סכסוך עבודה (תל אביב) 10105-10-20 אלי בבייב – מועדון הכדורגל הפועל רעננה

פסק דין

התובע, שחקן כדורגל מקצועי במועדון הנתבעת, עותר לזכויות הנובעות לטענתו, מתקופת העסקתו, לרבות מסיומה[1].

רקע דרוש וההליכים בבית הדין הארצי לעבודה

1. התובע הוא שחקן כדורגל מקצועי אשר שיחק בשורות הנתבעת, מועדון הכדורגל של קבוצת "הפועל רעננה" וזאת בין השנים 2010-2018. בחלק מתקופה זו, "הושאל" התובע לקבוצה אחרת.
2. תנאי העסקתו עוגנו בהסכמים לתקופה קצובה שחודשו מדי עונה. בשנת 2017 חתמו הצדדים על הסכם העסקה לשלוש עונות: 2017/18, עונת 2018/19 ועונת 2019/20. סעיף 2.4 להסכם זה קבע כדלקמן:

"2.4 אופציה

לקבוצה הזכות לבטל את ההסכם מכל סיבה שהיא בתום כל עונת משחקים וזאת מבלי לשלם פיצוי כלשהו לשחקן ובכלל זה לא תהיה הקבוצה מחויבת לשלם לשחקן כל תמורה בגין העונה שתחל לאחר הודעת הביטול. ההודעה על ביטול ההסכם תינתן עד לתאריך 1.06 שלאחר תום כל עונה לשחקן או למיצגו"

3. אין מחלוקת כי בתום עונת 2017/18 הודיעה הנתבעת לתובע על מימוש האופציה לעיל בדבר סיום ההתקשרות ביניהם.
4. בעקבות האמור, הגיש התובע כנגד הנתבעת תביעה בה עתר לזכויות שונות הנובעות לו לטענתו מתקופת העסקתו ובכלל זאת פיצויי פיטורים, הפקדות לפנסיה, דמי הבראה, פדיון חופשה וגמול עבור עבודה בשבתות.
5. ביום 13.12.2020 הגישה הנתבעת כתב הגנה ובד בבד הגישה בקשה לעיכוב הליכים, סילוק על הסף והעברת הדיון לבירור בפני המוסד לבוררות וגישור של ההתאחדות לכדורגל בישראל (להלן: "ההתאחדות").
6. ביום 10.1.2021 דחה בית הדין את הבקשה להעביר את הסכסוך לבוררות בנימוק כי "לפי ההלכה הפסוקה, מדובר בתביעה לזכויות ממשפט העבודה המגן, שכאמור ההלכה כעת היא כי אלו אינן ברות בוררות ועל כן אין בידינו לקבל את בקשת המבקשת לעכב את ההליכים כאן תוך הפניית הצדדים למוסד לבוררות". בשים לב לכך, נקבע כי אין גם מקום לדחיית התביעה על הסף.
7. על החלטה זו הגישה הנתבעת בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה (בקשת רשות ערעור 44937-01-21) [נבו] אשר אוחדה עם הליך נוסף בו התעוררו שאלות דומות ביחס לסמכות בית הדין לעבודה אל מול סמכות המוסד לבוררות בכל הנוגע לתביעות המוגשות ע"י שחקני ספורט לזכויות שונות הנובעות להם מתקופת העסקתם, לרבות זכויות קוגנטיות. בהחלטה מיום 1.2.2021 הורה בית הדין הארצי על צירופם להליך של ההתאחדות לכדורגל, מנהלת הליגות לכדורגל בישראל וההסתדרות הכללית כצדדים דרושים. ביום 31.5.2022 הודיעה היועצת המשפטית לממשלה על התייצבותה בהליכים והגישה עמדה מטעמה.
8. בתיק התקיימו מספר דיונים בפני בית הדין הארצי, כאשר במקביל ניהלו הצדדים הדרושים משא ומתן לצורך הגעה להסכמות כוללות ועל כן התבקשו מספר אורכות להגשת עדכונים בהליך.
9. ביום 8.11.2024 הגישו הצדדים הדרושים הודעה כי עלה בידם להגיע להסכמות בדבר המנגנון ואופן הבירור של תובענות בעלות אופי קוגנטי במוסד לבוררות וגישור הפועל תחת ההתאחדות. בית הדין הארצי התבקש ליתן תוקף של פסק דין להסכמות אלו ובתוך כך התבקש ליתן הכרעתו בעניין המשך בירור תביעות המכילות רכיבים קוגנטיים אשר עודן תלויות ועומדות. על כן, הורה בית הדין הארצי לצדדים לבקשת רשות הערעור להגיב לשאלת אופן המשך ניהול ההליכים בעניינם של השחקנים.
10. ביום 5.12.24 הודיעה הנתבעת כי היא מותירה את ההכרעה לגבי אופן המשך ניהול ההליך לשיקול דעתו של בית הדין הארצי. ביום 17.2.2025 הגיש התובע את עמדתו, אך מאחר שזו הוגשה באיחור ניכר, לא התקבלה לתיק (ר' החלטת בית הדין הארצי מיום 18.2.2025). בקשת ארכה מיום 19.2.2025 נדחתה אף היא בהחלטה מיום 23.2.2025.
11. ביום 2.3.2025 הגיש התובע (והשחקן הנוסף שעניינו נידון בבר"ע) בקשה בתיק בית הדין הארצי להוצאת הסכם הפשרה מתיק בית הדין או לחילופין לקבוע את התיק לדיון במעמד הצדדים.
12. ביום 18.3.2025 ניתן פסק הדין בהליך הבר"ע, בו נקבע, בין היתר, כדלקמן:

"46. אף שהצדדים הדרושים הגיעו להישגים מכובדים ביותר, שבית הדין כאמור מברך עליהם, אנו סבורים כי על הסכסוכים דנן חל המצב המשפטי הקיים, כמפורט לעיל, וזאת מן הטעמים הבאים: