העד, מר פרץ: לא, לא.
עו"ד וינר: אתה לא יודע להסביר.
העד, מר פרץ: לא יודע להסביר.
(עמ' 125 לפרוטוקול, ש' 1-6).
- התובע לא נתן תשובה המניחה את הדעת ביחס לחוסר עקביות זה, בהציגו שתי סיבות אפשריות - אף אחת מהן אינה משכנעת. הסיבה הראשונה היתה כי הדבר נבע מהתדרדרות ביחסי הצדדים לאחר המעצר הראשון בשנת 2011 (עמ' 125 לפרוטוקול, ש' 26). לאחר שנשאל על כך שוב, הציג הסבר אחר:
העד, מר פרץ: הסברה שלי, עכשיו שאני חושב על זה, עדי בהתחלה עשה את זה רק על עצמו, אמרתי לו 'בוא תצרף גם אותי', כי אני בעל הנכס למטה, ולכן זה נולד.
כב' הש' שקד: זאת סברה שלך עכשיו,
העד, מר פרץ: ככה אני חושב, כן.
כב' הש' שקד: אבל אתה לא באמת יודע להסביר לי מה היה אז ב-2012.
(עמ' 127 לפרוטוקול, ש' 14-18).
- אין בידי לקבל את דברי התובע. ראשית, כאשר יחסי אמון נפגעים, קשה להלום כי התובע ימשיך ביחסים עסקיים עם הנתבע 1. שנית, על פי עדות התובע, המדובר היה במיזם בעל היקף רווחים קטן יחסית להיקף הפעילות של התובעים בתחום כח האדם (כ - 12,000 ₪ בחודש; עמ' 126 לפרוטוקול, ש' 17-22). במיזם קטן מעין זה מוצא התובע לערוך הסכם שותפות בכתב ואילו לגבי פעילות בהיקפי ענק בתאגידי כח האדם, כעולה מכתב האישום המתוקן, לא? תמהני.
ה'3 זכויות החתימה שיקפו מסגרת של ניהול חברה ולא של שותפות
- כאמור, אחת האינדיקציות לבחינה אם מדובר בשותפות הינה האם קיימת לצדדים זכות שווה לנהל את העסק ובעיקר זכות לחייב את העסק ללא חתימת השותף (עניין תנעמי).
עקרון בסיסי זה קבוע בסעיף 14 לפקודה: "כל שותף הוא שלוח של השותפות ושל שאר שותפיו לכל עניין של עסקי השותפות; ופעולותיו של כל שותף כשהוא עושה בדרך הרגילה עסק מן הסוג שעושה השותפות שהוא חבר בה, יחייבו את השותפות ואת שותפיו, זולת אם למעשה אין לו הרשאה לפעול בשם השותפות באותו עסק והאדם שעמו נשא ונתן יודע שאין לשותף הרשאה לכך, או שאינו יודע, או אינו מאמין, שהוא שותף."
- דא עקא, הוצג בפניי פרוטוקול זכויות חתימה של אודן שירותים משנת 2005 (נ/21) ממנו עולה כי נדרשות חתימות התובע והנתבע 1 יחדיו - בצרוף חותמת החברה - על מנת לחייבה.
כך גם לגבי אודן יזמות - מ. שניידר לשעבר - הוצג פרוטוקול זכויות חתימה (נ/2) ממנו עולה כי על מנת לחייבה יש צורך בחתימת שני הצדדים - התובע או הרוש מטעמו מצד אחד והנתבע 1 או בנו איליי מצד שני.