ג. צוואת המנוח כוללת הוראת "יורש אחר יורש", המנוח ציווה כי אחיו מ. יירש אותו לאחר מות אשתו. יש לבחון את נסיבות המקרה בהתאם להוראת סעיף 42 לחוק.
ד. הואיל והמנוחים נישאו לפני שנת 1974, למרות שהדירה הייתה רשומה על שם המנוח, המנוחה הייתה בעלים של מחצית מהזכויות בה מכח "חזקת השיתוף". לכל היותר, המנוח יכול היה להוריש לאחיו מ. מחצית הזכויות בדירה.
ה. מ. נפטר בשנת 1973, לפני פטירת המנוחה. בהתאם להוראת סעיף 42(ג) לחוק הירושה, זכותו על פי צוואת המנוח מתבטלת עם פטירתו. משכך היורשת היחידה על פי צוואת המנוח הנה המנוחה. בנסיבות אלו המנוחה הייתה רשאית לערוך צוואה בשנת 1993 ולצוות את רכושה למי שחפצה.
ו. כיוון שמ. איבד את זכותו לרשם את המנוחה במועד פטירתו בשנת 1973, אין לבתו הנתבעת מעמד להתנגד לצוואת המנוחה.
ז. בהתייחס לטענות הנתבעת ביחס להוראות סעיף 158 לחוק הירושה והפסיקה שצוטטה - הן אינן רלוונטיות. סעיף 158 לחוק עוסק בפגמים בצוואה שנערכה ערב תחילת החוק. בעניינינו אין מחלוקת כי צוואת המנוח כשרה.
דיון והכרעה:
- השאלה שבמחלוקת הנה - האם על הוראות צוואת המנוח חל חוק הירושה או פקודת הירושה המנדטורית. זאת בהינתן כי צוואת המנוח נערכה בשנת 1960, טרם חוקק חוק הירושה; המנוח נפטר בשנת 1969, לאחר חקיקת החוק.
- סעיף 157 לחוק הירושה קובע:
"מי שמת לפני תחילתו של חוק זה, יחול על ירושתו הדין שעמד בתקפו ערב תחילתו של חוק זה."
המחוקק מצא לקבוע תחולת הוראות חוק הירושה על צוואה, על פי המועד בו נפטר המנוח, להבדיל ממועד עריכת הצוואה. מי שמת לפני תחילת החוק - יחול על ירושתו דין פקודת הירושה המנדטורית, ובהתאמה - מי שמת לאחר תחילת החוק - יחול על ירושתו חוק הירושה.
- כך נקבע בהלכה הפסוקה והובא בספרות המשפטית -
"סעיף 157 לחוק הירושה קובע הוראות מעבר לפיהן החוק חל גם על צוואות שנערכו בטרם נחקק, ובלבד שהמוריש נפטר לאחר שהחוק נכנס לתוקף"
(בערעור מיסים 6251/15 הופה נ' קסוטו (7.8.16), עמ' 19 פסקה מז.).
כן ראו לעניין זה פסק דינו של ביהמ”ש העליון בבערעור מיסים 9361/10 פלוני נ' פלונית (24.2.11), פסק דינו של ביהמ”ש המחוזי בתיק אזרחי (כ"ס) 3269/72 אברהם נ' ברגמן (13.11.74).
עוד ראו לעניין בספרם של שוחט, גולדברג ופלומין "דיני ירושה ועיזבון" (מהדורה שישית מורחבת), עמ' 7 "החוק נכנס לתוקפו ביום 10/10/1965, והוא חל על ירושתו של מי שנפטר לאחר היכנסו לתוקף. על ירושתו של מי שנפטר לפני תחילת תוקפו חל הדין הישן שעמד בתוקפו ערב תחילתו של החוק-פקודת הירושה המנדטורית (סעיף 157 לחוק)".
- פסק הדין בעניין "ישיבת פורת יוסף" אליו מפנה הנתבעת עניינו בבחינת כשרות צוואה מבחינה צורנית ותוכן, בהתאם לסעיף 158 לחוק הירושה, ואינו מלמד לענייננו. אין מחלוקת כי צוואת המנוח כשרה וקוימה.
- מתוך האמור, המועד הקובע לתחולת הוראות חוק הירושה הוא מועד הפטירה. המנוח נפטר בשנת 1969, לאחר שחוק הירושה נכנס לתוקף ומשכך חלה הוראת סעיף 42 לחוק.
- סעיף 42 (ג) לחוק הירושה קובע:
“)ג) השני יזכה אם היה כשר לרשת את המצווה בשעת זכייתו, אף אם לא היה כשר לכך במות המצווה; מת השני לפני שעת זכייתו או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת"