בית משפט השלום בתל אביב -יפו
ת"א 48377-08-23 שחשיר נ' י.ש. אלבוים בע"מ ואח'
לפני כבוד השופט עדי הדר
התובעת: עטיאת שחשיר
נגד
הנתבעות: 1. י.ש. אלבוים בע"מ
2. מימון ישיר מקבוצת קווי אשראי לישראל בע"מ
3. בלנדר פי2פי ישראל בע"מ
פסק דין
לפני ביהמ"ש תביעה של רוכשת רכב לביטול רכישת הרכב וכן ביטול הסכמי הלוואות שנטלה לצורך מימון רכישת הרכב.
הגשת כתבי טענות ודיונים
1. התובעת הגישה בתאריך 21.8.23 כתב תביעה בו ביקשה לבטל רכישת רכב וכן הסכמי הלוואות שנטלה לרכישת הרכב וכן פיצוי בסך של 50,000 ₪. נתבעת 1 (להלן: "אלבוים") הגישה כתב הגנה בתאריך 13.11.23, נתבעת 3 (להלן: "בלנדר") בתאריך 4.1.24 ונתבעת 2 (להלן: "מימון ישיר") בתאריך 7.1.24. ביהמ"ש נתן צו להגשת ראיות בתאריך 8.3.24. התובעת הגישה ראיותיה, לאחר שהוזהרה, רק בתאריך 30.4.24. בלנדר הגישה ראיותיה בתאריך 5.6.24, אלבוים, לאחר שביקשה וקיבלה ארכה, בתאריך 10.6.24 ומימון ישיר בתאריך 16.6.24. הדיון הראשון התקיים בתאריך 15.9.24 ובו ביהמ"ש הכין שמיעת הראיות. הדיון השני התקיים בתאריך 13.3.25 ובו נחקרו מטעם התובעת, היא עצמה, אמה, בתה ואחיה. מטעם אלבוים נחקר מר יהודה אלבוים, מטעם מימון ישיר גב' שלי אמסלם ומטעם בלנדר גב' נועה דיק (להלן: "יהודה, שלי ונועה"). תמליל הדיון שהוקלט התקבל בתאריך 8.4.25 ובאותו יום ביהמ"ש פרסם הפרוטוקול ונתן צו להגשת סיכומים. התובעת הגישה סיכומיה בתאריך 18.4.25, בלנדר בתאריך 29.4.25, ואלבוים ומימון ישיר, לאחר שהוזהרו, בתאריכים 29.5.25 ובאופן תקין בתאריך 30.5.25 (אלבוים) ובתאריך 1.6.25 (מימון ישיר).
דיון והכרעה
2. על ביהמ"ש לקבוע האם יש לבטל הסכמי רכישת רכב ע"י התובעת וכן הסכמי הלוואה שנטלה לצורך מימון רכישות של שני רכבים שרכשה, ואם כן, מהם הסעדים שיש ליתן לתובעת. להלן טענות הצדדים.
טענות התובעת
3. התובעת טענה בכתב התביעה. כי היא גרושה ואם לארבעה ילדים וגרה בעיר נצרת, אלבוים עוסקת בסחר ותיווך בכלי רכב משומשים, מימון ישיר עוסקת במתן מימון והלוואות חוץ בנקאיות ובין היתר עוסקת במתן הלוואות לרכישת כלי רכב כנגד שעבוד כלי הרכב ובלנדר
חברה למתן אשראי ו/או הלוואות חוץ בנקאיות.
רכישת הסקודה
4. התובעת טענה בכתב התביעה שהיא הגיעה בתאריך 18.9.22 למגרש רכבים השייך לאלבוים בראשל"צ וכי אלבוים מכרה לה רכב מסוג סקודה (להלן: "הסקודה") ששוויו אותה עת עמד על כ- 43,000 ₪ כשהיא מתחייבת ו/או מחוייבת לשלם סך של כ- 93,000 ₪ עבורו, תוך השגת הלוואות חוץ בנקאיות למימון תמורתו, ממימון ישיר ובלנדר. התובעת טענה שאלבוים רימתה אותה עת "השיגה" עבורה, בתיאום עם שאר הנתבעות, הלוואות בסכומים העולים בהרבה על עלותו האמתית של הרכב, ובריבית גבוהה תוך שיתוף פעולה בין הנתבעות להצגת מצג שווא שמימון ישיר ובלנדר הן חלק מזרועותיה או נציגיה של אלבוים. עוד טענה, שהיא גילתה תוך ימים ספורים שהיא נעשקה ורומתה על ידי הנתבעות וגילתה מאנשים שאלבוים הייתה אמורה לתת לה מסמכים בקשר לרכב וכי ההלוואות שנטלה הינן בסכומים שמגיעים ל- 93,000 ₪, יותר מכפל מחיר הרכב.
5. אלבוים טענה בכתב ההגנה שהתובעת אינה זכאית לסעדים הנתבעים ולמעשה, היא זו שחבה לה פיצויים על הנזקים שהסבה לה ולרכושה, ובכללם בגין פגיעה בשמה הטוב. עוד טענה, שכתב התביעה נוסח בעמימות, תוך פירוט סלקטיבי וחסר של העובדות הנטענות בו וכי אינו מכיל נספחים של מסמכים מהותיים, עליהם מסתכמת התובעת וכי בחזקתה מסמכים ופרטים שעשויים לפתור את המחלוקות שסביבן נסוב ההליך דנא, אך התובעת נמנעה במתכוון מלחשוף פרטים ומסמכים אלו. לעניין העסקה הראשונה, אלבוים טענה שעסקה כזו טרם באה לעולם עמה, הרכב אינו בבעלותה ומעולם לא היה בבעלותה. עוד טענה, שמדובר במגרש מכוניות, בו פועלים מספר סוחרי רכב שכל אחד מהם עצמאי לחלוטין, ואין ביניהם שום קשר, פרט לכתובת אחת משותפת להם וכי כל חטאה בקישור בין התובעת למימון, שככל הנראה סייעה לה ברכישת הרכב. עוד טענה, שהתובעת הגיעה למגרש הרכבים, בעוד היא מלווה בסוחר רכב, שהיא ציינה שסומכת רק עליו ולכן אין מקום להגיש תובענה כנגדה. היא שבה בכתב ההגנה וטענה שלא מכרה לתובעת את רכב הסקודה שלא היה שלה. עוד טענה, כי פרטי האנשים שהוזכרו על ידי התובעת בתביעה אינם מוכרים לה. עוד טענה, שאיש מטעמה לא נטל הלוואה בשמה של התובעת בלי ידיעתה, וכל הלוואה שנטלה התובעת בעניין ובתיווכה, עבור התובעת, הייתה לטובת רכישת הרכבים שאותם התובעת ביקשה לרכוש.
6. מימון ישיר טענה בכתב ההגנה שהתובעת התקשרה עם אלבוים בהסכם מכר לרכישת רכב מסוג סקודה וכי במקביל היא התקשרה עמה בהסכמי הלוואה ע"ס 63,000 ₪ לצורך מימון עסקת רכישת הרכב. עוד טענה, שמסמכי ההלוואה נחתמו על ידי התובעת באופן דיגיטלי באמצעות הטלפון הנייד שלה. עוד טענה, שעובר לחתימת מסמכי ההלוואה, אישרה התובעת הודעת גילוי נאות ממנה, שכללה, בתמצית, את עיקר תנאי ההלוואה וכי ההודעה אושרה על ידי התובעת באופן פוזיטיבי באמצעות הטלפון הנייד שלה. עוד טענה, שהסכמי ההלוואה בהם התקשרה עם התובעת הם הסכמים עצמאיים לחלוטין ונפרדים מעסקת המכר בה התקשרה התובעת עם סוכנות הרכב וכי על פי הסכמי ההלוואה, קיים ניתוק מוחלט בין עסקת המכר להסכמי ההלוואה- ולכן היא אינה אחראית לקיומה של עסקת המכר, אינה אחראית למחיר הרכב, טיב הרכב, או לעצם אספקתו לתובעת. עוד טענה, שהיא לא בחרה את סוכנות הרכב ואת סוג הרכב, וכי התובעת היא שפנתה אליה על מנת לקבל מימון לביצוע העסקה, היא זו שקיבלה לידיה את מפתחות הרכב, והאחריות לטיב העסקה והרכב היא במערכת היחסים הנפרדת בין סוכנות הרכב ובין התובעת, ואינה נוגעת לה. עוד טענה, שבהתאם להסכמי ההלוואה ובהתאם להוראתה המפורשת של התובעת, היא העבירה את כספי ההלוואה ישירות לסוכנות הרכב ובד בבד, הבעלות ברכב הועברה על שם התובעת, והיא קיבלה את הרכב לחזקתה ושליטתה.
7. בלנדר טענה בכתב ההגנה כי התובעת נטלה הלוואה ממנה והפסיקה לשלם אותה והיא שומרת על זכותה להגיש תביעה כספית נגד התובעת בגין יתרת חובותיה בגין ההלוואה. עוד טענה, שהיא הינה חברת מימון והיא אינה עוסקת בסחר בכלי רכב וכי אין בעובדה כי התובעת נטלה הלוואה ממנה לצורך רכישת כלי רכב זה או אחר כדי להקים לה אחריות כלשהי לעסקת המכר הנטענת בין התובעת לצד ג' כלשהו. עוד טענה, שמשעה שאין בפי התובעת טענה כלשהי נגדה בנוגע לתנאי ההלוואה אותה נטלה – דין התביעה להידחות על הסף. עוד טענה, שהתובעת מאשרת כי ביצעה עסקה לרכישת כלי רכב וכי מימנה את העסקה, בין היתר, באמצעות קבלת הלוואה ממנה ולכן בהתאם, כל טענה של התובעת בנוגע לכדאיות העסקה הנה מול מגרש/סוחר הרכב ממנו רכשה את הרכב ולא יכולה להיות טענה כלשהי בפיה כלפיה. עוד טענה, שהתובעת יכלה בקלות יתרה לבדוק את שווי העסקה שבפניה, כאשר די היה לבדוק את רישיון/נתוני הרכב למול מחירון לוי יצחק, וככל שלא עשתה כן היא מושתקת ו/או מנועה מלהעלות טענות בעניין זה. עוד טענה, שהתובעת נטלה ממנה הלוואה לצורך מימון רכישת כלי רכב תוצרת סקודה ומבלי לגרוע מכל טענה שלה, לרבות העדר אחריות כלשהי לעסקה זו או בכלל שנערכה בין התובעת ובין המגרש/סוחר הרכב, בעת החזרת הרכב ועריכת עסקה חדשה בין התובעת לסוחר הרכב- ניתק הקשר הסיבתי, והיא אינה קשורה בדרך כלשהי בעסקה החלופית אותה ערכה התובעת עם מגרש הרכב. עוד טענה, שלמדה לראשונה על טענות התובעת כנגדה מעיון בכתב התביעה אותו הגישה התובעת, כאשר התובעת לא שלחה אליה מכתב התראה כלשהו בו פירטה טענות כלשהן נגדה. עוד טענה, שדין התביעה להיות מסולקת על הסף מחמת העדר יריבות שכן עסקת המכר נערכה בין התובעת לצד ג' ולא עמה. עוד טענה, שהתובעת נושאת באשם תורם בשיעור 100% לנזק הנטען לנוכח התנהלותה, לרבות מעשיה ומחדליה, עת שיתפה פעולה עם אלבוים ו/או עם צד ג' כלשהו ו/או משעה שלא ביצעה את הפעולות המצופות מאדם נורמטיבי הרוכש רכב ולא נקטה אמצעי זהירות ראויים, ואין היא זכאית לסעד המבוקש.
אלבוים היא שמכרה מהותית הסקודה לתובעת והנחתה אותה ליטול הלוואות לצורך מימון הרכישה
8. כעולה מטענות אלבוים בכתב ההגנה, היא ניערה חוצנה מעסקת מכר הסקודה וטענה שכל חלקה, "חטאה", כלשונה, היה שתיווכה בין המלוות לתובעת לצורך מימון רכישת הסקודה. לעניין זה ראו גם סעיף 6 לתצהיר יהודה. בעת חקירתו, יהודה העיד שאלבוים, היא אחד מסוחרי רכב נוספים שיושבים באותו מגרש מכוניות. עוד העיד, שאלבוים מקבלת מכתב התחייבות מחברת המימון שברגע שהבעלות ברכב תעבור על שם הלקוח והרכב ישועבד לטובת חברת המימון, כספי ההלוואה יועברו. אולם, משמיעת הראיות עלתה תמונה שונה הן לעניין מעורבות אלבוים במכירת הסקודה והן לגבי הקשר בין אלבוים ובין אחת המלוות, היא מימון ישיר, כפי שיפורט בהמשך.
9. במועד מכירת הסקודה, נכחו במשרדי אלבוים, התובעת, הבת שלה, מר מוחמד סמיר עודה (להלן: "מוחמד") ומר אחמד אבו עמאר (להלן: "אחמד"). התובעת טענה שמוחמד ואחמד פעלו מטעם אלבוים. הצדדים נחלקו לגבי הקשר בין מוחמד לאלבוים, כאשר אלבוים טוענת שהתובעת הגיעה למגרש הרכבים, בעוד היא מלווה במוחמד אותו כינתה סוחר רכב. אלבוים טענה בכתב ההגנה שהתובעת אמרה שהיא סומכת רק עליו. בלט בהעדרו, מי שהיה רשום כבעלי הסקודה, מר אילן יחזקאל (להלן: "אילן"). מעדות יהודה עלה שאילן הוא בעלי מגרש המכוניות וכי אלבוים היא רק אחת ממספר סוחרי רכב שפועלים במגרש, והיא משלמת דמי שכירות לאילן. יהודה העיד על חברות ארוכת שנים בינו ובין אילן. על אף שיהודה העיד שמוחמד, שלגרסתו, לא הכיר אותו, הוא שניהל העסקה בין התובעת ובין אילן, התברר שיהודה עצמו ניהל העסקה. יהודה אישר בעדותו שאחמד, שהתובעת העידה בדבר מעורבותו הרבה בעסקה, הינו עובד שלו, עובדה שאלבוים לא גילתה קודם לכן, לרבות בכתב ההגנה. יהודה, בין אם נכח במשרד באותו יום, ובין אם לאו, העיד שהוא עמד בקשר עם אילן, לגבי מכירת הסקודה, ולא התובעת, או מוחמד, והוא סיכם לחוד עם אילן ולחוד עם התובעת, את מחיר העסקה, כאשר התובעת מתקשרת באמצעות מוחמד עם אחמד, עובד אלבוים, בערבית. יהודה אישר שאין ברשותו הסכם המעגן מעמדו בעסקה בין אילן לתובעת שכן הוא עובד עמו על בסיס אמון. בנוסף לאמור לעיל, בהסכמי ההלוואה שהתובעת חתמה עליהם באותו יום בהנחיית אחמד לצורך תשלום עבור רכישת הרכב, אלבוים היא המוטב ולא אילן. אלבוים, קיבלה בפועל את כספי ההלוואות בגין רכישת הסקודה מהמלוות לחשבון הבנק שלה והיא זו שחילקה הכספים, לטענתה, בינה ובין אילן ומוחמד.
10. ליהודה לא היה מענה מניח הדעת מדוע שילם למוחמד, באמצעות אשתו של מוחמד, 27,000 ₪ בגין העסקה, אם לא הכיר אותו. כמו כן, ליהודה לא היה מסמך המתעד זכותה של אלבוים לשים ידה על הסך של 5,000 ₪ מהסכום שהתקבל מהמלוות בחשבון הבנק של אלבוים בגין העסקה, או מסמך המעגן את העברת הסך של 27,000 ₪ מחשבון הבנק של אלבוים למוחמד. יהודה העיד שהעביר לאילן את חלקו בתמורה. אולם, התובעת טענה בסיכומיה, ובצדק, שאלבוים לא הביאה ראיות בדבר העברת חלק מהתמורה לאילן. מכאן שיתכן שאלבוים רכשה בפועל הסקודה מאילן זה מכבר, ובמועד העסקה היא הייתה זכאית להרשם כבעלי הסקודה. אילן לא העיד בהליך זה. ביהמ"ש קובע שלנוכח גרסת יהודה בחקירתו, לגבי שיחה שקיים כביכול עם אילן בה הם קבעו כביכול במשותף את סכום התמורה, ועל העברת כספים לאילן, ללא תימוכין בכתב, על אלבוים היה להעיד את אילן כדי להוכיח שפרט לעובדה שאילן היה רשום כבעלים במועד העסקה, הוא עדיין היה הבעלים של הסקודה. לעניין המשמעות של הימנעות מהגשת ראיה חיונית ראו ע"א 4697/05 גבאו אסטבלישמנט נ' דוד דודאי [פורסם בנבו] (27.8.12). כאמור לעיל, מי שתקשר בפועל בערבית עם התובעת מטעם אלבוים היה אחמד ואלבוים העדיפה שלא להעיד אותו. מכאן שגם בעניין זה, קמה חזקה שאם אחמד היה מעיד, הוא היה מאשר גרסת התובעת לגבי מעורבות אלבוים בעסקה. כמו כן, ביהמ"ש זוקף העובדה שאין תיעוד בכתב של מעמד אלבוים בעסקה לחובת אלבוים לעניין האופן בו היא מגדירה חלקה ברכישת הסקודה והאופן בו התובעת ראתה באלבוים כמי שמכרה לה את הסקודה וכנציגה של המלוות שמימנו הרכישה. לנוכח כל אלה, ביהמ"ש קובע שתפקידה של אלבוים לא הצטמצם לתיווך בין התובעת למלוות לצורך קבלת אשראי, כגרסתה בכתב ההגנה, שכן היא מכרה בפועל את הסקודה לתובעת בשם אילן, ויתכן שאף לאחר שרכשה את הרכב מאילן, והיא זו שקבעה את התמורה שתשלם התובעת ואת הסכומים שתתחייב לשלם למלוות לצורך מימון העסקה וגם גבתה הכספים מהמלוות בפועל וחילקה אותם לפי שיקול דעתה בינה ובין אילן, מוחמד ויתכן שאף רק בינה ובין מוחמד.
11. גם אם ביהמ"ש היה מקבל גרסת אלבוים שעסקה בתיווך בין התובעת ובין חברות האשראי בלבד, וביהמ"ש דחה גרסה זו, אין לאלבוים מסמך המעגן זכותה לשלשל לכיסה 5,000 ₪ בגין שירות התיווך לקבלת אשראי כביכול. כך או כך, אלבוים פעלה בעסקה בניגוד עניינים המחייב תיעוד בכתב ושקיפות מירבית. מצד אחד, היא סיכמה מחיר העסקה וגזרה לעצמה עמלה בגין העסקה ומצד שני התברר שהיא קיבלה ומקבלת שכר ממימון ישיר על בסיס סכום העסקאות שהיא מגישה בשם לקוחותיה למימון ישיר, לצורך קבלת אשראי ממימון ישיר, בהתאם לעסקאות שמימון אישרה ומימנה, כך שהיה לה ויש לה עניין ברור לקדם עסקת הלוואה בסכום גבוה ככל האפשר בין מי שמכרה לו מכונית ובין מימון.
האם אלבוים והמלוות רימו או עשקו את התובעת כאשר רכשה את הסקודה?
12. התובעת טענה שלא נמסר לידיה חוזה כתוב בדבר מכירת הרכב ואף לא טופס גילוי נאות כפי שאלבוים מחויבת על פי החוק למכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות) תשס"ח 2008 ובפועל היא לא קיבלה מסמך העברת הבעלות ברכב על שמה. עוד טענה, שאי מתן הסכם או טופס גילוי נאות נועד, בין היתר, לטשטש את העובדה שמדובר ברכב השכרה והרכב עשה קילומטראז' רב מה שהיה מפחית מערכו כשליש לפחות, ולטשטש העובדה בדבר סכומי ההלוואות והקשר שלהן לרכישת הסקודה, כשמחיר הסקודה בפועל כמעט הוכפל במסגרת אותה העסקה. עוד טענה, שלא נמסר לה אף לא מסמך בקשר להלוואה שנטלה כביכול מבלנדר וכי נציגי אלבוים (אחמד ומוחמד) אף הסבירו לה שיצלמו אותה בוידאו כשהיא מתחייבת להחזיר ההלוואה לבלנדר והתובעת הסכימה לכך. עוד טענה, שלא נאמר לה כלל על ידי אלבוים ו/או מי מטעמה כי מדובר ברכב שהבעלות הקודמת עליו הייתה לחברת החכר, "ליסינג" וכי גם לא הובהר לה כי מימון ישיר ובלנדר אינן קשורות כלל לנתבעת וכי מעשי עובדי אלבוים בפעולות שביצעו בטלפון שלה נועדו לקשר בינה ובין מימון ישיר ובלנדר. עוד טענה, שהמצג שהוצג כי עובדי אלבוים הם נציגים של מימון ישיר ובלנדר והשימוש שעשו בטלפון שלה אף שהיה בידיעתה והסכמתה נעשה תוך הטעייתה לחשוב שנציגי אלבוים הם גם נציגי מימון ישיר ובלנדר.
13. מהראיות עלה שהתובעת נעזרה בבן של חברה של אמא שלה, הוא מוחמד. אמה של התובעת העידה שבעלה של חברה שלה אמר לה שהבן שלו, מוחמד, עובד במגרש מכוניות בראשון לציון והוא הפנה אותה למוחמד לצורך רכישת מכונית. התובעת העידה שמוחמד הזמין אותה למגרש המכוניות בראשון לציון, הראה לה מכוניות במגרש וניהל הרכישה עם אחמד, בערבית. הבת של התובעת שהגיעה עמה למגרש המכוניות, העידה שמוחמד לא אמר שהוא עובד של אלבוים, אך היה ברור שהוא עובד במקום. התובעת העידה שאחמד אמר לה שמוחמד ביקש ממנו לסדר לה מחיר טוב. עוד העידה, שמוחמד הראה לה את הסקודה ואמר שהיא במצב טוב והיא הכי זולה והבטיח שישיג לה אותה בסך של 93,000 ₪ וכן העידה שהמכוניות האחרות שראתה במגרש היו יקרות. עוד העידה, שמוחמד והיא סיכמו כי תקנה את הסקודה בסך של 93,000 ₪ והוא ואחמד לקחו ממנה את הטלפון הנייד לצורך השגת האשראי, בהסכמתה. עוד העידה, שלאחר הרכישה, כאשר עבדה אצל המעביד שלה, ג'וזף, הגיעו אליו קרובי משפחה שמבינים במכוניות ושאלו אותה בכמה רכשה וכאשר השיבה 93,000 ₪, הם שאלו אותה מהם המסמכים שקיבלה, והיא השיבה שקיבלה דף אחד. התובעת טענה שמהשיחה עם קרובי המשפחה של ג'וזף התברר לה שרכשה המכונית במחיר הגבוה כמעט פי שניים ממחיר מחירון לוי יצחק וכן רכשה רכב ששימש לשכירות, וזאת לפי הקילומטראז' של הסקודה ולכן פנתה טלפונית למוחמד והפנתה אותו למחיר במחירון לוי יצחק. עוד העידה, שמוחמד ענה לה שלא תאמין לאף לא אחד, אך היא עמדה על החזרת הסקודה והוא הסכים, אך הסביר שכעת חלים ה"חגים" ולכן הם סיכמו שתשיב הסקודה לאחר החגים ותיקח רכב אחר ולטענתה, מוחמד, התחיל לקנות זמן ולדחות אותה.
14. האם של התובעת העידה שהתובעת רצתה להחזיר הסקודה כי הרכב "לא שווה" שכן הוציא רעש והם בדקו את הסקודה ואמרו להם שלא שווה המחיר. עוד העידה, שהייתה בחמש בדיקות של הסקודה וכשנשאלה מדוע אין תיעוד לבדיקות אלה הסבירה, שהיא מתגוררת במחנה פליטים שועפט, ואין למוסכים שם קבלות. היא נשאלה אם סברה שמוחמד רימה את הבת שלה וענתה בשלילה. היא הוסיפה שכעסו עליו והיו מאוכזבים ממנו. עוד העידה, שמוחמד טען שהתובעת בחרה בסקודה, כי הנכדה שלה, הבת של התובעת, שנכחה במעמד רכישת הסקודה, אהבה את המכונית.
15. התובעת נשאלה אם קראה והבינה על מה היא חותמת ועל כך השיבה שאחמד הכין דף והקליט וצילם אותה ולקח לו זמן עד שלימד אותה להגיד את המילים בעברית שהוא כתב בערבית. ביהמ"ש צפה בסרטון והתרשם שהתובעת מביטה למטה ולא הישר אל המצלמה ולכן ביהמ"ש מקבל גרסתה לפיה היא קוראת בסרטון תוכן בעברית, שאינה שגורה בפיה, מבלי לדעת תוכן הדברים שהיא מקריאה. מהראיות עלה, שהסרטון הועבר אל בלנדר.
16. מחקירת יהודה עלה שמוחמד שילשל לכיסו עמלה שקיבל מאלבוים, בגין מכירת הסקודה. כפי שיפורט בהמשך, מוחמד, לגרסת התובעת, השיב לה את העמלה שקיבל. התובעת טענה שסברה שמוחמד עובד של אלבוים, אך היא לא תבעה אותו וגם לא העידה אותו, למרות מעורבותו הרבה בעסקה ולראיה, היא פנתה אליו בדרישה להחזיר את הסקודה. התובעת נשאלה מדוע לא תבעה את מוחמד וענתה שהוא השיב לה בדיעבד את העמלה שקיבל מאלבוים. עובדה זו רק מחזקת את חשיבות עדותו של מוחמד בהליך זה כדי לשפוך אור על השאלה האם הוא ואלבוים הסתירו מהתובעת את המחיר במחירון לוי יצחק, אם לאו. האם של התובעת העידה שבבוקר שמיעת הראיות, היא עמדה בקשר עם אביו של מוחמד שאמר לה שהוא ישלח אותו לדיון. אולם, מוחמד לא התייצב וגם לא זומן מלכתחילה בצו בית משפט. מחדל התובעת בעניין זה מקים חזקה שאם מוחמד היה מעיד, עדותו הייתה לחובתה.
17. התובעת עתרה לביטול עסקת רכישת הסקודה ולכן ביקשה לעשות שימוש במי מעילות הביטול על פי חוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג -1973 (להלן: "חוק החוזים חלק כללי") כגון טעות לפי סעיף 14(א) שהצד השני ידע או היה עליו לדעת עליה, הטעיה לפי סעיף 15 או עושק לפי סעיף 18. לעניין סעיף 14 ו- 15, העובדה שהתובעת לא העידה את מוחמד מצד אחד והעובדה שלא תביעה אותו מצד שני, על אף שלשיטתה שיתף פעולה עם אלבוים בהטעייתה ואף שילשל לכיסו כספים מעסקת רכישת הסקודה, יוצרת קושי לתובעת להוכיח טענות להטעיה וטעות, לגבי רכישת הסקודה.
18. מכיוון שביהמ"ש דחה גרסת אלבוים לפיה לא היא מכרה את הסקודה, מכאן שאלבוים הפרה חובת מתן המידע והגילוי הנאות לגבי מכירת הסקודה ויתכן שבכך די כדי לקבוע שקמה עילת ביטול.
19. לעניין עושק, מכיוון שהתובעת לא תבעה את מוחמד, שאינו עובד של אלבוים, וגם לא העידה אותו, על אף מעורבותו הרבה ברכישת הסקודה, נותר סימן שאלה לגבי הטענה שהיא רכשה רכב בפער משמעותי בין מחיר המחירון למחיר הרכישה עקב כך שאלבוים ניצלה מצוקה שלה, או חולשה שכלית או גופנית שלה, או חוסר ניסיון. לגבי חוסר ניסיון בית המשפט העליון קבע ברע"א 617/08 מלון עדן נהריה נ' יוסף קסל תקדין עליון 2014[3] 12581, בסעיף 38 לפסק הדין :"הובעה בספרות העמדה שלפיה במקרים קיצוניים של חוסר הגינות בתנאי החוזה יש לפרש את המושג... "חוסר ניסיון" בצורה ליברלית ולכלול בו אף תמימות, חוסר הבנה או חוסר התמצאות". נראה שהפער המשמעותי בין מחיר המחירון ובין מחיר הרכישה עשוי להיחשב מקרה קיצוני של חוסר הגינות בתנאי החוזה עקב כך שמחיר העסקה היה גרוע במידה בלתי סבירה מן המקובל. לעניין זה ראו הפסיקה שמפרשת גם תנאי זה באופן מצומצם ולעניין זה ראו ע"א 403/86 סאסי נ' קיקאין פ"ד לו(1) 763. אולם, אי העדת מוחמד, או הגשת תביעה נגדו, יצרו קושי גם להוכיח עושק.
20. בסופו של יום, ביהמ"ש אינו נדרש להכריע אם בעת רכישת הסקודה נפלו פגמים של טעות, הטעיה או עושק, שמצדיקים ביטול הרכישה של הסקודה, שכן כפי שיפורט בהמשך, עסקת רכישת הסקודה הומרה במסגרת עסקה נוספת בה התובעת מכרה לאלבוים את הסקודה, הוסיפה תשלום נוסף ורכשה ממנה הטיוטה.
רכישת הטויוטה
21. התובעת טענה בכתב התביעה שלאחר רכישת הסקודה, נציג אלבוים משך אותה תקופת חגי ישראל עד שהגיעה שוב לאלבוים, חודש לאחר הרכישה הראשונה ושם אלבוים רכשה "כביכול" ממנה את הסקודה במחיר של כ- 43,000 ₪ ומכרה לה כביכול רכב טויוטה (להלן: "הטויוטה") בסך של 120,000 ₪. עוד טענה, שההפרש בעלות שני הרכבים שולם שוב תוך שאלבוים עורכת מסמכים לפיהם היא נטלה הלוואות חוץ בנקאיות נוספות ממימון ישיר תוך מצג בפניה שעובדי אלבוים הם גם נציגי מימון ישיר והכל כשמחיר המחירון של הטויוטה עמד על 86,000 ₪ אותה עת וכי סכום שתי ההלוואות עבור רכישת הטויוטה עמד על 127,445 ₪. עוד טענה, שהיא נטלה על עצמה הלוואות בשווי נומינאלי של 157,445 ₪ אותן תצטרך להחזיר כ- 60 תשלומים בסך כולל ריבית בסכום של מעל 202,000 ₪ כאשר היא רכשה רכב ששוויו אינו עולה על 86,000 ₪ והדברים מעידים על מידת ההטעיה והרמאות שנקטו הנתבעות.
22. עוד טענה, שבעסקת ההחלפה, אלבוים רשמה את מועד העסקה בתאריך 18.9.22 ולא בתאריך 18.10.22 כפי שהיה בפועל. היא טענה שהדבר לא נעשה בשוגג ומטרת הרישום הייתה לטשטש את העקבות מאחורי מעשי ההטעיה שבוצעו כנגדה. עוד טענה, שאלבוים גרמה למצב שבו היא נטלה 4 הלוואות ממימון ישיר כשאלבוים ומימון ישיר מתחלקות בשלל ומשאירות אותה עם 4 הלוואות למימון ישיר בסכום של 127,445 ₪ ועוד 30,000 ₪ לבלנדר.
23. עוד טענה, שמבדיקה שנעשתה התברר כי מימון ישיר המחתה זכותה בשתי הלוואות לבנק המזרחי שגובה 2 מתוך 4 ההלוואות. עוד טענה, שנתנה הוראה "בחודש 5" לבנק לבטל ההוראה בדבר החיוב שלה בהלוואות לנוכח התנהלות אלבוים ומימון ישיר וכי היא ניסתה לבטל החיוב מול בלנדר, אך מאחר ותחילה התשלום בוצע בהוראת קבע לבלנדר ובהמשך הוסב לתשלום דרך כרטיס אשראי, לא היה ניתן לבטלו והיא ממשיכה לשלם לבלנדר עד מועד הגשת כתב התביעה תחת מחאה.
24. עוד טענה, שמעשי הנתבעים יחד ולחוד, מהווים מעשי עושק, רמייה, ניהול משא ומתן שלא בתום לב, הסתרת עובדות מהותיות במהלך עריכת החוזים, הטעייתה בהצגת מצגי שווא רשלניים, ועשיית עושר ולא במשפט על ידי הנתבעות יחד ולחוד. עוד טענה, שביקשה ועמדה על ביטול העסקאות וכי פנתה במכתב מתאריך 3.6.23 לאלבוים והודיעה על ביטול העסקאות הנזכרות לאלתר, על פי זכותה. עוד טענה, שפנתה במכתבים למימון ישיר ולבלנדר וכי אלבוים לא השיבה כלל לפנייתה. עוד טענה, שמסמכי ההלוואות גם הם לא נמסרו לידיה בזמן אמת וכמצוות החוק, והתקבלו ברשותה רק בעקבות פניה מאוחרת יותר, ובאופן חלקי בלבד.
25. אלבוים טענה בכתב ההגנה שהתובעת הגיעה למגרש וביקשה לבצע עסקת "טרייד אין", במסגרתה זוכתה על רכבה שנמסר למגרש, ובתמורה רכשה רכב חדש בתוספת תשלום עבור רכב זה, וכן בוצעה עסקת מימון נוספת- דהיינו, העידה על עצמה, שכל פעולותיה נמצאו תקינות. ביחס לטענות לעניין תאריך עסקת הטרייד אין, אלבוים השיבה שכתוצאה מטעות סופר נרשם תאריך שגוי- וכי נמסרו העתקי מסמכים מסודרים, לרבות העתק הסכם בו צוין באופן ברור שמדובר ברכב ליסינג לשעבר.
26. מימון ישיר טענה בכתב ההגנה כי התובעת פנתה אליה בתאריך 18.10.22 בשנית בבקשה לקבלת הלוואה חדשה, שתשמש לפירעון יתרת ההלוואה הקודמת, ולצורך מימון רכישת רכב מדגם טויוטה מסוכנות הרכב וכי ההלוואה החדשה שהועמדה לתובעת מורכבת מהיתרה של המסלול העיקרי של ההלוואה הראשונה בסך 49,945 ₪ בצירוף התוספת בגין ההלוואה השנייה לרכישת הרכב החדש, בסך 77,500 ₪ ובסך הכל קיבלה התובעת ממנה הלוואות בסך 127,445 ₪. עוד טענה, שהתובעת חתמה באופן דיגיטלי על הסכם ההלוואה ואישרה הודעת גילוי נאות המפרטת את עיקרי תנאי ההלוואה. עוד טענה, שבהודעת הגילוי הנאות ובמסמכי ההלוואה, שנחתמו על ידי התובעת, הובהר לה היטב כי הסכם ההלוואה מנותק מהסכם המכר, כי היא אינה מהווה צד לעסקת המכר ואינה אחראית על תמחור, אספקת הרכב ו/או טיב הרכב. עוד טענה, שהטענה שעומדת במוקד התובענה לפיה התובעת הייתה קורבן ל"עושק", "הטעיה" או "מצג שווא" רשלני של נציגי הסוכנות, אינה נוגעת לה, שכן ההלוואה שהיא העמידה לתובעת מהווה עסקה נפרדת מעסקת רכישת הרכב של התובעת מהסוכנות (עסקת היסוד). עוד טענה, כי בהתאם, אין לה כל אחריות כלפי התובעת בקשר עם טיב או מחיר הרכב אותו רכשה או בכל עניין אחר הקשור לרכב.
27. עוד טענה, שסוכנות הרכב ועובדיה אינם "נציגים" או עובדים או שלוחים שלה וכי היא חברת מימון עצמאית ואין יחסי שליחות או קשר אחר בינה ובין סוכנות הרכב. עוד טענה, שהתובעת בעצמה טוענת כי מסרה מרצונה את הטלפון הנייד שלה, תעודת הזהות וכרטיס האשראי לנציגי הסוכנות ונתנה להם במשך שעות לעשות בהם כרצונם. אם כך אירע, טענה, ברי כי התובעת התרשלה באופן קיצוני בהתנהלותה ועליה לשאת באחריות בגין כך. עוד טענה, שבהתאם להסכמי ההלוואה, התובעת מחויבת לפרוע את ההלוואות גם במקרה בו התגלע סכסוך בינה ובין מגרש הרכב וכי אין חובה או התחייבות חוקית או רגולטורית כלשהי המחייבת אותה לבטל את ההלוואות, גם במקרה שבוטלה עסקת היסוד.
28. התובעת העידה שלאחר שסיכמה טלפונית עם מוחמד בדבר החלפת הסקודה ברכב אחר הוא הפסיק לענות לה ולכן הגיעה עם אחיה ואמה למגרש בו רכשה הסקודה, אך שם היא ראתה רק את אחמד שטען שמוחמד אינו עובד באותו יום. התובעת נשאלה מדוע שבה לאותו מגרש בו עשתה עסקה "לא טובה", כטענתה, והשיבה שהגיעה להשיב את הסקודה ואמרו לה שאינה רשאית להשיב הרכב בלבד כי חלף זמן, ולכן אם תשיב הרכב בלבד, היא תחויב לשלם הסך של 50,000 ₪. היא עומתה עם גרסתה הקודמת לפיה סיכמה מלכתחילה עם מוחמד על החלפת רכב והסבירה שמוחמד הפסיק לענות לה. התובעת נשאלה אם בעת ביצוע החלפת הרכב בדקה מחיר הטויוטה במחירון לוי יצחק והשיבה שאחיה בדק. התובעת נשאלה מדוע לאחר שברכישת הסקודה היא טענה שנמסר לה מידע לא נכון בעל פה, היא לא בדקה המסמכים בעת שרכשה הטויוטה, כדי לוודא שקיימת התאמה למצגים שקיבלה בעל פה וענתה שאחמד אמר לה שמחיר הטויוטה במחירון לוי יצחק 120,000 ₪ ואמר שזה ליסינג וכי מוחמד טעה והוא יתקן את הטעות של מוחמד. עוד העידה שאח שלה ישב עם אחמד.
29. אחיה של התובעת העיד שהגיע עמה כדי להחזיר הסקודה, אך אחמד לא הסכים שהתובעת תחזיר את הסקודה ואמר שיש סיכוי לתת רכב טוב יותר והראה להם את הטויוטה והם ראו שזה רכב "טוב". הוא אישר שהטויוטה בסדר והסביר שהתובעת מבקשת לבטל העסקה כי אחמד עשה קומבינה, התובעת משלמת כל חודש החזר הלוואות בסך של 3,700 ₪, מחיר הטויוטה גבוה בארבעים אלף ₪, ולגבי מחיר הסקודה היה פער והסקודה הייתה עגלה וכל הדרך הוציאה קולות. הוא נשאל אם הסקודה נבדקה במוסך והשיב בשלילה והסביר שקנה במקום מוסמך. האח אישר שלא בדק מחיר מחירון של הטויוטה, אך ראה בחוץ רישיון. הוא אישר שלא בדק מסמכי ההלוואה כי אחמד אמר שהתובעת תשלם כל חודש 2,000, 2,200 ₪, הכל ביחד.
30. התובעת העידה שלאחר שגילתה שהיא מחויבת בסכום החזר חודשי גבוה מהסכום שסברה שסוכם, היא שוב פנתה למוחמד והוא השיב לה הסך של 8,000 ₪. היא נשאלה מדוע, והשיבה שאינה יודעת וכי מוחמד אמר לה שזה שלה. היא הסבירה שמוחמד השיב הסך של 8,000 ₪ בשמונה תשלומים, באמצעות השכן שלה.
בעת רכישת הטויוטה, אלבוים רכשה את הסקודה מהתובעת במחיר מופחת באופן משמעותי מהמחיר בו מכרה לה אותה מכונית זמן קצר קודם לכן
31. מהראיות עלה, כפי שביהמ"ש קבע עוד קודם לכן, שגרסת אלבוים לפיה לא מכרה לתובעת את הסקודה, הינה היתממות במקרה הטוב, וכי היא זו שמכרה מבחינה מהותית את הסקודה לתובעת, גם אם הסקודה הייתה רשומה על שם אילן ויתכן אף שבעת מכירת הסקודה, אלבוים הייתה זכאית להרשם כבעלת הסקודה. לכן, מצופה היה שלאלבוים יהיה מענה ענייני לשאלה כיצד מחיר הסקודה שאלבוים קבעה חודש קודם לכן לצורך מכירתה לתובעת, התכווץ באופן כה משמעותי, כאשר אלבוים קונה את אותה מכונית, שהיא מהותית מכרה לתובעת. ליהודה היו שני הסברים בחקירתו בעניין זה. ראשית, חזר על כך שאלבוים ניערה חוצנה בכתב ההגנה ממכירת הסקודה לתובעת, אך ביהמ"ש דחה גרסה זו. שנית, יהודה ניסה בחקירתו לתרץ השינוי במחיר הסקודה בכך שהוא לא אמור לפשפש בשיקולי התובעת. מכיוון שאלבוים הייתה מהותית המוכרת ולאחר מכן, הקונה של הסקודה, תוך חודש, אין לקבל גרסתו המיתממת של יהודה. ביהמ"ש קובע שיהודה היה ער לכך שהוא מטעה את התובעת לגבי מהות העסקה ולכל הפחות היה ער לכך שהתובעת טועה. ביהמ"ש מגיע למסקנה זו גם לנוכח העובדה שכאשר התובעת שבה אל אלבוים, חל שינוי נסיבות מהותי. מוחמד אינו בתמונה בשלב זה. התובעת הגיעה עם אחיה, שמחקירתו עלה, שהוא לא סייע לתובעת לעמוד על זכויותיה וגם הוא לא הבין כיצד בעסקת החלפת המכוניות מחיר הסקודה התכווץ פלאים. ביהמ"ש קובע שמהראיות עלה שאלבוים, דרשה בחוסר תום לב קנס בסך של 50,000 ₪ עבור ביטול העסקה, ובחוסר תום לב בוטה עוד יותר הטעתה את התובעת לחשוב שאם תסכים לבצע החלפה, היקף העסקה הכולל, לא ישתנה באופן מהותי.
32. אלבוים החתימה את התובעת על מסמך לפיו עליה לשלם לה הסך של 77,000 ₪, בנוסף לשווי הסקודה, וכן החתימה אותה על מסמכי הלוואה נוספת שהגדילה באופן משמעותי את סכום הרכישה הסופי של התובעת. כך, בפועל, מכיוון שאלבוים לא הסבירה לתובעת את המצב לאשורו, התובעת ואחיה לא הבינו ששלוש ההלוואות שהתובעת כבר נטלה לצורך רכישת הסקודה נותרו בעינן, והיא אף מגדילה את התחייבותה למימון ישיר, ע"י נטילת הלוואה נוספת ממימון ישיר לצורך תשלום התוספת שדרשה אלבוים לצורך מכירת הטויוטה.
33. ביהמ"ש כבר עמד קודם לכן, על ניגוד העניינים של אלבוים בעת מכירת הסקודה. כאמור לעיל, בעניין מכירת הסקודה אלבוים טענה שלא הייתה מעורבת במכירה, אלא בתיווך לקבלת אשראי, עמדה שביהמ"ש דחה. אולם, לעניין מכירת הסקודה לאלבוים בתמורה למכירת הטויוטה, אין מחלוקת שאלבוים בניגוד עניינים, לא רק בעניין קבלת האשראי, אלא גם כרוכשת וקונה של רכבים ובין תפקידה כמתווכת לקבלת אשראי. יהודה אף אישר שגם התובעת הינה לקוחה של אלבוים וגם חברות האשראי שמתמרצות את אלבוים להשיא את רווחיהן.
34. נתוני החלפת הסקודה בטויוטה תועדו בהסכם שערכה אלבוים שבו היא ציינה את מועד העסקה הראשונה, בו כביכול לא היה לה חלק. ביהמ"ש קובע שבנסיבות העניין, אין מדובר בטעות סופר כטענת אלבוים. יהודה הצהיר שהתובעת היא ששבה וביקשה ממנו שירותי תיווך עם חברות האשראי, טענה שהתובעת הכחישה בעדותה, וטענה שהוצג לה שאלבוים וחברות האשראי חד הם. אחמד, שניהל הקשר במועד עריכת ההסכם השני עם התובעת, אמה ואחיה בערבית, לא העיד ולכן ביהמ"ש מעדיף גרסת התובעת לגבי ההתנהלות כאשר התובעת הגיעה למגרש המכוניות.
35. לכן, ביהמ"ש קובע שאלבוים הטעתה את התובעת תוך ניצול העובדה שאינה דוברת עברית וחוסר הידע שלה ברכישת מכונית ונטילת הלוואות כלהלן: היא מכרה לה את הסקודה במחיר מופרז ושכנעה אותה ליטול הלוואות בסכומים גבוהים בהתאם והטעתה אותה בעסקה השנייה, כאשר הפחיתה בכמעט מחצית את שווי הסקודה, לסכום שהינו שוויה על פי מחירון לוי יצחק ושוב שכנעה אותה ליטול הלוואה, כאשר התובעת אינה מבינה שאלבוים טמנה לה פח באופן שגרם לה להתחייב לשלם לחברות האשראי הסך של 157,000 ₪ נומינלית, עבור רכישת מכונית טויוטה ששוויה במחירון לוי יצחק נמוך באופן משמעותי מהשווי של 120,000 ₪ בו אלבוים מתמחרת את הרכב לצורך העסקה. כל זאת כאמור לעיל, כאשר אלבוים הינה גם סוחרת רכב, גם קובעת את סכום העסקה הראשונה ויתכן שאף זכאית להרשם כבעלת הסקודה, בעלת הטויטה בעסקה השנייה, וגם מתווכת בין התובעת ובין חברות האשראי ומקבלת שכר ממימון ישיר, כך שהיא מקבלת כספים בכל כובעיה השונים. זאת, כאשר אלבוים אינה מסבירה לתובעת כובעיה השונים ואינה מגלה ניגוד העניינים עקב גביית כספים מכח כובעיה השונים, ובעיקר אינה מגלה לתובעת, לבטח לא בכתב, התוצאה של שני ההסכמים לפיהם התובעת מצאה עצמה חייבת לחברות האשראי כמאה שישים אלף ₪ נומינלית, שעה שרכשה טויוטה שאלבוים קבעה ששוויה מאה ועשרים אלף ₪, כאשר מחירה במחירון לוי יצחק, נמוך באופן משמעותי.
36. ביהמ"ש קובע שהמחיר הסופי של רכישת הטויוטה ע"י התובעת מבטא מבחינת היקף ההלוואות שאלבוים הנחתה התובעת ליטול מהמלוות, מחיר מופרז של מכונית סקודה, על אף שהתובעת מכרה אותה לאלבוים בסכום נמוך באופן משמעותי מהמחיר בו אלבוים מכרה אותה לתובעת, ועוד תוספת תשלום. אלבוים מחתימה התובעת על הסכמי ההלוואה, באמצעות אחמד, עובד אלבוים. זאת, כאשר התובעת ואחיה, אינם מבינים את משמעותם ושניהם העידו שהאמינו לאחמד שהבטיח שההחזר החודשי של ההלוואות יהיה נמוך בכמחצית לעומת סכום ההחזר בפועל. התובעת חזרה והעידה שגילתה שאחמד הטעה אותה, רק כאשר שמה לב שסכום התשלום החודשי למלוות, גבוה באופן משמעותי, בניגוד למידע שאחמד מסר לה. אחמד, עובד אלבוים, הדמות המרכזית בהליך זה, שעסק במכירת הסקודה, רכישתה מהתובעת ומכירת הטויוטה, וגם בהכנת הבקשות לחברות האשראי, לא העיד בהליך זה.
37. אלבוים הקדישה בתחילת סיכומיה חלק לא מבוטל לכך שהתובעת לא הבינה משמעות המילה "תצהיר" בתחילת חקירתה. כמו כן, אלבוים עמדה בהמשך סיכומיה כמעט על כל אי דיוק לשיטתה בתשובות התובעת, ויתר עדיה, לרבות בנושאים שאינם נוגעים לליבת המחלוקת. ביהמ"ש לא מצא שיש בכך לסייע לאלבוים ואף להפך, תשובותיה של התובעת מלמדות עד כמה קל היה לאחמד לתמרן אותה ואת אחיה, ולנצל תלותה של התובעת בו בעסקה בה מכרה התובעת לאלבוים את מכונית הסקודה ורכשה ממנה מכונית הטויוטה. אלבוים טענה ובצדק בסיכומיה שגרסת התובעת בפנייתה הראשונה יצרה קושי מבחינת התובעת, אך אין די בכך כדי לשנות המסקנה שאלבוים הטעתה את התובעת בעת שמכרה לה את הטויוטה.
דיון בסעדים השונים
38. התובעת עתרה למספר סעדים כלהלן:
הבקשה לבטל עסקאות הרכישה וההלוואה
39. התובעת עתרה לביטול הסכמי הרכישה של שני הרכבים שרכשה מהנתבעות ולהורות על ביטול הסכמי ההלוואה שנחתמו בינה ובין מימון ישיר ובלנדר ולהצהיר כי הסכמי ההלוואות בטלים ומבוטלים. עוד עתרה לקבוע כי 2 העסקאות מתאריך 11.9.22 ומתאריך 18.10.22 בטלות ומבוטלות נוכח כל הפגמים שנפלו בהן, לרבות עושק, הטעיה ומצג שווא רשלני מטעם הנתבעות ו/או מי מהן כלפיה.
40. לגבי הבקשה לביטול רכישת הסקודה, ביהמ"ש קבע קודם לכן שממילא עיסקה זו הומרה בעיסקה אחרת, היא עיסקת החלפת הסקודה בטויוטה. כמו כן, אין לבטל רכישת הסקודה, שעה שהבעלים הרשום של הסקודה, אילן, לא צורף כבעל דין בהליך זה.
41. לגבי הבקשה לביטול רכישת הטויוטה, אין מקום כיום, כשלוש שנים, לאחר רכישת הטויוטה לבטל העסקה, שעה שהתובעת הגישה התביעה, כשנה לאחר רכישתה, נהנתה במשך כשלוש שנים מרכב הטויוטה, והיא אף לא הגישה חוות דעת שתאמוד מידת הנאתה באופן שיקוזז משווי הטויוטה, אלא ציפתה בכתב התביעה, כפי שיפורט בהמשך, שביהמ"ש יאמוד סכום הנאתה. כמו כן, על התובעת היה להודיע על פי סעיף 20 לחוק החוזים חלק כללי על ביטול החוזים תוך זמן סביר לאחר שנודע לה על עילת הביטול. מהראיות עלה, שהתובעת פנתה לעו"ד שהתלונן בשמה שיש בעיות מכניות בטויוטה וכי הרכב היה רכב השכרה. התובעת אישרה שהיו בעיות מכניות, אך טענה זו נזנחה בתצהירה ואחיה אישר שהטויוטה "בסדר". התובעת הלינה על הייצוג שקיבלה מאותו עו"ד. אולם, בעניין זה, אין לה אלא להלין על אותו עו"ד, ככל שתלונתה מוצדקת, ומכיוון שלאותו עו"ד, לא היה יומו בהליך זה, אין לקבוע מסמרות בעניין זה. ביהמ"ש קובע שכאשר מדובר על ביטול רכישת מכונית, שליחת הודעה יותר מחצי שנה ממועד הרכישה אינה שליחת הודעה תוך זמן סביר. התובעת העידה שסיכמה עם אלבוים לשלם רק 2,000 ₪ ומקסימום עד 2300 ₪ לחודש, אך ראתה בחשבון הבנק שלה חיוב בגין הסך של 3,700 ₪ . מכאן שהיה באפשרות התובעת לגלות בנקל עילת התביעה, מיד לאחר הרכישה, מעיון בדפי התנועות בחשבונה. לכן, ביהמ"ש קובע שבנסיבות העניין הסעד המתאים הינו פיצוי ובכך ידון בהמשך.
42. לעניין ביטול הסכמי ההלוואה, מרגע שאין מקום לבטל הסכמי הרכישה, אין מקום גם לבטל הסכמי ההלוואה, אלא לשקול לגבי העיסקה השנייה בלבד, השתת פיצוי שיביא בחשבון את הגדלת ההתחייבות של התובעת למלוות, עקב שינוי מחיר הסקודה, במסגרת העסקה השנייה, כאשר אלבוים מחתימה התובעת על מסמכים שמגדילים התחייבותה למימון ישיר באופן משמעותי, בשעה שהתובעת אינה ערה לעובדה זו.
הבקשה להשבת סכומים ששולמו
43. התובעת עתרה לקבוע כי תוצאה ישירה של ביטול הסכמי רכישת הרכבים הינה השבה ולכן ביקשה להורות לאלבוים להשיב למימון ישיר או לבלנדר, או לה, כל הכספים שנטלה ממימון ישיר ובלנדר על סמך הלוואות שקיבלה מהן בהתאם להסכמי ההלוואה כאשר סכומי ההלוואות הועברו בפועל ישירות לחשבון אלבוים או לידי מי מנציגיה ו/או מי מעובדיה ו/או מי שעבד במשרדיה והוצג מצג שהוא אחד מעובדיה. עוד עתרה, לחייב אלבוים להשיב לה כספים ששילמה ומשלמת להחזר אותן הלוואות ולפצותה בגין נזקיה עקב כך. ביהמ"ש דחה הבקשות לבטל הסכמי הרכישה וההלוואה ולכן דוחה גם הבקשה להשבה. כמו כן, ממילא התובעת לא הניחה תשתית עובדתית מדויקת לגבי סכומים ששילמה ושעליה לשלם בעתיד. ביהמ"ש שב וקובע שמכיוון שליבת המחלוקת נוגעת לאופן שבו אלבוים שינתה את מחיר הסקודה לצורך רכישתה, מבלי להביא לידיעת התובעת שהחלפת הרכבים תביא להאמרת סכום התחייבותה למלוות באופן משמעותי, ובהעדר ישימות לביטול העסקאות כשלוש שנים לאחר רכישת הטיוטה, הסעד המתאים הוא פיצוי.
הבקשה להשבת הטויוטה לאלבוים ומימון ישיר
44. התובעת ביקשה לקבוע כי הטויוטה הועמדה לרשות אלבוים ומימון ישיר כבר בתאריך 3.6.23 עת נשלח מכתב ההתראה. עוד עתרה, לחייב את אלבוים ומימון ישיר לקבל את רכב הטויוטה לידיהן בחזרה, תוך ביטול הסכם הרכישה והסכם ההלוואה והשבת הכספים תוך קיזוז שימוש סביר של התובעת ברכב במשך תקופת אחזקתו. ביהמ"ש חוזר על קביעתו קודם לכן, לפיה אין מקום, שלוש שנים לאחר רכישת הטויוטה, ובשים לב שהתביעה הוגשה כשנה לאחר הרכישה, לקבוע שהתובעת העמידה לרשות אלבוים הטויוטה, יותר מחצי שנה לאחר הרכישה. כל אחד מפרקי הזמן לכשעצמו יוצר שיהוי מכביד בשים לב שמדובר במכונית שהתובעת עשתה בה שימוש, וזאת עקב שינוי מצבה לרעה של אלבוים, עקב חלוף הזמן ממועד הרכישה. לעניין זה, ביהמ"ש שב על קביעתו הקודמת לפיה התובעת לא עמדה בדרישה לשליחת הודעה על ביטול החוזה תוך זמן סביר. כמו כן, התובעת לא העמידה חוות דעת לעניין הסכום שעל ביהמ"ש לקזז מסכום ההשבה, עקב הנאתה של התובעת מהטויוטה.
הבקשה לסעד חלופי, חיוב אלבוים לשלם החזרי ההלוואות
45. התובעת ביקשה, כי במידה וביהמ"ש יבטל הסכמי הרכישה ויותיר הסכמי ההלוואה יש להורות לאלבוים לשלם לתובעת כל הסכומים ששילמה ושנותרה חייבת בגין ההלוואות שניטלו ושהתמורה בגינן הועברה במלואה על ידי מימון ישיר ובלנדר לאלבוים. כאמור לעיל, ביהמ"ש לא מצא שיש לבטל מי מההסכמים ולכן דוחה גם הבקשה לחייב אלבוים לשלם החזרי ההלוואות, מה גם שהתובעת לא מצאה לפרט מהו סכום החיוב המבוקש.
חיוב בתשלום פיצוי
46. התובעת ביקשה לחייב את הנתבעות ו/או מי מהן לשלם לה פיצויים בגין הטעייה ו/או עושק ו/או הפרת הסכם ו/או ניהול משא ומתן שלא בתום לב, ו/או הצגת מצג שווא רשלני או עשיית עושר ולא במשפט ו/או כל עילה חוקית אחרת בסך של 50,000 ₪ בגין עגמת נפש שגרמו לתובעת. להבדיל מהסעדים הקודמים שביהמ"ש דחה, ביהמ"ש קובע שהסעד המתאים בנסיבות העניין הוא חיוב אלבוים לשלם לתובעת פיצוי בגין הטעיית התובעת בעת מכירת הטויוטה בשל הגדלת התחייבותה לחברות האשראי, בניגוד לסיכום בעל פה בין התובעת ובין אחמד. כאמור לעיל, מהראיות עלה, שכאשר התובעת ביקשה להשיב את הסקודה, אלבוים דרשה תשלום קנס כביכול בסך של 50,000 ₪ בגין ביטול ההסכם, ללא הצדקה, וכאשר התובעת נרתעה מתשלום הקנס, אלבוים באמצעות אחמד יצרה כלפיה מצג לפיו היא תחסוך מעצמה תשלום הקנס, אם תקנה את הטויוטה. אולם, בסופו של יום, אלבוים קנסה את התובעת בסך של כחמישים אלף ₪ עקב כיווץ שווי הסקודה לצורך חישוב שוויה בעת החלפתה בטויוטה, וגרמה להגדלת התחייבות התובעת לחברות האשראי כמעט פי שניים מהסכום שאחמד התחייב לגביו בשיחה עם התובעת ואחיה. לכך יש להוסיף את הפיצוי בגין עוגמת הנפש שגרמה אלבוים לתובעת. מכאן שאלבוים גרמה לתובעת נזק בסכום גבוה יותר מסכום הפיצוי שהתובעת ביקשה בכתב התביעה, דהיינו, הסך של 50,000 ₪. זאת, גם לאחר שביהמ"ש מביא בחשבון שמוחמד השיב לתובעת הסך של 8,000 ₪. אולם, ביהמ"ש אינו רשאי לחרוג מהסכום המירבי שביקשה התובעת כפיצוי ולכן ביהמ"ש מחייב אלבוים לשלם לתובעת הסך של 50,000 ₪.
האם יש לחייב מי מהמלוות בתשלום פיצוי?
47. לגבי סעד הפיצוי, ביהמ"ש מבחין בין מימון ישיר לבלנדר. לגבי מימון ישיר, ביהמ"ש ער לפסק הדין בתאד"מ (תל אביב-יפו) 642-01-24 בלנדר פי2פי ישראל בע"מ נ' אחמד אבו שקרה (פורסם בנבו) בו קבע ביהמ"ש ש"כאשר במסגרת העסקה הנטענת בוצעה המחאת זכות בכספים להם זכאי הנתבע במסגרת הסכם ההלוואה מהתובעת לצד שלישי (מגרש המכוניות שעובד עם התובעת). כאשר כספי ההלוואה לא עוברים ללווה אלא לצד רחוק, מוטלת על החברה המלווה חובת זהירות מוגברת לוודא שהלווה מודע להשתכללות העסקה ולביצועה". ביהמ"ש באותו עניין, הפנה בפסק הדין לע"א (מחוזי ת"א) 62736-10-13 עמאש נ' אקסטרה ליסינג בע"מ, פסקה 16 (פורסם במאגרים, [נבו], 11.2.2015), כמקור בדין לחובת הזהירות המוגברת.
48. שלי העידה מטעם מימון ישיר שהיא לא זיהתה בעיה בשתי העסקאות, הן בעסקה בה התובעת ביקשה הלוואה בעת רכישת הסקודה ולאחר מכן בעת שביקשה הלוואה נוספת על מנת לממן את רכישת הטויוטה. שלי העידה שבעסקה הראשונה התובעת ביקשה מימון בסך של 63,000 ₪ לפי מחירון לוי יצחק ללא הפחתות. עוד העידה, שמימון ישיר ראתה שיש לתובעת יכולת להחזיר ההלוואה ולא ידעה שהתובעת נטלה במקביל הלוואה מבלנדר בסך של 30,000 ₪. שלי נשאלה האם מימון ישיר אמורה לבדוק שווי הרכב ועל כך ענתה שהלווה אמור לבדוק שווי הרכב. במהלך שמיעת הראיות, התברר מחקירת יהודה שמימון ישיר מתמרצת את אלבוים לדאוג להפניית לקוחות אלבוים לבקש ממימון ישיר הלוואות. שלי הסבירה שמימון ישיר עושה זאת על מנת להתחרות, בין היתר, עם בלנדר.
49. מימון ישיר טענה בסיכומיה שהטענה בעניין תמרוץ אלבוים היא בגדר הרחבת חזית. אולם, הן אלבוים והן מימון ישיר הסתירו עובדה זו בכתבי טענותיהם. מימון ישיר טענה שנציגי אלבוים, אינם נציגיה, וכי אין זה מעניינם של לקוחותיה שהיא מתמרצת כספית סוחרי רכב להשיא את רווחיה ע"י הפניית הקונים ליטול ממנה הלוואות. אולם, ברגע שבקשת הלקוח לקבלת הלוואה מוגשת באמצעות אלבוים כ"מורשית" מטעם מימון ישיר ואלבוים נמצאת בניגוד עניינים, על מימון ישיר לגלות זאת ללקוחותיה ולהביא בחשבון שלקוח תמים אינו מעיין בקפידה בכל תנאי ההסכם, שעה שהוא מקבל מידע בעל פה, ממי שמגיש עבורו הבקשה למתן הלוואה, והוא רואה בו נציג של מימון ישיר ולכל הפחות אינו מצליח להבין ההבדל ביניהם, כפי שעלה מחקירת התובעת. לכן, ביהמ"ש דוחה טענת מימון ישיר לפיה נוסח ההסכמים עליהם חתמה התובעת, על פי הנחית אחמד, מוביל למסקנה שאין למימון ישיר אחריות למעשיו של אחמד. מימון ישיר טענה שעל התובעת היה לבקש ממנה הסבר בערבית, אך מבחינת התובעת, על פי עדותה, אחמד ומימון ישיר חד הם, ואחמד לא העיד, על מנת לסתור גרסת התובעת לגבי מצגים בעל פה שנתן לתובעת, כאשר הוא מגיש עבורה שלוש בקשות להלוואות ממימון ישיר.
50. ביהמ"ש קובע שמהראיות עלה שמהותית מימון ישיר הקנתה לאלבוים מעמד של נציג מטעמה, שדואג להשאת רווחיה, באופן שחורג מזיהוי הלקוח כביכול בלבד לצורך החתמתו על הסכם ההלוואה. ביהמ"ש קובע שלנוכח ניגוד העניינים בו הייתה אלבוים, וריבוי ההלוואות שהתובעת נטלה ממנה באמצעות אלבוים, תוך זמן קצר, חלה על מימון ישיר חובת זהירות מוגברת, אותה היא הפרה. לכן, ביהמ"ש קובע שמימון ישיר, חבה בגין הנזק שגרמה אלבוים לתובעת באופן בו גרמה לה להגדיל התחייבותה של התובעת למימון ישיר, כאשר התובעת מאמינה להתחייבות אחמד בעניין סכום ההחזר החודשי. לכן, ביהמ"ש קובע שמימון ישיר תחויב ביחד ולחוד עם אלבוים בסכום הפיצוי של 50,000 ₪.
51. לעניין טענות התובעת ביחס לבלנדר, התובעת אישרה בסעיף 11 לתצהירה כי ביקשה וקיבלה מבלנדר הלוואה וחזרה ואישרה זאת בחקירתה. האם של התובעת נשאלה אם יש לה מידע לגבי ההלוואה מבלנדר והיא השיבה שאחמד אמר שהוא רוצה להשלים פער מחברה שתיתן הלוואה. נועה העידה שבלנדר נתנה הלוואה בסך של כשלושים אלף ₪. היא הסבירה שבשונה ממימון ישיר, אין לבלנדר בטוחה, שכן היא נתנה לתובעת הלוואה משלימה. עוד הסבירה שהתובעת הגישה בקשה מקוונת, הזינה פרטיה האישיים, לרבות כרטיס האשראי ובלנדר ביצעה בדיקה תלת שלבית מול חברת האשראי. עוד העידה, שהתובעת קיבלה קוד מחברת האשראי, הזינה למערכת ואז התקדמה בתהליך אישור מתן ההלוואה. עוד העידה, שאם התובעת לא הייתה משתפת פעולה, בלנדר אינה יכולה לאשר מתן ההלוואה. התובעת הטיחה בסיכומיה טענות שונות נגד בלנדר, אך מוטב היה שתיטול קורה מבין עיניה, לנוכח העובדה שהיא אישרה שהצטלמה מקריאת נוסח בעברית שאחמד כתב עבורה בערבית, על מנת לקבל את ההלוואה מבלנדר. התובעת רצתה לקנות את הסקודה מבלי לשלם דבר מכיסה במזומן, באמצעות קבלת הלוואה משלימה מבלנדר ואין לה, אלא להלין על עצמה על כך שהציגה כלפי בלנדר מצג שהיא עומדת מאחורי הבקשה לקבלת הלוואה משלימה. מכאן שלא היה מקום שהיא תצפה בסיכומיה שבלנדר תחשוד כאשר תצפה בסרטון, שהתובעת מציגה כלפיה מצג כוזב כביכול. בשונה ממימון ישיר, שהוכח כי היא מתמרצת את אלבוים לדאוג שלקוחותיה יבקשו ממנה הלוואות, אין כל ראיה לכך שקיים קשר דומה בין בלנדר לאלבוים, או אחר, כגון הרשאת אלבוים להגיש הבקשה בשם הלקוח ולזהות אותו עבור בלנדר. התובעת הלינה בסיכומיה על כך שביהמ"ש קיבל התנגדות לשאלה לגבי הקשר בין בלנדר למגרשי מכוניות אחרים, אך אין בטענותיה בעניין זה ממש שכן המידע לא היה מעלה או מוריד לעניין קשר עסקי בין בלנדר לאלבוים. יצוין שהתובעת לא ניצלה את ההליכים המקדמיים כדי לבקש גילוי הסכמים של בלנדר עם אלבוים. כמו כן, בשונה ממימון ישיר, בלנדר נתנה הלוואה למימון רכישת הסקודה בלבד ומרגע שהתובעת המירה עסקה זו בעסקה נוספת, אין מקום לשוב ולבוא בטענות לבלנדר בעניין רכישת הטויוטה. לכן, ביהמ"ש דוחה הבקשה לחייב בלנדר בתשלום פיצוי.
ביהמ"ש מקבל התביעה באופן חלקי
52. ביהמ"ש מקבל התביעה נגד אלבוים ומימון ישיר באופן חלקי בכך שמחייב אותן לשלם לתובעת ביחד ולחוד הסך של 50,000 ₪. ביהמ"ש דוחה התביעה נגד בלנדר.
דיון בהוצאות
53. מכיוון שביהמ"ש קיבל התביעה באופן חלקי נגד אלבוים ומימון ישיר, על ביהמ"ש לחייב אותן בהוצאות התובעת. אלבוים גרמה לתובעת נזק, ממנו נהנתה גם מימון ישיר, עקב הגדלת התחייבות התובעת למימון ישיר, שיתכן ואף עולה על סכום הפיצוי שביקשה התובעת, ולכן ביהמ"ש מחייב אותן לשלם לתובעת מלוא האגרות ששילמה וכן שכ"ט בא כוח התובעת בסך של 23,600 ₪ ביחד ולחוד. לגבי בלנדר, לא הוכח שהיא תמרצה אלבוים כטענת התובעת בסיכומיה. התובעת פנתה ישירות לבלנדר, תוך שהיא נותנת לאחמד ומוחמד לעשות שימוש בטלפון הנייד שלה. בלנדר החמירה ודרשה סרטון שמתעד הסכמת התובעת, ואין לתובעת, אלא להלין על עצמה על כך ששיתפה פעולה, לגרסתה, עם מוחמד ואחמד, כאשר הקריאה נוסח בעברית, שנכתב עבורה בערבית, על מנת לקבל הלוואה מבלנדר ובכך יצרה מצג ביחס לבלנדר לפיו היא מאשרת העסקה. בנסיבות אלה, התובעת תשלם לבלנדר שכ"ט בא כוחה בסך של 11,800 ₪.
סוף דבר
54. ביהמ"ש מקבל את התביעה באופן חלקי, בכך שמחייב את אלבוים ומימון ישיר לשלם לתובעת, ביחד ולחוד, הסך של 50,000 ₪, בתוספת ריבית שקלית, ממועד הגשת כתב התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.
55. בנוסף, ביהמ"ש מחייב את אלבוים ומימון ישיר, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את מלוא אגרות ביהמ"ש ששולמו על ידי התובעת במסגרת הליך זה, וכן מחייב אותן, ביחד ולחוד, בשכ"ט בא כוח התובעת בסך של 23,600 ₪, בתוספת ריבית שקלית, ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.
56. ביהמ"ש דוחה את התביעה נגד בלנדר, ומחייב את התובעת לשלם לה שכ"ט בא כוחה, בסך של 11,800 ₪, בתוספת ריבית שקלית, ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.