שונות בולטת בסוג ונפח המטלות הניהוליות בהן נשא כל אחד. מי שמנהל את החברה בפועל הוא גוטמן ולכן מעמדו הניהולי עולה בהרבה על זה של להב. בתחילת שנת 2020 להב היה נתון במשבר והעביר את כל תפקידיו הניהוליים או לפחות מרביתם לגוטמן; בהמשך, ללהב הייתה מעורבות מסוימת בניהול מערך השיווק של החברה, אך הוא לא חזר לביצוע פעולות ניהול סדורות בחברה כפי שהיה לפני תחילת 2020. מצב דברים זה נמשך עד סוף שנת 2020 – תחילת שנת 2021. במקביל לתקופה זו התעוררו מחלוקות בין הצדדים והם החלו לנהל משא ומתן על רקע רצונם להיפרד (ניסיונות אלו ואף הליכי גישור שהתקיימו בין הצדדים לפני הגשת התביעה – כשלו). בשלב מסוים, שניתן למקמו בתחילת 2022, להב החל להגביר את נוכחותו במשרדי החברה ובהמשך ביקש להגביר את מעורבותו בניהול החברה.
(-) בחודשים שלפני הגשת התובענה התרחשו מספר אירועים חריגים בהם היה מעורב להב. בין היתר ניתן לציין את תקרית "מגרש השדים" במהלכה הביא להב למשרדי החברה אדם עם כלי עץ לביצוע "טיהור" בחברה; תקרית האיום בפיטורים על אחד העובדים שהתרחשה לאחר שהעובד פנה לקבל את אישור גוטמן לפני שיתקין ללהב עמדת עבודה במשרדי חברה; פיזור כרטיסי "חיש גד" במשרדי החברה; פניית להב לאחד הבנקים ללא ידיעת גוטמן לשינוי זכויות החתימה. כמו כן הוזכרה התרחשות שבה להב הציג מצג מטעה בפני גוטמן כדי לשכנעו למשוך דיבידנד משמעותי מהחברה, מה שלדברי להב גרם לגוטמן להטיח בו כי הוא "שקרן" (ראו פירוט והתייחסותו לנושאים הללו בסעיפים 68-65 להחלטה).
בסופו של יום, בניגוד לעמדת גוטמן לא קיבלתי את הבקשה לאסור כליל על להב להשתתף בניהול החברה, אלא קבעתי שיש לאפשר לו להשתלב בניהול החברה באופן מדורג ומבוקר כדי להימנע מגרימת זעזועים בחברה, בהינתן העובדה כי להב היה מנותק מענייני החברה ומי שניהל את החברה בפועל היה גוטמן. בהתאם לכך, התרתי ללהב להיכנס למשרדי החברה במגבלות וסייגים מסוימים וקבעתי מתווה לשילובו בתפקיד ניהולי בחברה (פסקה 77 להחלטה).
ביום 13.4.2023 ניתנה החלטה באשר למתווה שנקבע. באותה החלטה קבעתי כי נקודת האיזון שהייתה תקפה בעבר לא קיימת עוד, זאת בעיקר בשל התנהלות להב. הצבעתי על שלושה נימוקים: ראשית, התברר כי למרות שהתאפשר ללהב להגיע למשרדי החברה ולמרות שהלין בעבר על כך שנמנע ממנו להגיע לחברה – הוא לא הגיע למשרדי החברה ולו פעם אחת. שנית, צבר התקריות החריגות שלהב היה שותף להן עובר להגשת התביעה. שלישית, התברר כי להב עמד מאחורי פעולות מארב, בילוש והתחקות שבוצעו כלפי גוטמן. בעקבות כך גוטמן נקט נגד להב הליך לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, שבמסגרתו נקבע כי אכן להב הוא "אשר עומד מאחורי המארבים, הבילוש, וההתחקות אחר [גוטמן] שביצעו החוקרים אשר תועדו ע"י משרד החקירות שנשכר על ידי גוטמן", שבוצעו בעיצומו של ניהול ההליך. בית משפט השלום אף הרחיק את להב ממקום מגורי גוטמן. לבסוף, מצאתי כי חוסר האמון בין הצדדים הלך והחריף והדבר ניכר בכל המהלכים שהחברה מבקשת לקדם, ובראשם החתימה על הדו"חות הכספיים. לאור צבר הדברים הללו אסרתי על להב ליטול תפקידים בניהול החברה וכן אסרתי עליו להימצא במשרדי החברה ולהיות בקשר עם הגורמים הקשורים אליה.
8. ההחלטה מיום 13.4.2023.
במסגרת החלטה זו נדונו מספר נושאים, בין היתר בקשת להב למינוי "דירקטור מכריע". בקשת להב התקבלה. בהתאם לכך הוריתי על מינוי רו"ח יאיר שלהב כדירקטור מכריע וקבעתי כי הוא גם ישמש יו"ר הדירקטוריון. בהחלטתי ציינתי כי "במצב הדברים שנוצר שבבסיסו חוסר אמון בין להב לגוטמן, אין כל אפשרות לקבל החלטות אשר בסמכות הדירקטוריון. יחסי הצדדים הגיעו למבוי סתום והצדדים לא מצליחים לקבל החלטות קריטיות לתפקוד החברה".
בעקבות החלטה זו, הדירקטור המכריע נכנס לפעולה והצליח לקדם מספר נושאים ובראשם הנושא הבוער ביותר שעמד אז על הפרק – אישור הדו"חות הכספיים של החברה והגשת דו"חות לרשויות המס. יצוין כי אישור הדו"חות הכספיים התעכב תקופה ממושכת בשל סירוב להב לאשר את הדו"חות, דבר שאף איים לפגוע בחברה (ראו הסקירה בפסקאות 15, 19, 20 להחלטה מיום 18.10.2022; וראו הודעת החברה מיום 4.8.2023). בהחלטתי זו (פסקה 67) ציינתי גם כי להב הערים קשיים על התנהלות החברה אותם אפרט בהרחבה בהמשך.
9. ההחלטה מיום 18.9.2023.
בהחלטה זו נדונה בקשת גוטמן לאפשר לו להשתתף ולהצביע בישיבת הדירקטוריון בה נדונו תנאי שכרו, בהיותו מנהל את החברה בפועל. להב התנגד בתוקף לאשר לגוטמן שכר ואף ביקש להדיח את גוטמן מתפקידו כמנכ"ל. טענת גוטמן הייתה כי אמנם הוא בעל עניין אישי בתנאי שכרו שלו אך עניינו האישי שקול לעניינו האישי השלילי של להב שנוצר בשל המחלוקת החריפה ביניהם, מה שמחייב השתתפותו בדיון. כן ביקש גוטמן כי אישור העסקה לא יובא לאישור האסיפה הכללית בשל קיומו של מבוי סתום שם (בשל השקילות באחזקת המניות).
בהחלטתי קבעתי כי אכן ללהב עניין אישי שלילי ולצורך כך הפניתי לצבר הנתונים המלמדים על כך (סעיפים 30, 31 להחלטה). בין היתר ציינתי כי "ניכר כי בין השניים שוררים יחסים עכורים מאוד, העוינות ביניהם קיימת והיא הולכת ומחריפה ומקבלת ביטויים 'יצריים'. עיון חטוף בכתבי הטענות שהגישו הצדדים מלמד כי הצדדים הטיחו אחד בשני הכפשות הדדיות שגלשו אף לאבחנות רפואיות מתחום הנפש... העוינות בין הצדדים ניכרת והגלישה לפסים אישיים ברורה, חרף הניסיון לעטוף את המחלוקת בנימוקים 'ענייניים'".
בהתאם לכך, קבעתי כי גוטמן רשאי להשתתף בדיוני הדירקטוריון ולהצביע על נושאים הקשורים בקביעת תנאי שכרו של גוטמן (בהתאם לסעיף 278(ב) סיפא לחוק החברות), וכי ככל שבפני הדירקטוריון יידון נושא שקשור בכהונת להב וגוטמן כדירקטורים, שניהם יהיו רשאים להיות נוכחים בדיונים. עוד ציינתי כי ההחלטות שהתקבלו בדירקטוריון (בעניין תנאי שכרו של גוטמן – שהתקבלו ללא נוכחות גוטמן, חרף התנגדות להב ובאמצעות כוחו של הדירקטור) וכן כל החלטה שתתקבל בדירקטוריון בעתיד שחל עליה סעיף 270(3) לחוק החברות, תעמוד בתוקף לאחר קבלתה בדירקטוריון ואין צורך להביאה לאישור האסיפה הכללית לפי 273 לחוק החברות. על החלטה זו הגיש להב בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון שנדחתה (רע"א 8078/23 להב נ' גוטמן (10.3.2024)).
לשלמות התמונה יצוין כי לגוטמן אושר בדירקטוריון שכר שלא כדרישתו, אלא שכר דומה לשכר שהוצע למנכ"ל חיצוני שבעבר החברה ניהלה עמו משא ומתן והוצעו לו תנאי שכר, אך העסקתו לא יצאה לפועל.
10. ישיבת הדירקטוריון מיום 21.7.2024, סוגיית הציות והחקירה בגרמניה.
כאמור, ההליך המתנהל בתיק זה מסועף וגדוש בפרטים שאין צורך לעמוד על כולם לצורך החלטה זו. עם זאת, אקדיש מספר מילים לישיבת הדירקטוריון מיום 21.7.2024 שהצדדים התייחסו אליה בהרחבה בשלוש הבקשות. ובל יטעה הקורא – אין זו הישיבה היחידה וכבר התקיימו לפניה ואחריה ישיבות רבות טעונות וחריגות. ככלל, לאחר שנחשפתי למתרחש בישיבות הדירקטוריון, נוכחתי בריבוי עורכי הדין המשתתפים בה (בחישוב גס הממוצע עומד על 10 עורכי דין בכל ישיבה), וסברתי כי הדבר עלול לפגוע בתפקוד הדירקטוריון ואף הבאתי את הצדדים להסכמה כי מספר עורכי הדין המשתתפים יצומצם, אך נראה כי בהמשך ההסכמה לא יושמה (ראו סעיף 51 לפרוטוקול).
מכל מקום, ישיבת הדירקטוריון מיום 21.7.2024 נועדה לעסוק בנושא הציות, כלומר הקפדת החברה על המגבלות הרגולטוריות להן היא כפופה, בהינתן עיסוקיה בפיננסים ומסחר פיננסי הקשור עם לקוחות בתחום פעילות זה. על כן נכנה ישיבה זו מעתה ואילך – ישיבת הציות 21.7.24 או ישיבת הציות (פרוטוקול הישיבה צורף כנספח 2 לבקשת גוטמן). נדגיש בשלב זה, כי מי שיזם, בשום שכל, דיון בסוגיית הציות בדירקטוריון היה הדירקטור המכריע, שייחס לסוגיה זו חשיבות רבה.
אם הזכרנו את סוגיית הציות, נציין כי להב העלה טענות קשות לגבי ניהול החברה על ידי גוטמן, שכוללות טענות לאי הקפדה (וזאת לשון המעטה) על המגבלות הרגולטוריות וטענות לביצוע פעולות רמיה פליליות כלפי לקוחות ומשתמשי קצה, שאמנם השיאו רווחים לחברה אך סיכנו אותה (כך לטענת להב). בין היתר נטען על ידי להב כי החברה פיתחה מערכת המכונה Comma שכוללת אלמנטים מרמתיים. על קצה המזלג, טענת להב כי החברה יצרה סוחרים פיקטיביים, הציגה פעילות מסחר מוצלחת מדומה באמצעות התוכנה ומשקיעים סחרו תוך התחקות אחר נתונים אלו. גוטמן והחברה טוענים כי המדובר במערכת לגיטימית וכי נתוני המסחר שהוצגו באותה מערכת הם אמיתיים, אם כי לגבי חלק מהפעילות הודו בקיומן של "טעויות אנוש" שתוקנו (ראו ההתכתבויות שצורפו לטיעון המשלים מטעם גוטמן לבקשתו). עוד נטען כי הרעיון למערכת נולד ופותח עוד בתקופה שלהב היה שותף בניהול החברה, וכי ממלא הפעילות במערכת זו – זניחה. יצוין כי הטענות בעניין תוכנת ה-Comma עלו לראשונה בתצהיר העדות הראשית של להב, מבלי שיביא לידיעת הדירקטור המכריע סוגיה זו. גוטמן טוען כי התנהלות זו מאפיינת את מהלכיו של להב, אשר שומר מידע ומציג אותו באופן מניפולטיבי כדי לפגוע בחברה, במטרה כפולה – לטרפד מכירת החברה ולאלץ את גוטמן לרכוש את מניותיו לפי ערכן ההיסטורי. על כל פנים, משהובא העניין לידיעת הדירקטור הוא טיפל בסוגיה באופן מידי (נספח 1, הודעת הדוא"ל מיום 11.10.2024 שצורפה לטיעון המשלים של גוטמן לבקשתו).
עוד נציין בהקשר זה כי עוד לפני הגשת התביעה בהליך זה פתחו הרשויות בגרמניה בחקירה בנוגע לקשר של החברה עם אחד הלקוחות. בחודש אוגוסט 2021 נחקר להב בישראל באזהרה בעקבות בקשה לסיוע מהרשויות בגרמניה (סעיף 4 לתצהיר להב שצורף לתגובתו לבקשה לעריכת חיפוש בתיבת הדואר שהוגשה ביום 1.1.2024; בקשת החברה בעניין זה מיום 30.11.2023 ופרוטוקול הדיון מיום 14.1.2024). החברה שכרה יועצים משפטיים בגרמניה כדי לעקוב אחר ההליכים, ובהמשך להב שכר בנפרד יועצים משלו. להב טוען כי החקירה המתנהלת בימים אלו על ידי הרשויות בגרמניה נפתחה בשנת 2023 ולא קשורה לחקירה משנת 2021.
בישיבת הציות מיום 2.7.2024 השתתפו מלבד הדירקטורים, גם באי כוחם, ב"כ החברה ונושאי משרה נוספים בחברה. הישיבה כללה סקירה של עו"ד ממשרד ב"כ החברה בנושאים הקשורים לציות, שמתעוררים אגב פעילות החברה. בשלב מסוים אמר ב"כ להב את הדברים הבאים:
"אני חושב שיש קצה אחד [שב"כ גוטמן] הסביר אותו היטב שזה הקצה העסקי. יש את הקצה השני שהוא הקצה הפלילי. המחט לאיפה שתזוז בין הקצוות שלמי שיעשה את הפעולה יהיה אחראי על המחט הזאת והאחריות תהיה עליו. ואני מסכים עם מה ש[הדירקטור המכריע] אמר, שאין שיפוי בפלילי. ולכן אני מבחינתי יעשה מי שיעשה את הפעולה. יסבך את החברה. יש לזה משמעויות יסבך את עצמו וייקח את האחריות על עצמו...הנהלת החברה תפעל כפי שהיא רואה לנכון לפעול בתקופת הביניים...כאשר יהיו לזה ההשלכות בסופו של דבר יבואו לפתחו של מי שפעל על החברה...זה לא איום זה פשוט ככה מתנהל בחברה" (עמודים 26, 29 לפרוטוקול ישיבת 21.7.2024).
גוטמן וב"כ החברה טענו כי בדברים אלו מקופלים דברי איום על נושאי המשרה (ואיני נדרש לסוגיה זו בשלב זה). על כל פנים, בפן הסובייקטיבי חלק מן הנוכחים בישיבה חשו מאוימים נוכח דברים אלו. אחת מהן הייתה סמנכ"לית הכספים שנכחה בישיבה, שגויסה לעבוד בחברה על ידי הדירקטור המכריע (לאחר תקופה שלא אויש תפקיד זה), אשר הודיעה על התפטרותה, וכתבה דברים אלו:
"התחושה הכללית היא שכל שינוי שברצוני לעשות, או אפילו כל הערה שאני מעירה, עלולים להפנות כלפי חיצים. כל נושא קטן כגדול כבול בעניינים משפטיים, ואין ברצוני לעבוד באווירה כזאת. הדברים הגיעו לשיא בישיבת מועצת המנהלים האחרונה [ישיבת הציות 21.7.2024] בה השתתפתי לפני מספר שבועות, בה נזרקו איומים על ידי באי כוח אחד מבעלי המניות על אחריות נושאי משרה בחברה ואני לא מעוניינת להיות חלק מזה" (נספח 2 לבקשת החברה).
בשלהי הישיבה עלתה סוגיית מתן פטור ושיפוי לבעלי תפקיד בחברה ובכללם גוטמן. הדירקטור המכריע ביקש מב"כ החברה לבחון את התנאים למתן שיפוי ופטור ולהציע הצעות בעניין. ב"כ החברה אכן הכינו הצעות לפטור ושיפוי וכן הצעה לתיקון תקנון החברה כדי לאפשר מתן שיפוי ופטור. לאחר מכן זימן הדירקטור המכריע ישיבת דירקטוריון ליום 5.9.2024 לדון בנושא, אך להב וב"כ לא התייצבו ולכן הישיבה נדחתה ליום 8.9.2023, ובה כצפוי נחלקו הדעות גם בנושא זה. נוכח הצורך באישור האסיפה לתיקון התקנון, נתכנסה האסיפה הכללית, שמורכבת מלהב וגוטמן ביום 12.9.2024, וגם היא לא נשאה בשורה להחלטות כלשהן בסוגיה בשל המבוי הסתום.
11. כפי שצוין בפתח הדברים, הצדדים אינם חלוקים על הצורך בהיפרדות. המחלוקת היא בשאלה כיצד יש להיפרד. בעוד שגוטמן טען לאורך כל הדרך כי יש להיפרד על ידי מכירת החברה לצד שלישי המרבה במחיר, להב הסכים תחילה לסעד זה, לאחר מכן לא נקט עמדה חד משמעית, אך בשלב התצהירים טען לראשונה לסעד של רכישה כפויה לפיו יש לכפות על גוטמן לרכוש את מניותיו (ראו תיאור הדברים בהחלטתי מיום 31.10.2024 בבקשת גוטמן למחיקת חלקים מתצהיר להב). ההכרעה בעניין אופן ההיפרדות מצויה בישורת האחרונה. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, ביום 12.11.2024 סיכמו את טענותיהם והשלימו את הסיכומים בכתב. עם זאת יודגש כי סיום ההתדיינות רחוק מסיום, בשל מחלוקות נוספות שעוד יש לדון בהן וכן בשל מחלוקות צפויות שניתן להניח כי יתעוררו לגבי יישום דרך ההיפרדות, תהא אשר תהא. מי ייתן ונתבדה.
12. בדיון שהתקיים ביום 12.11.2024 הסכימו הצדדים כי בית המשפט יכריע בבקשות התלויות ועומדות על בסיס הבקשות והתגובות ועל בסיס טיעון משלים קצר. בעלי הדין השלימו את סבב הטיעונים.
13. לפני שאדון בבקשות, אדגיש כי הקביעות שנקבעו עד כה בבקשות למתן סעדים ואלה שייקבעו בהחלטה זו, הן קביעות לכאוריות שיפות להליכי הביניים בלבד. יתרה מכך, ככל שהדבר לא יהיה נחוץ, אמנע מקביעות שנמצאות בלב המחלוקות שלגביהן צפויה הכרעה.
דיון והכרעה
14. נעבור לדון בבקשות הטעונות הכרעה, שהן כאמור שלוש – בקשה מטעם החברה למתן הוראות בעניין פטור ושיפוי לנושאי המשרה בחברה שהוגשה ביום 20.9.2024; בקשה מטעם התובע להרחקת הנתבע מדירקטוריון החברה שהוגשה ביום 22.9.2024; ובקשה מטעם הנתבע להורות לתובע למסור מידע לדירקטוריון, שהוגשה יומיים לאחר מכן ביום 24.9.20244.
15. נזכיר כי אנו מצויים במישור הסעדים הזמניים וכידוע, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לסעד זמני, עליו לתת את דעתו לשני שיקולים מרכזיים: האחד, קיומה של עילת תביעה; והשני, נטיית מאזן הנוחות לטובת מבקש הסעד. בין שני השיקולים מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", ואולם מקובל להעניק לשיקול מאזן הנוחות מעמד בכורה (ראו: רע"א 5165/20 עזבון מנסור ז"ל נ' מדינת ישראל – משרד התחבורה, פסקה 18 (23.8.2020); רע"א 4218/19 פנחסוב נ' ב.ס.ד דירות מגורים בע"מ, פסקה 10 (27.6.2019); רע"א 3368/22 אראל אלקטרומכניקה נ' רותם בטיחות בע"מ, פסקה 14 (6.7.2022); רע"א 5435/21 מועדון הפועל עימאד אכסאל נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל, פסקה 17 (8.8.2021)). נראה, והדברים משותפים לכלל הבקשות, כי עיקר הדיון איננו בשאלה אם קיימת עילה למתן הסעדים, זאת משום שאין מחלוקת כי מתקיימת עילה לפי סעיף 191 לחוק החברות, אלא בשיקולי מאזן הנוחות ושיקולים שביושר (ראו סעיפים 51-49 להחלטתי מיום 18.10.2022). גם לנוכח זאת המלאכה אינה קלה, לאור ריבוי הפרטים וההליכים ובשים לב לצורך לנווט את החברה לחוף מבטחים.
16. נדון בכל בקשה בנפרד. תחילה נסקור את טענות הצדדים ולאחר מכן נכריע בכל בקשה. אעיר כי הטיעונים המשלימים שהגישו הצדדים חופפים במידה רבה את הנטען בבקשות ובתשובות, על כן, לא אערוך הפרדה בין הנטען בבקשה ובתשובה לבין מה שהתווסף, ככל שהתווסף, בטיעון המשלים ואסקור את הטענות בנשימה אחת.
בקשת גוטמן להרחקת להב מהדירקטוריון
17. גוטמן מבקש מבית המשפט סעד זמני לפיו להב יורחק מדירקטוריון החברה, ייאסר עליו להגיע לישיבות הדירקטוריון, לא ייטול בהן חלק ולא יהיה בעל זכות הצבעה בהן. לחילופין, מבוקש כי בית המשפט ימנה משקיף מטעם להב.
טענות הצדדים
18. גוטמן הפנה להשתלשלות העניינים ולהחלטות הקודמות שניתנו על ידי בית המשפט. לטענתו, הסעד הזמני נדרש בשל התנהלותו הפוגענית של להב שהלכה והחריפה בעת האחרונה, יצרה סיכון לקיום החברה ועלולה להביא להשמדת ערך החברה. לטענתו, התנהלות להב מוצאת ביטוי במספר מישורים: מסע רדיפה ואיומים ("מאפיוזי" כלשונו) כלפי הדירקטור המכריע, וכלפי סמנכ"לית הכספים, דבר שהביא להתפטרותה; איומים כלפי נושאי משרה אחרים שסירבו למלא את דרישותיו ובכללם ב"כ החברה, היועצת המשפטית ורוה"ח המבקר; שיתוק הדירקטוריון והערמת קשיים על תפקודו כל אימת שסדר היום לא תואם את רצונו; ניצול הדירקטוריון למטרותיו האישיות – כגון הצעה להדחת גוטמן מתפקידו כמנכ"ל החברה וטרפוד ההחלטה לשלם את שכרו; פגיעה באפשרות מכירת החברה לצדדים שלישיים, על ידי כך שהוא מבקש לכפות את מכירת מניותיו על ידי גוטמן (לפי שווי החברה בשנת 2021) ובמקביל פועלו להשמדת ערך החברה. נטען כי להב מעלה טענות קשות כלפי החברה, בין היתר ביצוע מעשים פליליים, שמטרתן לפגוע בה באופן קשה. נטען כי להב מסכל במכוון את יישום החלטת 13.4.2023, עת שהוא מבצע פעולות העולות לכדי הפרת חובת אמונים, פועל לשיבוש עבודת הדירקטוריון וגורם נזקים לחברה, מכאן שהסעד הזמני המתבקש לאור קביעת בית המשפט באותה החלטה כי יהיה "צורך לבחון את תפקוד הדירקטוריון בהרכבו החדש בפרספקטיבה של זמן". נטען עוד כי אמנם הצדדים מצויים בדרך להיפרדות אך נותרו עדיין נושאים מהותיים שעומדים על סדר היום.
19. להב מתנגד בתוקף לבקשה וסבור כי דינה להידחות, משום שאין היא ממלאת אחר התנאים הנדרשים למתן סעד זמני. להב טוען כי מטרת הבקשה אחת – להסתיר את פעולותיו הנפסדות של גוטמן בחברה שהובילו לפגיעה בה, ולמנוע פיקוח ראוי על הנעשה בחברה, זאת במיוחד נוכח מידע שהתגלה לאחרונה לפיו החברה מבצעת עבירות פליליות – כך לפי הנטען, ומקיימת פעילות לא חוקית עם לקוחות, בין היתר באמצעות תוכנת Comma. לטענת להב, הוצגו על ידו ראיות ממשיות המעידות על כך שהחברה יצרה פלטפורמה לפתות משקיעים במרמה, כדי להפיק רווחים לטובת החברה, ועל כן יש לראות בו מעין "חושף שחיתות". להב טען כי לקיומו של דירקטוריון מתפקד חשיבות רבה במיוחד לאור הסכסוך החריף בין הצדדים ובהעדר דיווח ראוי מצד גוטמן לדירקטוריון, מצב שנמשך תקופה ארוכה. להב דוחה מכל וכל את הטענות לאיומים ומגדיר אותן "מופרכות". לטענתו, הוא לא איים על הדירקטור המכריע ועל נושאי המשרה בחברה, ודבריו הם בגדר אזהרה שנועדה ליידע ולייעץ כחלק ממילוי תפקידו. להב אף טען כי בא כוחו לא השמיע אף איום בישיבת הדירקטוריון מיום 21.7.2024, אלא הביע עמדה מקצועית, ובתוך כך הוכחשה הטענה כי התפטרות סמנכ"לית הכספים נעשתה בנסיבות שנטענו על ידי גוטמן. אשר ליחסים בין להב לבין הדירקטור המכריע, צוין כי השניים שוחחו במהלך הישיבות על החששות ולהב התנצל בפניו. כמו כן ב"כ להב שללו מכל וכל אפשרות כי מאן דהוא ממשרדם יאיים על בעל תפקיד מטעם בית המשפט, הן ברמה העובדתית והן ברמה הערכית. לבסוף, ביקש להב לדחות את טענת גוטמן כי הוא גורם לשיבוש בפעילות הדירקטוריון. לדבריו, דווקא גוטמן הוא שניסה לקדם נושאים הקשורים אליו ולהתעלם מנושאים לטובת החברה, אותם ביקש להב לקדם. להב שלל את הטענה כי הוא מחבל באפשרות למכירת החברה. להב ביקש לדחות את טענת גוטמן לפיה הוא לא עושה שימוש הולם בתפקידו כדירקטור וכי הוא מעלה טענות כוזבות כדי לפגוע בחברה. בתוך כך התייחס להב לסוגיית ארנקי הקריפטו (נושא אליו נדרש בהמשך) ולחקירה בגרמניה.
20. החברה מצדדת בעמדת גוטמן. לטענת החברה, להב מנצל את מעמדו כדירקטור לצורך ניגוח גוטמן במסגרת הסכסוך המר שביניהם, ובתוך כך הוא פוגע בחברה ובעובדיה, בהמשך פעילותה, ואף מסכן את קיומה. כן נטען כי להב מנצל את גישתו למערכות החברה כדי לפגוע בה, מעלה טענות למעשים פליליים על ידי החברה; מסתיר מידע שברשותו ושולף אותו מעת לעת כדי לנגח את גוטמן ולפגוע בחברה, "ממציא" סוגיות כדי לנגח נושאי המשרה, אך מנגד גורר רגליים מקיום דיון ענייני בהן, ובפרט אמורים הדברים בסוגיית הציות. בהקשר לכך נטען כי להב מעלה טענות בעניין תוכנת ה-Comma כדי לפגוע בחברה ובעובדיה. כמו כן נטען כי להב מנצל את העובדה כי מתנהלת חקירה על ידי הרשויות בגרמניה כדי לקדם את האינטרסים שלו. נטען כי החברה הייתה מוכנה לקיים שיח לגבי החקירה אך להב מסכל זאת. עוד נטען כי במעשיו, מפר להב את חובות האמון המוטלות עליו. כמו כן נטען כי להב מסכל את החלטת בית המשפט למינוי הדירקטור המכריע, מהלך אימים על הדירקטור המכריע ומפעיל עליו לחץ פסול, וכן מאיים על נושאי משרה (בין היתר בישיבת הדירקטוריון מיום 21.7.2024), ואלה פועלים תחת תחושה של חשש תמידי. מנגד, כך נטען, להב מסכל אפשרות ליצור ביטחון על ידי שינוי התקנון כדי לאפשר מתן כתבי שיפוי לנושאי המשרה. לבסוף נטען כי להב משבש את פעילותו התקינה של הדירקטוריון.
21. לתשובת החברה צורפה עמדת הדירקטור המכריע במכתב נפרד שכולל דברים נוקבים מאד כלפי התנהלותו של להב. בין היתר צוין במכתב כי הדירקטור המכריע נדהם מתצהירו של להב בו הוא מאשים את החברה בהונאת לקוחות הקצה. הדירקטור המכריע ציין כי להב מעולם לא העלה טענה זו קודם לכן בפניו או בפורום כלשהו בחברה. הדירקטור המכריע ציין כי אם להב צודק בטענותיו הרי היה עליו להתריע על כך ולהביא את הדברים לידיעתו משום ש"אי מתן גילוי לעובדה זו ושמירתה כנראה כ'נשק' לדיון המשפטי המאפשר לחברה לפעול ולבצע את הפעולות הנטענות לאורך כל התקופה מהווה מעילה ישירה בתפקידו כדירקטור בחברה"; ואם טענותיו של להב אינן נכונות, גם אז המדובר בהתנהלות חמורה. הדירקטור המכריע הוסיף וציין, בעניין קביעת ישיבות דירקטוריון לדיון בסוגיית הציות, כי להב "שיחק משחק כפול", משום שמצד אחד הוא דרש לקיים ישיבות בעניין והלין על אי קיומן, ומצד שני הכשיל את הניסיונות לקיימן. לאור כך, סבור הדירקטור כי להב מכשיל ופוגע פגיעה של ממש בפעילות הדירקטוריון בנושא בעל חשיבות רבה לפעילות החברה ולעצם קיומה. בסיכום הדברים ציין הדירקטור המכריע כי הוא מצדד בעמדת גוטמן. הדירקטור המכריע ער לעמדה החריגה, אך הוא סבור כי מתקיימות נסיבות מרחיקות לכת והוא הדגיש כי הוא נוקט עמדה זו "בלב כבד". עוד ציין הדירקטור המכריע כי ממילא יש לו זכות הצבעה כפולה (מתוקף היותו יו"ר הדירקטוריון) כך שבמקרה של מחלוקת עם גוטמן קולו יגבר ובאופן זה ימנע פעולות חד צדדיות הפוגעות בלהב. הדירקטור המכריע הדגיש במכתבו כי הוא מחויב למניעת פגיעה בזכויותיו של להב.
בטיעון המשלים התייחס להב למכתבו של שלהב. להב בחר לכנות את הדירקטור המכריע שמונה על ידי בית המשפט "מריונטה של ב"כ החברה שבתורו פועל לטובתו של גוטמן בלבד", וטען כי הוא "רואה בחומרה רבה את המכתב". לגישתו, המכתב מגלה כי הדירקטור המכריע לא בדק את הטענות החמורות שהועלו על ידו ו"מנסה להרחיק ממנו את המעשים הפליליים שבוצעו בחברה בתקופה שבה הוא שימש כיו"ר דירקטוריון".
הכרעה
22. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נתתי את דעתי להליכים שהתקיימו עד כה ולצבר האינדיקציות שנערמו – הגעתי למסקנה שדין הבקשה להתקבל.
23. הבקשה שלפנינו הוגשה במסגרת תביעה לפי סעיף 191 לחוק החברות אשר מהווה מסגרת דיונית גמישה למתן סעדים להפרדת כוחות בחברה (ע"א 6290/17 מגנזי נ' לוי, פסקה 15 (11.2.2018) (להלן: עניין מגנזי)), וזאת בשל הצורך לקבוע את הפתרון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה (ע"א 2699/92 בכר נ' ת.מ.מ. תעשיות מזון מטוסים (נתב"ג) בע"מ, פ"ד נ(1) 238, 246 (1996); עניין מגנזי, פסקה 15; ע"א 5804/19 ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ, פסקה 43 (3.10.2021) (להלן: עניין ס.ב. ניהול).
24. לבית המשפט סמכות להעניק סעדים שנועדו לשמור על תפקודה של החברה ולהבטיח את יציבותה עד למתן הסעד הסופי (והשוו: רע"א 3104/23 ננו דיימנשן בע"מ נ' Murchinson Ltd. Canadian Comp, פסקה 20 (14.6.2023) (להלן: עניין ננו דיימנשין); בש"א 9101/99 או.אם. איאופטיקל מדיה אינטרנשיונל בע"מ נ' עזרא (28.10.1999); החלטתי מיום 18.10.2022). קשת הסעדים שבית המשפט מוסמך להעניק רחבה והיא כוללת הרחקת דירקטור מתפקידו ואיסור על השתתפותו בדירקטוריון, זאת מקום שהתנהגותו מפרה את חובת האמונים המוטלת עליו ועלולה לפגוע בחברה ולגרום לה נזקים (ת"א (מחוזי תל אביב) 10296-04-21 טושינר בע"מ נ' קרמר, פסקאות 50-46 (1.7.2021)).
25. בית המשפט מלווה את הסכסוך בין בעלי המניות מראשיתו. למן תחילת ההליך שבתי וקבעתי כי התנהלותו של להב מעוררת קשיים שמעיבים על תפקוד החברה. עוד בהחלטה הראשונה מיום 18.10.2022 דנתי במספר תקריות חריגות שבהן היה מעורב להב – תקרית "מגרש השדים"; תקרית האיום בפיטורים על אחד העובדים; פיזור כרטיסי "חיש גד"; פניית להב לאחד הבנקים ללא ידיעת גוטמן לשינוי זכויות החתימה; והצגת מצג מוטעה באשר למשיכת דיבידנד (ראו פירוט והתייחסותו לנושאים הללו בסעיפים 68-65 להחלטה מיום 18.10.2022). באותה החלטה דנתי בטענות נוספות שהעלה גוטמן באשר להתנהלות להב (בין היתר פרסום על ידי גוטמן של תמונה של פנדה (החיה) ולידה הכיתוב "GOOD BYE"; גוטמן ראה בכך פיזור סימנים שהוא עומד לפגוע בחברה ואילו להב הסביר כי הפרסום היה על רקע הרושם כי הצדדים מגיעים להסכם לגבי מכירת החברה, סעיף 68 להחלטה). בזמנו קבעתי כי התנהגויות אלו לא מספקות לצורך הרחקת להב מן החברה, ואף אפשרתי לו לשוב ולהשתלב בשדרת הניהול בחברה. כפי שהתברר בהמשך, להב לא ניצל אפשרות זו, לא הגיע ולו פעם אחת למשרדי החברה ואף לא היה בקשר עסקי כלשהו עם גורמים שהותר לו להיות בקשר עמם במסגרת הליכי הסעד זמני. יותר מכך, התברר כי להב עמד מאחורי מארבי בילוש והתחקות אחרי גוטמן, זאת על פי קביעת בית משפט השלום שנדרש להליך לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת. על רקע זאת ובהינתן שלהב לא ניצל את האפשרות להשתלב בניהול החברה, בהחלטתי מיום 13.4.2023 אסרתי עליו ליטול תפקידים בניהול החברה או להימצא במשרדי החברה.
בהחלטתי מיום 13.4.2023 ציינתי קשיים נוספים בהתנהלותו של להב, וכך כתבתי –
"לא ניתן להתעלם מכך שלאורך ההליך המשפטי להב הערים קשיים על התנהלות החברה והדבר מצא ביטוי במספר נקודות. כך למשל ניתן להצביע על סירוב להב לחתום על מסמכים שעל פניהם נראים מסמכים טכניים שנדרשים לצורך פעילות החברה השוטפת (למשל דיווח על כתובת מגוריו של להב ואישור על כך שהוא דירקטור). נקודה נוספת נוגעת לפניות הרבות של להב לקבלת מידע, ולהתניית עשייתן של פעולת נקודתיות בקבלת מידע, שבמקרים רבים לא היו קשורות כלל וכלל לנושא המבוקש".
ניתן בשלב זה לקבוע כי התנהלות להב כמו גוטמן לא חפה מקשיים, ולשניהם היה אינטרס אישי בהתנהלות.
מתחילת ההליך להב שם במוקד את הטענה כי בהיותו מורחק מהחברה אין ברשותו מידע באשר למתרחש שם. טענה זו נפלה על אוזניים קשובות, ואכן, בהחלטה מיום 13.4.2023, כבר בשלביו הראשונים של ההליך, הצעתי כי החברה תנהג באופן ליברלי ביותר באשר לנגישות להב למידע. במסגרת זו להב אף קיבל גישה למערכת הנהלת החשבונות של החברה ולמערכת ניהול בתוך החברה וכן סופקו לו מסמכים רבים מאד לבקשתו (ראו בין היתר פרוטוקולים מהתאריכים 16.6.2022, 13.8.2022). בעניין זה אף כתבתי בהחלטתי מיום 13.4.2023 דברים אלו:
"אני יכול להניח כי חלק מהדרישות של להב נובעות מפער המידע בינו לבין גוטמן, וכאמור מקובלת עליי טענת להב בעניין זה ולכך התייחסתי מקודם וציינתי כי ללהב נמסרה גישה רחבה למידע. עם זאת, לא ניתן לאפשר לנימוק זה לפגוע בתפקודה התקין של החברה".
טענה נוספת שהעלה להב היא סוגית ארנקי הקריפטו שלא נכללו בדוחות הכספיים של החברה. בשלב זה לא ארחיב בסוגיה ואך אפנה שוב להחלטתי מיום 13.4.2023 –
"אינני מתעלם מכך כי בסוגיית הדוחות הכספיים ובפרט בסוגיית הצגת אופן הארנקים הדיגיטליים קיימת מחלוקת כנה באשר להיקף פעילות החברה בתחום זה והארנקים שיש לשייך לחברה, ונראה שרב הנסתר (או שמא המוסתר) על הגלוי".
26. הגם שנאסר על להב ליטול חלק בניהול החברה, בהחלטתי מיום 13.4.2023 (פסקה 41) ציינתי כי "סמכויות להב כדירקטור לא נפגעות" וכי "מינוי דירקטור מכריע יש בו כדי להביא – כך ניתן לצפות – להתנהלות סבירה ולקבלת החלטות לקידום ענייני החברה".
27. כאן המקום להדגיש כי אין זו הפעם הראשונה בה מבוקש להרחיק את להב מהדירקטוריון. בבקשה שנדונה בהחלטה מיום 13.4.2023 (בה מונה הדירקטור המכריע) נתבקש בין היתר סעד זה על ידי גוטמן. באותה החלטה דחיתי את הבקשה וציינתי דברים אלו:
"אכן, הדעת לא נחה עמדי חלק מן הדברים שנעשו על ידי להב (ובעניין זה ניתן גם להפנות להחלטה הקודמת שבה הבעתי הסתייגות דומה), אך גם נוכח זאת, אינני סבור כי יש לנקוט בצעד כה חריף של שלילת זכויותיו של להב כדירקטור. גם בעניין זה השאלה היא שאלה של איזון, ומכל מקום ראוי לבחון תפקוד הדירקטוריון בהרכבו החדש בפרספקטיבה של זמן" [ההדגשות אינן במקור – מ"ע].
28. כפי שניתן להתרשם, בית המשפט מלווה את עניינה של החברה מקרוב מזה יותר משנתיים. חרף הקשיים שנתגלו בהתנהלות להב (ואין בכך כדי לומר כי התנהלות גוטמן חפה מכל קושי), סברתי כי אין למהר ולהרחיק אותו מהדירקטוריון בשל המשמעויות הכרוכות בכך. לאחר שקיבלתי את עמדת להב כי יש לאפשר לו להשתתף בניהול החברה, אך הדבר לא הסתייע כנראה לאחר שלהב קיבל את הקביעה כי שילובו מחדש בחברה צריך להיעשות באופן מדורג כדי לא לפגוע בתפקוד החברה. כאמור, בעבר דחיתי את בקשת גוטמן להרחיק את להב מהדירקטוריון תוך שתליתי תקווה בכך שמינויו של בעל תפקיד מטעם בית המשפט, עשוי להפחית את הלהבות, מה גם שהדירקטור המכריע מונה לבקשת להב.
29. למרבה הצער גם לאחר שבית המשפט הציב בפני להב נורות אזהרה ברורות, הקשיים בהתנהלותו נמשכו ואף החריפו, וחמור מכך – הופנו כלפי הדירקטור המכריע, באופן שיש בו כדי לפגוע באופן קשה בתפקוד הדירקטוריון והחברה.
30. הדירקטור המכריע הלין יותר מפעם אחת על התנהלות חריגה מצד להב כלפיו והדברים אף מצאו ביטוי בטענות שהועלו במהלך המשפט. בדיון שהתקיים לפניי ביום 31.3.2024 העלה הדירקטור המכריע חשש מכך שהוא נתון תחת חקירה ומעקב מצדו של להב, וזאת בזיקה לרמיזות, ספק טענות, שלהן ניתן נופך דרמטי מצד להב – ולמותר לציין שלא נמצא להן כל בסיס – כי הוא התנהל באופן לא ראוי בהקשר להגשת מועמדות לתפקיד דירקטור בחברה מסוימת ולקשר כזה או אחר עם ב"כ החברה (ראו פירוט הדברים בהודעת החברה והנספחים לה שצורפה כנספח 4 לבקשה וכן תגובת להב שצורפה אף היא שם). בהחלטה שניתנה באותו יום הדגשתי את החשיבות של תפקיד הדירקטור המכריע ואת המשמעות שנושאת העובדה כי הוא בעל תפקיד שמונה על ידי בית המשפט. באותה הזדמנות הוספתי וציינתי כי איני מכריע בעניין הבסיס העובדתי לתחושותיו של הדירקטור, אך הבהרתי כי לא אתיר פגיעה בו והוספתי וציינתי כי "ככל שלמי מהצדדים טענה כלשהי לגבי תפקודו של [הדירקטור המכריע] עליו לפנות לבית המשפט... ולא ל[דירקטור]" (עמ' 68 לפרוטוקול). יודגש כי לא התעלמתי מטענת להב כי הוא התנצל בפני הדירקטור המכריע, בישיבת הדירקטוריון מיום 8.9.2024 (נספח 7 לבקשת החברה, עמ' 33-32).
בהקשר האמור, בישיבת הדירקטוריון מיום 8.9.2024 (נספח 17 לבקשה) שב והעלה הדירקטור המכריע את חששותיו ותחושותיו. באותה ישיבה הדירקטור המכריע הוסיף והלין על כך שבמהלך שיחה בינו לבין ב"כ להב, אגב סוגיית הציות (שהדירקטור הוא זה שיזם דיון בה) נזרקו לחלל האוויר ביטויים מאיימים כגון "הראש של כולם על השולחן", שבעקבותיה חש הדירקטור המכריע מאוים (ואיני מתעלם מדבריו הנחרצים של ב"כ להב בגנות מצב בו בעל תפקיד שמונה על ידי בית המשפט חש מאוים).
יותר מכך, עם הזמן החל להב להעלות טענות חריפות כלפי הדירקטור המכריע. כך למשל התבטא להב כי הדירקטור המכריע: "כבר מזמן מיישר קו עם ב"כ החברה וגוטמן ומאמץ את עמדתם באופן אוטומטי", וכן כי "התייצבותו הסופית והמוחלטת של [הדירקטור המכריע] ללא מסכות, לצד גוטמן כעת, נובעת מתוך חשש ממשי ורצון לכסות על עצמו מפני המחדלים החמורים שלו כיו"ר הדירקטוריון...אשר עלולים להקים נגדו אחריות אישית..." (תגובה שהגיש להב לבית המשפט ביום 28.10.2024 בעניין הטענת להרחבת חזית, סעיף 31). דברים ברוח דומה טען להב בתגובה לבקשה העומדת להכרעה כאן (סעיף 20). טענותיו של להב אף הלכו והחריפו, וכתגובה לעמדת הדירקטור המכריע שהוצגה בהליך זה, טען להב כי הדירקטור המכריע שמונה על ידי בית המשפט "הפך למריונטה של ב"כ החברה", וחמור מכך – כי עמדתו נובעת מרצונו "להרחיק ממנו את המעשים הפליליים שבוצעו בחברה שבו הוא שימש כיו"ר דירקטוריון" (סעיפים 27-26 לטיעון המשלים מטעם להב).
נראה אפוא כי העימות החריף בין גוטמן ללהב לא נשאר מתוחם ביניהם. להב החל לפנות חיציו כלפי הדירקטור המכריע כל אימת שעמדותיו לא תאמו את עמדות להב, זאת למרות שלהתרשמותי, הדירקטור המכריע נהג באופן הוגן ואף למעלה מכך כלפי הצדדים. התנהלות דומה הציג להב באופן חוזר ונשנה כלפי היועצת המשפטית של החברה וב"כ החברה, על כך שהם מוטים לטובת גוטמן ומשמשים כ "יועצי המלך" (כלשונו). בין אם הטחת האשמות חריפות כלפי הדירקטור המכריע (וביתר בעלי המקצוע) נועדה כדי להרתיע אותו מלבצע את תפקידו, ובין אם נובעות מאמונתו של להב כי הוא צודק – הקושי שנוצר ואשר עשוי להחריף עוד יותר, ברור.
31. התנהלותו של להב הביאה את הדירקטור המכריע לנקוט צעד חריג ולהצטרף לבקשה להרחקתו מהדירקטוריון. במכתב שכתב הדירקטור, אף הצביע על כך שהתנהלותו של להב מכשילה את הדירקטוריון ופוגעת בחברה, ואביא את הדברים בהרחבה –
"[להב] מאשים את [גוטמן] בכך שהחברה באמצעות ייעוץ, כלים טכנולוגיים ותמיכה אופרטיבית נקטה [בפעולות שיש בהן כדי להונות את לקוחות הקצה] . [להב] מעולם לא העלה טענה זאת קודם לכן, לא בפניי ולא בפני כל פורום אחר בחברה.
יתכנו שני 'מצבי טבע' אפשריים: 1. [להב] צודק והחברה פתחה וקידמה מתן שירותים טכנולוגיים ואופרטיביים בנוגע למערכות שתכליתן להגדיל נפח פעילות מסחר ללקוחות החברה באמצעות הצגת מצגי שווא ללקוחות הקצה. 2. [להב] לא צודק ומדובר בעלילת שווא.
בשני המקרים הדבר חמור מאד ומעלה תהיות בדבר מחויבותו של מאור לחברה ולתפקידו כדירקטוריון בה...
אני רואה עניין זה כהמשך הפעילות המכשילה של [להב] בעניין הציות. עניין הציות הוא בעיני בעל חשיבות ראשונה במעלה לפעילותה של החברה וזהו למעשה הנושא היחיד אותו העליתי כנושא לדיון בדירקטוריון, נושא שלא הועלה על ידי אחד משני הצדדים. [להב] לכאורה 'עלה על הגל' והציף במסמך ובפגישה איתי נקודות שונות, לאחר מכן הייתי צריך לערב את עורכי דינו של [להב] על מנת שיאות להיפגש עם ד"ר צבי גבאי מומחה לנושא ממשרד ברנע על מנת שהוא יבחן את העניין.
המשך העניין הוא בסאגת קביעת ישיבות הדירקטוריון בעניין הציות שלראייתי [להב] שיחק משחק כפול: מצד אחד דרש לקדם ישיבות דירקטוריון בעניין והתלונן על אי קיומן ומאידך הכשיל את הניסיונות לקיימם, כך באי מענה למייל שלי המבקש לקיים את הישיבות במהלך החודש שהצדדים הקצו למשא ומתן ביניהם, כך בדרישה יום או יומיים לפני המועד שנקבע לישיבה לקבל את החומרים 7 ימים מראש, כך בהצעה/בקשה לא לקיים את ישיבת הדירקטוריון השנייה בנושא אלא לקיים פגישות עורכי דין הצדדים בעניין, כך דרישה מפתיעה לקיים פגישה עם עורכי הדין הגרמניים של [להב] עם עורכי הדין הגרמניים של החברה...
כך אני רואה את מאור מכשיל ופוגע פגיעה של ממש בפעילות דירקטוריון החברה בנושא בעל חשיבות רבה לפעילות ולעצם קיומה של החברה...".
32. אין צורך לשוב ולהזכיר כי הדירקטור המכריע הוא בבחינת זרועו הארוכה של בית המשפט, שמונה כדי לחלץ את החברה מהמבוי הסתום בו היא נמצאת ואשר סיכן את קיומה. יש לראות בחומרה התנהלות בעל דין שמופנית כלפי בעל תפקיד שמונה על ידי בית המשפט. חזקה היא כי בעל התפקיד שמונה על ידי בית המשפט הוא בעל מקצוע אובייקטיבי ונטול פניות. בעניינו של רו"ח שלהב תכונות אלו לא נשענות רק על הנחות מוצא. פעולותיו של הדירקטור המכריע עד כה העידו כי הוא בעל תפקיד ראוי, הוגן ואובייקטיבי שקידם רבות את ענייניה של החברה ואף הציל אותה מכליה. נדגיש כי למרות טענותיו החמורות, להב לא מצא לפנות לבית המשפט בבקשה כלשהי. אני מייחס משקל לדבריו של הדירקטור המכריע, כי פעולותיו של להב פוגעות בתפקוד הדירקטוריון ובתפקוד החברה. התמונה עליה מצביע הדירקטור המכריע משתלבת עם יתר הראיות הלכאוריות שמונחות לפניי, ומצביעה על כך שלהב פוגע בדירקטוריון ובחברה.
33. קושי נוסף אליו מפנה גוטמן, הוא שורה של טענות שנוגעות לאיומים שנטען כי הושמעו כלפי נושאי משרה נוספים, בין היתר בישיבת הציות, בה הועלו דברים על ידי ב"כ להב בנוגע לאחריות אפשרית של נושאי המשרה (שלאחריהם התלהטו הרוחות). יוער כי לו הבקשה הייתה תלויה על נימוק זה בלבד, ספק אם היה בכך כדי להוביל לתוצאה אליה הגעתי. זאת משום שספק אם ניתן לראות בדברים איומים לא לגיטימיים, ובהקשר לכך נתתי משקל לעובדה כי הדברים נאמרו תוך כדי הצגת עמדה מקצועית על ידי עו"ד (עמ' 30 ואילך לתמלול ישיבת הדירקטוריון מיום 21.7.2024). לצד זאת, לא ניתן להתעלם מהלך הרוחות העכור שהדברים עוררו ואשר גרמו להתפטרות סמנכ"לית הכספים שגויסה לעבודה על ידי הדירקטור המכריע, ואשר לכל הדעות הינה אשת מקצוע שלא קשורה למי מהצדדים.
34. לשלמות התמונה יצוין כי אינני סבור כי ניתן להלין על להב על כך שהוא לא משתף פעולה עם הפעולות למכירת החברה לצדדים שלישיים, זאת משום שבית המשפט טרם הכריע בשאלה אם זו אכן הדרך להיפרדות. יש לזכור כי להב העלה לראשונה בתצהירו את הטענה כי ההיפרדות צריכה להיות על דרך של מכירה כפויה, ועל אף בקשת גוטמן לחסום אותו מלהעלות טענה זו, לא שללתי ממנו את האפשרות לטעון זאת (החלטתי מיום 30.10.2024). בהינתן כך, אינני סבור כי קיים פסול בסירובו של להב לשתף פעולה עם קידום סעד שהוא מתנגד לו ובית המשפט טרם הכריע בו. אך יובהר כי החשש שמעלים גוטמן והחברה הוא תולדה של טענות שלהב טוען באשר למעשי תרמית שנעשים על ידי החברה, זאת כמהלך כפול: כדי לפגוע בחברה על ידי טרפוד אפשרות מכירתה לצדדים שלישיים וניסיון לכפות על גוטמן רכישת מניותיו לפי ערכן ההיסטורי לפני פרוץ הסכסוך.
35. להב טוען כי הימצאותו בדירקטוריון היא הכרחית כדי לפקח על גוטמן, אשר כזכור משמש כמנכ"ל החברה, במיוחד בצל הסכסוך ביניהם. אכן, ברובד העקרוני מקובלת עליי טענת להב כי יש צורך לפקח על פעילות החברה ככלל ועל פעילות גוטמן. לחשש זה של להב ניתן להשיב בארבעה: ראשית, כפי שתואר לעיל, נראה כי פעולותיו של להב גלשו הרבה מעבר לפיקוח לגיטימי וראוי, יצרו קושי ממשי בניהול הדירקטוריון ועלולים לפגוע בחברה. שנית, קיומו של הדירקטור המכריע שמונה לבקשת להב, ואשר עושה את מלאכתו נאמנה, מקהה את החשש שמעלה להב. ודוק: בהרכב הדירקטוריון שייווצר לאחר גריעת להב, לא ניתן לקבל החלטות ללא הסכמת הדירקטור המכריע משום שהוא משמש כיו"ר הדירקטוריון וקולו מכריע. שלישית, בכוונתי לאפשר ללהב למנות משקיף מטעמו. רביעית, בית המשפט משמש אף הוא ככלי ביקורת על התנהלות הדירקטוריון והחברה.
36. אחד הנושאים שלהב מייחס להם חשיבות רבה, הן בתשובתו לבקשה והן בתצהיר העדות הראשית, הוא נושא הציות. ברם, נושא זה הועלה, ברוב תבונה, על ידי הדירקטור המכריע שאף הציב אותו כאחד הנושאים המרכזיים של סדר היום והחל לקיים בו דיון עם אנשי המקצוע הרלוונטיים (ישיבת הציות ביום 21.7.2024; ואף לפני כן). כפי שציין הדירקטור המכריע, היה זה להב שסיכל את קידום הטיפול בנושא. נושא אחר שלהב מרבה להזכיר הוא אי מתן ביטוי לארנקי ביטקוין בערכים משמעותיים בדו"חות הכספיים שהוגשו לרשויות המס. עוד בהחלטתי מיום 13.4.2023 ציינתי כי: "...קיימת מחלוקת כנה באשר להיקף פעילות החברה בתחום זה והארנקים שיש לשייך לחברה, ונראה שרב הנסתר (או שמא המוסתר) על הגלוי". מבלי להרחיב בסוגיה, נראה כי שני הצדדים היו שותפים למחדלים בנושא זה, שכן להב, כמו גוטמן, ידע על קיומם של ארנקים אלו ולפני פרוץ הסכסוך אף הוגשו דו"חות, באותה צורה בה הוגשו לאחר פרוץ הסכסוך (ובהמשך תוקנו).
37. אמנם, ההחלטה להרחיק את להב, שהינו בעל מחצית המניות מהדירקטוריון היא החלטה חריגה ועל בית משפט לנהוג בזהירות רבה בבוא לשקול זאת (ת"א 50306-08-16 טולדנו נ' גת פסקה 12 (07.02.2017)), לא כל שכן בהינתן אופייה של פנדה כחברה שהיא מעין שותפות (ע"א 4588/19 קרדוש-סאלם נ' חברת קרדוש ושות' בע"מ, פסקה 16 (20.04.2021) (להלן: עניין קרדוש-סאלם); ע"א 3432/17 טופז נ' יוכט, פסקה 25 (16.04.2020) (להלן: עניין טופז); רע"א 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע"מ, פסקה 4 (12.01.2005)). לבעל מניות בחברת "מעין שותפות" עומדת זכות ראשונים, איתנה, למינוי דירקטורים וכן להשתתף בניהול החברה ובדריקטריון (עניין קרדוש-סאלם; עניין טופז; ע"א 8712/13 אדלר נ' לבנת פסקה 68 (01.09.2015)). לכן, לפיטורי דירקטור בחברת "מעין שותפות" השלכות על מעמדו, משום שעתה לא יוכל להשפיע על ניהולה, בניגוד למצב הדברים ערב הקמתה ובמהלך חייה של החברה עד לפיטוריו (צפורה כהן בעלי מניות בחברה – זכויות תביעה ותרופות כרך ב' 164-165 (2008)). ואולם, העובדה כי החברה היא "מעין שותפות" אינה יוצרת חסינות מלאה לבעל מניות ובמקרים המתאמים לא תהיה ברירה אלא לעשות כן ובית המשפט נקט לא אחת בצעד זה (ראו עניין אדלר, פסקאות 15-10; עניין טומשין; עניין טושינר, פסקאות 46-47; (ה"פ (תל אביב-יפו) 27955-12-17 תוליק רקיע יזמות בע"מ נ' אולירד בע"מ פסקאות 39-42 (15.12.22) – אם כי יצויין שבענין זה האפשרות להחליף את הדירקטוריון הוסדרה בהסכם המייסדים)).
צבר הנתונים שפירטתי בהרחבה והמסקנות העולות מהם לגבי התנהלות להב, השלכתה על פעילות ותפקוד הדירקטוריון והחברה, לא מותירים ברירה אלא להורות על הרחקת להב מדירקטוריון החברה.
38. אשר על כן, אני מחליט לקבל את הבקשה וקובע כי מעתה ואילך ללהב לא תהיה זכות הצבעה בדירקטוריון. כמו כן אני אוסר על להב להגיע לישיבות הדירקטוריון או ליטול חלק בהן. להב יהיה רשאי למנות משקיף מטעמו בדירקטוריון, שלא תהיה לו זכות הצבעה. שם ופרטי המשקיף יועברו לדירקטור המכריע תוך 10 ימים מהיום. יובהר כי אין מניעה כי המשקיף יהיה אחד מב"כ להב.
בקשת להב
39. להב מבקש מספר צווים. הראשון, להורות לגוטמן למסור מידע לדירקטוריון בנוגע למצבה של החברה. השני, לתת צווים שתכליתם לאסור על גוטמן ועל החברה לבצע כל פעולה בקשר לחקירת הרשויות בגרמניה ללא קבלת המידע המבוקש וללא עדכון הדירקטוריון בכך. שלישית, מבוקש צו שימנע ביצוע כל פעולה בכל הנוגע לחקירה פלילית או רגולטורית לפני קבלת המידע האמור.
40. לפני שנסקור את טענות הצדדים, נציין כי אין זו הפעם הראשונה בה מוגשת בקשה על ידי להב לקבלת מידע. ביום 27.5.2024, עובר לקדם המשפט שהתקיים ביום 2.6.2024, הוגשה בקשה למתן צו לחייב את דירקטוריון החברה להתכנס ולדון בעניין הציות, ובה נתבקש להציג את כל המסמכים הרלוונטיים בנושא הציות. בקדם המשפט שהתקיים ביום 2.6.2024 החלטתי למחוק את הבקשה, בהסכמת להב, זאת נוכח העובדה כי הדירקטור המכריע הודיע כי בכוונתו לכנס ישיבת דירקטוריון שבה יידון נושא הציות, וכי החומרים הקשורים בציות יועברו ללהב לפני הישיבה. כבר עתה נציין כי לטענת גוטמן, החומרים האמורים הועברו ללהב ביום 4.6.2024 ובישיבת הדירקטוריון ביום 21.7.2024 התייצבה סמנכ"לית הכספים ומסרה דיווח כספי (שלטענת להב לא מספק).
טענות הצדדים
41. בבקשה הנוכחית הפנה להב לטענותיו שהועלו בבקשה הקודמת. לדבריו, בידו זכות לבקש את הצגת המידע, שעה שהוא ממודר מהחברה ואין בידו מידע. להב טען כי גוטמן ממשיך להסתיר מידע מהדירקטוריון ומתנה את מסירת המידע במתן פטור ושיפוי בעל תחולה רטרואקטיבית. לדברי להב, לא קוימה ההתחייבות למסירת מידע, לא קוימו ישיבות דירקטוריון והתנהגות גוטמן אך החריפה, ולאחרונה גילה שגוטמן מסתיר מידע שעשוי להעמיד את החברה בפני סיכון. לטענת להב, בתקופת ניהולו של גוטמן מצב החברה התדרדר, הן מבחינה רגולטורית והן מבחינה פיננסית.
על פי הנטען, גוטמן ניהל את החברה תוך שהוא מבצע פעולות חמורות של הפרת הדין וגרימת סיכון לחברה ולנושאי המשרה, בין היתר על ידי מעשים פליליים באמצעות תוכנת ה- Comma וכן הגשת דו"חות כוזבים (לטענתו) לרשויות המס. להב גם מפנה לחקירה שמתנהלת בגרמניה על רקע חשדות למעשים פליליים בנוגע לקשר עם אחד הלקוחות וטוען כי הוא ממודר ממידע בקשר לחקירה זו, וכי העניין לא נדון בדירקטוריון חרף בקשותיו החוזרת ונשנות. להב טוען, כאמור, כי התנהלותו של גוטמן אף גורמת סיכונים לחברה ברמה הפיננסית ומסכנת את קיומה. בתוך כך טוען להב כי גוטמן פועל למען האינטרסים האישיים שלו ומעכב את הטיפול בענייניה של החברה ממניעים פסולים. להב הוסיף כי פנה לדירקטור המכריע ביום 11.9.2024 לקבל את המידע המבוקש על ידו אך עד למועד הגשת הבקשה, לא התקבל כל מידע. להב טען כי מזה 3 שנים אינו מעורב בניהול החברה ולמרות זאת הוא פועל נמרצות כדי לקדם את ענייניה. הוא הוסיף ושלל את הטענות שהועלו על ידי גוטמן על כך שהוא מהלך אימים על נושאי המשרה בחברה וציין כי הוא פועל מתוקף חובתו לפקח על פעולות החברה באמצעות הדירקטוריון.
42. גוטמן מבקש לדחות את הבקשה. לטענתו הבקשה הנוכחית אינה אלא חזרה על הבקשה הקודמת שנמחקה. לטענת גוטמן, הבקשה הוגשה בחוסר תום לב על מנת להוות משקל נגד לבקשתו והיא מהווה עוד צעד "במסע החבלה, השיבוש והפגיעה הבלתי פוסקים של להב בחברה" שנועד להחריב את החברה בבחינת "תמות נפשי עם החברה", לשון גוטמן. לטענת גוטמן, להב לא הצליח להצביע על חובה שהוטלה עליו על ידי הדירקטוריון או יו"ר הדירקטוריון. נטען כי דירקטור אינו זכאי לדרוש מידע והזכות נתונה אך ליו"ר הדירקטוריון. הדברים אמורים ביתר שאת, גוטמן ממשיך וטוען, מקום שבית המשפט מינה דירקטור לשמש כיו"ר הדירקטוריון. גוטמן דוחה את הנטען כי לא ניתן מידע לגבי החקירה בגרמניה, והוסיף כי להב עצמו סיכל קיום דיון נוסף בעניין החקירה בגרמניה. לבסוף נטען כי גוטמן הגיש דיווחים לדירקטוריון במסגרת סקירה שביצע לפי בקשת יו"ר הדירקטוריון. לטענת גוטמן, הבקשה נעדרת בסיס ראייתי באשר לטענה כי הוא הפר את חובותיו כלפי הדירקטוריון משום שמעולם לא סירב לכל דרישה שהגיעה מהדירקטוריון למסירת מידע; וגם הטענות גופן להסתרת מידע, אינן נכונות. גוטמן טען כי ללהב גישה רחבה לכל המידע הפיננסי, בו הוא עושה שימוש לרעה, והפנה להחלטות בהן סופקה ללהב גישה רחבה למידע. באשר לחקירה בגרמניה, נטען כי היה זה להב שבחר לשבש את פעילות הדירקטוריון ולמנוע דיון בנושא. בתוך כך נטען כי להב הוא חשוד במסגרת החקירה המתנהלת בגרמניה ולכן ברשותו מידע יותר מאשר החברה.
גוטמן מפנה לכך כי אף בבקשה הנדונה, להב ממשיך להלך אימים על שומרי הסף ובכללם הדירקטור המכריע וכי הדבר נועד להתריעו ממילוי תפקידו. גוטמן סבור כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לדחיית הבקשה, בין היתר משום שהמדובר בבקשה למתן צווי עשה שנועדו להתערב בפעילותה השוטפת של החברה ובפעילותו של יו"ר הדירקטוריון.
43. החברה הגישה תגובה בה צוין כי היא מוגשת על דעתו ובהסכמתו של הדירקטור המכריע ובמסגרתה ביקשה לדחות את בקשת להב מטעמי סף של שיהוי, חוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים. בתשובה נטען כי המדובר בבקשה ערטילאית שלא ברור היקפה, היא נעדרת בסיס ומבטאת הילוך קיצוני שנוגד את טובת החברה, משום שהדבר מסכל את אפשרות ייצוג החברה במסגרת החקירה המתנהלת בגרמניה. עוד נטען כי בניגוד לטענת להב, הדירקטור המכריע הוא זה שביקש לקיים דיון נוסף בסוגיית הציות אך להב מסכל זאת, מה שלטענת החברה לא מתיישב עם הבקשה למתן סעד זמני. בהקשר לכך, נטען כי סוכם, לבקשת להב, לתאם פגישה בין עורכי הדין המלווים את החקירה בגרמניה, אולם ישיבה זו לא התקיימה בשל סירוב להב. לגישת החברה, להב לא מעוניין בפתרון הסוגיות שמצריכות דיון בדירקטוריון, מה שמלמד על כך שטובת החברה לא עומדת לנגד עיניו, אלא שכל רצונו הוא מאבק נגד גוטמן. עוד נטען כי להב מייצר טענות שונות, הכול כדי לתקוע טריז בהליך המשפטי, ובכלל זאת הטענה כי אין לו גישה למידע, בעוד שמצב הדברים לאשורו אינו כך. החברה, כך נטען, לא הסתירה כל מידע מלהב בכל נושא לו הוא טען. לטענת החברה, להב מתנהל בחוסר קוהרנטיות והתנהלותו משתנה בהתאם לצרכיו האישיים. כך למשל, להב מתנגד לביצוע פעולות כדי לנהל את הסיכונים של החקירה בגרמניה, אך מצד שני מלין על כך שהחברה לא נערכת כראוי. בתוך כך, מציינת החברה כי מי שהעלה לראשונה את נושא הציות בדירקטוריון היה הדירקטור המכריע, בעוד שלהב לא ביקש זאת כשנתבקש להעלות נושאים לדיון. החברה ציינה כי ישיבה ראשונה בנושא הציות התקיימה ביום 21.8.2023 שלאחריה התקיים הליך מעמיק לבחינת נוהלי הציות, ישיבה נוספת התעכבה בשל התנהלות להב, עד אשר התקיימה ישיבה ביום 21.7.2024, בה ניתנה סקירה מקיפה של ב"כ החברה לגבי סוגיית הציות. נטען כי לאחר ישיבה זו, להב סיכל קיום פגישה בין עורכי הדין לצורך דיון בחקירה בגרמניה, שלאחריה הייתה מתוכננת ישיבת דירקטוריון נוספת. החברה הוסיפה וטענה כי הסעד המבוקש עשוי לשלול את שיקול הדעת הניתן להנהלת החברה והעברתו לידי הדירקטוריון תוך חתירה תחת החלטות שיפוטיות. החברה ביקשה לדחות את הטענות שהעלה להב ביחס לסיכונים ברמה הרגולטיבית והרמה הפיננסית, זאת לטענתה בהיעדר כל בסיס. כמו כן ביקשה החברה לדחות את הטענות שטען להב בעניין מערכת ה-Comma, וציינה כי יש טעם לפגם בכך שלהב טוען לאי קיום דיון בדירקטוריון בנושאי ציות, אך מנגד טוען לראשונה בנושאים אלו בתצהיר העדות הראשית.
הכרעה
44. נוכח החלטתי להרחיק את להב מלהשתתף בישיבות הדירקטוריון, במידה רבה הדיון בבקשה זו מתייתר. אך גם בהתעלם מתוצאת בקשת גוטמן, דין הבקשה להידחות. אפרט –
45. בקשתו של להב מורכבת משני ראשים – באחד מבוקש להורות לגוטמן (בכובעו כמנכ"ל) למסור דיווחים לדירקטוריון, מה שכינה להב "בקשת הדיווחים", אותה מבסס להב על סעיף 122 לחוק החברות; והשני, לחייב את הדירקטוריון להתכנס ולדון בעניין הציות, מה שכינה להב "בקשת הציות", אותה משתית על סעיף 257 לחוק החברות.
46. לפני שאדון בטענות לגופן יוער ברובד הכללי כי הדירקטור המכריע משמש גם יו"ר הדירקטוריון, ומתוקף כך בידיו סמכויות רבות לכינוס וניהול ישיבות דירקטוריון (סעיפים 104-99 לחוק החברות), לפי שיקול דעתו. דוק: הדירקטוריון במקרה שלפנינו פעיל ואף פעיל מאד ודן בשורה של נושאים ובכללם הנושאים שמוזכרים על ידי להב. ניתן אף להתרשם כי יו"ר הדירקטוריון מתייעץ עם הדירקטורים לגבי סדר היום. להב מנסה אפוא ליצור סדר יום משלו בהתעלם מהפעילות שמתקיימת על ידי הדירקטוריון בהנחיית ופיקוח הדירקטור המכריע. להב טוען כי הדירקטור המכריע "נוטה באופן חד צדדי בצורה קיצונית ביותר לטובת גוטמן" אך טענותיו לא עולות בקנה אחד עם הנתונים שהוצגו על ידי הדירקטור המכריע. בהקשר לכך, אעיר, כי חרף טענותיו הקשות של להב כלפי הדירקטור המכריע, מעולם לא הוגשה בקשה לבית המשפט בעניין זה והאמירות נאמרות במסגרת בקשות שמוגשות על ידי להב נגד גוטמן או תגובות שמגיש להב לבקשותיו של גוטמן.
47. בישיבה מיום 2.6.2024 נמחקה בקשה קודמת דומה שהוגשה על ידי להב, זאת לאחר שהדירקטור המכריע ציין כי אמורה להתכנס ישיבת דירקטוריון לצורך דיון בשאלת הציות שעמדה על הפרק. ואכן, ביום 21.7.2024 התכנס הדירקטוריון לדון בסוגיות הציות. בישיבה זו הוצגו הסוגיות על ידי עורך דין שמתמחה בסוגיות אלו ובה גם נכחו באי כוח הצדדים (בסה"כ 11 עורכי דין ו-2 מתמחים). פרוטוקול הישיבה חובק לא פחות מ-50 עמודים. בסוף הישיבה, קבע הדירקטור המכריע הוראות בקשר להמשך הטיפול בעניין (עמ' 49 לפרוטוקול ישיבת הציות). לאחר מכן הדירקטור המכריע ניסה לקדם את הנושא (ראו נספח 11 לתשובת החברה). ביום 4.9.2024 כתב הדירקטור המכריע לב"כ להב: "ענייני הציות וגרמניה זוכים אצלי לעדיפות משמעותית על פני כל נושא אחר. עדיפות שמקבלת ביטוי מעשי", וכן: "לדעתי טיפול עמוק ויסודי אינו בהכרח בישיבת דירקטוריון מיידית אלא הכנה יסודית ומקיפה, צמצום פערי השקפות מתוך דיונים של צוותי עורכי הדין טרם הישיבות יועילו מאד" (נספח 1 לתשובת גוטמן לבקשת החברה). הדברים אף עולים ממכתבו של הדירקטור המכריע שצוטט בהרחבה בדיון בבקשת גוטמן. יש אפוא לאפשר לדירקטור המכריע לטפל בסוגיה, בה החל לטפל מיוזמתו.
48. מעבר לכך, קשיים רבים טמונים במבוקש על ידי להב בקשר לחקירה בגרמניה. ראשית, הבקשות המועלות הן בקשות כלליות ("לבצע כל פעולה בנוגע לחקירה בגרמניה") שאף מתייחסות לאירועים שטרם נולדו ("כל פעולה בנוגע לחקירה פלילית או רגולטורית"). שנית, לא ברור איזה תכליות נועדו סעדים אלה לקדם, בפרט לאור כך שלא עומדת על הפרק כל דרישה של רשות כלשהי. שלישית, הסעדים המבוקשים עלולים ללקות בחוסר חוקיות, משום שמשמעות הסעדים עלולה להיות הכשר לאי שיתוף פעולה עם הרשויות. זאת ועוד, נקודת המוצא המובלעת של הסעדים המבוקשים עשויה להתפרש כניסיון לשבש את שיתוף הפעולה עם רשויות אכיפת החוק או כי המידע המבוקש על ידי הרשויות (ככל שיתבקש) יהיה פרי תיאום. לבסוף, יש לזכור כי במסגרת החקירה שמתנהלת בגרמניה גם להב הוא חשוד בעצמו, כך שיכול להיות חוסר התאמה בין האינטרסים של החברה לבין האינטרסים של נושאי המשרה שבה. בהקשר לכך, ייאמר כי קיומו של הדירקטור המכריע עשוי לסייע בפתרון הקושי האמור.
49. הבקשה נדחית אפוא.
בקשת החברה
50. החברה מבקשת מבית המשפט להורות על תיקון תקנון החברה על ידי הוספת הוראות שיאפשרו מתן פטור ושיפוי (להלן לשם הקיצור – שיפוי, אלא אם נאמר אחרת), זאת בהתאם לנוסח שגובש על ידי ב"כ החברה והדירקטור המכריע. לחילופין, מבוקש להורות כי ההחלטות שיתקבלו בדירקטוריון בנושא השיפוי ובכלל זה בעניין תיקון התקנון יחייבו את החברה ללא כינוס אסיפת בעלי המניות.
טענות הצדדים
51. לטענת החברה הבקשה נועדה לאפשר לנושאי המשרה בחברה לתפקד באופן תקין בצל הסכסוך החריף בין גוטמן ללהב, ובכך לשמור על טובת החברה. לשיטת החברה, להב, שאינו נושא שום תפקיד ניהולי בחברה מלבד היותו דירקטור, פוגע בחברה, בין היתר על ידי העלאת טענות כוזבות שפוגעות בה, מקדם את האינטרסים האישיים שלו, מתנהג באופן לעומתי, ומאיים בהגשת תביעות עתידיות על נושאי משרה בחברה. נוכח זאת, כך ממשיכה החברה וטוענת, נושאי המשרה ועובדי החברה חשים כי צעדיהם נבחנים על ידי להב והם שרויים בחשש תמידי המניא אותם מביצוע תפקידם באופן ראוי. לטענת החברה, הדברים הגיעו לשיאם בישיבת 21.7.2024 שבמהלכה הושמעו איומים ואזהרות על ידי להב ובא כוחו, מה שגרם להתפטרות סמנכ"לית הכספים של החברה. החברה ממשיכה וטוענת כי התנהלות זו אינה חדשה וגם בעבר הופנו איומים ורמיזות שונות כלפי היועצים המשפטיים של החברה ורואה החשבון המבקר. בבקשת החברה, שהוגשה כאמור גם על דעת הדירקטור, נטען כי להב החל להעלות רמיזות ביחס לניקיון כפיו של הדירקטור המכריע ואף לעברו הופנו איומים. לשיטת החברה, להב מייצר שיתוק בחברה כחלק ממסע הנקם שלו כפי גוטמן. החברה מבקשת אפוא לאפשר לעובדיה ביטחון בביצוע עבודתם, ולצורך כך הונחה על שולחן הדירקטוריון הצעה שגובשה על ידי ב"כ החברה בשיתוף הדירקטור המכריע למתן כתבי שיפוי מוגבלים לנושאי משרה בחברה (למעט דירקטורים שיוחרגו מההסדר), שיחולו ממועד מינוי הדירקטור המכריע (נספחים 3 ו-4 לבקשה). ואולם, מאחר והתקנון לא כולל הוראות לשיפוי, יש לשנות את התקנון, אך העניין מצוי בסמכות האסיפה הכללית, והאסיפה הכללית משותקת בשל הרכבה הלעומתי השקול – להב וגוטמן. החברה מציינת כי להב הסכים לתיקון התקנון באופן שיינתן שיפוי אך ורק לתפקיד סמנכ"ל הכספים ולא לנושאי משרה נוספים, וכי הוא גם מתנגד לאפשרות מתן פטור רטרואקטיבי. ההצעות נדונו בישיבת הדירקטוריון מיום 8.9.2024, ואולם, לאחר מכן כונסה אסיפה כללית שלא התקבלו בה החלטות בשל חילוקי הדעות בין להב וגוטמן.
52. גוטמן רואה עין בעין את בקשת החברה, וטוען כי הבקשה היא תולדה של מעשי להב למנוע פעילות תקינה של החברה כדי לשרת את האנטרסים שלו. לטענתו, מעשיו של להב נועדו לסכל את ההחלטה שנתקבלה בדירקטוריון החברה תוך ניצול כוחו באסיפה הכללית לרעה, והכל כחלק ממסע נקמה כלפיו. לשיטת גוטמן, יש למנוע מלהב לעשות שימוש בכוח המכריע ששמור לו באסיפה הכללית, וזאת בדומה לקביעת בית המשפט בהחלטה מיום 18.9.2023. גוטמן ביקש להבהיר כי השיפוי שיינתן לו הוא בשל תפקידו כמנכ"ל ולא כדירקטור, כי השיפוי ינתן לעובדים נוספים אך לא לדירקטור המכריע ולהב, משום שזה האחרון לא נושא בתפקידו ניהולי.
53. להב מתנגד לבקשה ובפתח התשובה טען כי הלכה למעשה זוהי בקשה שנועדה לשרת את גוטמן, אשר הוא בתורו מנצל את זיקתו העודפת בחברה כדי לקדם אינטרסים אישיים. להב מלין על כך שתיקון התקנון באופן רוחבי, יאפשרת הענקת פטור לכל נושאי המשרה באופן אוטומטי, ללא דיון נוסף; ואף זאת תוך מתן פטור לגורמים שאינם בגדר "נושאי משרה". מהלך זה, כך נטען, יביא להענקת פטור בדיעבד לאחריות למעשים פסולים שבוצעו בעבר בעניין הציות וכן בעניין מערכת ה-Comma. מן העבר השני, כך הוסיף להב וטען, גוטמן לא מגלה את מלוא המידע בנוגע לסוגיות הציות וכן לחקירה המתנהלת בגרמניה. להב אף מלין על כך שקידום הדיון על ידי הדירקטור המכריע בנושא הפטור והשיפוי בא לשרת את גוטמן "ועושי דברו" (כלשונו), זאת מקום שבאמתחתו טענות רבות וחמורות כלפי גוטמן, אשר לדבריו תחת ניהולו החברה מבצעת מעשים פליליים. להב הוסיף והעלה טענות (שהועלו על ידו בישיבת הדירקטוריון ובאסיפה הכללית) באשר לנוסח הרחב שהוצע על ידי ב"כ החברה, לתחולתו הרטרואקטיבית, לקושי במתן שיפוי ערב הכרעת בית המשפט בנושא ההיפרדות וכן למשמעות הפטור בדיעבד, שעשוי למנוע מבעלי מניות להגיש תביעה נגזרת. להב טען כי אין טעם שמצדיק מתן שיפוי, לא כל שכן פטור בדיעבד, תוך שינוי התנהלות החברה מאז היווסדה, וטובת החברה לא מחייבת זאת. להב הוסיף וטען כי אין ללכת בדרך שנקבעה בהחלטת בית המשפט מיום 18.9.2023, ומונה שורה של הבדלים בין הסיטואציה שם לבין המקרה שלפנינו, ובכללם – מהות הסוגיה שעומדת על הפרק, הראיות שהציג להב בסוגיית הציות, העובדה כי סוגיית השיפוי לא מצויה בליבת המחלוקת בין הצדדים ולא נכללה בכתבי הטענות, והעובדה כי להב לא סירב באופן גורף לתיקון התקנון והסכים למתן פטור לסמנכ"ל הכספים (ובטיעון המשלים אף ציין כי הוא "מסכים לפטור נושאי משרה שלא בדיעבד" (סעיף 6)), ודווקא גוטמן הוא שהתעקש על פטור גורף. לסיום נטען כי הסעד הזמני המבוקש נועד לשנות את המצב הקיים ולא לשמרו, וכי מתן פטור ושיפוי יביא לפגיעה בשווי החברה, "בשל יצירת חוב בלתי מסוים ובלתי ניתן לאמידה, שעה שטענות אלה והשלכותיהן רק הולכות ומתגברות" (סעיף 22 לטיעון המשלים).
הכרעה
54. סעיף 258 לחוק החברות קובע כי חברה אינה רשאית לפטור נושא משרה מאחריותו בשל הפרת אמונים כלפיה, ואולם החברה רשאית לפטור מראש נושא משרה מאחריותיו בשל נזק שנגרם עקב הפרת חובת הזהירות כלפיה, ובלבד שנקבעה הוראה לכך בתקנון (סעיף 259(א) לחוק החברות). המשמעות של פטור לנושא משרה הוא ויתור של חברה מראש על זכות תביעה עתידית שיכולה להיות לה נגד נושא משרה, בגין נזק שנגרם לה בשל הפרת חובת זהירות מצד נושא המשרה (זהר גושן ואסף אקשטיין, דיני חברות, בעמ' 281 (2023) (להלן: גושן ואקשיין). יתרה מכך, חברה רשאית לשפות נושא משרה בשל חבות או הוצאות המוגדרות בחוק עקב פעולה שעשה בתוקף היותו נושא משרה (סעיף 260(א) לחוק החברות). כדי שיהא ניתן לשפות את נושא המשרה, על התקנון לכלול הוראה לעניין השיפוי כפי שנקבע בסעיף 260(ב) לחוק החברות. הנה אם כן, כדי שיהיה ניתן לתת שיפוי או פטור, יש צורך לעיגון אפשרות זו בתקנון.
לשיפוי בגין הפרת חובת זהירות עשויות להיות ברמה העקרונית מספר תכליות: ראשית, מתן תמריצים לגייס נושאי משרה איכותיים והפחתת החשש של נושאי משרה פוטנציאליים לכהן במשרה; שנית, הפחתת האפקט המצנן שעשוי להיווצר אצל נושאי משרה מפני קבלת החלטות שנושאות סיכון, שעשויות לקדם את מטרות החברה ולהשיא את רווחיה (תנ"ג (כלכלית ת"א) 35114-03-12 אשש נ' עטיה, פסקה 64 (24.6.2015); תנ"ג (מחוזי מרכז) 11266-07-08 שטבינסקי נ' פסיפיקה פסקה 44 (8.4.2013); יוסף גרוס, דירקטורים ונושאי משרה בעידן הממשל התאגידי, בעמ' 519 (2018)); שלישית, קיומו של הסדר שיפוי עשוי לעודד נושאי משרה לנהל הגנה נגד תביעות לא ראויות בידיעה שהחברה תכסה את עלויות ההגנה (ציפורה כהן, נושאי משרה בחברה – דרכים לשחרורם מאחריות 23, בעמ' 236 (2023) (להלן: ציפורה כהן, נושאי משרה)). לצד התכליות החיוביות, מתן פטור או שיפוי מראש עשוי לעודד נטילת סיכוני יתר ולהפחית את התמריצים להשתדלות מצד נושאי המשרה לקבל החלטות מדויקות יותר (ציפורה כהן, נושאי משרה, בעמ' 225). נדגיש כי יש לבחון תכליות אלו בהתאמות המתחייבות, נוכח אופי פעילותה של החברה במקרה שלפנינו, וזהות בעלי התפקיד.
55. הענקת פטור ושיפוי מותנית בכך שתקנון החברה יעגן אפשרות זו. תקנון החברה במקרה שלפנינו הוא תקנון דל שכולל סעיפים בודדים ואין בו הוראות לפטור או לשיפוי. תקנון החברה כפי שנרשם עם התאגדותה יהא תקף מעת התאגדותה (סעיף 16 לחוק החברות), אך הדין מאפשר לחברה לשנות את התקנון בהחלטה שנתקבלה ברוב רגיל באסיפה הכללית של החברה, אלא אם נקבע בתקנון כי דרוש רוב אחר (סעיף 20(א) לחוק החברות). נזכיר כי האסיפה הכללית מורכבת מגוטמן ולהב, ונוכח הלעומתיות ביניהם, הרי בהיעדר הסכמה של שניהם לא ניתן לשנות את התקנון. יצוין כי גם לכך קיימת תרופה שכן בגדרי הסעדים של סעיף 191 לחוק החברות, בית המשפט יכול לתת סעד של תיקון התקנון (גושן ואקשטיין, עמ' 328; עניין ס.ב. ניהול, פסקה 44)), וכפי שציינתי מקודם, אין מניעה להושיט סעד זה כסעד זמני במקרה המתאים.
יותר מכך, על מצבים של מבוי סתום באסיפה עשוי לחלוש גם עקרון תום הלב, אשר מקבל ביטוי ספציפי בסעיף 192 לחוק החברות, שקובע כלהלן –
“)א) בעל מניה ינהג בהפעלת זכויותיו ובמילוי חובותיו כלפי החברה וכלפי בעלי המניות האחרים בתום לב ובדרך מקובלת, ויימנע מניצול לרעה של כוחו בחברה, בין השאר, בהצבעתו באסיפה הכללית ובאסיפות סוג, בענינים האלה:
(1) שינוי התקנון;
(2) הגדלת הון המניות הרשום;
(3) מיזוג;
(4) אישור פעולות ועסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו-268 עד 275;
(ב) בעל מניה יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים.
(ג) על הפרת הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה, בשינויים המחויבים, ועל הפרת הוראת סעיף קטן (ב), יחולו גם הוראות סעיף 191, בשינויים המחויבים".
56. על קורותיו של הסכסוך בין הצדדים הרחבנו ואין צורך לחזור על הדברים. יש בסיס לטענה כי הסכסוך בין הניצים מעיב על פעילות החברה ויוצר אפקט מצנן הן באשר לתפקוד העובדים ונושאי המשרה, והן באשר ליכולת לגייס עובדים ונושאי משרה חדשים. על רקע מצב דברים זה אמור להיות אינטרס ברור לבעלי המניות להסיר מכשולים אלו. התמונה העולה היא כי המחלוקת החריפה בין הצדדים עלולה להרתיע עובדים ונושאי משרה למלא את תפקידם, זאת משום שלהבות הסכסוך לא פוסחות עליהם. נוכח הסכסוך הקיים, נקיטת עמדה על ידי נושא משרה עלולה להיחשב תמיכה באחד הצדדים לסכסוך. סיטואציה זו עשויה לשתק את פעילות החברה ולמצער לפגוע בתפקודה. המחשה לסיכון זה ניתן למצוא בהתפטרותה של סמנכ"לית הכספים. משך תקופה לא היה ניתן לגייס סמנכ"ל כספים, אך בסופו של דבר אוישה משרה זו בסיועו של הדירקטור המכריע. אלא שהעימות החריף בין גוטמן ללהב והתחושה המאיימת שחשה בעלת המקצוע, גרמה להתפטרותה [במאמר מוסגר יודגש כי להב הסכים למתן שיפוי לסמנכ"ל שימונה].
57. על רקע המצב השורר בחברה, הדירקטור המכריע אשר מצוי בענייניה של החברה תומך בבקשה שנועדה לתת בידי החברה כלים למתן שיפוי. ואולם, חרף קולו המכריע בדירקטוריון קיים קושי. בעוד שמינויו של הדירקטור המכריע גרם להתגברות על השקילות המשתקת בדירקטוריון, השיתוק באסיפה הכללית נותר בעינו. בהחלטתי מיום 18.9.2023 שעסקה באישור שכרו של גוטמן, שגם בה התעורר הקושי האמור, התייחסתי למצב זה וציינתי דברים אלו –
"נשוב ונזכיר, כי האסיפה הכללית של החברה שקולה מבחינת הרכבה לדירקטוריון – גוטמן ולהב הם בעלי המניות בשיעור שווה ושניהם דירקטורים. כדי להוציא את הדירקטוריון מהשיתוק בו הוא נמצא, מיניתי כאמור את הדירקטור המכריע. ואכן, הדירקטוריון קיבל החלטות חשובות ובראשן אישור הדוחות הכספיים והגשת דוחות מס. בהקשר לתנאי שכרו של גוטמן, בשל הצורך באישור הכפול של הדירקטוריון והאסיפה הכללית, הרי המצב שצפוי להיווצר קרוב לוודאי הוא העדר יכולת לקבל החלטה. זאת משום שאם יבוא נושא שכרו של גוטמן לדיון באסיפה הכללית, ישוב המבוי הסתום, שיש להימנע ממנו. ודוק, הקביעה כי יש צורך באישור האסיפה הכללית משמעותה אחת – אי אישור תנאי השכר ופגיעה בתפקוד החברה. משהתגברנו על השקילות המשתקת בדירקטוריון – נתקלנו בה באסיפה. בבחינת "וינוס איש מפני הארי ופגעו הדב". ברור אפוא כי יש למצוא פתרון למצב דברים זה, והשאלה היא – מה הפתרון" (שם, פסקה 31).
58. בעקבות הדיון בישיבת הציות מיום 21.7.2024 בה הנחה הדירקטור המכריע את ב"כ החברה להכין את החומרים בנוגע לשיפוי, נקבעה ישיבת דירקטוריון נוספת ליום 5.9.2024 אליה לא התייצב להב וב"כ ולכן נדחתה ליום 8.9.2024. בישיבה זו נדון עניין השיפוי ועל הפרק עמדו שתי אפשרויות – מתן שיפוי לסמנכ"לית הכספים, או מתן שיפוי כללי יותר לנושאי משרה לגביהם יחליט הדירקטוריון (נספח 7 לבקשה), אפשרות שתרקום עור וגידים אם יתוקן התקנון. הואיל וממילא נדרש תיקון התקנון, ביום 12.9.2024 התכנסה האסיפה הכללית, וכצפוי לא נתקבלו החלטות בשל חילוקי הדעות והמבוי הסתום בו מצויה האסיפה. יצוין כי בעוד שגוטמן הציע תיקון כללי יותר בתקנון, להב הציע תיקון שיאפשר שיפוי לסמנכ"ל הכספים בלבד.
59. לאמיתו של דבר, שני מתווים עמדו על הפרק: מתווה נקודתי לפיו התקנון יתוקן כדי לאפשר שיפוי לגורם ספציפי (באותו שלב הוזכרה סמנכ"לית הכספים), ומנגד מתווה כללי לפיו התקנון יתוקן באופן שיעניק את האפשרות לדירקטוריון לקבוע את הגורמים להם יינתן שיפוי וכן לקבוע את תנאיו ומגבלותיו. כל מתווה וסגולותיו עמו וכל מתווה עשוי להסיט את מוקד ההכרעה. אם ייערך תיקון כללי בתקנון הסמכות להכריע למי יינתן הפטור והשיפוי תעבור לדירקטוריון, או אז ללהב לא תהיה כל השפעה על ההחלטה למי יינתן השיפוי, אך יכולתו של להב תישמר אם תיקון התקנון יהיה בזיקה לגורם ספציפי (או אז לא ניתן יהיה להכריע ללא הסכמת בעלי המניות – להב וגוטמן).
60. לו היה המדובר בימים כתיקונם היה מקום להעדיף את המתווה הכללי לפיו התקנון יתוקן בכדי לאפשר לדירוקטריון לקיים דיון בשאלה מיהו הגורם לו יינתן הפטור והשיפוי, ולא לשנות את התקנון טיפין טיפין בזיקה לנושא המשרה הספציפי. אך הימים אינם כתיקונם והחברה נתונה במשבר עמוק והיא עומדת בפני הכרעה משמעותית. בנסיבות אלו, הגם שלבית המשפט סמכות לעשות כן, יש לנקוט ריסון בהושטת סעד הכופה שינוי מבני בחברה על ידי שינוי בתקנון (אם כי איני שולל נקיטת סעד שכזה במידת הצורך בעתיד). בנסיבות אלו אין לפסול מראש דיון בפטור ושיפוי ביחס לגורם ספציפי. כאמור, קיימת כנראה הסכמה עקרונית למתן פטור ושיפוי לסמנכ"לית הכספים שתגויס, אך עשויה להיות מחלוקת ביחס להענקת פטור ושיפוי לבעלי תפקיד אחרים, וכנראה שתהיה מחלוקת חריפה מאד סביב השיפוי לגוטמן בכובעו כמנכ"ל. המחלוקות עשויות להיות לגבי תחולת הפטור והשיפוי, היקפו ותחולתו על טענותיו של להב כפי גוטמן. יוער כי בהקשר לכך הועלתה הצעה מסויימת מצד ב"כ גוטמן לסייג את הפטור, באופן שטענות להב נגד גוטמן לא תיפגענה.
61. מעיון בפרוטוקולים בהם נדונה הסוגיה, נראה כי האפשרות לתת פטור ושיפוי נקודתי לא מוצתה. כן לא מוצתה האפשרות לתקן את התקנון באופן מדורג, כלומר כי בשלב הראשון יוחלט על תיקון שיאפשר שיפוי לעתיד (הצעה שהועלתה על ידי הדירקטור המכריע באסיפת יום 8.9.2024 ובכתבי הטענות להב הביע הסכמתו לה), ובשלב השני ידון הפטור בדיעבד. לפיכך, מן הראוי כי דיון נוסף בסוגיות יתקיים באסיפה הכללית.
62. אני מורה אפוא על כינוס האסיפה הכללית תוך 21 ימים. בפני האסיפה יובאו הצעות לפטור ושיפוי לבעלי תפקיד מוגדרים ותתקיים הצבעה נפרדת לגבי כל בעל תפקיד, לרבות תנאי הפטור והשיפוי. ככל שלאחר מכן תידרש הכרעת בית המשפט – תוגש בקשה מתאימה על ידי ב"כ החברה בתיאום עם הדירקטור המכריע, או אז אקיים דיון בבקשה, בגדרו ייבחן לגופו הפטור והשיפוי ביחס לכל בעל תפקיד, ובין היתר יעמדו לבחינה עמדות בעלי המניות והתנהלותם.
63. בכפוף לאמור לעיל, הבקשה נדחית.
התוצאה
64. בבואי לדון בשאלת ההוצאות, נתתי את דעתי לתוצאה בשלוש הבקשות. כפי שעולה מן ההחלטה, נדחתה בקשת להב לה התנגדו החברה וגוטמן ואילו בקשת גוטמן בה תמכה החברה ולה התנגד להב – התקבלה. כמו כן נתתי את דעתי לתוצאת בקשת החברה בעניין השיפוי ולעמדות הצדדים, ובתוך כך נתתי את דעתי להסכמת להב למתן שיפוי לסמנכ"לית הכספים. כמו כן נתתי את דעתי להיקף טענות הצדדים ולהסכמתם להכריע על בסיס הבקשות והתשובות והשלמת טיעון בכתב. שיקולים אלו, מוליכים אותי למסקנה כי יש לחייב את להב בתשלום הוצאות לגוטמן.
65. התוצאה אפוא שאני מקבל את בקשת גוטמן להרחיק את להב מדירקטוריון החברה, כאמור בפסקה 38 להחלטה; דוחה את בקשת להב, כמפורט בפסקה 49 להחלטה; באשר לבקשת החברה יש לפעול כאמור בפסקה 62 להחלטה.
66. אני מחייב את להב לשלם לגוטמן הוצאות בסכום כולל של 20,000 ₪.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ז' כסלו תשפ"ה, 08 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.