בית משפט השלום בעפולה
כ"ב ניסן תשפ"ה, 20 אפריל 2025
תאד"מ 17879-09-23 מלכה נ' סעדי
תיק חיצוני: 503966-08-23
בפני כב' הרשמת הבכירה מאיה בלאו
תובע
יעקב מלכה, ת.ז. xxxxxxxxx
נגד
נתבע
מוחמד סעדי, ת.ז. xxxxxxxxx
פסק דין
רקע:
1. בפניי תביעה שטרית שראשיתה בבקשה לביצוע שטרות שהגיש התובע בלשכת ההוצל"פ (תיק הוצל"פ 503966-08-23). התובע, הציג לפירעון שני שיקים אותם קיבל לטענתו במסגרת עסקה למכירת רכב משומש: האחד, על סך 10,000 ₪, משוך לזמן פירעון 10.4.23, והשני, על סך 10,000 ₪, משוך לזמן פירעון 10.5.23 (להלן: השיקים"). השיקים נמשכו מחשבון הנתבע, כאשר על גביהם נרשם שם התובע ושורטטו שני קווים (קרוס). השיקים חוללו בעילה של מתן הוראת ביטול.
2. הנתבע הגיש ביום 5.9.23 התנגדות לביצוע השטרות, שהועברה לדיון בבית משפט השלום, ובה טען כי השטרות שנמסרו לתובע על ידי צד שלישי, ניטלו ממנו בלא רשות והרשאה, לאחר שפנקס שיקים שהזמין מהבנק, נמסר על ידי סניף הדואר ביישוב מגוריו לאדם אחר, בשגגה, הפנקס לא הושב לידי הנתבע, והנתבע נתן הוראה לבטל את השיקים שבפנקס כולו.
3. ביום 28.12.23 התקיים דיון בהתנגדות והנתבע נחקר על תצהירו. תגובה בכתב מטעם התובע הונחה בתיק בהתאם לרשות שניתנה, טרם הדיון. בהחלטה מאותו המועד ניתנה למבקש רשות להתגונן, והתביעה הועבר לבירור במסלול דיון מהיר, לנוכח סכום התביעה.
4. לישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 24.6.24 התייצב התובע, שאינו מיוצג בידי עורך דין בהליך זה, ולא התייצבו הנתבע וב"כ. לבקשת התובע, נקבע מועד להוכחות ולסיכומים בעל פה, והנתבע חויב בהוצאות לטובת התובע בגין אי התייצבותו.
5. ביום 1.12.24 התקיימה ישיבת ההוכחות, ובה העידו התובע, הנתבע והעד מטעמו מוחמד גסאן סעדי. בתום הישיבה סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה.
טענות הצדדים:
6. התובע טען כי ביום 14.3.23 מכר רכב משומש לאדם בשם אחמד אלאסעדי, ובתמורה לו קיבל ממנו את שני השיקים, כשהם "פתוחים", קרי ללא ציון שם המוטב, לתאריכים שונים. נטען, כי התובע קיבל לידיו השיקים כדין ובתמורה, והוא לא ידע ולא יכול היה לדעת כי מדובר בשיקים שבוטלו ועל כן הוא אוחז בהם כשורה.
7. הנתבע ביקש לדחות את התביעה ולקבוע כי אינו חייב על פי השטרות כל סכום שהוא לתובע. הנתבע טען כי בתחילת חודש ינואר 2023 הזמין פנקס שיקים מהבנק, בו מתנהל חשבונו. ביום 25.1.23 נמסר פנקס השיקים למרכז חלוקה של דואר ישראל ביישוב מוקייבלה. כאשר פנה הנתבע אל הדואר, הפקידה במקום הודיעה לו כי פנקס השיקים נמסר בשגגה לידי אדם אחר ששמו מוחמד גסאן סעדי. הנתבע צלצל אל אותו אדם שאת פרטיו מסרה לו הפקידה, אך הלה טען בפניו כי לאחר שקיבל את פנקס השיקים מסניף הדואר, מסר אותו לידי אדם בשם מוחמד סמיר סעדי. הנתבע צלצל למוחמד סמיר סעדי, והלה טען בפניו כי השיב את פנקס השיקים לדואר. הנתבע שב ופנה אל הדואר, אך שם נמסר לו כי פנקס השיקים לא התקבל אצלם. ביום 13.2.23 מסר הנתבע לבנק הודעה על ביטול השיקים שבפנקס כולו, וכן הגיש תלונה במשטרה על אבדן פנקס השיקים, ביום 13.3.23.
8. הנתבע ביקש לקבוע כי לא התקיימה כל עסקה בינו ובין התובע, כי לא התחייב כלפי התובע לשלם לו סכום כלשהו, וכי לא קיבל כל תמורה מהתובע. נטען, כי השיקים יצאו מחזקת הנתבע ללא רשות והרשאה, תוך זיוף חתימתו, ועל כן ביטל אותם כדין ואינו חייב על פיהם.
דיון והכרעה:
9. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בכלל הראיות שבפניי, שמעתי את הצדדים ועדיהם העדויות ושקלתי טענותיהם, נוכחתי כי דין התביעה להידחות. בהתאם להוראות תקנה 82(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, יובאו הנימוקים לכך להלן, בתמצית.
10. בתביעה שטרית, נטל ההוכחה מוטל על החייב, הנתבע, ולא על אוחז השטר, התובע, שכן השטר יוצר חזקה לטובת האוחז בו, שהוא אוחז כשורה וכי מגיעה לו תמורה בעד השטר. זוהי החזקה הקבועה בסעיף 20(ב) לפקודת השטרות [נוסח חדש].
11. להפרכת חזקה זו, מוטל נטל ההוכחה לפתחו של הנתבע, אלא אם התקיימו תנאים מסוימים כמו רמאות, כפיה ואי חוקיות, כמפורט בסעיף 29(ב) לפקודת השטרות:
"כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהא אוחז כשורה; אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי-חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי-חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר."
12. כאשר מוכחשות חתימה על השטר וחוקיותו, נטל הראיה חוזר אל התובע להוכיח כי מדובר בחתימת הנתבע, המכחיש את חתימתו על השטר, או טוען לזיוף או לחתימה בהעדר השראה - שכן ללא חתימה, אין חבות שטרית (ראו: סעיפים 22(א) ו-23(א) לפקודת השטרות; ת"א (צפת) 16908-05-18 מוחמד ח'וטבא נ' נבין חברה לעבודות קבלניות בע"מ [נבו] (11.1.2022), פסק-דינו של כב' השופט רונן פיין ז"ל, פסקאות 34- 39).
13. כלומר, על הנתבע, הטוען לפגם בזכות הקניין של האוחז בשטר, להניח תשתית עובדתית באשר לנסיבות המצביעות על יציאת השטר מידו ועשיית שימוש שלא כדין בו. משעשה כן, חוזר הנטל אל התובע, להוכיח כי השטר משוך על ידי הנתבע כדין, שכן כבר לא עומדת לזכותו חזקת האחיזה כשורה. במקרה של זיוף או חתימה העדר הרשאה, לא תהיה לאוחז בשטר כל זכות, גם אם הוא אחז בשטר בתום לב ולאחר שנתן בעדו ערך – שכן השטר אינו שלם.
14. הפסיקה התייחסה למצב שבו שיק ניטל ללא רשות כשהוא ריק, ולאחר מכן הושלמו בו הפרטים וזויפה בו חתימת המושך, כמצב שיש בו כדי לפגום בזכות הקניין של האוחז, בהעדר כוונה מצד המושך להוציא שטר מחזקתו, והבדילה בינו ובין מצב שבו השיק ניטל לאחר שנחתם, והייתה כוונה מצד המושך להוציא אותו לכבד את השטר כשלעצמו, כאשר במקרה כזה תעמוד לטובת אוחז כשורה תקנת השוק (תא"מ (נת') 28277-03-20 הזמן יבוא ושיווק בע"מ נ' ינאי יעקב אסיף [נבו] (23.10.23), פסקה 9).
15. במקרה דנן סברתי כי הנתבע עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי השיקים יצאו מחזקתו ללא רשותו, מבלי שחתם עליהם, ובהעדר הרשאה מצדו. מאידך, התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להראות כי השיקים משוכים על ידי הנתבע כדין.
16. הנתבע, ששמו המלא מוחמד עמאד סעדי, העיד כי הזמין פנקס שיקים מהבנק בו הוא מנהל את חשבונו בתחילת ינואר 2023, באמצעות הזמנה באפליקציה. בתאריך 25.1.23 קיבל הנתבע הודעת טקסט לפיה הפנקס נשלח לכתובתו החשבון (עותק מההודעה צורף לתצהיר ההתנגדות), ואמור היה להימסר לידיו בנקודת חלוקה של דואר ישראל בכפר מוקייבלה. כאשר בדק הנתבע את תיבת הדואר שלו, ולא מצא שם את פנקס השיקים, המתין כמה ימים וניגש שוב לבדוק. משלא מצא דבר, ניגש לעובדת נקודת החלוקה, שאמרה שמסרה את פנקס השיקים לאדם אחר, מוחמד גסאן סעדי, שמו.
17. הנתבע העיד כי לאחר מכן, התקשר למוחמד גסאן סעדי, אותו הוא מכיר, שציין בפני הנתבע כי מסר את השיקים למוחמד סמיר סעדי, גם הוא ממוקייבלה, שטען בפניו כי אלה השיקים שלו. הנתבע התקשר למוחמד סמיר סעדי, והלה אמר לו כי החזיר את השיקים לדואר. הנתבע חזר לדואר, שם השיבה לו הפקידה כי הפנקס לא הוחזר לסניף (תמלול בעמ' 8- 9).
18. לאחר מספר ימים קיבל הנתבע הודעה מהבנק על שימוש בשיק בחשבונו, ואז הבין שמישהו עשה שימוש בפנקס השיקים שאבד (עדותו בעמ' 9, ובדיון בהתנגדות). לאחר זאת, ביום 13.2.23 פנה הנתבע לבנק ונתן הוראה לביטול כלל השיקים בפנקס. כן הנתבע הגיש תלונה במשטרה ביום 13.3.23. עותק מהמסמכים התומכים באמור צורף להתנגדות.
19. הנתבע צירף במהלך סיכומיו דוגמת חתימה מטעמו (נ/1). מדובר בראיה שהוגשה שלא על פי סדרי הדין ולא גולתה מבעוד מועד, ואין מקום לקבלה. אמנם, התובע לא התנגד להגשתה, אך מדובר בצד שאינו מיוצג בידי עורך דין ועל כן לא מצאתי לזקוף זאת לחובתו. מכל מקום, מדובר בראיה שאילו תתקבל – משמשת דווקא לחובת גרסת התובע, ולזכות הנתבע, שכן ניתן לראות הבדל ברור בין החתימה על גבי השיקים ובין דוגמת החתימה שבנ/1.
20. הנתבע הביא לעדות מטעמו את מוחמד גסאן סעדי, שמסר כי אכן יש לו היכרות עם הנתבע והם מתגוררים שניהם במוקייבלה. גסאן העיד כי פנקס השיקים של הנתבע הגיע לתיבת הדואר של משפחתו, הוא לקח את הפנקס ונתן אותו לאדם אחר בשם מוחמד סמיר סעדי, גם הוא ממוקייבלה. כיוון שעל השיקים נרשם מוחמד סעדי בלבד, גסאן חשב שאלה השיקים שלו, וגם סמיר גרם לו לחשוב כך. הוא ניגש לביתו של סמיר ומסר לו שם את הפנקס.
21. אם כן, עלה בידי הנתבע להניח תשתית עובדתית מספקת, בהתאם לנטל המוטל עליו, לפיה מתקיימות נסיבות שבהן נטל ההוכחה בדבר תקינות השטר, עובר אל כתפי התובע, שעה שהעיד כי פנקס שיקים שלם אותו הזמין מהבנק, אבד עוד בטרם הועבר לרשותו. יש לבחון כעת אם התובע עמד בנטל המוטל עליו, וכפי שציינתי לעיל, התשובה לכך הנה בשלילה.
22. התובע העיד כי פרסם רכב למכירה ובתאריך 14.3.23 הגיעו אליו שני אנשים. אחד מהם הוא אחמד אלסעדי, מאכסאל, על שמו נרשם הרכב (אישור העברת בעלות ממועד זה על שמו צורף על ידי התובע לבקשת הביצוע). לדברי התובע, האדם הנוסף, שגם שמו סעדי, הוא זה שניהל עמו משא ומתן ושמסר לו את השיקים לתשלום התמורה בעד מכירת הרכב (תמלול פרוטוקול ישיבת ההוכחות בעמ' 2). לטענת התובע, אותו אדם אמר לו שהוא מכר רכב לבעל השיקים, וקיבל ממנו את השיקים במסגרת העסקה ואין לו מה לדאוג (שם, בעמ' 4).
23. לאחר שהשיקים חוללו, יצר התובע קשר עם אחמד אלסעדי, והוא ציין שהוא דיבר "עם אחמד הזה" שיביא לתובע צ'קים אחרים. כשניגש התובע לבנק, מסרו לו שם שמי שנתן הוראה לבטל את השיקים זה בעל השיקים, אז התובע פנה אל הנתבע, שהשיב לתובע כי השיקים נגנבו ממנו (תמלול, בעמ' 3). התובע טען בעדותו כי יש ברשותו הקלטות שיחות אך לא צירף כאלה. בהמשך טען התובע כי היה לו את מספר הטלפון של האדם הנוסף, אך הוא ניתק את הטלפון (שם, בעמ' 5).
24. התובע אישר כי אין לו היכרות קודמת עם הנתבע, כי הנתבע לא נכח במעמד העסקה, לא מסר לידיו את השיקים ולא חתם עליהם בפניו (עמ' 4 לתמלול; עמ' 6, ש' 29- 30). התובע נשאל אם ביקש ממי שמסר לו את השיקים להציג בפניו תעודת זהות, והשיב בשלילה (עמ' 4). כן ציין התובע כי כאשר קיבל לידיו את השיקים הם כבר היו חתומים, והוא היה צריך להשלים את שם המוטב, אותו ציין בשם עסקו, "מלכה בטיחות" (עמ' 7). התובע לא ציין בעדותו מי היה זה שמילא את סכום השיקים ומועדי הפירעון.
25. התובע טען כי קיימת היכרות בין אחמד אלסעדי או האדם האחר ובין הנתבע, אך לא הוכיח זאת בראיה כלשהי, והטענה נטענה בעלמא. טענת התובע כי הנתבע הודה בהיכרות כזאת בחקירתו במהלך הדיון בהתנגדות (דברי התובע בתמלול בעמ' 2, 14- 17; בעמ' 5, ש' 29- 32; בעמ' 6, ש' 11- 14) – שגויה, ונובעת מאי הבנת שם העד מטעם הנתבע – מוחמד גסאן סעדי, והאדם הנוסף אליו התייחס, מוחמד סמיר סעדי. לא שוכנעתי כי הנתבע הודה בכך שהוא מכיר את אחמד אלסעדי או את האדם הנוסף שנכח בעסקה, ואין בידי התובע ראיה אחרת לקיומה של היכרות כזאת.
26. התובע לא טרח לזמן לעדות את אותו אדם אשר קיבל לחזקתו את הרכב, בשם אחמד אל אסעדי, על אף שפרטיו המלאים מצויים ברשותו, על מנת שיעיד על נסיבות מסירת השיקים לידי התובע, וימסור פרטים על אודות האדם הנוסף שנכח בעסקה לכאורה. אותו אדם לגרסת התובע היה זה שנשא ונתן עמו ביחס לתמורה ולשיקים, ומסר לו את השיקים, לטענתו, ומכאן חשיבותה של עדותו ביחס לנסיבות שבהן הגיעו השיקים לרשותו. היות והנטל להוכיח כי השטר נמשך כדין וברשות, הוא על התובע, הרי שהוא זה שהיה עליו לזמן עדים אלה מטעמו, ולא הנתבע, בניגוד לטענתו בדיון.
27. התובע גם לא עתר להורות על גילוי ראיות שישפכו אור על נסיבות מסירת פנקס השיקים מידי הדואר או הבנק, אף לא ביקש להביא חוות דעת גרפולוגית על מנת לסתור את טענות הנתבע בדבר זיוף החתימה. במקרה דנן, לא הייתה מניעה שהתובע יביא ראיות מתאימות לשם הוכחת טענותיו, והעובדה שהוא אינו מיוצג בהליך זה אינה פוטרת אותו מעמידה בנטל הנדרש.
28. על יסוד כלל האמור, המסקנה הנה כי עלה בידי הנתבע להוכיח במידה הנדרשת שהשיקים הוצאו מרשותו שלא כדין, וזויפה בהם החתימה, ועל כן לא עומדת לטובת התובע החזקה שבסעיף 20(ב) לפקודת השטרות. כמו כן, לא עלה בידי התובע לסתור את טענת הנתבע ולפיה חתימתו על גבי השיקים זויפה, והוכח בפניי כי השיקים בוטלו על ידי הנתבע, עוד קודם לחתימתם ולמסירתם לידי התובע. לנוכח המסקנות האמורות, דין התביעה להידחות.
29. על כן, אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע לשלם לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪, והחזר שכר העד בסך 400 ₪, שישולמו בתוך 30 ימים מיום שיתקבל בידיו פסק-הדין, שאם לא כן, תתווסף עליהם ריבית שקלית מאותו המועד ועד לתשלום המלא בפועל.
אני מורה על סגירת תיק ההוצל"פ שבכותרת וביטול כל ההליכים מכוחו. ב"כ הנתבע יעביר עותק פסק-הדין לתיק.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בנוף-הגליל – נצרת, בתוך 60 ימים.
המזכירות תשלח פסק-הדין לצדדים.
ניתן היום, כ"ב ניסן תשפ"ה, 20 אפריל 2025, בהעדר הצדדים.