כמו כן, העיד בפני מטעם גוגל העד מר אדוארד מולקרון, אשר בבסיס הדברים חזר על דברי גוסטפסון ותרומת עדותו לדיון היתה יחסית שולית.
- אף עדותו של גוד היתה בלתי רלוונטיות לדיון בתובענה. מחקירתו התברר כי אינו חלק מהצוות שבוחן את התלונות לגבי תוכן בפייסבוק, לא נטל חלק בהליך בדיקת הפירסומים, אינו יודע מי בפייסבוק נטל חלק בהליך הבדיקה, לא צפה בסירטונים ואינו דובר עברית. הוא לא עסק בבדיקה או בפניית הודעת ההסרה ששלחו התובעים, ואף לא הכיר את דף הפייסבוק שבו התפרסמו הפירסומים, ולא היה מעורב בהחלטות לגבי הסרתם (עמ' 219-229).
- עם זאת, על אף היעדר הרלוונטיות של העדויות, אין בכך כדי להעלות או להוריד לעניין התוצאה. השאלה אותה הציבו התובעים בכתב התביעה ובסיכומיהם כשאלה הטעונה הכרעה היא האם עצם העובדה שהפירסומים כוללים לשון הרע ומייחסים להם מעשים פליליים, מחייבת את הסרתם על ידי המסדת. כאמור, התשובה לכך היא שהואיל ולא הוכח שהמדובר בשקר ברור על פניו - המסדת לא התרשלה באי ההסרה. המדובר, בסופו של יום, בשאלה נורמטיבית ולא בשאלה שהיא טעונת הכרעה עובדתית. משכך, אין לעדויות עדי מטא וגוגל, כל השלכה לעניין ההכרעה בשאלה אותה הציבו התובעים כטעונת הכרעה.
- למעלה מן הצורך אוסיף כי ייתכן שבאה העת להרחיב את אחריותן הנזיקית של מסדות ביחס לפירסומים בהן, מעבר למבחן השקר הברור, ולהחיל מבחנים חדשים לבחינת סירובן להסיר פירסום מעוול, וזאת תוך שימוש בחובות מתחום המשפט הציבורי, ומתוך השקפה על המסדות כגופים דו מהותיים הכפופים לדואליות נורמטיבית, ובאמצעות המשפך של דיני הנזיקין. בעניין זה ר' נ' מור "רשתות חברתיות מקוונות כזירות לעיצוב זכויות והקצאתן: לקראת החלתן של חובות מהמשפט הציבורי" דין ודברים י"ד 127 (2020), בעמ' 186 שם נאמר:
"הכרה באופיים הציבורי של הרשתות החברתיות ובצורך להחיל עליהן חובות מן המשפט הציבורי אין משמעה שעל חובות אלה לחול באותו אופן או באותה מידה שבהם הן מוחלות על רשויות שלטוניות. ההכרה באינטרסים המסחריים הלגיטימיים של הרשתות החברתיות ובשיקולים נוספים תצריך בוודאי התאמות ושינויים בסטנדרטים הציבוריים המוחלים עליהן, ואולם לא יהיה בכך כדי לשנות את העיקר: הרשתות החברתיות יידרשו לפעול כדי להבטיח שהתנהלותן ראויה במובן המהותי ובאופן הדיוני כאחד. החלת נורמות אלה יכולה להיעשות באמצעות בתי המשפט (למשל באמצעות החלת דוקטרינת הדואליות הנורמטיבית), אך גם באמצעות כלים תחיקתיים, כמו חקיקה יעילה או עדכון חקיקה קיימת".