התורמת בדיני פטנטים, קבע בית המשפט כי ניתן להחיל דוקטרינה זו אף בדיני זכויות יוצרים. את קיומה של ההפרה התורמת ניתן לעגן – כך נקבע – הן "בפני עצמה", הן באמצעות סעיף 12 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין). נוכח דברים אלה, קבע בית המשפט כי "יש ליתן הגנה לזכות היוצרים, בקול צלול וברור. קיומה של עוולה זו של הפרה תורמת תהווה, כך יש לקוות, הרתעה הולמת מפני הפרת זכות היוצרים, ובמיוחד בקמפוסים של המוסדות להשכלה גבוהה".
בית המשפט הוסיף ונדרש לתנאים לתחולתה של ההפרה התורמת. הובהר, כי תקום למפר-התורם אחריות להפרה רק מקום בו אכן בוצעה הפרה על-ידי המפר-הראשי. כמו כן נקבע, כי האחריות התורמת מותנית בידיעתו של מי שתרם להפרה על אודות הפעילות המפרה שביצע המפר הראשי. בענייננו, נקבע כי האוניברסיטה ידעה שחומר לימוד נמכר בדוכנים של תא אופק. זאת, בין היתר, נוכח העובדה שידעה שקיימים בספרייתה רק 12 עותקים של הספר, שאמורים היו לשרת כ-370 סטודנטים שהיו רשומים לקורס המסוים בו נדרש הספר. נקבע, כי בכך יצרה האוניברסיטה "כשל שוק", אשר "דחף את הסטודנטים למציאת פתרונות אחרים", ובנסיבות אלה קמה חזקה כי ידעה שנמכרים בתחומה חומרים מפרים. על בסיס העדויות שנשמעו בפניו, קבע בית המשפט כי "לא נותר ספק כי נציגיה המוסמכים של האוניברסיטה היו מודעים לנורמה של הפרת זכויות היוצרים בתחומה של האוניברסיטה, ואף לא נותר ספק כי באופן מודע ומבחירה, החליטה היא להתעלם ממצב זה" [ההדגשה במקור]. בית המשפט המשיך ובחן את אפשרויות השליטה והפיקוח של האוניברסיטה על תאי הסטודנטים, ויכולתה למנוע את הפרת זכויות היוצרים. בהקשר זה נקבע, כי האוניברסיטה לא נקטה צעד כלשהו למנוע את מכירתן של המקראות בתחומה, ולא הפעילה פיקוח כלשהו על פעילותם של התאים הסטודנטיאלים בהיבט זה. זאת, אף שבהקשרים אחרים, כגון באשר לתליית מודעות פרסום בקמפוס, או הקמת דוכנים באיזור המרכזי בקמפוס הר הצופים המכונה "הפורום", היתה לאוניברסיטה – כך נקבע – יכולת שליטה ובקרה אפקטיבית. לאור זאת, נקבע כי "מדובר בתרומה ברורה
ומכריעה לנורמה של הפרת זכויות יוצרים שהשתרשה בתחומיה". באשר למפלגה נקבע כי היא "אפשרה הדפסת צילום והפצת עותקים מפרים ותמכה בתא אופק, במטרה לקרב סטודנטים לעמדותיה, מימנה ואיפשרה לצלם עותקים מפרים", ואף נמנעה מלפעול להפסקת ההפרה על אף שהיה בידיה לעשות כן. על רקע זה, פסק בית המשפט כי התנאים להכרה בהפרה תורמת נתקיימו במקרה שלפנינו, הן בנוגע למפלגה הן באשר לאוניברסיטה, ולאור זאת קבע כי השתיים הפרו את זכות היוצרים של שוקן ביצירה בהפרה תורמת.
5. לצד זאת, נדרש בית המשפט לשאלת התרשלותן של האוניברסיטה והמפלגה, לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין. נקבע, כי הן היו צריכות לצפות את הנזק שנגרם לשוקן כתוצאה מהפרת הזכויות, והיה עליהן למנוע את ההפרה, בייחוד שאמצעי הזהירות שנדרשו לצורך כך היו, כך נקבע, "מינימאליים ופשוטים". עוד קבע בית המשפט, כי מתקיימים במקרה זה תנאיה של עוולת הפרת החובה החקוקה. זאת, שכן הוראות החוק מטילות על המפר, חובה שלא להפר את זכויותיו של היוצר, והפרת זכותו של היוצר יוצרת את קיומו של הנזק שאותו התכוון המחוקק למנוע. כן נקבע, כי מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש בין מעשיהם של האוניברסיטה, מפלגת העבודה וכהן, לבין הפרת החובה החקוקה.