הסקת מסקנת עובדי הנתבעת הייתה אפוא שגויה שכן מהעדויות עלה, כי הנתבע סירב שנוסע נוסף יעלה לאמבולנס מפאת חששו, המוטעה, כי נוכחות חולים נוספים עשויה להחמיר את מצבו הרפואי ולא בקשר ללבושה של התובעת.
נסיבות האירוע ועל מי מוטלת האחריות
- התובעת חזרה בעדותה על האמור בתצהירה וגרסתה לא נסדקה לגבי נסיבות האירוע כמפורט בכתב התביעה ובתצהירה, כי מחמת היותה לבושה במכנסיים קצרים ובגופיה סירבו הנהג והמנהל מטעם הנתבעת להעלותה לרכב ההסעה למלונית בטענה שהנתבע מתנגד לכך מפאת לבושה ה"חשוף".
- לטענת הנתבעת הדברים שנאמרו והפעולות שבוצעו על ידי הנהג והמנהל מטעמה נעשו עקב דרישה שהציב הנתבע, אך לא מצאתי בסיס לטענה זו. עובדי הנתבעת נהגו כך תוך שייחסו לנתבע דברים על בסיס חזותו החרדית בלבד או בפרשנות שגויה של דרישתו הכללית שלא לצרף נוסעים נוספים שהינם חולים מחשש בעלמא שהדבר יחמיר את מצבו הרפואי, אף שגם הוא עצמו היה חולה מאומת לקורונה.
- הגב' אוחנה חן, התובעת, מסרה בעדותה בפניי, כי השיח בינה לבין הנהג התנהל מחוץ לאמבולנס, ברחוב "אני אמרתי שאני לא מוכנה להישאר שם, ואחרי שהצעתי דברים כמו לכסות את עצמי עם שקית זבל, או ללבוש מדים כמו של הנהג של האמבולנס, וגם לזה אני מקבלת 'אם את לבושה חשוף, את לא תעלי, אלא אם כן תחליפי בגדים', אחרי שאני מסבירה המון פעמים בהמון צורות שאין לי יותר בגדים במקום, כי עברתי לגור שם ממש יומיים לפני שחליתי... אז אחרי שאני מסבירה ונותנת את כל ההצעות האלה, תסכים איתי שלשבת מכוסה בשקית זבל זה לא משהו שהוא ראוי, אני עוד מקבלת 'אם את לבושה חשוף, זה מה יש, אל תעלי', כן, זה הגיע לצעקות" (פרוטוקול 3.4.24 עמ' 19 שורות 14- 24; עמ' 22 שורות 4 - 8). התובעת הוסיפה, כי רוב השיח והצעקות היה בשיחה הטלפונית עם מנהל הנתבעת ולא מול הנהג. לדבריה, השיח נמשך כרבע שעה לעיני העוברים והשבים (עמ' 22 שורות 17 - 18, עמ' 23 שורה 7). התובעת חזרה על גרסתה מספר פעמים במהלך חקירתה הנגדית (עמ' 31 שורה 15, 36; עמ' 32) וציינה, כי מי שמנע ממנה לעלות לאמבולנס היה הנהג ולא הנתבע, וכי לא היה לה כל שיח עם הנתבע והנהג הוא שלא אפשר לה להיכנס לאמבולנס מחמת לבושה "הנהג אמר לי ,אוקי, זה לא, אי אפשר, את לא יכולה להיכנס, את לבושה חשוף, הוא לא מסכים', לא היה לי שיח עם הנתבע 2" (עמ' 26 שורות 22-23).
התובעת אישרה, כי שמעה את הנתבע אומר את המילה "לא" בלבד ומעבר לכך לא היה לה כל שיח עימו אלא רק עם עובדי הנתבעת (עמ' 18 שורות 9 עד 18; עמ' 25 שורה 31 עד עמ' 25 שורה 14).