"אני חושב שיש קצה אחד [שב"כ גוטמן] הסביר אותו היטב שזה הקצה העסקי. יש את הקצה השני שהוא הקצה הפלילי. המחט לאיפה שתזוז בין הקצוות שלמי שיעשה את הפעולה יהיה אחראי על המחט הזאת והאחריות תהיה עליו. ואני מסכים עם מה ש[הדירקטור המכריע] אמר, שאין שיפוי בפלילי. ולכן אני מבחינתי יעשה מי שיעשה את הפעולה. יסבך את החברה. יש לזה משמעויות יסבך את עצמו וייקח את האחריות על עצמו...הנהלת החברה תפעל כפי שהיא רואה לנכון לפעול בתקופת הביניים...כאשר יהיו לזה ההשלכות בסופו של דבר יבואו לפתחו של מי שפעל על החברה...זה לא איום זה פשוט ככה מתנהל בחברה" (עמודים 26, 29 לפרוטוקול ישיבת 21.7.2024).
גוטמן וב"כ החברה טענו כי בדברים אלו מקופלים דברי איום על נושאי המשרה (ואיני נדרש לסוגיה זו בשלב זה). על כל פנים, בפן הסובייקטיבי חלק מן הנוכחים בישיבה חשו מאוימים נוכח דברים אלו. אחת מהן הייתה סמנכ"לית הכספים שנכחה בישיבה, שגויסה לעבוד בחברה על ידי הדירקטור המכריע (לאחר תקופה שלא אויש תפקיד זה), אשר הודיעה על התפטרותה, וכתבה דברים אלו:
"התחושה הכללית היא שכל שינוי שברצוני לעשות, או אפילו כל הערה שאני מעירה, עלולים להפנות כלפי חיצים. כל נושא קטן כגדול כבול בעניינים משפטיים, ואין ברצוני לעבוד באווירה כזאת. הדברים הגיעו לשיא בישיבת מועצת המנהלים האחרונה [ישיבת הציות 21.7.2024] בה השתתפתי לפני מספר שבועות, בה נזרקו איומים על ידי באי כוח אחד מבעלי המניות על אחריות נושאי משרה בחברה ואני לא מעוניינת להיות חלק מזה" (נספח 2 לבקשת החברה).
בשלהי הישיבה עלתה סוגיית מתן פטור ושיפוי לבעלי תפקיד בחברה ובכללם גוטמן. הדירקטור המכריע ביקש מב"כ החברה לבחון את התנאים למתן שיפוי ופטור ולהציע הצעות בעניין. ב"כ החברה אכן הכינו הצעות לפטור ושיפוי וכן הצעה לתיקון תקנון החברה כדי לאפשר מתן שיפוי ופטור. לאחר מכן זימן הדירקטור המכריע ישיבת דירקטוריון ליום 5.9.2024 לדון בנושא, אך להב וב"כ לא התייצבו ולכן הישיבה נדחתה ליום 8.9.2023, ובה כצפוי נחלקו הדעות גם בנושא זה. נוכח הצורך באישור האסיפה לתיקון התקנון, נתכנסה האסיפה הכללית, שמורכבת מלהב וגוטמן ביום 12.9.2024, וגם היא לא נשאה בשורה להחלטות כלשהן בסוגיה בשל המבוי הסתום.
- כפי שצוין בפתח הדברים, הצדדים אינם חלוקים על הצורך בהיפרדות. המחלוקת היא בשאלה כיצד יש להיפרד. בעוד שגוטמן טען לאורך כל הדרך כי יש להיפרד על ידי מכירת החברה לצד שלישי המרבה במחיר, להב הסכים תחילה לסעד זה, לאחר מכן לא נקט עמדה חד משמעית, אך בשלב התצהירים טען לראשונה לסעד של רכישה כפויה לפיו יש לכפות על גוטמן לרכוש את מניותיו (ראו תיאור הדברים בהחלטתי מיום 31.10.2024 בבקשת גוטמן למחיקת חלקים מתצהיר להב). ההכרעה בעניין אופן ההיפרדות מצויה בישורת האחרונה. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, ביום 12.11.2024 סיכמו את טענותיהם והשלימו את הסיכומים בכתב. עם זאת יודגש כי סיום ההתדיינות רחוק מסיום, בשל מחלוקות נוספות שעוד יש לדון בהן וכן בשל מחלוקות צפויות שניתן להניח כי יתעוררו לגבי יישום דרך ההיפרדות, תהא אשר תהא. מי ייתן ונתבדה.
- בדיון שהתקיים ביום 12.11.2024 הסכימו הצדדים כי בית המשפט יכריע בבקשות התלויות ועומדות על בסיס הבקשות והתגובות ועל בסיס טיעון משלים קצר. בעלי הדין השלימו את סבב הטיעונים.
- לפני שאדון בבקשות, אדגיש כי הקביעות שנקבעו עד כה בבקשות למתן סעדים ואלה שייקבעו בהחלטה זו, הן קביעות לכאוריות שיפות להליכי הביניים בלבד. יתרה מכך, ככל שהדבר לא יהיה נחוץ, אמנע מקביעות שנמצאות בלב המחלוקות שלגביהן צפויה הכרעה.
דיון והכרעה
- נעבור לדון בבקשות הטעונות הכרעה, שהן כאמור שלוש - בקשה מטעם החברה למתן הוראות בעניין פטור ושיפוי לנושאי המשרה בחברה שהוגשה ביום 20.9.2024; בקשה מטעם התובע להרחקת הנתבע מדירקטוריון החברה שהוגשה ביום 22.9.2024; ובקשה מטעם הנתבע להורות לתובע למסור מידע לדירקטוריון, שהוגשה יומיים לאחר מכן ביום 24.9.20244.
- נזכיר כי אנו מצויים במישור הסעדים הזמניים וכידוע, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לסעד זמני, עליו לתת את דעתו לשני שיקולים מרכזיים: האחד, קיומה של עילת תביעה; והשני, נטיית מאזן הנוחות לטובת מבקש הסעד. בין שני השיקולים מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", ואולם מקובל להעניק לשיקול מאזן הנוחות מעמד בכורה (ראו: רשות ערעור אזרחי 5165/20 עזבון מנסור ז"ל נ' מדינת ישראל - משרד התחבורה, פסקה 18 (23.8.2020); רשות ערעור אזרחי 4218/19 פנחסוב נ' ב.ס.ד דירות מגורים בע"מ, פסקה 10 (27.6.2019); רשות ערעור אזרחי 3368/22 אראל אלקטרומכניקה נ' רותם בטיחות בע"מ, פסקה 14 (6.7.2022); רשות ערעור אזרחי 5435/21 מועדון הפועל עימאד אכסאל נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל, פסקה 17 (8.8.2021)). נראה, והדברים משותפים לכלל הבקשות, כי עיקר הדיון איננו בשאלה אם קיימת עילה למתן הסעדים, זאת משום שאין מחלוקת כי מתקיימת עילה לפי סעיף 191 לחוק החברות, אלא בשיקולי מאזן הנוחות ושיקולים שביושר (ראו סעיפים 51-49 להחלטתי מיום 18.10.2022). גם לנוכח זאת המלאכה אינה קלה, לאור ריבוי הפרטים וההליכים ובשים לב לצורך לנווט את החברה לחוף מבטחים.
- נדון בכל בקשה בנפרד. תחילה נסקור את טענות הצדדים ולאחר מכן נכריע בכל בקשה. אעיר כי הטיעונים המשלימים שהגישו הצדדים חופפים במידה רבה את הנטען בבקשות ובתשובות, על כן, לא אערוך הפרדה בין הנטען בבקשה ובתשובה לבין מה שהתווסף, ככל שהתווסף, בטיעון המשלים ואסקור את הטענות בנשימה אחת.
בקשת גוטמן להרחקת להב מהדירקטוריון
- גוטמן מבקש מבית המשפט סעד זמני לפיו להב יורחק מדירקטוריון החברה, ייאסר עליו להגיע לישיבות הדירקטוריון, לא ייטול בהן חלק ולא יהיה בעל זכות הצבעה בהן. לחילופין, מבוקש כי בית המשפט ימנה משקיף מטעם להב.
טענות הצדדים
- גוטמן הפנה להשתלשלות העניינים ולהחלטות הקודמות שניתנו על ידי בית המשפט. לטענתו, הסעד הזמני נדרש בשל התנהלותו הפוגענית של להב שהלכה והחריפה בעת האחרונה, יצרה סיכון לקיום החברה ועלולה להביא להשמדת ערך החברה. לטענתו, התנהלות להב מוצאת ביטוי במספר מישורים: מסע רדיפה ואיומים ("מאפיוזי" כלשונו) כלפי הדירקטור המכריע, וכלפי סמנכ"לית הכספים, דבר שהביא להתפטרותה; איומים כלפי נושאי משרה אחרים שסירבו למלא את דרישותיו ובכללם ב"כ החברה, היועצת המשפטית ורוה"ח המבקר; שיתוק הדירקטוריון והערמת קשיים על תפקודו כל אימת שסדר היום לא תואם את רצונו; ניצול הדירקטוריון למטרותיו האישיות - כגון הצעה להדחת גוטמן מתפקידו כמנכ"ל החברה וטרפוד ההחלטה לשלם את שכרו; פגיעה באפשרות מכירת החברה לצדדים שלישיים, על ידי כך שהוא מבקש לכפות את מכירת מניותיו על ידי גוטמן (לפי שווי החברה בשנת 2021) ובמקביל פועלו להשמדת ערך החברה. נטען כי להב מעלה טענות קשות כלפי החברה, בין היתר ביצוע מעשים פליליים, שמטרתן לפגוע בה באופן קשה. נטען כי להב מסכל במכוון את יישום החלטת 13.4.2023, עת שהוא מבצע פעולות העולות לכדי הפרת חובת אמונים, פועל לשיבוש עבודת הדירקטוריון וגורם נזקים לחברה, מכאן שהסעד הזמני המתבקש לאור קביעת בית המשפט באותה החלטה כי יהיה "צורך לבחון את תפקוד הדירקטוריון בהרכבו החדש בפרספקטיבה של זמן". נטען עוד כי אמנם הצדדים מצויים בדרך להיפרדות אך נותרו עדיין נושאים מהותיים שעומדים על סדר היום.
- להב מתנגד בתוקף לבקשה וסבור כי דינה להידחות, משום שאין היא ממלאת אחר התנאים הנדרשים למתן סעד זמני. להב טוען כי מטרת הבקשה אחת - להסתיר את פעולותיו הנפסדות של גוטמן בחברה שהובילו לפגיעה בה, ולמנוע פיקוח ראוי על הנעשה בחברה, זאת במיוחד נוכח מידע שהתגלה לאחרונה לפיו החברה מבצעת עבירות פליליות - כך לפי הנטען, ומקיימת פעילות לא חוקית עם לקוחות, בין היתר באמצעות תוכנת Comma. לטענת להב, הוצגו על ידו ראיות ממשיות המעידות על כך שהחברה יצרה פלטפורמה לפתות משקיעים במרמה, כדי להפיק רווחים לטובת החברה, ועל כן יש לראות בו מעין "חושף שחיתות". להב טען כי לקיומו של דירקטוריון מתפקד חשיבות רבה במיוחד לאור הסכסוך החריף בין הצדדים ובהעדר דיווח ראוי מצד גוטמן לדירקטוריון, מצב שנמשך תקופה ארוכה. להב דוחה מכל וכל את הטענות לאיומים ומגדיר אותן "מופרכות". לטענתו, הוא לא איים על הדירקטור המכריע ועל נושאי המשרה בחברה, ודבריו הם בגדר אזהרה שנועדה ליידע ולייעץ כחלק ממילוי תפקידו. להב אף טען כי בא כוחו לא השמיע אף איום בישיבת הדירקטוריון מיום 21.7.2024, אלא הביע עמדה מקצועית, ובתוך כך הוכחשה הטענה כי התפטרות סמנכ"לית הכספים נעשתה בנסיבות שנטענו על ידי גוטמן. אשר ליחסים בין להב לבין הדירקטור המכריע, צוין כי השניים שוחחו במהלך הישיבות על החששות ולהב התנצל בפניו. כמו כן ב"כ להב שללו מכל וכל אפשרות כי מאן דהוא ממשרדם יאיים על בעל תפקיד מטעם בית המשפט, הן ברמה העובדתית והן ברמה הערכית. לבסוף, ביקש להב לדחות את טענת גוטמן כי הוא גורם לשיבוש בפעילות הדירקטוריון. לדבריו, דווקא גוטמן הוא שניסה לקדם נושאים הקשורים אליו ולהתעלם מנושאים לטובת החברה, אותם ביקש להב לקדם. להב שלל את הטענה כי הוא מחבל באפשרות למכירת החברה. להב ביקש לדחות את טענת גוטמן לפיה הוא לא עושה שימוש הולם בתפקידו כדירקטור וכי הוא מעלה טענות כוזבות כדי לפגוע בחברה. בתוך כך התייחס להב לסוגיית ארנקי הקריפטו (נושא אליו נדרש בהמשך) ולחקירה בגרמניה.
- החברה מצדדת בעמדת גוטמן. לטענת החברה, להב מנצל את מעמדו כדירקטור לצורך ניגוח גוטמן במסגרת הסכסוך המר שביניהם, ובתוך כך הוא פוגע בחברה ובעובדיה, בהמשך פעילותה, ואף מסכן את קיומה. כן נטען כי להב מנצל את גישתו למערכות החברה כדי לפגוע בה, מעלה טענות למעשים פליליים על ידי החברה; מסתיר מידע שברשותו ושולף אותו מעת לעת כדי לנגח את גוטמן ולפגוע בחברה, "ממציא" סוגיות כדי לנגח נושאי המשרה, אך מנגד גורר רגליים מקיום דיון ענייני בהן, ובפרט אמורים הדברים בסוגיית הציות. בהקשר לכך נטען כי להב מעלה טענות בעניין תוכנת ה-Comma כדי לפגוע בחברה ובעובדיה. כמו כן נטען כי להב מנצל את העובדה כי מתנהלת חקירה על ידי הרשויות בגרמניה כדי לקדם את האינטרסים שלו. נטען כי החברה הייתה מוכנה לקיים שיח לגבי החקירה אך להב מסכל זאת. עוד נטען כי במעשיו, מפר להב את חובות האמון המוטלות עליו. כמו כן נטען כי להב מסכל את החלטת בית המשפט למינוי הדירקטור המכריע, מהלך אימים על הדירקטור המכריע ומפעיל עליו לחץ פסול, וכן מאיים על נושאי משרה (בין היתר בישיבת הדירקטוריון מיום 21.7.2024), ואלה פועלים תחת תחושה של חשש תמידי. מנגד, כך נטען, להב מסכל אפשרות ליצור ביטחון על ידי שינוי התקנון כדי לאפשר מתן כתבי שיפוי לנושאי המשרה. לבסוף נטען כי להב משבש את פעילותו התקינה של הדירקטוריון.
- לתשובת החברה צורפה עמדת הדירקטור המכריע במכתב נפרד שכולל דברים נוקבים מאד כלפי התנהלותו של להב. בין היתר צוין במכתב כי הדירקטור המכריע נדהם מתצהירו של להב בו הוא מאשים את החברה בהונאת לקוחות הקצה. הדירקטור המכריע ציין כי להב מעולם לא העלה טענה זו קודם לכן בפניו או בפורום כלשהו בחברה. הדירקטור המכריע ציין כי אם להב צודק בטענותיו הרי היה עליו להתריע על כך ולהביא את הדברים לידיעתו משום ש"אי מתן גילוי לעובדה זו ושמירתה כנראה כ'נשק' לדיון המשפטי המאפשר לחברה לפעול ולבצע את הפעולות הנטענות לאורך כל התקופה מהווה מעילה ישירה בתפקידו כדירקטור בחברה"; ואם טענותיו של להב אינן נכונות, גם אז המדובר בהתנהלות חמורה. הדירקטור המכריע הוסיף וציין, בעניין קביעת ישיבות דירקטוריון לדיון בסוגיית הציות, כי להב "שיחק משחק כפול", משום שמצד אחד הוא דרש לקיים ישיבות בעניין והלין על אי קיומן, ומצד שני הכשיל את הניסיונות לקיימן. לאור כך, סבור הדירקטור כי להב מכשיל ופוגע פגיעה של ממש בפעילות הדירקטוריון בנושא בעל חשיבות רבה לפעילות החברה ולעצם קיומה. בסיכום הדברים ציין הדירקטור המכריע כי הוא מצדד בעמדת גוטמן. הדירקטור המכריע ער לעמדה החריגה, אך הוא סבור כי מתקיימות נסיבות מרחיקות לכת והוא הדגיש כי הוא נוקט עמדה זו "בלב כבד". עוד ציין הדירקטור המכריע כי ממילא יש לו זכות הצבעה כפולה (מתוקף היותו יו"ר הדירקטוריון) כך שבמקרה של מחלוקת עם גוטמן קולו יגבר ובאופן זה ימנע פעולות חד צדדיות הפוגעות בלהב. הדירקטור המכריע הדגיש במכתבו כי הוא מחויב למניעת פגיעה בזכויותיו של להב.
בטיעון המשלים התייחס להב למכתבו של שלהב. להב בחר לכנות את הדירקטור המכריע שמונה על ידי בית המשפט "מריונטה של ב"כ החברה שבתורו פועל לטובתו של גוטמן בלבד", וטען כי הוא "רואה בחומרה רבה את המכתב". לגישתו, המכתב מגלה כי הדירקטור המכריע לא בדק את הטענות החמורות שהועלו על ידו ו"מנסה להרחיק ממנו את המעשים הפליליים שבוצעו בחברה בתקופה שבה הוא שימש כיו"ר דירקטוריון".