17. סעיף 42 (ג) לחוק הירושה קובע:
“)ג) השני יזכה אם היה כשר לרשת את המצווה בשעת זכייתו, אף אם לא היה כשר לכך במות המצווה; מת השני לפני שעת זכייתו או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת"
הוראת סעיף זה ברורה ונהירה - מי שנפטר לפני שעת זכייתו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת.
18. מ. היורש השני נפטר בשנת 1973, טרם שעת זכייתו, בהינתן כי המנוחה שהנה היורש הראשון נפטרה בשנת 2023.
מתוך הוראת סעיף 42(ג) הוראת צוואת המנוח לטובתו מתבטלת.
מתוך כך אין מעמד לנתבעת, כיורשת של מ., להתנגד לצוואת המנוחה.
(ראו לעניין זה עמ"ש (מרכז) 56936-06-22 ח.ש נ' ד.ש (28.5.23)).
19. יוער כי בדיון לפני אישר ב"כ הנתבעת, כי מוסכם עליו שלו צוואת המנוח הייתה נערכת לאחר חקיקת חוק הירושה (על אף שכאמור, מועד עריכת הצוואה אינו רלוונטי כי אם מועד פטירת המנוח) אזי שלאור סעיף 42(ג) לחוק הירושה הנתבעת לא יורשת (פרוט' עמ' 3 שורות 21-22)
סוף דבר
20. התנגדות הנתבעת לקיום צוואת המנוחה – נדחית.
צו לקיום צוואת המנוחה מיום 25.8.93 ינתן בנפרד.
בהינתן התוצאה, הוגשו כתבי טענות, התקיים דיון - הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪, בתוספת ריבית שקלית מהיום ועד התשלום בפועל.
המזכירות תמציא לצדדים ותסגור התיקים שבכותרת.
פסק הדין ניתן לפרסום, ללא פרטים מזהים.
ניתן היום, ח' טבת תשפ"ה, 08 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.
עידית בן דב ג'וליאן