סכסוך עבודה (תל אביב) 10105-10-20 אלי בבייב – מועדון הכדורגל הפועל רעננה - חלק 7

ב. מנוחת הפיצוי תכלול 13 פעמים בשנה לפחות, את היום שבו חלה המנוחה השבועית של העובד; ככל האפשר, תינתן מנוחת הפיצוי ביום שבו חלה המנוחה השבועית כאמור, אחת לארבעה שבועות;

ג. מנוחת הפיצוי תהיה רצופה, אך אם מגיעה מנוחת פיצוי של יותר מעשרים וחמש שעות, אפשר לחלקה לפרקים ובלבד שכל פרק ממנה לא יפחת מעשרים וחמש שעות או מיתרת מנוחת הפיצוי המגיעה."

59. בעניין אמיליוס שאוזכר לעיל קבע בית הדין, ואנו מצטרפים לקביעתו, כי "ההיתר אליו מפנה הנתבעת, נועד להגן עליה בהיבט הפלילי, ואין בהיתר והוראותיו, כדי לפטור את המעסיקה מליתן לעובד, אשר עבד ביום המנוחה השבועית, את הגמול לו הוא זכאי בהתאם להוראות החוק בסעיף 17(א)(1) ו-(2). היינו, הן את השכר המוגדל והן את מנוחת הפיצוי יחד" (ר' סעיף 118 לפסק הדין).
60. נוכח האמור, משקבענו כי שכר התובע לא כלל תשלום בגין עבודה במנוחה השבועית וכאשר הנתבעת לא הציגה כל ראיה לפיה פעלה בהתאם להוראות ההיתר למתן מנוחת פיצוי, על הנתבעת לשלם לתובע גמול בגין עבודה במנוחה השבועית. לצד זאת, לא מצאנו לקבל את חישוביו של התובע. ראשית, התובע עתר לתשלום בגובה 150% משכרו, בעוד הוא זכאי ל'דלתא' בלבד, שכן אין מחלוקת והתובע אף לא טען כי לא קיבל שכר עבור שעות עבודתו ה'רגילות' (100%).
61. שנית, התובע עתר לתשלום עבור 8 שנים במכפלת 12 חודשים בעוד שאין חולק כי עונת הכדורגל הינה 10 חודשים בלבד ואף השכר מכוחו תבע אינו השכר הנכון, שכן התבסס על שכר של 100%. עוד נציין, כי עיון בלוח המשחקים שצירפה הנתבעת לכתב ההגנה (נספח א') מעלה כי לא כל המשחקים בהם השתתף התובע נערכו בשבתות וחלקם נערך גם בימות השבוע. ערים אנו לכך שהנתבעת לא צירפה מסמכים אלו לתצהירה, אולם בהינתן כי מדובר במסמכים מהותיים מהם ניתן לגזור באופן מדויק את כמות המשחקים בהם שיחק התובע בשבת וכפועל יוצא את הגמול לו הוא זכאי עבורם - מצאנו לנכון להסתמך עליהם.
62. עיון בלוחות המשחקים מעלה כי החל מאוקטובר 2013 שיחק התובע כדלקמן (בשים לב לתקופת ההתיישנות):

63. בהתאם לאמור, זכאי התובע לגמול עבודה בשבתות בסך 19,388 ש"ח, בהתבסס על 4 שעות עבודה מדי שבת, לפי 50% תעריף שעתי, כאשר התעריף השעתי חושב לפי שכר חודשי לחלק ל-186 לפי אחוז משרה של 64% (קרי 119 שעות):