"ש. תאמר לי שדיברת לבד עם ... ופ' לא הייתה שם, היא עמדה לידך ותיקנה משהו היא לא התערבה בכלל?
ת. היא לא התערבה בכלל אני נשבע בילדים שלי, לא התערבה ולא שום דבר לא אכפת לי מהם. אני רחוק משני הצדדים האלה.
ש. ז"א פ' רק שמעה ולא שום דבר אחר נכון?
ת. היא שמעה ולא התערבה במה שאמרה אמא שלה". (עמ' 8 ש' 5-10).
ח. מתנה במהלך חייה של המנוחה
- המתנגדות טענו בסיכומיהן כי המנוחה נתנה בחייה במתנה את חלקת האדמה לגביה ציוותה, ועל כן אין נפקות לציוויה לגבי נכס שאינו נכלל עוד בעיזבון.
- ואולם המתנגדות טענו ההיפך הגמור בכתב ההתנגדות ובעדותה של מתנגדת 1, שהמתנה למעשה לא יצאה אל הפועל, בהעדר הסכמה של אחות המבקשת לחתום על הסכם המתנה בטענה כי מגיע לה יותר (מ- 1/8) וכיון שפ' חזרה בה מהצעתה לוותר על מחצית חלקה לטובת המבקשת ואחותה (עמ' 16 ש' 32-34). בנוסף, הצדדים לא דיווחו על המתנה לרשויות המס ולא נחתם ייפויי כוח כפי שעולה מעדותה של מתנגדת 1 (עמ' 17 ש' 1).
- גם המנוחה לא שיתפה את הנוטריון אודות הניסיון להעביר את החלקה במתנה (ראה עדות הנוטריון בעמ' 7 ש' 1) וביקשה לצוות את החלקה באמירת דברי צוואתה בעל פה.
- מהאמור עולה כי בסופו של יום לא נחתם הסכם מתנה ואין בטענה זו כדי להוות נימוק לביטול הצוואה בעל פה.
ט. אחרית דבר
- מכלל הראיות, קביעות המומחה ועדויות עדי הקיום עולה כי הופרכה גרסת המתנגדות בכל הנוגע למצבה הרפואי והעדר כשירותה של המנוחה עובר לאמירת הצוואה בעל פה וכן הובהר כי אין באמתחתן נימוקי התנגדות המצדיקים את אי קיום דברי המצווה כצוואת שכיב מרע.
- הוכח כי הצוואה בעל פה עומדת בכל הדרישות של סעיף 23 לחוק הירושה (המתנגדות זנחו בסיכומיהן חלק מטענותיהן לעניין זה, ולגבי השאר, הם נטענו בבחינת מן הגורן ומן היקב בניגוד לדין ולהלכה).
- מחקירתן של המתנגדות עולה כי הן מרגישות שנעשה עימן חוסר צדק, במובן זה שהמנוחה התגוררה בביתה של מתנגדת 2 והן אלו שטיפלו בה מירב הזמן, ועל כן לדעתן סביר יותר שאם המנוחה הייתה רוצה לשנות את הצוואה, היא הייתה מיטיבה איתן על חשבון חלקם של זוכים אחרים (מתנגדת 1 עמ' 16 ש' 20-31 ומתנגדת 2 ש' עמ' 20 ש' 1-4).
- ואולם חרף קרבתן למנוחה, לא היה בפי המתנגדת 1 הסבר לשאלה מדוע המנוחה לא שיתפה אותה ברצונה לשנות את הצוואה הקודמת, והיא תרצה זאת בלחצים שהפעילו עליה פ' והמבקשת (עמ' 21 ש' 9-11) הגם שלא ברור כיצד המבקשת יכלה ללחוץ על המנוחה משלא ביקרה אותה ולא עזרה בטיפול בה (עמ' 21 ש' 14-19).
- כלל גדול הוא "במשפט הצוואות" שיש לכבד את רצונו של המת ובלבד שמדובר "ברצונו האמיתי, ברצונו העצמאי, ברצונו החופשי של המצווה, שהרי רק רצון אמיתי, עצמאי וחופשי הוא רצון המצווה ובמקום בו נפל פגם ברצונו של המת, מצווה עלינו שלא לחלק את רכושו כדברי הצוואה הכתובה" (ערעור אזרחי 5185/83 היוערעור משפחה נ' רינה מרום, פ"ד מט(1) 318).
- לפיכך, מורה על קיום הצוואה בעל פה של המנוחה מיום 6.6.19 לפי החלוקה המפורטת בזיכרון הדברים שהופקד ברשם לענייני ירושה ועל דחיית ההתנגדות לקיומה.
- פסיקתא תוגש לחתימתי.
- משיתה על המתנגדות ביחד ולחוד הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום של 18,000 ₪ לטובת המבקשת, אשר ישולמו תוך 60 יום ולא יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.
- להמציא לצדדים ולסגור את התיקים שבכותרת.
- מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.
ניתן היום, ב' ניסן תשפ"ה, 31 מרץ 2025, בהעדר הצדדים.