כתב האישום והמענה לו
1. נגד הנאשם, ד"ר יהודה ברוך (להלן: ד"ר ברוך, הנאשם, או יהודה), הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל לפי סעיף 347א(ב) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: חוק העונשין).
2. על פי עובדות כתב האישום , הנאשם הוא פסיכיאטר מומחה בהכשרתו, אשר כיהן כמנהל המרכז הרפואי לבריאות הנפש "אברבנאל" (להלן: בית החולים אברבנאל, בית החולים, או אברבנאל) בין חודש יולי 2002, עד נובמבר 2014. המתלוננת, המתלוננת (להלן: המתלוננת, או המתלוננת), היתה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום (בין חודש אוקטובר 2014 ועד ספטמבר 2015), סטודנטית לרפואה.
כתב האישום מתאר כי המתלוננת "לוקה -----
3. על פי כתב האישום, ביום 24.10.2014, בעת שהנאשם שימש כמנהל בית החולים, אושפזה שם המתלוננת, בהתאם להוראת אשפוז כפוי שיצא תחת ידי הפסיכיאטר המחוזי. אשפוז המתלוננת נבע כתוצאה --- (להלן: האשפוז הראשון).
---- לאחר הבדיקה, העריך הנאשם כי המתלוננת לא היתה נתונה במצב פסיכוטי, והמליץ לשחררה לחופשה מבית החולים. למחרת היום, כך כתב האישום, שוחררה המתלוננת מבית החולים.
4. כתב האישום מתאר כי לאחר אשפוזה הראשון של המתלוננת, ועד חודש ספטמבר 2015 (או בסמוך לכך) (להלן: התקופה), "העניק הנאשם למתלוננת טיפול נפשי, שנעשה באופן מתמשך, הן בדרך של מפגשים פנים אל פנים, והן בדרך של שיחות טלפוניות וכן התכתבויות באמצעות המדיה הדיגיטלית, כל זאת בכדי לסייע למתלוננת במצוקתה הרגשית והנפשית, עקב הפרעת האישיות". בתוך כך - "נקשרו בין הנאשם למתלוננת יחסי מטפל – מטופל", על פי כתב האישום.
כתב האישום סיפר כי הנאשם המשיך לטפל במתלוננת במהלך התקופה (מעבר לטיפול המתואר לעיל, בגדר אשפוזה), "בין השאר", כך:
א. הנאשם קיים עם המתלוננת מפגשים טיפוליים בעת שהותה בארץ (המתלוננת למדה לסירוגין, בארץ ובחו"ל), בבניין ההנהלה של בית החולים, ב"מכון גרטנר" בתל השומר (להלן: מכון גרטנר), ובקליניקה שבביתו, בגדרה.
ב. הנאשם שוחח עם המתלוננת בעל פה, ובכתב, אודות מצבה הנפשי.
ג. הנאשם ביצע, מעת לעת, "הערכה של מצבה הנפשי של המתלוננת, ובהתאם להערכה זו ופניותיה התאים את הטיפול התרופתי, את מינון התרופות ואופן נטילתן".
ד. בהתאם להערכה שביצע הנאשם למצבה הנפשי של המתלוננת, משמצא כי נשקפה סכנה לחייה, דיווח על כך להוריה.
ה. המתלוננת דיווחה לנאשם מעת לעת על מצבה הנפשי והפיזי, ---; בתגובה לכך, טיפל הנאשם בהמתלוננת, העריך את מצבה, שוחח עמה, ייעץ לה, והנחה אותה כיצד לפעול, לרבות בשאלת הצורך להתאשפז בבית חולים ----
5. כתב האישום ממשיך: ביום 28.12.2014 אושפזה המתלוננת בבית החולים אברבנאל, לאחר שבמהלך מפגש טיפולי עם הנאשם (במכון גרטנר ), חתכה את גופה בסכין (להלן: האשפוז השני). במהלך אשפוז זה, הגיע הנאשם לבית החולים, ולאחר שהציג את עצמו כרופא המטפל של המתלוננת, עדכן אותו "הרופא האחראי" במצבה, ובטיפול התרופתי שניתן לה.
6. כתב האישום מספר עוד, כי "במהלך התקופה, ותוך כדי הטיפול, בעת ביקוריה של המתלוננת בארץ, במסגרת פגישות טיפוליות בבניין ההנהלה בבית החולים אברבנאל ובמכון גרטנר, נישק, חיבק וליטף הנאשם את המתלוננת, ופנה אליה באמירות בעלות אופי מיני, כגון: 'כשאני רואה אשה יפה עומד לי'; 'הייתי שוכב אתך פה על השולחן ולא אכפת לי מי היה שומע'".
7. עוד על פי כתב האישום, בהמשך התקופה ובמהלך הטיפול, "נוצרה בין הנאשם למתלוננת מערכת יחסים אישית אינטימית, שבמסגרתה, במספר רב של הזדמנויות, בעל הנאשם את המתלוננת וביצע בה מעשי סדום, הכל תוך ניצול מצבה הנפשי---- כמפורט להלן:
א. בתאריך 6.3.2015 נפגשו המתלוננת והנאשם בחדר בבית מלון בחו"ל, צ'כיה. המתלוננת היתה "נסערת ותחת השפעת תרופות ואלכוהול", אז "החדיר הנאשם את איבר מינו לפיה". ---
ב. החל מחודש מאי 2015 ועד ספטמבר 2015 (או בסמוך לכך), בעל הנאשם את המתלוננת במספר רב של הזדמנויות, והחדיר את איבר מינו לפיה. כל זאת, בבית הוריה של המתלוננת, בדירה בתל אביב, בקליניקה של הנאשם בביתו בגדרה, ובחוף הים בתל אביב.
8. כתב האישום מסכם: "במעשיו המתוארים לעיל, בעל הנאשם את המתלוננת, שמלאו לה שמונה עשרה שנים, במספר רב של הזדמנויות, וכן ביצע בה מעשי סדום, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית של המתלוננת בו, שמקורה בטיפול נפשי שניתן לה על ידו. המעשים בוצעו במהלך התקופה שבה ניתן על ידי הנאשם טיפול נפשי למתלוננת, וכן בטרם חלפו שלוש שנים מיום סיומו".
9. מיום הגשת כתב האישום, ועד 9.8.2020, התנהלו הליכים מקדמיים ארוכים (בפני מותב אחר), שכללו, בין היתר, בקשות לקבלת חומרי חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב – 1982.
10. בדיון שהתקיים ביום 9.8.2020 כפר הנאשם, באמצעות באת כוחו עו"ד גליה כהן, במיוחס לו בכתב האישום; עוד קודם לכן, ביקשה ההגנה להורות על ביטול כתב האישום, נוכח העובדה שלא גילה עבירה, לשיטתה, והן בשל פגמים שנפלו בו. ההגנה טענה כי אינה חולקת על כך שהנאשם הוא אכן מטפל נפשי, ובינו לבין המתלוננת היתה מערכת יחסים אינטימית, שכללה גם קיום יחסי מין. עם זאת, לשיטת ההגנה, כתב האישום לא תיאר טיפול נפשי כקבוע בסעיף 347א (א) לחוק העונשין; כך למשל, נכתב בכתב האישום כי המסגרת הטיפולית שנרקמה בין הנאשם למתלוננת כללה גם "התכתבויות ושיחות", בניגוד לדרישת הדין. עוד נטען, כי חרף הגדרתו הרחבה של החוק ביחס להגדרת טיפול נפשי, ברי שחייב להתקיים "חוזה טיפולי" כלשהו, או לפחות מסגרת טיפולית – ואלו נעדרו מכתב האישום.
עוד טענה ההגנה, כי מקור התלות של המתלוננת בנאשם, כפי שעלתה מכתב האישום, היתה נעוצה במצבה הנפשי, ולא בתלות שנוצרה כתוצאה מטיפול נפשי, וגם בכך יש פגם.
ההגנה הוסיפה כי סעיף 12 (א) לכתב האישום, שם תואר מעשה סדום שביצע הנאשם במתלוננת, לכאורה, אינו רלוונטי לאשמה שיוחסה לו, מדובר בעבירת חוץ שהנאשם לא הועמד לדין בגינה (המעשה הנטען בוצע בחו"ל), ואין זו אלא הכפשה מיותרת של הנאשם.
11. התביעה השיבה לטענות ההגנה גופן, ולשיטתה אכן לא כל עובדות כתב האישום תיארו את העבירה שיוחסה לנאשם, אלא תרמו להבנת המקרה בכללותו, ואין בכך פגם. ביחס לטענה אשר למקור התלות של המתלוננת בנאשם השיבה התביעה, כי מקום שיחסי המין התקיימו במהלך תקופת הטיפול הנפשי שהעניק הנאשם למתלוננת, אין צורך להוכיח תלות. ממילא, טענה התביעה, טענות ההגנה מחייבות בירור עובדתי, ויוכרעו בסוף המשפט.
12. לאחר שההגנה קיבלה את המלצתי לשמור את כל טיעוניה בדבר ביטול כתב האישום לשלב הסיכומים, לאחר שמיעת העדים וניהול המשפט, התכבדה ונתנה מענה לכתב האישום; מפאת חשיבותו של המענה לגידור והבנת הפלוגתא שבין הצדדים אביאו להלן, במלואו:
"הטענה היא שאנחנו לא כופרים בקיומה של מערכת יחסים אינטימית, באופן כללי, ואנו כופרים בקיומו של טיפול.
סעיף 1 לכתב האישום - הנאשם מאשר שהוא פסיכיאטר מומחה בהכשרתו והיה כזה בתקופה של כתב האישום. כופר בטענה ששימש כמנכ"ל אברבנאל בתקופה הרלוונטית לכתב האישום משום שהתקופה הרלוונטית מוגדרת בסעיף 6-7 כתקופה משלהי אוקטובר 2014 והנאשם כיהן כמנהל עד לנובמבר 2014. למעט אותה תקופה של חודש ימים הנאשם לא כיהן כמנהל.
סעיף 2 - הנאשם מאשר שבתקופה הרלוונטית לכתב האישום המתלוננת היתה סטודנטית לרפואה ------ מאשר שהמתלוננת שהתה בארץ בתקופת כתב האישום. המועדים בהם הנאשם והמתלוננת שהו בישראל ומחוצה לה הם בהתאם לדוח הכניסות והיציאות מהארץ.
סעיף 3 - הנאשם מאשר. ----הוריה של המתלוננת רופאים.
סעיף 4 - הנאשם כופר. בתקופה הרלוונטית לא נמסר לנאשם נמסר מידע רפואי מגורם רפואי אודות המתלוננת. הנאשם לא איבחן את המתלוננת. ממסמכים רפואיים שנמסרו לנאשם עולות אבחנות שונות. ---- קווי האישיות של המתלוננת כוללים גם זה שהיא מגדירה עצמה כבעלת מנת משכל גבוהה, וספורטאית מחוננת.
סעיף 5 - הנאשם כופר למעט הטענה ששימש ב 24.10.2014 מנהל בית החולים אברבנאל וכי המתלוננת אושפזה באותו יום על פי הוראת אשפוז כפוי.
הנאשם כופר בסעיף 6. מבהיר שב- 25.10.2014 -----בהיותו של הנאשם מנהל אברבנאל, הוא שוחח עם המתלוננת, התרשם שהיא אינה נתונה במצב פסיכוטי, והצוות המטפל שיחרר אותה לחופשה. ביום 26.10.2014 שוחררה המתלוננת מאברבנאל, וטסה באותו היום להמשך לימודיה בחו"ל.
סעיף 7 הנאשם כופר. לא העניק לה טיפול נפשי ולא נקשרו ביניהם יחסי מטפל ומטופל. מבלי לפגוע בכלליות הכפירה - הנאשם לא העניק לה טיפול נפשי באופן מתמשך, שהוא חלק מהגדרת טיפול נפשי. בסמוך לאחר שחרורה של המתלוננת מאברבנאל ושהותה בחו"ל, המתלוננת פנתה לנאשם וביקשה ממנו לקבוע הסדר של שיחה שבועית בהתאם לתנאים שיקבע הנאשם. הנאשם הציב תנאים להסדר וביניהם קביעת מטרה לשיחות, שיחה עם גלית גמפל והעדר מטפלים נוספים. התנאים לא מולאו. המתלוננת לא הבהירה מה מטרת השיחות, הנאשם לא שוחח עם גמפל ולמתלוננת היה מטפל אחר. בין המתלוננת לנאשם היתה מערכת יחסים אישית במסגרתה שוחחו באופן תדיר, במועדים משתנים למשך זמן משתנה. התכתבו, באופן תדיר, נפגשו במקומות משתנים לפרקי זמן משתנים והכל בהתאם לרצונם ונוחיותם".
לגבי הטענה של טיפול בשיחות טלפוניות והתכתבויות במדיה – חזרה ההגנה על טענתה המקדמית, שהיא אסורה לפי הדין.