פסקי דין

תיק אזרחי (חיפה) 34121-06-23 דייוויד עטר נ' חנה קרסו - חלק 2

14 אפריל 2025
הדפסה

עוד נטען על ידי הנתבעת, כי המנוחה הוחתמה על הסכם המתנה על ידי עורך דין זר, מטעמו של התובע, אותו המנוחה לא הכירה, וזאת מקום בו המנוחה במשך כל חייה לוותה על ידי עורך דין קבוע - עורך דין רענן רון ז"ל-עליו סמכה בעיניים עצומות.  על מערכת היחסים המיוחדת בין השניים, תעיד הצוואה עליה חתמה המנוחה, לפיה ציוותה לנכדיו של עו"ד רענן רון, חלק מעיזבונה.  לכן, טוענת הנתבעת כי המנוחה לא הייתה כשרה לחתום על הסכם המתנה, והיא הייתה נעדרת גמירות דעת לבצע את העסקה.

  1. במסגרת כתב ההגנה, הנתבעת מפרטת ביתר פירוט את ההיסטוריה הרפואית של המנוחה בטרם חתימה על הסכם המתנה, ואת הסממנים לאי כשירותה בעת החתימה. בנוסף נטען כי בין המנוחה לבין יפה ז"ל היו סכסוכים, ומערכת היחסים הייתה סבוכה וקרירה מאוד.  הסכסוך היה על רקע העובדה כי יפה ז"ל נקלעה לחובות, וביקשה למכור את דירתה למנוחה.  לאחר מכר הדירה של יפה ז"ל והעברת הזכויות בה על שם המנוחה, דרשה יפה ז"ל להחזיר לידיה את הדירה, וזאת בזמן שלא היה בידה כסף לשלם בעבור אותה דירה.  עוד מכחישה הנתבעת, כי היחסים בין המנוחה ליפה ז"ל היו במגמת שיפור כפי שתואר בכתב התביעה, ולטענתה מדובר בטענה מן הפה אל החוץ.  הנתבעת טוענת בנוסף, כי התובע לא רשם את זכויותיו בדירה, ולכן על פי הדין הדבר משמיט את זכותו להירשם בהתאם לסעיף 9 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין").
  2. עוד נטען כי התובע הוא נתבע סדרתי בבתי משפט השונים, הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי, וכנגדו, נפתחו מספר תיקים בשנים 2012-2013, אשר עניינם פינוי מושכר מהדירות אותם שכר. מכאן עולה השאלה, מדוע לא עבר הנתבע להתגורר בדירה שלטענתו קיבל מהמנוחה במתנה? התובע לא עשה מנהג בעלים בדירה, לאחר שנחתם הסכם המתנה הנטען, לא עבר להתגורר בה, ולא שילם חשבונות.

במסגרת כתב ההגנה, הכחישה הנתבעת כי המנוחה חתמה על מסמכי עסקת המתנה, והעלתה תמיהה מדוע נמנע התובע מלצרף תצהיר מטעמו של עורך הדין, בפניו נחתם הסכם המתנה אשר יבהיר באלו נסיבות, איפה, בנוכחות של מי ועל ידי מי נחתם ההסכם.

  1. ביום 5.11.24, נשמעו עדויות הצדדים כאשר מטעם התובע העיד עו"ד שי כהן, התובע בעצמו, ואחותו גב' אלינור עטר. מטעם הנתבעת העידו הנתבעת בעצמה ועו"ד עופר רון.

הכרעה ודיון:

  1. לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

בטרם אפרט את נימוקי אציין תחילה, כי בניגוד לטענת הנתבעת, המיקום המשפטי של הסוגיה אינו בסעיף 9 לחוק המקרקעין העוסק בעסקאות נוגדות.  הנתבעת לא קיבלה זכויות בדירה עקב עסקה במקרקעין אלא בעקבות צוואה שזיכתה אותה בדירה.  על רקע זה השאלה המתבקשת בענייננו היא האם הוכיח התובע כי נעשתה עסקת מתנה, המזכה אותו בדירה? שאלה זו אמורה להיבחן לאור הוראות סעיף 8 לחוק המקרקעין.  הוראה נוספת הדרושה לצורך הכרעה בפלוגתות נשוא התביעה, זאת במידה ויוכח כי נכרת הסכם מתנה בין המנוחה לבין התובע, היא הוראת סעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 העוסקת בפגם בכריתה עקב עושק.

עמוד הקודם12
3...10עמוד הבא