חולשת הראיה החיצונית – פורנזית העיקרית מבחינת משקלה הראייתי;
מחדלי החקירה;
המשקל הראייתי שניתן לעדותה של המתלוננת, של הוריה ואחרים, במסגרת פרשת התביעה;
העובדה כי לא הוכחו יחסי מטפל – מטופל, בהתאם להגדרה בחוק;
הקביעה לפיה החזקה החלוטה הקבועה בחוק – אינה חלה בנסיבות הענין;
ולא הוכח כי הסכמת המתלוננת לקיום יחסי מין עם הנאשם הושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית שמקורה בטיפול הנפשי שניתן לה על ידי הנאשם -
אני מורה על זיכוי הנאשם מן העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
מספר הערות לסיום
647. ראשית, אני חש חובה להסביר לקורא, שתמה בוודאי, כיצד זה פרשה משנת 2015 מסתיימת רק עתה.
כתב האישום הוגש לבית המשפט על ידי הפרקליטות רק בסוף שנת 2018 ממש, והועבר לטיפולי. משך כשנה תמימה התנהל דיון מורכב וארוך (בפני מותב אחר), בנושא הליכים מקדמיים בתיק, גילוי מסמכים וכיוצא באלה, כך שהמשפט החל מתברר למעשה רק בתחילת שנת 2020 לערך.
בין לבין הועבר לטיפולי הבלעדי הטיפול בשמיעת כל תיקי העצורים עד תום ההליכים במחוז תל אביב; מטבע הדברים חייב הייתי לתת קדימות, לאורך תקופת ניהול המשפט, לניהול תיקי הוכחות של עצורים מאחורי סורג ובריח, אגב מתן עשרות הכרעות דין מנומקות בעניינם, לאורך התקופה (לצד גזרי דין רבים, פי כמה וכמה).
במשפט עצמו נשמעו למעלה מעשרים עדים (ענין בלתי שגרתי בתיקי בית משפט השלום), חלקם לאורך מספר רב של ישיבות, ורק תיאום שמיעת העדים מחו"ל, בהיוועדות חזותית, ארך עוד כחצי שנה; באמצע המשפט אף הגיעה הקורונה לשמי חיינו, לאורך תקופה ארוכה, והמשפט נדחה מעת לעת; לא פעם ולא פעמיים אילוצי הצדדים ובקשותיהם גם הם תרמו לחלוף הזמן, וכתיבת סיכומיהם בכתב גזלה עוד כחצי שנה, וכך הגענו עד הלום.
הגם שלטעמי נוהל המשפט באופן אופטימאלי, בנסיבות דלעיל, בכל זאת מצר אני בפני הצדדים, בדגש על הנאשם והמתלוננת כמובן, על התארכות ההליך.
איני יכול לחתום פרשה ישנה ועגומה זו, מבלי להבהיר את מה שנדמה כי הוא מובן מאליו לכל הקורא את הכרעת הדין, ועתה באותיות קידוש לבנה: עצם זיכויו של הנאשם, על פי כללי המשפט הפלילי, בכלל זאת - נטל הראיה הכבד שמונח לפתחה של התביעה - אין בו משום אמירה, קביעה או אפילו רמיזה, לפיה המתלוננת, ד"ר המתלוננת, הגישה תלונת שווא שקרית נגד הנאשם.
כאמור, אני מאמין למתלוננת, כי היא חשה ומאמינה שהנאשם היה מטפל נפשי שלה, וכי עבר כלפיה עבירה פלילית, כמיוחס לו. עצם קיומן של קושיות או אפילו תמיהות ביחס להגיונם של דברים אינן מוליכות למסקנה כאילו לא אמרה אמת, מבחינתה. אולם, כאמור, פערים אלה הקשו על קביעת ממצאים הנדרשים להוכחת יסודותיה של העבירה.