| בית המשפט המחוזי בירושלים | |
| בפני כב' השופט א' דראל, סגן נשיא | 09 יוני 2025 |
| תיק אזרחי 24639-12-23 פלד ואח' נ' האוניברסיטה העברית בירושלים ואח' | |
| בעניין:
התובעים
|
1. יובל פלד
2. דורון שטרן 3. נעם שטוקמן ע"י עוהעברת מקום דיון גיורא אונגר, שחר אזולאי |
| נגד | |
| הנתבעים | 1. האוניברסיטה העברית בירושלים
2. חברת חלקה 18 בגוש 30159 בע"מ 3. רשם ההקדשות – רשות התאגידים ע"י פרקליטות מחוז ירושלים – אזרחי |
בענייננו אין לתובעים זכות לתבוע והם אינם בגדר "מעוניין בדבר" כאמור בסעיף 39 לחוק הנאמנות. לפיכך, דין התביעה להידחות. עם זאת, מצופה כי האוניברסיטה ורשם ההקדשות ייתנו דעתם לאמור בפסק הדין באשר למינוי נאמנים וקבלת החלטה על ידם בכל הנוגע לבנייה בנכס.
| פסק דין
|
תביעה למתן סעד הצהרתי וצו מניעה, שעניינה הקדש.
רקע עובדתי
- "בית אילת" בנוי ברחוב ביאליק 17 בשכונת בית הכרם בירושלים (חלקה 18 בגוש 30159, להלן: הנכס). הנכס שימש בית המגורים של ד"ר אליהו אילת, מי שהיה שגריר ישראל בארצות הברית ולאחר מכן נשיאה של הנתבעת 1, האוניברסיטה העברית בירושלים (להלן: הנתבעת או האוניברסיטה), ואשתו גב' זהבה אילת (בני הזוג אילת ייקראו להלן: המקדישים). הבעלות על הנכס רשומה על שמה של הנתבעת 2, חברת חלקה 18 בגוש 30169 בערעור מיסים אשר המקדישים היו בעלי המניות בה (להלן: החברה).
- ביום 27.7.1980 נערך הסכם בין המקדישים לבין הנתבעת, אשר במסגרתו נקבע כי לאחר מותם של המקדישים, יוקדש הנכס להקדש ציבורי שמטרתו טיפוח וקידום החינוך וההשכלה, ולשם כך יועברו מניות החברה לנתבעת בכפוף לתנאי ההסכם (ר' הסכם ההקדש - נספח 1 לכתב התביעה, להלן: ההסכם).
- על פי תנאי ההסכם, הנכס ישמש משכן לנשיא או לרקטור האוניברסיטה בתקופת כהונתם, ואם לא יהיה ניתן, בזמן מן הזמנים, להשתמש בנכס למטרה זו, תוכל הנתבעת בהסכמת הנאמנים לשכן בנכס פרופ' אורח לתקופה שלא תעלה על שנה אחת. אם לא יהיה ניתן להשתמש בנכס אף לשיכון פרופ' אורח, בהסכמת הנאמנים ישוכן בנכס מכון מחקר מענפי החברה, האומנות או הרוח (סעיפים 3.3-3.2 להסכם).
- עוד נקבע בהסכם כי חבר הנאמנים של ההקדש ימנה שלושה חברים, תוך שההסכם נוקב בשמם של שלושת הנאמנים הראשונים, וכי המקדישים יחד עם הנתבעת יהיו רשאים בכל עת למנות נאמנים אחרים. במקרה שנבצר מנאמן למלא את תפקידו והמקדישים יחד עם הנתבעת לא מינו אחר במקומו, יוכלו שאר הנאמנים באישור בית המשפט למנות נאמן ולמלא את המקום שהתפנה (סעיפים 4.3-4.1 להסכם).
- ביום 21.6.1990 נפטר ד"ר אליהו אילת ובהתאם לצוואתו מניותיו בחברה הועברו לרעייתו זהבה (ר' שטר הצוואה - נספח 3 לכתב ההגנה), וביום 22.3.1991 כאשר גב' זהבה אילת הייתה מאושפזת במחלקה הסיעודית בבית החולים, מונה עו"ד דב פרנקל, מכרם של בני הזוג, לבקשת האוניברסיטה אשר דאגה לטיפול בגב' זהבה אילת, אפוטרופוס עבורה בנושאי גוף ורכוש (ר' אסמכתאות בדבר מינוי עו"ד פרנקל לאפוטרופוס - נספח 4 לכתב ההגנה).
- ביום 7.1.1993, אישר בית המשפט את בקשת עו"ד פרנקל להעביר את מניות החברה לאוניברסיטה. באותה עת, לא היו שלושת הנאמנים, מנהלי החברה אשר מונו בהתאם להסכם ההקדש, בין החיים, ועל כן ביום 26.4.1994 פנתה האוניברסיטה לעו"ד פרנקל וביקשה את הסכמתו בתור האפוטרופוס של גב' זהבה אילת למנות את מר משה ויגדור (מנכ"ל האוניברסיטה דאז), מר יצחק אמיר (מנהל הרשות לקרנות ונכסים באוניברסיטה דאז) ומר אילן לבנון (סמנכ"ל הכספים באוניברסיטה דאז) כמנהלי החברה. הסכמתו של עו"ד פרנקל התקבלה (ר' נספח 6 לכתב ההגנה).
- במהלך השנים, משחדלו לכהן במשרות הרלוונטיות באוניברסיטה, התחלפו מנהלי החברה באחרים המועסקים גם הם בתפקידים בהנהלת האוניברסיטה, וכך היה גם לאחר שנת 1999 בה נפטרה גב' אילת (ר' נספח 7 לכתב ההגנה).
- לאחר פטירתה של גב' אילת, ביום 3.1.2001 הגישה האוניברסיטה בקשה לרישום ההקדש אצל רשם ההקדשות וביקשה להירשם כנאמן ההקדש, וביום 1.3.2001 אושרה הבקשה (ר' נספח 8 לכתב ההגנה).
- בשנת 2008 הוקצה הנכס על ידי הנתבעת לשיכונם של עמיתי המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית במהלך תקופת מחקרם כעמיתים במכון (ר' נספח 10 לכתב ההגנה). בדו"ח שהגישה הנתבעת לרשם ההקדשות בשנת 2014 היא דיווחה כי "הנכס שמש למטרותיו", ובדו"חות שהגישה לשנים 2015 עד 2019 דיווחה כי "המכון הישראלי ללימודים מתקדמים של האוניברסיטה העברית מארח קבוצות מחקר מחו"ל, לתקופות שונות במהלך השנה, ואת העמיתים והאורחים של הקבוצות אנחנו משכנים בדירות". הנתבעת ציינה בדוחות כי הנכס משמש לאירוח בשתי דירות נפרדות, תוך שהיא מציינת את רשימת הדיירים ששהו בנכס בתקופות האמורות (ר' נספח 6 לכתב התביעה).
- בשנת 2021 החליטה הנתבעת לשפץ את הנכס ולבנות אגף חדש בצמוד לו, שישמש בניין מגורים לחוקרים אורחים של האוניברסיטה. לצורך כך פרסמה הנתבעת מכרז "למתן שירותי תכנון בנין מגורים לחוקרים אורחי האוניברסיטה העברית בשכונת בית הכרם, ירושלים" (ר' המכרז - נספח 11 לכתב ההגנה).
- בבקשה להקלות בהיתר הבנייה שהגישה הנתבעת לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, התבקש היתר למבנה חדש בן 2.5 קומות אשר ימוקם מאחורי המבנה הקיים בנכס, כך שהמבנה הקיים ימצא בחזית. עוד התבקש לאשר ביצוע של שינויי פנים במבנה הקיים להתאמת נגישות, ושינויי פתחים במעטפת המבנה הקיים אשר הוגדר על פי הבקשה כבניין לשימור (ר' הבקשה להקלות בהיתר הבנייה - נספח 4 לכתב התביעה).
- על פי ההצעה המעודכנת של הזוכה במכרז, המבנה הקיים ישמש לשטחים משותפים אשר ישרתו את החוקרים האורחים כגון חלל עבודה, סלון, מטבח משותף וכו', ואילו המבנה החדש שייבנה בחצר הנכס ישמש למגורי החוקרים האורחים ויכלול 12 דירות למגורים. המבנה החדש יהיה בן 5 קומות, אשר שתיים מהן תת קרקעיות (ר' נספח 12 לכתב ההגנה).
- הנתבעת נשאה בגין פרויקט הרחבת הנכס בהוצאות בסך העולה על 600,000 ₪, כאשר כלל התחייבויותיה הכספיות ביחס לפרויקט עומד על סך של 2.5 מיליון ₪ (ר' נספח 19 לכתב ההגנה).
- התובעים, תושבי שכונת בית הכרם בירושלים המתגוררים בבתים שסמוכים לנכס, מתנגדים לרצונה של הנתבעת לבנות בנכס מבנה נוסף לשיכונם של חוקרים אורחים, בטענה כי הנתבעת פועלת בניגוד להוראות כתב ההקדש.
- לאחר פרסום המכרז, ביום 15.8.2021 פנו התובעים במכתב לנשיא האוניברסיטה ובו טענו כי האוניברסיטה מפרה את תנאי ההקדש עקב אי הקפדתה על קיום תנאי ההקדש במשך השנים, ורצונה לערוך שיפוץ בנכס אשר ישנה את הייעוד והשימוש בו. במכתבם דרשו התובעים כי האוניברסיטה תחדל מהניסיון לבנות מבנה נוסף ותתחיל לקיים את מטרותיו של ההקדש כפי שנקבעו בהסכם. ביום 19.8.2021 השיבה האוניברסיטה לתובעים כי פעולותיה עולות בקנה אחד עם הוראות ההקדש (ר' נספח 7 לכתב התביעה). ביום 9.2.2022 נשלח מכתב נוסף לאוניברסיטה מטעם התובעים ובו העלו התובעים בפני האוניברסיטה טענות דומות לטענות מושא התביעה דנן. ביום 10.3.2022 דחתה האוניברסיטה בשנית את טענותיהם (ר' נספח 8 לכתב התביעה).
- ביני לביני, פנו התובעים ביום 29.12.2021 לרשם ההקדשות וטענו בפניו את טענותיהם נגד פעולותיה של האוניברסיטה בהקדש, וביום 20.3.2022 השיב רשם ההקדשות לתובעים כי מהבדיקה שערך "נראה כי התנהלות האוניברסיטה העברית עולה בקנה אחד עם הוראות הסכם הנאמנות שנחתם בינה לבין יוצרי ההקדש שבנדון" (ר' נספח 9 לכתב התשובה).
- לצד העלאת טענותיהם כלפי האופן שבו הנתבעת פועלת ביחס להקדש, פעלו התובעים באפיק התכנוני והגישו התנגדות למתן היתרי הבנייה לנתבעת (ר' נספח 18 לכתב התשובה).
- נוכח סירובה של הנתבעת לקבל את טענות התובעים הוגשה התביעה שלפני, בה מבקשים התובעים כי בית המשפט יבטל את מינויה של האוניברסיטה כנאמן, יורה על מינויים של נאמנים חדשים, בלתי תלויים, בהתאם לכתב ההקדש; יצהיר כי על פי כתב ההקדש אין לבנות על נכס ההקדש בניין נוסף ויש להימנע מפגיעה בשטח גינת הבית; ייתן צו מניעה שימנע מן האוניברסיטה לפעול להקמת מבנה נוסף בשטח נכס ההקדש; יאכוף על הנתבעות את השימוש בנכס בהתאם לכתב ההקדש - מעון לנשיא או לרקטור, אירוח פרופסור אורח בנכס, או אירוח מכון מחקר בתחומי האמנות החברה או התרבות. הנתבעות התנגדו לסעדים המבוקשים. רשם ההקדשות שב על העמדה שמסר לפניית התובעים וביקש לפטור אותו מהתייצבות.
- עדויות הצדדים נשמעו בימים 17.2.2025 ו-4.3.2025. סיכומי הצדדים נשמעו ביום 21.4.2025. בפתח סיכומיו מסר עו"ד בן צור, בא-כוח האוניברסיטה כי בהמשך להערות בית המשפט מונו שלושה נאמנים: עו"ד עמי פולמן, עו"ד סלי בסון - היועצת המשפטית של האוניברסיטה הפתוחה, ומר דוד זקן - כלכלן ומי שהיה המפקח על הבנקים (עמ' 175, ש' 18-15). בהמשך הדברים הבהיר עו"ד בן צור כי "מי שמינה את הנאמנים זה פרופ' אשר כהן, נשיא האונ' שפנה אליהם" (עמ' 194, ש' 27).
הראיות