תיק אזרחי (תל אביב) 62482-12-19 טובי פרץ נ' עדי ליבוביץ

לפניי תביעה לפירוק שותפות ומתן חשבונות, שהועמדה על סך של 5,500,000 ₪.

• רקע עובדתי

1. התובע והנתבע 1 הכירו לפני כשלושים שנה. כמפורט בכתבי הטענות ובתצהירי הצדדים, בתחילת שנות ה - 2000 החלו לעסוק בתחום השמת עובדים זרים, בעיקר בענף הבניה.  בתחילה, עשו כן באמצעות בל חברת גידול סוסים בע"מ, ולאחר מכן באמצעות חברת אודן שירותים לוגיסטיים בערעור מיסים (להלן - אודן שירותים).  מניות החברה האחרונה הוחזקו באמצעות חברה זרה הרשומה בגיברלטר, שמניותיה הוחזקו בנאמנות עבור התובע והנתבע 1.
2. עוד עולה מטענות הצדדים שאינן במחלוקת, כי בשנת 2005 חלו בישראל שינויים רגולטוריים שעיקרם הגבלת מספר העובדים הזרים לכל חברה העוסקת בהשמת כח אדם ל - 700 בלבד, איסור על בעלי עבר פלילי בעבירות מסוג קלון להפעיל תאגיד כאמור וכן איסור על החזקת מספר תאגידי כח אדם באמצעות אותו בעל מניות. התובע והנתבע 1 צפו כי הגבלות אלו יפגעו בפעילותם, שחרגה מההיקף של 700 עובדים כאמור וכן נוכח עברם הפלילי, והחליטו להקים מספר תאגידי כח אדם:

- כ.א.ז.  עובדים בערעור מיסים (להלן - כ.א.ז.), שמניותיה הוחזקו באמצעות חברת החזקות, ש-55% ממניותיה הוחזקו על ידי משפחת פיסו.  יתרת המניות הוחזקה בחלקים שוים על ידי בתו של התובע (עבורו) ומר רן וינשטיין מטעם הנתבע 1;

- חסון גשר כח אדם בערעור מיסים (להלן - חסון גשר), שבעלת מניותיה העניקה לאודן שירותים אופציה לקבל 90% ממניותיה בכל עת שתחפוץ;

- אדגר מיטב מאגרי אנוש בערעור מיסים (נתבעת 5 שנקלעה לפירוק; להלן - אדגר), שמניותיה הוחזקו על ידי א.מ.  ניהול כח אדם בערעור מיסים (נתבעת 4; להלן - א.מ.  ניהול), שבעלי מניותיה, שוה בשוה, הינם אימו של הנתבע 1 ופרדי רובינזון וחברה מטעמו, עבור ומטעם התובע;

- אודן יזמות וביצוע בערעור מיסים (הנתבעת 3; לשעבר מ.  שניידר - קבלני בנין בע"מ; להלן - אודן יזמות), שהתובע והנתבע 1 החזיקו בה בחלקים שוים, גם כן באמצעות הסכם אופציה לרכישת המניות, עד שבשלב מסוים הועברו המניות לתובע ולנתבע 1.

הנתבע 2 הינו בנו של הנתבע 1, ושימש כדירקטור באדגר ובא.מ.  ניהול וכן כמנכ"ל אדגר משנת 2011.

3. התובע והנתבע 1 אינם חולקים על כך שהלכה למעשה הבעלות האמיתית בתאגידי כח האדם הנ"ל היתה שלהם והמבנה התאגידי שהוקם, לרבות הבעלות בחברות, נועד אך כדי לעקוף את מגבלות הרגולציה כאמור.

דרך פעולתם של התובע והנתבע 1 התגלתה על ידי רשויות האכיפה ונפתחה נגדם חקירה פלילית, בסופה הוגש נגדם ונגד אחרים כתב אישום בת.פ.  15640-06-15 (מחוזי ת"א) בגין פעולות במרמה והלבנת הון בקשר לפעילות תאגידי כח האדם האמורים (ואחרים), תוך הצגת מצגי שווא לרשם הקבלנים, הסתרת בעלותם והעברת הרווחים של שירותי תיווך כוח האדם בין חברות שונות שבשליטתם שלא כדין.  התובע והנתבע 1 הגיעו עם המדינה להסדר טיעון בו הודו בעובדות המפורטות בכתב אישום מתוקן (נספח 1 לתצהיר הנתבע 1; להלן - הסדר הטיעון ו - כתב האישום המתוקן בהתאמה), הורשעו, ונגזרו עליהם תקופת מאסר בת 33 חודשים וקנסות גבוהים.  במקביל גם שילמו לשלטונות המס מליוני ₪.

4. לאחר סיום ריצוי עונשי המאסר, פנה התובע במכתב מיום 18.6.19 לנתבעים 1-2, לרואה החשבון של החברות - רו"ח אלרון, ולעו"ד גבריאל הייק אשר ייצג את הצדדים (נספחים 8-10 לכתב התביעה, אליהם מפנה התובע בסעיף 84 לתצהירו) בעניין התחשבנות בין הצדדים, שכן לטענתו חרף קיומן של החברות כאמור, המדובר בשותפות בין התובע לנתבע 1. לאחר שפניות אלה לא נענו לשביעות רצונו, ולאור טענת הנתבעים 1-2 במכתבם מיום 28.7.19 כי ההתחשבנות המבוקשת כבר בוצעה (נספח 13 לכתב התביעה, אליו מפנה התובע בסעיף 86 לתצהירו), הוגשה תביעתו, בה נתבקשו סעד כספי וסעד של פירוק השותפות, מתן חשבונות ומינוי בעלי תפקידים שונים לחקירת עסקי השותפות ותשלום מיסים, לרבות צווים לביצוע כל אלה.
5. להשלמת התמונה יצויין כי עוד טרם ריצוי המאסר, מסיבות שונות אשר חלקן קשורות לחקירת המשטרה וחלקן שנויות במחלוקת אך אינן צריכות הכרעה לשלב דיוני זה של ההליך, בשנים 2013-2014 ניהלו התובע והנתבע 1 מו"מ לפירוד השליטה באודן יזמות והעברתה לנתבע 1. במסגרת זו הוכנה טיוטה של הסכם, אשר לא נחתמה (נספח 11 לתצהיר התובע; להלן - הסכם אודן יזמות), אשר כללה הסדר מסוים בקשר לפרויקטים של החברה.

כחלק מהליכי הפירוד, הוחלט במסגרת אסיפה כללית של אודן יזמות מיום 3.12.14, בחתימת התובע והנתבע 1, על הגדלת הון המניות של חברה זו ועל הקצאת הון המניות המוגדל לנתבע 1 (נספח 30 לתצהירו).  כמו כן נחתם באותו יום על ידי התובע והנתבע 1 פרוטוקול ישיבת דירקטוריון של אודן יזמות, בה הוחלט על פתיחת חשבון בנק חדש לחברה, בו מורשה החתימה היחיד יהא הנתבע 1 (ו/או מי מטעמו) ועל העברת מניותיה המוחזקות בידי צדדים שלישיים לנתבע 1 (נספח 31 לתצהירו).

6. הנתבעים 1 ו - 3 הגישו כתב תביעה שכנגד לסעדים הצהרתיים וכספיים כנגד התובע וכנגד חברת טוב גל ייזום בערעור מיסים (להלן - טוב גל), חברה ישראלית אשר בעל המניות הרשום בה הוא בנו של התובע, מר אורי טובי, ואשר שויכה לתובע באופן ישיר או עקיף, על פי נספח א' להסדר הטיעון. בתביעה שכנגד נטען בין היתר כי למרות שלא נחתם, הסכם אודן יזמות תקף, כי הוא הופר על ידי התובע ולכן נתבקשו מספר סעדים בהקשר לכך.
7. בדיון קדם המשפט מיום 2.3.23 נקבע כי ראיות הצדדים יוגשו, בשלב הראשון, רק בעניין תביעת התובע למתן חשבונות (עמ' 18 לפרוטוקול, שורה 24). בהחלטה נוספת מיום 17.9.24 הובהר כי בשלב זה הדיון ייוחד לתביעת התובע בלבד.

• טענות הצדדים

ב'1 טענות התובע

8. לביסוס זכותו לפירוק השותפות ומתן חשבונות, התובע טוען כי:

• א. התובע והנתבע 1 קיימו יחסי שותפות לא רשומה החל משנת 2000, המבוססים על יחסי אמון אישיים, תוך הסכמה לחלוקת השקעה ורווחים שווה. בחלוקת העבודה ביניהם התובע תפקד כאיש השטח והנתבע 1 עסק בפיתוח העסקי והניהול הפיננסי והוביל את הקמת החברות השונות בשותפות, או ההשתלטות עליהן.  הנתבע 2 ניהל חלק מעסקי השותפות החל משנת 2010 לאחר שמונה על ידי אביו, תוך התחייבות לפעול לטובת השותפות.
• ב. אדגר, א.מ. ניהול ואודן יזמות הינן חברות המהוות חלק מעסקי השותפות.  רישומי החברות, מינוי המנהלים ובחירת בעלי המניות בכל חברה נעשו על פי החלטת הנתבע 1.  חברות נוספות הנכללות בעסקי השותפות, כפי שנטען בקדם המשפט מיום 1.2.23 (עמ' 12 לפרוטוקול, ש' 18), הן אודן נכסים ואודן הדר יוסף.
• ג. הנתונים על רווחי השותפות שהוצגו בכתב האישום המתוקן היו גבוהים בהרבה מהדיווחים שקיבל התובע לאורך השנים מהנתבעים 1-2 ונמוכים מהפירות שקיבל מנכסי השותפות.
• ד. העברת המניות באודן יזמות בשנת 2014 בוצעה לבקשת הנתבע 1, לצורך עסקה נפרדת שביקש לבצע באמצעותה ואשר דרשה ערבויות גבוהות להן לא הסכים התובע להיחשף. כחלק ממהלך זה נערכה טיוטה של הסכם התחשבנות והיפרדות אשר לא נחתמה, אך בוצע שינוי רישומי בעלי המניות על מנת למנוע את חשיפת התובע לסיכוני העסקה, דבר שהותיר את השליטה הפורמלית באודן יזמות בידי הנתבע 1.
• ה. התובע והנתבע 1 מעולם לא ייחסו חשיבות מעשית למסמכי ההתאגדות של החברות. הקמתן והמבנה הרישומי שלהן נועדו לצורך פעולה באמצעות אחרים וצרכים תכנוניים חיצוניים, בעוד בפועל השותפות התעלתה מעל אלה, והחלוקה ביניהם היתה על בסיס התחשבנות אישית לאורך כל הדרך ואף לאחר העברת המניות באודן יזמות.
• ו. התובע והנתבע 1 הודו בכתב האישום המתוקן בהתאם להסדר טיעון משותף, ונשאו באופן שווה בקנסות ובשאר העלויות הכספיות של הסדר הטיעון, וריצו עונש מאסר.
• ז. במסגרת תיקון כתב האישום נמחק ממנו האישום כנגד הנתבע 2 והתובע נאלץ לשאת גם בחלק מהאחריות למעשיו ומחדליו.
• ח. לאורך ההליכים הפליליים הנתבע 1 הבטיח לתובע כי יבצעו התחשבנות מלאה על כל עסקי השותפות בסיומם, אך הדבר לא נעשה והפניות לנתבע 1 נדחו כולן.
• ט. התובע פנה לרואי החשבון ועורכי הדין שטיפלו בעניינים שונים של החברות לבדיקת החשבונות, אך לא קיבל נתוני אמת, עקב שליטת הנתבעים 1-2 בחברות ועקב מניעתם למסור מידע מלא ללא אישורם.
• י. על פי כתב האישום המתוקן הועברו מקבוצת החברות שבשליטת התובע והנתבע 1 כ - 146 מיליוני ₪ לטובתם ולטובת בני משפחתם. הנתבעים 1-2 הוציאו כספים שלא כדין מהנתבעת 3 ו - 5 שהועברו אליהם, או לצדדים שלישיים הקשורים אליהם ומעלו בעסקי השותפות.
• יא. לאור זאת יש לבצע חקירה כלכלית בכל עסקי השותפות לאיתור כספים המגיעים לתובע ולמנות בעל תפקיד לייצוג עסקי השותפות ברשויות המס וכן להשיב לתובע מחצית מהסכומים שנתקבלו בידי הנתבעים שלא כדין.

ב'2 טענות הנתבעים 1, 3-5

9. נתבעים אלה מכחישים את טענות התובע בכללותן וטוענים כי:

• א. מעולם לא היתה שותפות בין התובע והנתבע 1, לא באופן אישי ולא במבנה של קבוצת החברות.
• ב. התובע והנתבע 1 פעלו בתחום תיווך והעסקת עובדים זרים, והחל משנת 2005, בעקבות הסדרי חקיקה חדשים הקימו ו/או השתלטו על מספר חברות כוח אדם. חלק מהחברות באמצעותן פעלו לא צורפו לכתב התביעה, על אף שנטען שהן חלק מהשותפות.
• ג. כתב האישום המתוקן לא כלל טענה של שותפות בין הצדדים. הוא התייחס לתובע ולנתבע 1 כבעלי השליטה בפועל במספר חברות בין השנים 2005-2012.
• ד. מכתב האישום המתוקן נמחקו לא רק הנתבע 2, אלא גם בתו של התובע, אשר היתה בעלת מניות בטוב גל.
• ה. לתובע ולנתבע 1 היו חברות נוספות בשליטה בלעדית של כל אחד מהם בנפרד, בין היתר, על פי כתב האישום המתוקן - טוב גל - באמצעותה פעל התובע וצורפה כנתבעת 2 לתביעה שכנגד. התובע מבקש להסתיר את הכספים שקיבל באמצעות חברות אלה מההתחשבנות.
• ו. התובע קיבל גישה לכל מסמכי החברות על רקע החקירות במשטרה והמו"מ להיפרדות באמצעות גורמים מקצועיים והתוצאות היו מקובלות עליו באותו מועד.
• ז. כעולה מכתב האישום המתוקן, התובע לא היה "איש שטח" בלבד, אלא בעל שליטה בחברות לגביהן הוא תובע חשבונות והתחשבנות, נטל חלק בניהולן, היה בעל זכויות חתימה וכלל הפעולות שבוצעו בהן, לרבות המבנה הרישומי, צירוף בעלי האחזקות הנוספים הנזכרים בכתב האישום המתוקן (אשר היו מקורביו), היו על דעתו או על פי בקשתו, בהסכמתו ובחתימתו. לכן התובע היה חשוף ובעל גישה לכל מידע פיננסי שלהן והוא אינו בעל מעמד בתביעה לקבלת חשבונות.
• ח. התובע אף קיבל חלקו בפרוייקטים של אודן יזמות לאחר מכן, אך סירב לשאת בחלקו בהפסדים שנגרמו לה והוא מצוי ביתרת חובה כלפיה בסכום התביעה שכנגד.
• ט. התובע פעל להתחרות באודן יזמות בעודו מכהן כנושא משרה ובעל מניות בה, באמצעות טוב גל.
• י. משנסדקו יחסי האמון בין הצדדים הוסכם על כריתת הסכם היפרדות בשנת 2014 בין התובע והנתבע 1 ביחס לאודן יזמות, על פיו נהגו הצדדים במשך השנים שלאחר מכן. ההסכם כלל חלוקת אחריות לפרוייקטים השונים וזכות לרווחים מהם, לרבות העברת מניות התובע באודן יזמות לידי הנתבע 1.  בנוסף - לאחר ההיפרדות, אין לתובע עוד זכות לחשבונות בעניינה של חברה זו.
• יא. הפנייה לרוה"ח ולעוה"ד בשנת 2019 לא נעשתה רק בשם התובע, אלא אף בשם טוב גל, אשר לא היתה חלק ממערך החברות בשליטת הצדדים ולכן לא זכאית לכל מידע חשבונאי.
• יב. הנתבעים העלו טענות נוספות: קיים השתק שיפוטי שכן טענות התביעה סותרות את הודאות התובע בכתב האישום המתוקן - הן לגבי מבנה ה"שותפות", הן לגבי חוסר ידיעה על העברות הכספים בין החברות בשליטת התובע והנתבע 1; חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט המתבטאים בהסתרת עובדות רלוונטיות רבות המאיינות את התביעה, לרבות קבלת כספים, גישה לחשבונות, הקפאת פעילות הנתבעות 3-5 החל מסוף 2014, יישום הסכם ההיפרדות הלכה למעשה והשמטת צדדים רלוונטיים לבירור מלא של המחלוקת והכללת בעלי דין בלתי רלוונטיים לצורך הפעלת לחץ; היעדר יריבות עם הנתבעות 3-5 אשר הן חברות שלא נטען שהיו שותפות באופן ישיר; הנתבעת 5 מצוייה בפירוק ולכן לא ניתן לפתוח בתביעה כנגדה; התיישנות ושיהוי של התביעה אשר גרמו לנזק ראייתי; תביעה להתחשבנות על רווחים בלתי חוקיים היא פסולה ומנוגדת להסדר הטיעון.

ב'3 טענות הנתבע 2

10. הנתבע 2 הגיש כתב הגנה נפרד מטעמו. מעבר לחזרה על טענות הנתבע 1 ביחס להיעדר מסגרת של שותפות עם התובע, טען הנתבע 2, בתמצית, גם להיעדר יריבות עם התובע, שכן לא נטען כי אף הוא שותף בשותפות (המוכחשת על ידי כל הנתבעים).
11. אף אם הנתבע 2 שימש כמנהל בחלק מהחברות, כתב האישום המתוקן מייחס את כל הניהול והשליטה בהן לתובע ולנתבע. הנתבע 2 לא נכלל בו וגם בלעדיו, התובע לא הוכיח נסיבות המצדיקות את הרמת מסך ההתאגדות בין החברות והנתבע 2.

ב'4 טענות התובע בכתב תשובתו לכתבי ההגנה

12. בתמצית, טען התובע בתשובתו, בנוסף לחזרה על טענותיו לגבי קיום שותפות בלתי רשומה, כי: טענות הנתבעים תומכות במבנה השותפות שהיה קיים בינו לנתבע 1; היתה הסכמה להיפרדות ולביצוע התחשבנות מלאה; בעסקת הטיעון התובע והנתבע 1 יוצגו על ידי עורך דין משותף וכרתו עסקת טיעון שיוויונית; רשויות המס התייחסו אליהם כאל שותפים במובן המשפטי; הנתבע 1 הודה בקיום שותפות עם התובע בחקירתו ברשויות המס; הדין מאפשר הכרה בשותפות גם כאשר מעורבת בעלות בחברות.
13. התובע העלה גם שורת טענות הנוגעות להתחשבנות לגופה, אך זו איננה צריכה הכרעה בשלב דיוני זה.

ב'5 ראיות הצדדים

14. מטעם התובע הוגשו תצהירו שלו, וכן תצהירים מטעם גב' שרה ביטון, מנהלת כוח אדם בחברות שונות הקשורות לצדדים (להלן - ביטון), מר אושרי זפרני, מנהל בחברת חסון גשר (להלן - זפרני), גב' איריס הרוש, מזכירה בטוב גל ובחברות נוספות הקשורות לצדדים (להלן - הרוש), מר טימור קרדנוב, אשר שימש בתפקידים שונים בחברות השונות (להלן - קרדנוב) ועו"ד ראובן פארן, שייצג את הצדדים בעניינים אישיים ועסקיים במהלך השנים (להלן - עו"ד פארן). כן זימן התובע לחקירות עדים נוספים ללא תצהיר - רו"ח יצחק אלרון (להלן - רו"ח אלרון), מר אייל מזרחי (להלן - מזרחי), גב' נורית דברת (להלן - דברת), מר מאיר פיסו (על עדותו ויתר בהודעתו מיום 12.9.24) ומר מוטי חסון (להלן - חסון).
15. מטעם הנתבעים הוגשו תצהיריהם של הנתבע 1 ושל עו"ד גבריאל הייק, אשר טיפל בהקמת חברות שונות בקבוצת החברות של הצדדים והעניק להן שירותים משפטיים (להלן - עו"ד הייק).

ג.      האם ניתן להחיל את דיני השותפויות גם על צורת התארגנות של חברה בע"מ?

16. כדי שהתובע יהא זכאי לסעדים המבוקשים על ידו עליו להוכיח כמובן קיומה של שותפות.

כדי שמי שתובע מתן חשבונות יזכה בצו להתחשבנות, עליו להוכיח קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע המצדיקה מתן חשבונות.  כך הדבר ביחסי שותפות בין שותפים או ביחסי שליחות בין השולח לשלוח, וכך גם ביחסי נאמנות שזיקתם קניינית בין הנאמן לנהנה (רשות ערעור אזרחי 5064/90 סאסי נ' יקבי ארזה ת.ר.ז.  בע"מ, פ"ד מה(2) 130 (1991); רשות ערעור אזרחי 8266/11 יו.בי.אמ נ' מעוז נסיעות בערעור מיסים ואח' (16.8.12)).