בית דין אזורי לעבודה בתל אביב -יפו
סע"ש 10105-10-20
10 אפריל 2025
לפני :
כב' השופטת מירב קליימן
נציג ציבור (עובדים): מר אריק מאיר
נציגת ציבור (מעסיקים): גב' הילה דיין בירן
התובע:
אלי בבייב
ע"י ב"כ עו"ד שי אליאס
נגד
הנתבעת: מועדון הכדורגל הפועל רעננה
ע"י ב"כ עו"ד רועי רוזן
פסק דין
התובע, שחקן כדורגל מקצועי במועדון הנתבעת, עותר לזכויות הנובעות לטענתו, מתקופת העסקתו, לרבות מסיומה .
רקע דרוש וההליכים בבית הדין הארצי לעבודה
1. התובע הוא שחקן כדורגל מקצועי אשר שיחק בשורות הנתבעת, מועדון הכדורגל של קבוצת "הפועל רעננה" וזאת בין השנים 2010-2018. בחלק מתקופה זו, "הושאל" התובע לקבוצה אחרת.
2. תנאי העסקתו עוגנו בהסכמים לתקופה קצובה שחודשו מדי עונה. בשנת 2017 חתמו הצדדים על הסכם העסקה לשלוש עונות: 2017/18, עונת 2018/19 ועונת 2019/20. סעיף 2.4 להסכם זה קבע כדלקמן:
"2.4 אופציה
לקבוצה הזכות לבטל את ההסכם מכל סיבה שהיא בתום כל עונת משחקים וזאת מבלי לשלם פיצוי כלשהו לשחקן ובכלל זה לא תהיה הקבוצה מחויבת לשלם לשחקן כל תמורה בגין העונה שתחל לאחר הודעת הביטול. ההודעה על ביטול ההסכם תינתן עד לתאריך 1.06 שלאחר תום כל עונה לשחקן או למיצגו"
3. אין מחלוקת כי בתום עונת 2017/18 הודיעה הנתבעת לתובע על מימוש האופציה לעיל בדבר סיום ההתקשרות ביניהם.
4. בעקבות האמור, הגיש התובע כנגד הנתבעת תביעה בה עתר לזכויות שונות הנובעות לו לטענתו מתקופת העסקתו ובכלל זאת פיצויי פיטורים, הפקדות לפנסיה, דמי הבראה, פדיון חופשה וגמול עבור עבודה בשבתות.
5. ביום 13.12.2020 הגישה הנתבעת כתב הגנה ובד בבד הגישה בקשה לעיכוב הליכים, סילוק על הסף והעברת הדיון לבירור בפני המוסד לבוררות וגישור של ההתאחדות לכדורגל בישראל (להלן: "ההתאחדות").
6. ביום 10.1.2021 דחה בית הדין את הבקשה להעביר את הסכסוך לבוררות בנימוק כי "לפי ההלכה הפסוקה, מדובר בתביעה לזכויות ממשפט העבודה המגן, שכאמור ההלכה כעת היא כי אלו אינן ברות בוררות ועל כן אין בידינו לקבל את בקשת המבקשת לעכב את ההליכים כאן תוך הפניית הצדדים למוסד לבוררות". בשים לב לכך, נקבע כי אין גם מקום לדחיית התביעה על הסף.
7. על החלטה זו הגישה הנתבעת בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה (בר"ע 44937-01-21) [נבו] אשר אוחדה עם הליך נוסף בו התעוררו שאלות דומות ביחס לסמכות בית הדין לעבודה אל מול סמכות המוסד לבוררות בכל הנוגע לתביעות המוגשות ע"י שחקני ספורט לזכויות שונות הנובעות להם מתקופת העסקתם, לרבות זכויות קוגנטיות. בהחלטה מיום 1.2.2021 הורה בית הדין הארצי על צירופם להליך של ההתאחדות לכדורגל, מנהלת הליגות לכדורגל בישראל וההסתדרות הכללית כצדדים דרושים. ביום 31.5.2022 הודיעה היועצת המשפטית לממשלה על התייצבותה בהליכים והגישה עמדה מטעמה.
8. בתיק התקיימו מספר דיונים בפני בית הדין הארצי, כאשר במקביל ניהלו הצדדים הדרושים משא ומתן לצורך הגעה להסכמות כוללות ועל כן התבקשו מספר אורכות להגשת עדכונים בהליך.
9. ביום 8.11.2024 הגישו הצדדים הדרושים הודעה כי עלה בידם להגיע להסכמות בדבר המנגנון ואופן הבירור של תובענות בעלות אופי קוגנטי במוסד לבוררות וגישור הפועל תחת ההתאחדות. בית הדין הארצי התבקש ליתן תוקף של פסק דין להסכמות אלו ובתוך כך התבקש ליתן הכרעתו בעניין המשך בירור תביעות המכילות רכיבים קוגנטיים אשר עודן תלויות ועומדות. על כן, הורה בית הדין הארצי לצדדים לבקשת רשות הערעור להגיב לשאלת אופן המשך ניהול ההליכים בעניינם של השחקנים.
10. ביום 5.12.24 הודיעה הנתבעת כי היא מותירה את ההכרעה לגבי אופן המשך ניהול ההליך לשיקול דעתו של בית הדין הארצי. ביום 17.2.2025 הגיש התובע את עמדתו, אך מאחר שזו הוגשה באיחור ניכר, לא התקבלה לתיק (ר' החלטת בית הדין הארצי מיום 18.2.2025). בקשת ארכה מיום 19.2.2025 נדחתה אף היא בהחלטה מיום 23.2.2025.
11. ביום 2.3.2025 הגיש התובע (והשחקן הנוסף שעניינו נידון בבר"ע) בקשה בתיק בית הדין הארצי להוצאת הסכם הפשרה מתיק בית הדין או לחילופין לקבוע את התיק לדיון במעמד הצדדים.
12. ביום 18.3.2025 ניתן פסק הדין בהליך הבר"ע, בו נקבע, בין היתר, כדלקמן:
"46. אף שהצדדים הדרושים הגיעו להישגים מכובדים ביותר, שבית הדין כאמור מברך עליהם, אנו סבורים כי על הסכסוכים דנן חל המצב המשפטי הקיים, כמפורט לעיל, וזאת מן הטעמים הבאים:
ראשית, בהיעדר הסכמה של הצדדים הישירים להליך, לא ניתן ליתן תוקף פסק דין להסכמות הצדדים הדרושים במסגרת הליך זה. עם זאת, לצדדים הדרושים סלולה הדרך לתקף את הסכמותיהם במסגרת הקבועה בדין.
שנית, הסכמות הצדדים הדרושים, שנועדו לשנות את המצב המשפטי הקיים, אינן יכולות לחול למפרע על הליכים תלויים ועומדים. משכך, הן תיבחנה בעיתן רק במסגרת הליכים עתידיים אשר יגיעו, אם יגיעו, לפתחם של בתי הדין.
47. תביעות מר בבייב ומר בן שושן כוללות זכויות קוגנטיות. משכך, לפי המצב המשפטי הקיים אין להעביר את בירורן של תביעות אלה לבוררות. מטעמים אלה, ההליכים דנן יוסיפו להתנהל בפני בתי הדין לעבודה. בהתאם, מתייתר הצורך להכריע בבקשה מיום 2.3.2025."
ההליך בפנינו
13. ביום 28.10.2021 וביום 24.3.2022 התקיימו דיונים מוקדמים בהליך. ביום 23.4.2023 התקיים דיון הוכחות, במסגרתו נחקר התובע על תצהירו. מטעם הנתבעת נחקר המצהיר מטעמה, מר עוז ארלן, מנכ"ל הנתבעת. לאחר שלא עלה בידי בית הדין להביא את הצדדים להסכמות אשר ייתרו הכרעה בהליך, ניתן צו לסיכומים. במקביל, ביום 4.5.2023 הגישה הנתבעת בקשה לצירוף ראיות נוספות אשר התקבלה בהחלטת בית הדין מיום 30.5.2023.
14. הצדדים הגישו סיכומים בכתב, כאשר כתב הסיכומים האחרון נאסף לתיק ביום 17.6.2024. עם מתן החלטת בית הדין הארצי בבקשת רשות הערעור מיום 18.3.2025, ניתן כעת להכריע בתביעה המונחת בפנינו ולכך נפנה כעת.
דיון והכרעה
נסיבות סיום העסקתו של התובע והזכאות לפיצויי פיטורים
15. לטענת התובע, הועסק ע"י הנתבעת בהסכמים לתקופות קצובות, החל מעונת המשחקים 2012/2013, כאשר בעונת המשחקים 2017/18 התעמרה בו הנתבעת והפכה אותו למנודה. ביום 14.10.17, לאחר משחק מול הפועל באר-שבע, פנה אל התובע מנכ"ל הנתבעת דאז ואמר לו שלא להגיע יותר לאימונים ומשחקים. אם בכך לא די, הנתבעת לא פעלה להתקשר עם התובע בהסכם חדש באותם תנאים ובכך למעשה פיטרה אותו. נוכח האמור, עותר התובע לתשלום פיצויי פיטורים מכוח סעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים") (ר' סעיפים 12-15 לכתב התביעה, סעיפים 37-44, 48-51 לסיכומי התובע).
16. הנתבעת טוענת כי במהלך עונת המשחקים 2017/18 חלה אי שביעות רצון הדדית בין הצדדים ועל כן דנו באפשרות של שחרור התובע מהקבוצה. הנתבעת מכחישה כי נקטה נגד התובע פעולות 'נידוי' כלשהן או כי הודיעה לו שלא להגיע לפעילות הקבוצה. בשלב מסוים, הציעה הנתבעת לתובע חוזה העסקה חדש אולם הוא סירב לתנאיו ובסופו של דבר המשיך לשחק במשך כל העונה. לקראת תום עונת המשחקים, פנה התובע בעצמו אל הנתבעת וביקש לאפשר לו לעזוב על מנת שיוכל ללכת להיבחן למועדון כדורגל אחר בחו"ל. הנתבעת אפשרה לו לעשות כן ובסופו של יום חתם התובע על הסכם העסקה עם המועדון הזר. במקביל, הודיעה הנתבעת לתובע על מימוש האופציה לסיום ההתקשרות בין הצדדים. בהתאם לכך, הגיעה ההתקשרות בין הצדדים לסיומה ביום 31.5.2018. בשים לב לאמור, טוענת הנתבעת כי התובע הוא שביקש לסיים את ההתקשרות בין הצדדים וממילא לא חלה עליה חובה להציע לו לחדש את החוזה, שכן ההסכם נעשה למספר עונות משחקים.
בסיכומיה טוענת הנתבעת כי כלל לא פיטרה את התובע אלא רק מימשה את האופציה שהוקנתה לה בחוזה לסיים את ההתקשרות עמו. עוד מטעימה הנתבעת כי התובע מעולם לא התנגד או הלין כנגד סעיף האופציה בהסכם ואף הודה כי סעיף דומה היה קיים ביתר הסכמי העסקתו בשנים שקדמו לכך.
17. אשר להכרעתנו. כאמור, סעיף 2.4 להסכם העסקתו של התובע משנת 2017 קבע כדלקמן:
"2.4 אופציה
לקבוצה הזכות לבטל את ההסכם מכל סיבה שהיא בתום כל עונת משחקים וזאת מבלי לשלם פיצוי כלשהו לשחקן ובכלל זה לא תהיה הקבוצה מחויבת לשלם לשחקן כל תמורה בגין העונה שתחל לאחר הודעת הביטול. ההודעה על ביטול ההסכם תינתן עד לתאריך 1.06 שלאחר תום כל עונה לשחקן או למיצגו"
18. סעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים קובע כדלקמן:
9. (א) היה עובד מועסק על פי חוזה לתקופה קצובה והגיעה התקופה לקצה, רואים אותו לענין חוק זה כאילו פוטר, זולת אם הציע לו המעסיק לחדש את החוזה; סירב העובד לחדש את החוזה – רואים אותו, לענין חוק זה, כאילו התפטר.
(ב) הצעת המעסיק לחדש את החוזה כאמור בסעיף קטן (א) צריך שתימסר לעובד לפחות שלושה חדשים לפני תום תקופת החוזה.
19. טענת הנתבעת כאמור, היא כי מאחר שחתמה עם התובע על חוזה לתקופה של שלוש עונות מראש, לא חלה עליה חובה להציע לו לחדש את החוזה מדי עונה. מילים אחרות, אלמלא הייתה בוחרת לממש את האופציה לסיים את ההתקשרות, אזי לא היה עליה להציע לתובע לחדש את החוזה מאחר שממילא התובע היה ממשיך לשחק בעונה הבאה בהתאם להסכם, כך שאין לראות בנסיבות העניין כפיטורים מכח סעיף 9 לחוק פיצוי פיטורים (ר' סעיפים 29-30 לסיכומי הנתבעת).
אין בידינו לקבל טענה זו. סעיף 9 לחוק פיצוי פיטורים קובע זכאות לפיצוי פיטורים מקום בו המעסיק אינו מציע לעובד לחדש את החוזה בתום התקופה הקצובה, כך שלפי הוראות הסעיף רואים את העובד כאילו פוטר ומכאן צומחת זכאותו של העובד לפיצויי פיטורים. אלא שקביעה זו אינה שוללת זכאות לפיצוי פיטורים, מקום בו הנתבעת ביצעה פעולה אקטיבית והודיעה לתובע על סיום ההתקשרות עמו – בתוך תקופת החוזה לתקופה קצובה - מכח החובה לשלם פיצוי פיטורים במעשה פיטורים (ר' סעיף 1 לחוק פיצוי פיטורים). בענייננו מדובר בחוזה לתקופה קצובה של שלוש עונות משחקים, המורכב מהתחייבות להעסקת השחקן לשלוש עונות – קרי לשלוש תקופות קצובות (אם תרצו – 'הסכם לתקופות קצובות בתוך תקופה קצובה').
20. חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בטיעוני הנתבעת ואף במכתב סיום ההעסקה מיום 18.4.2018 (צורף כנספח לבקשה לצירוף ראיות מיום 4.5.2023) בו היא מפרשת את סעיף 2.4 להסכם כאופציה הנתונה לה להמשיך את ההתקשרות עם התובע לעונה נוספת, אותה בחרה לא לממש. וכך נכתב במכתב זה:
הנדון: אי מימוש אופציה
ראשית ברצוני להודות לך על היותך חלק ממשפחת הפועל רעננה ועל תרומתך בעונת 2017/18.
הננו מביאים לתשומת ליבך כי על פי ההסכם והנספח שנחתם בינינו ב-יולי 2017, נכתב שעל הפועל רעננה להודיעך עד תאריך 15/06/18 על מימוש ו/או אי מימוש האופציה להארכת ההסכם לעונות 2018/19 ו-2019/10 (צ"ל 2019/20, מ.ק) לפי ההסכם.
אי לכך אנו מודיעים לך בזאת, למען הסדר הטוב, שהפועל רעננה החליטה לא לממש את האופציה שניתנה לה על פי ההסכם שנחתם בין הצדדים לעונות 2018/19 ואילך והנך רשאי לנהל מו"מ עם כל קבוצה שתחפוץ.
הפועל רעננה מאחלת לך הצלחה בהמשך דרכך.
21. באופן זה, ניתן למעשה, כאמור, לראות בחוזה העסקתו של התובע כחוזה לשלוש תקופות קצובות, כאשר בתום כל תקופה על הנתבעת להודיע לתובע האם הוא ממשיך לתקופה (עונה) הבאה. נוכח האמור, מקום בו הנתבעת, אף לשיטתה, בחרה שלא לממש את אופציית ההארכה ולא להמשיך להתקשר עם התובע לעונת המשחקים 2018/19 – מדובר למעשה בהיעדר הצעה מצד המעסיק לחידוש החוזה ויש לראות את התובע כאילו פוטר, בהתאם לסעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים או בהתאם לסעיף 1 לחוק פיצוי פיטורים.
22. תיבת המילים "מבלי לשלם פיצוי כלשהו לשחקן" המופיעה בסעיף האופציה לעיל, אין בה לטעמנו לשלול זכאות לפיצוי פיטורים, אלא ככל הנראה לשלול פיצוי בגין הפרת חוזה לפי חוק החוזים, שכן הזכות לפיצויי פיטורים, בנסיבות סיום העסקה מזכות, הינה זכות קוגנטית שלא ניתן לגבור עליה הסכמית ממילא.
23. השאלה האם התובע ניהל מו"מ במקביל עם קבוצה אחרת ואם ביקש להשתחרר מהחוזה אינה רלוונטית, שכן מנכ"ל הנתבעת מר ארלן העיד בתצהירו כי בעונת המשחקים 2017/18 התובע לא השתלב מקצועית במועדון וכי לצד חוסר שביעות רצון מצד התובע חל גם חוסר שביעות רצון של הנתבעת מיכולותיו המקצועיות (ר' סעיף 14 לתצהיר מר ארלן). עוד העיד כי בנובמבר 2017 הציעה הנתבעת לתובע לחתום על חוזה העסקה חדש כאשר הוא שסירב לתנאי החוזה שהוצעו לו (סעיף 16 לתצהירו) אולם הדבר לא הוכח ובחקירתו אף העיד מר ארלן כי כלל לא עבד בקבוצה בתקופה זו, אלא החל לשמש כסמנכ"ל הנתבעת רק בשנת 2020 (ר' עמ' 36 לפרוטוקול הדיון, שורות 1-6) כאשר ממילא בסופו של דבר אין חולק כי הנתבעת שלחה לתובע ביום 18.4.2018 הודעה בדבר אי רצונה להתקשר עימו בעונת המשחקים 2018-2019.
24. בשים לב לאמור, זכאי התובע לפיצויי פיטורים בגין תקופת העסקתו בנתבעת, עד ליום 31.5.2018. לחישוב סך הפיצויים נפנה כעת.
גובה השכר הקובע וחישוב פיצויי הפיטורים של התובע
25. התובע טוען כי בשנת עבודתו האחרונה עמד שכרו הכולל על סך של 304,980 ₪ עבור 10 חודשים, כך ששכרו האחרון עמד על 34,498 ₪ ברוטו לחודש. על כן טוען התובע כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים עבור 8 שנים בסך 34,498 X 8 שנים = 275,984 ₪ (ר' סעיפים 27-29 לכתב התביעה). בנוסף לכך, טוען התובע כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים גם בגין מענק נקודות הליגה שקיבל, בסך 51,000 ₪ (ר' סעיפים 30-36 לכתב התביעה).
26. הנתבעת טוענת כי התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים מאחר שהסכם העסקתו קבע מפורשות כי שכרו כולל פיצויי פיטורים ואת מלוא התנאים הסוציאליים המגיעים לו בגין ההתקשרות בין הצדדים. עוד נקבע בהסכם כי ככל שייקבע כי השחקן זכאי לזכויות סוציאליות נוספות מעבר לשכרו, הרי שהשכר הקובע לצורך חישוב זכויותיו יהיה שכר מינימום (ר' סעיפים 37-41 לכתב ההגנה).
27. בסיכומיה מבהירה הנתבעת כי אינה טוענת כי שכר התובע כלל פיצויי פיטורים אלא כי השכר הקובע לחישוב פיצויי הפיטורים צריך להיות מחושב בהתאם לגובה שכר המינימום במועד סיום יחסי העבודה בין הצדדים, כעולה מהסכם העסקתו (ר' סעיף 54 לסיכומי הנתבעת). עוד שבה הנתבעת וטוענת כי התובע אינו זכאי לפיצויים בגין מענק הנקודות שקיבל, אשר אינו חלק מהשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים וכי ככל שייפסקו לטובת התובע פיצויי פיטורים יש להפחית את הפיצויים ששולמו לו עם תום העסקתו, בסך של 30,431 ש"ח.
28. עיון בהסכמי העסקתו של התובע (נספח ג' לתצהיר תובע) מעלה כי מדי עונה נהג לחתום על "טופס הסכם שחקנים" בנוסח אחיד. במסגרת סעיף 9 לאותם הסכמים נקבע בין היתר, כדלקמן:
"9. הגנה מתביעות סותרות ושכר כולל פיצויי פיטורים
א. מוסכם ומוצהר בזה אלא אם יוסכם אחרת בהסכם קיבוצי מיוחד, כי התמורה שעליה הסכימו השחקן והקבוצה נקבעה בהתחשב בהבנה משותפת ועל יסוד ההנחה שהעלות שנגרמת לקבוצה כתוצאה מהעסקתו של השחקן היא העלות הכוללת הסופית והבלעדית, לרבות תנאים סוציאליים נוספים, שתהיה לקבוצה בכל הקשור להתקשרות בין הצדדים.
ב. לפיכך, אם ייקבע ע"י ביה"ד לעבודה ו/או ע"י גורם מוסמך אחר, בין עפ"י פניית הקבוצה בין אם עפ"י פניית השחקן או גורם אחר כלשהוא בתביעה סותרת, כי למרות האמור לעיל, מגיעות לשחקן זכויות נוספות כעובד, לרבות פיצויי פיטורים, כי אז מוסכם בין הצדדים, כי השכר הקובע לצורך חישוב זכויותיו של השחקן יהא שכר המינימום כפי שיפורסם על ידי שר העבודה והרווחה, כאמור בסעיף 6 לחוק שכר המינימום התשמ"ז–xxxxxבמועד סיום יחסי העבודה בין השחקן והקבוצה (להלן: "השכר הקובע כעובד")..."
29. אשר להכללת פיצויי הפיטורים בשכרו של התובע - אף שהנתבעת הבהירה בסיכומיה כי אינה טוענת לכך, ממילא בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי מדובר בהסדר שאינו תקף ככל שלא קיבל את אישור שר העבודה לפי סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים (ר' ע"ע 4448-10-19 הפועל חיפה מילניום בע"מ – אושרי רואש, [נבו] ניתן ביום 16.11.2020; להלן: "עניין רואש").
30. אשר לטענה כי יש לחשב את זכויותיו של התובע בהתאם לשכר מינימום. לאחרונה נפסק כך בעניין דומה ע"י חברי כבוד השופט הבכיר אבו קאעוד:
"הוראות הסכם העבודה הקובעות כי ההסכם משקף את עלות השכר הכוללת של המועדון וכי במקרה של תביעה סותרת יחושבו זכויותיו של התובע על בסיס שכר המינימום חותרות תחת תכלית משפט העבודה המגן כפי שהובאה לעיל. טענה דומה הועלתה ונדחתה בפסק הדין בעניין מרחיב[16], שם נקבע כי התניה המתנה מראש קבלת שכר מעבר לשכר המינימום בוויתור מראש על זכויות קוגנטיות פוגם בכושר הרצון החופשי של העובד שהיה מעוניין, מן הסתם, בשכר הגבוה משכר מינימום, והוא נאלץ לשלם עבור שאיפה זו בוויתור על זכויות המגיעות לו על פי דין..."
[ר' סע"ש (ת"א) 12699-02-21 Zubas Emiliyus - בני יהודה תל אביב (2003), [נבו] ניתן ביום 5.8.2024 (להלן: "עניין אמיליוס"); ערעור תלוי ועומד בבית הדין הארצי ע"ע 59842-09-24] [נבו].
31. מסקנות דומות התקבלו ע"י בתי הדין בתיקים נוספים בהם נידון סעיף זה בהקשר להתקשרות בין ספורטאים לקבוצות כשבין היתר נקבע כי אין לקבל גם את הטענה כי שכרם של השחקנים כלל את זכויותיהם הסוציאליות (ר' לדוגמה סע"ש (י-ם) 57278-08-18 תומר בן יוסף - מועדון הכדורגל א.ג. בית"ר ירושלים (2001) בע"מ, [נבו] ניתן ביום 14.4.2024; סע"ש (חיפה) 62969-11-22 דניאל עמוס - מועדון כדורגל - מכבי נתניה (2016) בע"מ, [נבו] ניתן ביום 29.12.2024).
32. בהתאם לאמור, עלינו לפנות לקבוע מהו שכרו הקובע של התובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים. בעניין זה, לא מצאנו לקבל את טענת התובע כי יש לכלול בשכרו הקובע גם את המענק שקיבל בגין נקודות ליגה. כידוע, המבחן שנקבע בפסיקה בסוגיה זו הוא האם התשלום היה פיקציה ושולם עבור 'עבודתו הרגילה' של העובד, שמא מדובר בתשלום המותנה בתנאי או במצב, כך שאם אין מתקיים התנאי או משתנה המצב – חדל התשלום (ר' ע"ע 300370/97 אברהם זבדי – איי.די.אי. טכנולוגיות בע"מ, פ''ד לז(2002) 201 [נבו]. כן ר' בג"צ 5572/92 זכאי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מז(3) 602; בג"ץ 5580/94 מירוז ואח' נ' בית-הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד נב(1) 252, 262).
33. בעניין רואש אישר בית הדין הארצי את קביעת בית הדין קמא לפיה "רכיב הפרמיה בגין נקודות ליגה הוא תשלום המותנה במאמץ קבוצתי של כלל שחקני הקבוצה, והמשולם למי מהשחקנים שהשתתפו בפועל במשחק שהניב את התוצאות או לכל הפחות היו רשומים בסגל המשחק" וככזה אינו מהווה חלק מהשכר הקובע לפיצויי פיטורים (סע"ש (חיפה) 14943-08-17 אושרי רואש - הפועל חיפה מילניום בע"מ, [נבו] ניתן ביום 12.8.2019).
34. בענייננו, כך נקבע לדוגמה בהסכם העסקתו של התובע מיוני 2017 בכל הנוגע לעונת המשחקים 2017/18:
2.1 עונת 2017/18
2.1.1 משכורתו הבסיסית הכוללת של השחקן תהיה בסך של 204,000 ₪ ברוטו. סכום זה יחולק ל-10 משכורות חודשיות (בגין החודשים אוגוסט-מאי) בנות 20,400 ₪ ברוטו כל אחת.
2.1.2 בנוסף השחקן יקבל מענק בגין כל נקודת ליגה בה תזכה הקבוצה, וזאת בסך של 1,275 ₪ ברוטו בעבור כל נקודה, לפי 40 נקודות ליגה בצבירה אישית.
2.1.3 המענקים בגין נקודות הליגה כאמור לעיל, ישולמו לשחקן אם נכלל בהרכב הראשון הקבוצה ו/או שותף כמחליף במהלך המשחק שבגינו משולמים המענקים כאמור. באם נכלל השחקן בטופס המשחק ולא שותף במהלך המשחק, יקבל השחקן רק מחצית מהמענקים בגין נקודות ליגה בגין אותו משחק. באם לא נכלל השחקן בטופס המשחק למשחק שבגינו משולמים המענקים, לא יקבל השחקן כל מענק בגין אותו משחק.
2.1.4 ...."
35. מן האמור עולה, כי המענקים אותם קיבל התובע אכן היו מותנים בתנאי, בדומה למענקים בעניין רואש וככאלה אינם מהווים חלק משכרו הקובע של התובע לצורך חישוב זכויותיו. התובע אף אישר בחקירתו הנגדית כי הפרמיות אותן קיבל היו מותנות בשיתופו במשחקי הקבוצה (ר' עמ' 33 לפרוטוקול הדיון, שורות 14-27). גם בעניין זה נפסקו פסיקות דומות במקרים אחרים בהם נידון עניינם של ספורטאים שקיבלו מענקי נקודות בדומה לתובע (ר' לדוגמה המקרים שאוזכרו לעיל וכן סע"ש (ת"א) 15358-10-20 עדי נמני - מועדון הכדורגל הפועל רעננה, [נבו] ניתן ביום 29.8.2024).
36. עיון בתלושי שכרו של התובע מעלה כי שכרו האחרון עמד על 19,900 ₪. מאחר שהתובע עבד אצל הנתבעת במשך 8 שנים, 10 חודשים מדי שנה (עונת משחקים מאוגוסט עד מאי), זכאי הוא לפיצויים בסך 19,900 X 80 חודשים / 12 = 132,666 ₪. מכך, יש להפחית את הסכום שנצבר לתובע ברכיב הפיצויים בקופת הגמל בסך 30,431 ₪ בהתאם לטופס 161 (הוגש לתיק ביום 4.5.23). כך שהתובע זכאי ליתרת הפיצויים בסך 102,235 ₪. בנסיבות העניין, לא מצאנו לפסוק לתובע פיצויי הלנת פיצויי פיטורים מאחר שלא הוגשה תביעה תוך שנה מיום סיום העסקתו של התובע (ר' סעיף 17א לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958).
הפקדות לפנסיה
37. לטענת התובע, הנתבעת לא הפקידה עבורו את כל הכספים לרכיבי הפנסיה והפיצויים ועל כן עותר הוא לחייב את הנתבעת בפיצוי בסך 116,127 (ר' סעיפים 37-40 לכתב התביעה, סעיפים 47-53 לסיכומי התובע). הנתבעת טוענת כי הפקידה עבור התובע כספים לקופת הפנסיה בחברת הביטוח "כלל" ומסרה לו את טפסי שחרור הכספים מהקופה ביולי 2018 (ר' סעיפים 66-68 לכתב ההגנה). בסיכומיה טוענת הנתבעת כי הפקידה עבור התובע סך כולל של 76,990.56 ₪ וכי חישוביו של התובע מוטעים, שכן חישב את ההפקדות בהתאם ל-12 חודשי עבודה וכן ערך את חישוביו לפי השכר ששולם לו ולא על פי השכר הממוצע במשק, כמתחייב מצו ההרחבה לפנסיית חובה (ר' סעיפים 88-99 לסיכומי הנתבעת).
38. כאמור, הנתבעת אינה מכחישה כי חלה עליה חובה להפקיד עבור התובע הפקדות לפנסיה. אין בידינו לקבל את חישוביו של התובע ברכיב זה וזאת ממספר טעמים: ראשית, התובע כלל בחישוביו גם את חלק העובד בהפקדות, אך לא הפנה למקור נורמטיבי כלשהו מכוחו יש לחייב את הנתבעת ברכיב זה. שנית, התובע כלל בחישוביו גם את רכיב הפיצויים, שהוא רכיב נפרד וכבר פסקנו לתובע לעיל את פיצויי הפיטורים המגיעים לו ולכן אין מקום לפסוק לו כפל פיצוי. שלישית, יש ממש בטענת הנתבעת לפיה על החישוב להיערך ברוב תקופת העסקתו של התובע בהתאם לשכר הממוצע במשק ולא על פי השכר ששולם לו בפועל, לאור הוראת סעיף 6.ג לצו ההרחבה לפנסיית חובה הקובע כי "חובת הביטוח הפנסיוני תחול על השבר המשולם לעובד, או השכר הממוצע במשק בפי שיעודכן מזמן לזמן, הנמוך מבין השניים".
39. בשים לב לאמור, זכאי התובע להפקדות לפנסיה בחלק המעסיק בסך של 28,855 ש"ח לפי החישוב הבא וכפוף לתקופת ההתיישנות (אוקטובר 2013):
תקופה סה"כ שכר (לפי הנמוך משכר ממוצע או שכר התובע כעולה מתלושי השכר) שיעור הפקדה זכאות
אוק 13-דצמ 13 19500 5% 975
ינו 14- יוני 16 236589 6% 14195.34
יולי 16-דצמ 16 56784 6.25% 3549
ינואר 17 ואילך 155933 6.50% 10135.645
סה"כ 28854.985