STAPLES INVESTMENT CO LIMITED 'ע"א 19263-07-24 פוקס קורלנד נ ואח' נ' פוקס STAPLES INVESTMENT CO LIMITED 4147-07-24 ע"א

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

STAPLES INVESTMENT CO LIMITED 'ע"א 19263-07-24 פוקס קורלנד נ ואח' נ' פוקס STAPLES INVESTMENT CO LIMITED 4147-07-24 ע"א
לפני כבוד השופטים יונה אטדגי, אב"ד, אריאל צימרמן, טל לוי-מיכאלי המערערים בע"א 4147-07-24
והמשיבים בע"א 19263-07-24: 1.Staples Investment Co Limited
2.יוסף איוון
ע"י ב"כ עוה"ד אילן סלע וויקטור בן חיים
נגד
המשיב בע"א 4147-07-24
והמערער בע"א 19263-07-24: ציקי קורלנד פוקס
ע"י ב"כ עוה"ד דורון אפיק, יאיר אלוני ושלי וילנר

השופט א' צימרמן:

צמד ערעורים הנסבים על פסק דינו והחלטותיו של בית המשפט השלום בתל אביב (כב' השופט עדי הדר) בת"א 71333-11-21.  פסק דיננו ניתן בהמשך לדיון שהתקיים היום בערעורים.

1. ברקע הדברים, בתמצית ממש (שעה שהצדדים העתירו על בית המשפט טענות שאינן צריכות לערעורים, הפשוטים למדי): תביעה בסך 2.2 מיליון ₪ שהגישו חברת Staples Investment co. limited (להלן: "סטייפלס"), שמקום מושבה באי סמואה שבאוקיינוס השקט, מר יוסף איוון, בעל דרכון אמריקאי (להלן: "איוון"), ועו"ד ויקטור בן חיים, בשנת 2021, נגד מר ציקי קורלנד פוקס (להלן: "פוקס") וכן חברת Dom Spiro LLC (להלן: "דום") שרשומה באיי קוק.  פסק דין המחייב את דום בתביעה ניתן בהיעדר כתב הגנה מטעמה.  עו"ד בן חיים נמחק כתובע.  נותרו סטייפלס ואיוון, הם התובעים בהליך בבית משפט קמא, מזה, ופוקס, הוא הנתבע הנותר באותו הליך, מזה.
2. התובעים חויבו להעמיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים (מהם נותר פוקס) בסך 50,000 ₪ (להלן: "הערובה"). לעת הוכחות עתרו התובעים לשמיעת עדותו של איוון בהיוועדות חזותית, ובקשותיהם החוזרות בעניין נדחו, כאשר לבסוף חויבו ביום 25.3.2024 בהוצאות בסך 7,500 ₪ (להלן: "ההוצאות בהליך הביניים").  התובעים לא שילמו את ההוצאות.  פוקס עתר להעברת כספי ההוצאות בהליך הביניים מתוך הערובה, ולהשלמת סכום הערובה לזה המקורי.  בית המשפט אפשר לתובעים להשיב.  הם התעלמו.  בית משפט קמא נעתר אפוא לבקשה, ביום 13.5.2024, והורה על השלמת סכום הערובה עד יום 1.6.2024, בהתריעו כי אם לא יופקד הסכום, התביעה תימחק.  נותרה אפוא יתרת ערובה בסך 42,500 ₪ (להלן: "יתרת הערובה"), שאותה היה על התובעים להשלים לסכומה המקורי.  הם לא עשו כן, ובדיון היום הבהיר בא כוחם הנוכחי: בשל מחלוקת פנימית בין הלקוח לעורך הדין שייצג באותו הליך, בשאלה מי מהם אמור לשאת בהוצאות בהליך הביניים.  פוקס עתר ביום 3.6.2024 למתן פסק דין באין השלמת הערובה ולהעברת כספי העירבון, בסך 42,500 ₪, כהוצאות משפט ושכ"ט עורך דין.  בית המשפט הורה באותו יום כי אם התובעים לא יבצעו הפקדה עד יום 13.6.2024, יוכל פוקס לעתור שוב לבקשה למתן החלטה.  התובעים התעלמו.  פוקס שב ועתר למתן פסק דין.
3. ביום 16.6.2024 ניתן פסק דין שלפיו "מעיון בתיק הכספי עולה שסכום הערבות לא הושלם לסכום הנדרש שכן התובעים לא ביצעו הפקדה הנדרשת על אף שהוזהרו בהחלטה הקודמת. לכן ביהמ"ש מוחק התביעה ומורה למזכירות להעביר לנתבע את יתרת הערבות בגין הוצאותיו.  ככל שהנתבע מבקש לגבות העירבון ע"י בא כוחו יגיש יפוי כוח לכך" (להלן: "פסק הדין").  בפסק הדין לא באה התייחסות נפרדת להוצאות; ניתן להבין אפוא כי יתרת הערובה הוגדרה כהוצאות הנתבע בהליך.
4. פוקס הגיש ייפוי כוח. התובעים הגישו "בקשה דחופה לעיכוב ביצוע" עד החלטה בערעור; בית משפט קמא נעתר.  הנתבע ביקש עיון מחדש באותה החלטה; בית המשפט דחה את הבקשה, בציינו בין היתר כי "על הפרק סך של 8,000 ₪ בלבד", זאת אף שיתרת הערובה היתה 42,500 ₪.  מגוון מהלכים ננקטו, לרבות ניסיון התובעים לפעול גם בערכאת הערעור, ואין צורך בפירוט.
5. ביום 3.7.2024 נתן בית משפט קמא החלטה נוספת, שלא ביוזמת הצדדים, אלא בעקבות פניה של המזכירות לעניין גורל יתרת הערובה. בשלב זה, צוין, התברר לבית המשפט כי שגה לגבי יתרת הערובה: הוא סבר שהערובה עמדה על 15,000 ₪ (ובמשתמע – יתרת הערובה עמדה על 7,500 ₪), ולכן הורה בפסק הדין להעביר לנתבע את יתרת העירבון שנותרה, בלא להשית לבו לכך שסכומה 42,500 ₪, לא 7,500 ₪; וכי לא בכדי ציין כבר בית המשפט את הסכום של 8,000 ₪ בהחלטתו הקודמת.  "בית המשפט מתקן הטעות וקובע כי על המזכירות להעביר לנתבע הסך של 8,000 ₪ מתוך העירבון".  את הסכום של 34,500 ₪ הורה לעכב, מיוזמתו, שעה ש"הנתבע סבר ובצדק מבחינתו כי מגיע לו על פי פסק הדין הסך של 42,500 ₪ ולא הסך של 8,000 ₪".  סכום זה עודנו מעוכב (להלן: "החלטת תיקון פסק הדין").
6. ערעורים מזה ומזה: סטייפלס ואיוון ערערו ביום 1.7.2025 (עוד טרם החלטת תיקון פסק הדין) על פסק הדין המורה על המחיקה, פסק דין שניתן לסברתם בלא לאפשר להם להגיב ועלול לגרום להם נזק בדמות השחתת זמן ואבדן אגרה ושכ"ט שנשאו בו; ועל שלוש החלטות ביניים, שתיים בעניין ההועדות החזותית ואחת בעניין השלמת סכום הערובה. על כך משיב פוקס, בתמצית: התנהלות דיונית בעייתית יוצאת דופן משך שלוש שנים, ובדין באה החלטת המחיקה, כך גם החלטות הביניים.
7. ולערעורו של פוקס, בתמצית: לא היה בידי בית המשפט לתקן מיוזמתו את פסק דינו ולהפחית את ההוצאות מ-42,500 ₪ ל-8,000 ₪, לאחר שקם מכסאו, והחלטתו אינה באה בגדר תיקון טעות סופר, כמשמעות האמור בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"א-1981. השיבו סטייפלס ואיוון, בין שלל טענות בלתי רלבנטיות להליך (לרבות הפניית בית המשפט לגזרי עיתונים על אודותיו של פוקס): ודאי שבסמכותו.
8. דיון התקיים היום, הבנות לא הושגו (וזו לעולם זכותם של הצדדים), ומכאן פסק הדין. בלא להרחיב בשלל טענותיהם של הצדדים, שאינן צריכות לעניין, ההכרעה ברורה.
9. לערעורם של סטייפלס ואיוון: בכל הנוגע להחלטת המחיקה, הם מסכימים כי זו סמכותו המלאה של בית המשפט לפעול כפי שפעל, ואכן כך: בית המשפט מוסמך לפי הוראת תקנה 41(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") להורות על מחיקת התביעה כאשר בעל דין אינו מקיים באופן חוזר את הוראות בית המשפט. טענת המערערים מתמקדת אך בענייני "מידתיות" (הגדרתם בדיון).  אך אין כל עילה להתערב בהחלטת בית המשפט.  עיון בהשתלשלות האירועים בהליך (ופוקס סקר נדבכים ממנה בתשובתו) מלמד על התנהלות דיונית בעייתית ביותר מצד המערערים, ועל קושי לקיים או להסכין עם החלטות בית המשפט.  אך נושא הערובה, שבו נתמקד, הוא לבדו היה מספק לצורך החלטת המחיקה: החלטה מיום 3.5.2024 לתשובה בעניין השלמת הערובה, שממנה מתעלמים המערערים; החלטה מיום 13.5.2024 על השלמת הערובה עד יום 1.6.2024 והתראה כי אם לא יעשו כן, תימחק התביעה, שממנה מתעלמים המערערים (והסבירו בדיון היום: נוכח הוויכוח הפנימי בין הלקוח ועורך דינו, שאינו מעניינם של בית המשפט או הצד שכנגד); החלטה מיום 3.6.2024 בעניין עתירת פוקס לפסק דין ותשלום יתרת הערובה כהוצאות, שממנה מתעלמים המערערים; ובקשה נוספת שהוגשה כהיתר בית המשפט ופסק הדין בעניין המחיקה, ביום 16.6.2024, שרק אז ניעורו המערערים וראו לעתור לעיכוב ביצוע.  הם איחרו את המועד: זהו מצב ברור שבו הערכאה הדיונית, שהחלטותיה הרבות זכו להתעלמות מוחלטת של המערערים (זאת לצד התנהלות דיונית בעייתית קודמת) רשאית הייתה להפעיל את שיקול דעתה ובקץ ההתראות להורות על מחיקת ההליך (ועיינו: יעקב שקד סדר הדין האזרחי החדש 292-291, 304 (מה' שלישית, 2023) (להלן: "שקד")).  יוזכר: מחיקה, לא דחייה, ואין מעשה בית דין, רק הפסד אגרה והוצאות (אף שהמערערים ניסו היום בדיון להרחיב בנזקים נוספים).  המערערים לא הציגו כל בסיס להתערב בהחלטה זו.  ושעה שהמחיקה על כנה, מתייתר הדיון בהשגותיהם על החלטות ביניים, שיוער כי הן ממילא מבוססות לגופן.
10. נותר ערעורו של פוקס. תוצאת פסק הדין מיום 16.6.2024 (טרם תיקונו) הוא כי פוקס אמור לקבל הוצאות בסך 42,500 ₪ (כפי שציין בית משפט קמא עצמו, בהחלטת התיקון).  בין אם נמצא כי מלכתחילה לא היה לבית המשפט סמכות למתן ההחלטה ביום 3.7.2024 המפחיתה מהוצאות אלה, ובין אם נעסוק כפי סמכותנו בערכאת הערעור בשאלת ההוצאות ההולמות בקשר עם ההליך בבית משפט קמא בנסיבותיו יוצאות הדופן של המקרה כאן, התוצאה היא אחת: כי הערעור יתקבל במלואו, וההוצאות תועמדנה על 42,500 ₪, כפי שנתבקש.
11. אבהיר תחילה, לסברת סטייפלס ואיוון כי המדובר ב"טעות סופר" שבית המשפט קמא היה מוסמך לתקנה מכוח הוראת סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט: ספק רב, גם אם אין צורך להכריע בנסיבות האמורות. בית משפט קמא עמד בגילוי לב על השגגות הקשורות בכל ענייני ההוצאות.  אך תקלות אלה יש קושי רב בתיקונן כ"טעות לשון, טעון בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה", כאמור בסעיף, כל זאת כפי פרשנותו בפסיקה (ראו: שקד, בעמ' 504-499).  יוער כי בית המשפט קמא אף לא ראה להפנות בהחלטתו להוראת החוק האמורה.  בענייננו פסק הדין לא כלל הרי כל התייחסות מפורשת לנושא ההוצאות, זולת הוראה על העברת יתרת הערובה לנתבע (שאכן עתר להעברת יתרת הערובה, 42,500 ₪ סכומה כפי שציין מפורשות בבקשתו, כהוצאות).  סכום ההוצאות שקבע בית המשפט לבסוף (8,000 ₪) אף אינו זהה ליתרת הערובה שהוא דימה כי קיימת בתיק, לפי העולה מדבריו שלו.  עד שגילתה הערכאה קמא ביום 3.7.2024 מהו סכום יתרת הערובה הנכונה (בניגוד לסברתה המקורית, שלא נזכרה בפסק הדין), אזי היה כבר קושי ניכר בנסיבות המקרה להחליט עצמאית על כי ההוצאות תועמדנה על סך 8,000 ₪ דווקא, גם אם נתון זה אוזכר כבר (ולא במפורש כהוצאות) בהחלטה אחרת שניתנה לאחר פסק הדין.  בפרט כאשר הצדדים כבר מתקוטטים ביניהם על אודות ההוצאות, והמערערים כבר הגישו את ערעורם.
12. בכל מקרה, אפילו היינו מגיעים לכלל מסקנה כי החלטת התיקון מצליחה להידחק לגדרי "טעות סופר", וכי החלטת התיקון ניתנה בסמכות, היה מקום להתערבות ערכאת הערעור בנושא. זאת, בנסיבות המקרה והשתלשלות האירועים החריגה שתוארה, בשילוב עם העובדה שההחלטות השונות לא נומקו למעשה בכל הקשור לקביעת גובה ההוצאות.  בעוד שכאשר הערכאה הדיונית נותנת דעתה באורח סדור לנושא ההוצאות, ערכאת הערעור תמעט עד מאד להידרש לערעור בעניין, הרי שעת שמדובר ברצף החלטות משתנות, ואף אחת מהן אינה עוסקת בהנמקת ההוצאות, כאן יש מקום שערכאת הערעור תיתן דעתה.  פסק הדין מושא הערעור נטול הרי התייחסות להוצאות (זולת זיכוי בפועל של פוקס בהוצאות בסך 42,500 ₪, שעה שנקבע כי יתרת הערובה תועבר לידיו).  סכום ההוצאות הופחת באורח מוקשה בהמשך.  אין כל הנמקה בשאלת גובה ההוצאות – הגבוהות או הנמוכות.  זו העת לכך שבית המשפט שלערעור, המוסמך לתת כל החלטה שצריך היה לתתה (ס' 146(א)(1) לתקנות), ייתן דעתו לעניין ההוצאות.  כאן, היקפה של התביעה (2.2 מיליון ₪), השתלשלות ההליכים (שהגיעו עד הוכחות), והמאמץ שנדרש, כל אלו הצדיקו ללא קושי הוצאות שאינן נופלות מן הסכום של 42,500 ₪, והיו יכולות לבסס הוצאות גבוהות עוד יותר (ויוער, כאמת מידה לענייני ההוצאות: ראשית, לעת קביעת הערובה להוצאות ראה בית משפט קמא להעמידן נוכח מורכבות ההליך והיקפו על 50,000 ₪, החלטתו מיום 19.5.2022; ושנית, לעת חיוב דום בפסק הדין בהיעדר הגנה, חויבה בהוצאות לפי התעריף המינימלי של לשכת עורכי הדין, קרי מעל סכום החיוב כאן).  אך אין צורך לדייק: פוקס (שדומה כי היה ברור לו שלא יוכל להיפרע מסטייפלס ואיוון זולת מתוך יתרת הערובה להוצאות) עתר לחיוב בהוצאות כגובה יתרת הערובה בסך 42,500 ₪, ואף בערעורו עותר לזיכויו בהוצאות בסכום זה, אלו תוגדרנה כהוצאותיו בהליך בבית משפט קמא.
13. תוצאת האמור, לו תתקבל עמדתי: ערעור סטייפלס ואיוון יידחה. ערעור פוקס יתקבל.  סכום ההוצאות בקשר עם ההליך בערכאה קמא יועמד על 42,500 ₪, כפי שנקבע למעשה בפסק הדין מיום 16.6.2024, טרם תיקונו בהחלטה מיום 3.7.2024.  סכום הערובה שעוכב בקופת בית משפט השלום (החלטה מיום 17.7.2024) עד הכרעה בערעור יועבר לפוקס באמצעות בא כוחו.  אשר להוצאות בקשר עם הערעורים, זה של סטייפלס ואיוון שנדחה, וזה של פוקס שהתקבל: זה יועמד על 25,000 ₪ בקשר עם ערעור סטייפלס ואיוון שנדחה, ו-15,000 ₪ בקשר עם ערעור פוקס.  שני אלה – בשים לב להיקף המשאבים שהיה על פוקס להשקיע בקשר עם כל אחד מן הערעורים, מידת הסיבוך הדיוני הכרוך בהידרשות לכל שאירע בבית המשפט קמא, ובכל הנוגע לערעורם של סטייפלס ואיוון – בשים לב להיקף הכספי של התביעה, שהערעור מבקש להחיותה.  סה"כ יישאו סטייפלס ואיוון בהוצאות פוקס בסך של 40,000 ₪.