הסכם מתנה?
- לכתב התביעה צירף התובע העתק מהסכם המתנה הנטען. דא עקא, התובע, מסיבות השמורות עמו, לא צירף אותו הסכם לראיות שהוגשו מטעמו. למעט עדויות של המצהירים, אליהן אתייחס להלן, לא הובאו במסגרת הגשת המוצגים, ראיות בכתב כלשהן להוכחת הסכם המתנה. גם הדיווח לרשויות המיסים על הסכם המתנה או אישורים על תשלום מיסים, שצורפו לכתב התביעה, לא הובאו כראיה.
ההלכה הפסוקה קבעה, כי נקודת הפתיחה בתביעות לאכיפת עסקה במקרקעין היא שעל התובע להציג את ההסכם עליו מתבססת העסקה, זאת נוכח דרישת הכתב הקבועה בסעיף 8 לחוק המקרקעין (ראו: ערעור אזרחי 7119/08 חיימי נ' שמיר [פורסם בנבו] [6.9.2010]). באותו עניין הקונים, שביקשו לאכוף עסקת מכר, לא הציגו את הסכם המכר, מאחר וזה לא היה בידיהם. הטעם לכך שכאשר בוצעה העסקה ההסכם נותר בידי עורך הדין שערך את העסקה. לכן נקבע כי נקודת המוצא "מציבה בפני המשיבים קושי לא מבוטל בבואם לבסס את עילת התביעה, בייחוד נוכח דרישת הכתב המהותית הקבועה בסעיף 8 לחוק המקרקעין". עם זאת, נפסק באותו מקרה כי "אין מדובר במשוכה בלתי עבירה במובן זה שהצגת ההסכם הכתוב איננה תנאי בלעדיו אין להוכחת קיומו. כך למשל מקום שיעלה בידי התובע להראות כי הסכם בכתב נוצר ונכרת אך אבד או שאין בידי התובע להציגו מסיבות שונות שאינן בשליטתו, כי אז יוכל התובע להוכיח בראיות משניות אף את תוכנו של ההסכם הכתוב ותביעתו לא תיכשל אך בשל העובדה שהמסמך גופו אינו מצוי בידיו". על סמך בחינת הראיות באותו עניין הגיע בית משפט למסקנה כי נכרת הסכם בכתב.
בענייננו ההסכם כאמור לא צורף לראיות, ןמוכן אני להניח כי הדבר נעשה בתום לב, עקב טעות פרוצדוראלית של התובע או בא כוחו. כך או כך, לא מדובר בנסיבות שאינן בשליטת התובע. אולם בהתעלם מהתנהלות זו, גם אם היה ההסכם מצורף לראיות התובע, לא הוכח כדבעי כי המנוחה חתמה על הסכם מתנה. להלן אפרט.
- התובע בתצהירו הצהיר לגבי נסיבות חתימת ההסכם כדלקמן:
לצורך הוכחת טענתו בדבר חתימת המנוחה על הסכם המתנה הובא לעדות עו"ד שי כהן. לגבי עו"ד ירון נח נטען כי הוא נמצא בחו"ל (בקפריסין) והוא לא הובא לעדות. בתצהירו של עו"ד שי כהן הצהיר כדלקמן:
- בתצהיר עדות ראשית של עו"ד שי כהן לא הצהיר במפורש, כי המנוחה חתמה לפניו, אך למקרא התצהיר עובדה זו עומעמה, והרשום כאילו החתימה נעשתה בפניו, זאת נוכח הצהרת התובע כי המנוחה הוחתמה על ידי עורכי הדין. אולם מחקירתו הנגדית עלה, כי עו"ד כהן נפגש פעם אחת עם המנוחה במשותף עם עו"ד ירון נח, אולם לטענתו החתימה על הסכם המתנה על ידי המנוחה הייתה בפגישה אחרת ומאוחרת יותר, בה נכח רק עו"ד ירון נח לבדו. עוד מסר, כי מי שאישר את חתימת המנוחה על הסכם המתנה היה עו"ד ירון נח. עולה אם כן, כי עדותו של עו"ד שי כהן כמו עדות התובע, לפיה המנוחה חתמה על הסכם מתנה, היא עדות מפי השמועה. לא זו אף זו, עו"ד שי כהן לא מצא לנכון לגלות כבר בתצהירו, כי התקיימו עם המנוחה שתי פגישות, כאשר בפגישה הקריטית לענייננו, בה נטען כי המנוחה חתמה על הסכם המתנה, הוא לא נכח וזו התקיימה על פי הנטען רק עם עו"ד ירון נח.
וכך העיד לפני עו"ד שי כהן בעמ' 8: