בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת"מ 45072-12-24 המרכז לעיוור בישראל נ' מדינת ישראל
לפני כבוד השופט דוד זילר
העותר
המרכז לעיוור בישראל עמותות
נגד
המשיבה
1. מדינת ישראל
2. עלה עמותה לקידום הסטודנטים והדיסלקטים בישראל
ב״כ העותרת: עו״ד יאיר אלוני
ב"כ משיבה 1: עו"ד אפרת בוגנים-שאג
ב"כ משיבה 2: עו"ד שמואל קרניאל
מנכ"ל העותרת: עו"ד זוהר הלוי
עו"ד נירית שלוביץ, זכויות הפרט של העותרת
עו"ד גולן הלשכה המשפטית משיבה 1
מר נתנאל שלם, מנהל תחום שירותים חברתיים משיבה 1
עו"ד זוהר ג'ינאו, יו"ר העמותה משיבה 2
מר משה עובד, מנכ"ל העמותה
פרוטוקול
עו״ד אלוני: אני חוזר על האמור בעתירה. אדגיש כמה סוגיות. אין מחלוקת שהעותרת והמשיבה 2 עמותה שפועלת לטובת העיוורים. הסוגיה של ניגוד עניינים הם שתיים. אחד חשש לכאורי בהיבט של הטיפול והפניות במסגרת הפונים אליה והחשש הנוסף חשש לחשיפה למידע. טענו מול ועדת המכרזים שיש לעשות אבחנה בין ניגוד לזהות אינטרס.
עו״ד בוגנים-שאג: מפנה לנספח 1, ס' 1.2.2. שלושת התפקידים שהזוכה במכרז שהיה עליה לבצע אחד מהם תעודת עיוור ודמי ליווי. בנוסף יש מחלקה למתן ייעוץ וזכויות על שירותים וכו' והתחנה השלישית תחום בזמן מח' למתן סיוע במתן תעודות עיוור.
ניגוד העניינים הוא על פניו. ראשית מרכז הכובד מבין שלושת התפקידים שיועדו לזוכה במכרז הוא השני. זה לב האירוע. שני התפקידים האחרים כמובן חשובים, אך מרכז הכובד הוא השני.
מיצוי זכויות יכול להיות סירוב לקבל זכאות כזו או אחרת והמערכת היא אותה מערכת. לשאלה איפה בהחלטות זה בא לידי ביטוי, חשבתי כי בהקשר זה כדאי לראות את המערכת - מציגה את המערכת וכך היא נראית. המסמך מסומן מ/1.
עו״ד אלוני: במסגרת השימוע ביקשנו לקבל מידע לגבי מה כולל המידע הפנימי ולא קיבלנו.
עו״ד בוגנים-שאג: המענה ניתן בהחלטות ונערך הליך שימוע ארוך. אחזור למסמך ואבהיר, בעמוד
הראשון יש שתי רובריקות ריקות ויש המלצות למטה. כאן הבאנו מסמך ריק, אך תחת רובריקות אלה מופיע כל ההתלבטויות והרשמים של הרופא מטעם שהוא מקבל את ההחלטה. זה מופיע גם בהחלטות השונות. החשיפה היא בשלושתם. המערכת היא אותה מערכת והיא אחת.
הוא לא מקבל החלטות הוא רק גורם צינור להעברת המידע וזה בנוגע לשלושת הרובריקות. בצינור 1 זה מופיע איך הגענו להחלטות. בתחום זה הובהר לי כי נסמכים על הדיווח של הפונה. אדם מעיד על 2 עצמו האם הוא רואה מה הוא רואה ולא כמו נכויות אחרת. מה שמופיע במערכת זה פנימי והפונה לא למערכת. ארגון שעוסק גם בליווי קבלת תעודת עיוור אבל עוסק במיצוי זכויות לא יהיה בניגוד עניינים הגם שהוא נחשף לבק-אוף.
עו״ד גולן: הניגוד עניינים אם אהיה בראשון. כל עוד אני לא עוסק בהשגת תעודת עיוור, בשלב ההכרה, אין בעיה. ועדת המכרז לא מכירה את הנושא המקצועי. הגורם המקצועי אח"כ מגיע . אם לא היה גורם מקצועי לא היינו יודעים על כל החשיפה הזאת. הסיוע בהשגת תעודת עיוור זה סוג של מיצוי זכויות.
בנוגע לסי 1.3 - בעמודה שנייה כתוב פרטים בנוגע לשירותים, אם השאלת ציוד לעיוור נחשב למיצוי זכויות? זו זכות שקיימת רק לעיוורים. תלוי מה השירות שניתן, פרטי השאלה ללימוד לעיוור האם זה מהווה בעיניו מיצוי זכויות או לא? אח"כ בוועדת המכרזים בוחנים את זה.
לשאלה אם הם לא היו עוסקים בנושא מיצוי זכויות לקבלת תעודת עיוור לא היתה בעיה איתם, אני משיב שלא. לשאלה אם אי אפשר להגיע למצב לאחר הפסקה:
עו״ד בוגנים-שאג: אנו נבקש להחזיר את זה לוועדת המכרזים שתדון בשאלה של ניגוד עניינים שיאפשר את בחינת ההצעה של העותרת. מובן שזה שלב ראשון ואז תיבחן ההצעה כמקובל ותינתן החלטה מחודשת. אנו נבקש 30 יום.
עו״ד אלוני: מקובל עליי.
פסק דין
על יסוד האמור על ידי הצדדים, יוחזר עניינה של העותרת אל ועדת המכרזים אשר תבחן את האפשרות לקבוע הסדר ניגוד עניינים ולאחר מכן תקבל החלטה מחודשת. ככל שיוסדר נושא ניגוד העניינים, תתקבל החלטה במכרז לגופם של דברים.
ההחלטה בעניין ניגוד העניינים תתקבל תוך 30 יום.
אין צו להוצאות.
ניתנה והודעה היום כ"ח טבת תשפ"ה, 28/01/2025 במעמד הנוכחים.
הוקלד על ידי רוזי סיבוני