אם הזכרנו את סוגיית הציות, נציין כי להב העלה טענות קשות לגבי ניהול החברה על ידי גוטמן, שכוללות טענות לאי הקפדה (וזאת לשון המעטה) על המגבלות הרגולטוריות וטענות לביצוע פעולות רמיה פליליות כלפי לקוחות ומשתמשי קצה, שאמנם השיאו רווחים לחברה אך סיכנו אותה (כך לטענת להב). בין היתר נטען על ידי להב כי החברה פיתחה מערכת המכונה Comma שכוללת אלמנטים מרמתיים. על קצה המזלג, טענת להב כי החברה יצרה סוחרים פיקטיביים, הציגה פעילות מסחר מוצלחת מדומה באמצעות התוכנה ומשקיעים סחרו תוך התחקות אחר נתונים אלו. גוטמן והחברה טוענים כי המדובר במערכת לגיטימית וכי נתוני המסחר שהוצגו באותה מערכת הם אמיתיים, אם כי לגבי חלק מהפעילות הודו בקיומן של "טעויות אנוש" שתוקנו (ראו ההתכתבויות שצורפו לטיעון המשלים מטעם גוטמן לבקשתו). עוד נטען כי הרעיון למערכת נולד ופותח עוד בתקופה שלהב היה שותף בניהול החברה, וכי ממלא הפעילות במערכת זו - זניחה. יצוין כי הטענות בעניין תוכנת ה-Comma עלו לראשונה בתצהיר העדות הראשית של להב, מבלי שיביא לידיעת הדירקטור המכריע סוגיה זו. גוטמן טוען כי התנהלות זו מאפיינת את מהלכיו של להב, אשר שומר מידע ומציג אותו באופן מניפולטיבי כדי לפגוע בחברה, במטרה כפולה - לטרפד מכירת החברה ולאלץ את גוטמן לרכוש את מניותיו לפי ערכן ההיסטורי. על כל פנים, משהובא העניין לידיעת הדירקטור הוא טיפל בסוגיה באופן מידי (נספח 1, הודעת הדוא"ל מיום 11.10.2024 שצורפה לטיעון המשלים של גוטמן לבקשתו).
עוד נציין בהקשר זה כי עוד לפני הגשת התביעה בהליך זה פתחו הרשויות בגרמניה בחקירה בנוגע לקשר של החברה עם אחד הלקוחות. בחודש אוגוסט 2021 נחקר להב בישראל באזהרה בעקבות בקשה לסיוע מהרשויות בגרמניה (סעיף 4 לתצהיר להב שצורף לתגובתו לבקשה לעריכת חיפוש בתיבת הדואר שהוגשה ביום 1.1.2024; בקשת החברה בעניין זה מיום 30.11.2023 ופרוטוקול הדיון מיום 14.1.2024). החברה שכרה יועצים משפטיים בגרמניה כדי לעקוב אחר ההליכים, ובהמשך להב שכר בנפרד יועצים משלו. להב טוען כי החקירה המתנהלת בימים אלו על ידי הרשויות בגרמניה נפתחה בשנת 2023 ולא קשורה לחקירה משנת 2021.
בישיבת הציות מיום 2.7.2024 השתתפו מלבד הדירקטורים, גם באי כוחם, ב"כ החברה ונושאי משרה נוספים בחברה. הישיבה כללה סקירה של עו"ד ממשרד ב"כ החברה בנושאים הקשורים לציות, שמתעוררים אגב פעילות החברה. בשלב מסוים אמר ב"כ להב את הדברים הבאים: