רשתות חברתיות חושפות את המשתמשים בהן למידע רב, בעל ערך חינוכי, חברתי וכלכלי רב, מעבירות מידע ודעות במהירות הבזק מקצה אחד של הגלובוס לקצה השני למספר אקספוננציאלי של משתמשים, תורמות לשיח הציבורי, ומעשירות את שוק הדעות. הן מהוות - בין היתר - בסיס למהפכות, שבירת מוסכמות, מצע להבעת מחאה פוליטית וחברתית, זירת מסחר, והנעת תנועות המונים. הן יוצרות תרבות חדשה, שיח חדש ומהיר, ומתאפיינות בנגישות רבה, גבוהה ומהירה. הן כבר הרבה מעבר ל"כיכר השוק המודרנית", כפי שתוארה המרשתת בעבר. הן "מדורת השבט".
מחקרים כבר הוכיחו שלרשתות חברתיות יש תרומה למהפכות חברתיות ופוליטיות (ע' גלבוע "טלטלה אזורית - האביב הערבי ופייסבוק" מבט מל"מ - כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין, גיליון 66 יוני 2013, בעמ' 25), ויש להן השפעה לא מבוטלת על הליכי בחירות [(ק' נהון, ש' ריבנאי בהיר "תעמולת בחירות בראי האינטרנט והרשתות החברתיות: חומר רקע לוועדת בייניש"; א' וינר וע' אילי "היערכות הרשתות החברתיות לקראת בחירות מדינתיות ברחבי העולם: סקירה מתעדכנת" (2022)], ועל הרגלי צריכה (ט' לאור "'איפה אתה? אתה פה? פה לא? פה לא? פה? פה', השוני בנוכחותן של קבוצות שונות ברשתות החברתיות ובדפוסי הצריכה שלהן" קשר מס' 60, אביב 2023, עמ' 158-179).
- מאידך גיסא, לא ניתן להתעלם מהפן השלילי הנלווה לפעולת הרשתות החברתיות. מבלי להתייחס כלל לניצולן לצרכים פליליים ממש, שהוא וודאי אסור, פסול ומוקצה לכל הדעות, הרי שגם השימוש הלא פלילי בהן מעורר קשיים לא מבוטלים. בראש ובראשונה נשים לנגד עינינו את תופעת ה"פייק ניוז" החובקת הפצת דעות, רעיונות ואירועים שפשוט לא היו ולא נבראו או המוצאים מהקשרם, והגורמים לפגיעה קשה בשמו הטוב ובמוניטין של אדם, וכן את תופעת בריונות הרשת.
עידן הטלפון החכם מסר בידי המשתמשים במרשתת וברשתות החברתיות כלים ויישומונים קלים ביותר לשימוש המאפשרים יצירתם ושיתופם של פירסומים מכפישים, בדמות מסרונים בקבוצות שיח, מסרים קצרים ברשתות חברתיות ("פוסטים"), שיתופים וחיבובים (לייקים ודיסלייקים), בימות למאמרי דעה, כתבות בנושאים שונים, וקידומי מכירות ("בלוגים") וסירטונים ("Reels").
לכל האמור יש להוסיף את ההתפתחות האחרונה של הטכנולוגיה, הבינה המלאכותית (AI), אשר לצד התועלת הרבה שניתן להפיק ממנה, הרי שלא ניתן להעלים עין מהיבטיה השליליים.