תק (עפ') 32697-11-24 שרית פלג נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ

בית משפט לתביעות קטנות בעפולה
‏כ"א סיוון תשפ"ה, 17 יוני 2025
ת"ק 32697-11-24 פלג ואח' נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ

בפני כב' הרשמת הבכירה מאיה בלאו

תובעות
1.שרית פלג
2.נעם פלג
3.זיו פלג
4.עדי פלג
5.הילה פלג

נגד

נתבעת ישראייר תעופה ותיירות בע"מ

התביעה דנן הנה תביעה לתשלום פיצויים בהתאם להוראות חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב- 2012 (להלן: "החוק").

1. התובעת 1 וארבעת בנותיה, התובעות 2- 5, רכשו חבילת נופש לקורפו, באמצעות המארגנת "קאמינוס תיירות", בין התאריכים 26.9.24 – 29.9.24, בעלות כוללת של 4,195$. כרטיסי הטיסה הונפקו לטיסה המופעלת באמצעות הנתבעת.  ביום 29.9.24, בשעה 10:28, וכאשר טיסת החזור מתוכננת לצאת בשעה 17:50, התקבלה אצל התובעות הודעת המארגנת על ביטול הטיסה על ידי הנתבעת, עקב המצב הביטחוני.
2. על פי הנטען בכתב התביעה, לאחר שניסיונות להשיג מענה מהמארגנת ומהנתבעת בנוגע לטיסה חלופית לא צלחו, רכשו התובעות כרטיסי טיסה בחברת התעופה ארקיע, בעלות של 12,411 ₪, לטיסה לישראל שמועדה 1.10.24, המועד המוקדם ביותר שנמצא על-ידן. התובעות אכן יצאו מקורפו באמצעות טיסת ארקיע במועד זה, אולם בשל מתקפת הטילים האיראנית על ישראל, נחתה הטיסה בשדה התעופה בלרנקה, קפריסין, שם שהו התובעות חמישה ימים נוספים.  בסופו של דבר, חזרו התובעות לישראל רק ביום 6.10.24, לאחר שרכשו כרטיסי טיסה לטיסה מלרנקה לתל אביב, טיסה שהופעלה גם היא על ידי הנתבעת.
3. התובעות עותרות לפסוק לטובתן את הסעדים הבאים:

• החזר בגין הוצאות השהות במלון למשך שלושה לילות נוספים שבהן שהו בקורפו, בין התאריכים 29.9.24- 1.10.24, בסך של 5,472 ₪;
• החזר בגין רכישת מזון ומשקאות בסך 407 ₪;
• החזר בגין נסיעות בסך 205 ₪;
• פיצוי בגין ההפרש שבין התמורה ששולמה בעד כרטיסי הטיסה לטיסה שבוטלה, ובין התמורה ששילמו התובעות בעד כרטיסי טיסה שנרכשו מהנתבעת לשם חזרתן מקפריסין לישראל, בסך 3,186 ₪;
• פיצוי סטטוטורי בהתאם לסעיף 6(א)(3) והתוספת הראשונה לחוק, בהתאם למרחק הטיסה, בסך כולל של 7,200 ₪;
• פיצויים לדוגמה בהתאם לסעיף 11 לחוק, בסך מקסימאלי כולל של 20,000 ₪, בעקבות עגמת הנפש שנגרמה לתובעות, אי מתן שירותי סיוע, העדר סיוע באיתור טיסה חלופית והצגת חלופות להגעה ליעד, והתעלמות הנתבעת מפנייה מוקדמת של התובעות אליה.

סך כל הסכומים הנתבעים – 36,470 ₪.

4. באשר לרכיב של פיצוי בגין ההפרש שבין השבת התמורה ובין עלות כרטיסי הטיסה החלופית, ציינו התובעות כי המארגנת "קאמינוס" התחייבה להשיב לידיהן את הסך של 3,210 ₪, עלות כרטיסי טיסת הנתבעת מקורפו לישראל, וכן ציינו כי קיבלו מחברת ארקיע השבה של מלוא התמורה ששילמו בעד טיסת החזור מקורפו לישראל (שהופנתה כאמור ללרנקה). על כן, עתרו התובעות לחייב את הנתבעת בגין ההפרש שבין סכום ההחזר שעתיד להתקבל אצלן באמצעות המארגנת, ובין עלות כרטיסי הטיסה שרכשו אצל הנתבעת, מלרנקה לישראל, בסך 6,396 ₪.
5. הנתבעת עתרה לדחות את התביעה. לטענת הנתבעת, ביטול הטיסה נעשה על הרקע של חיסול מזכ"ל ארגון חיזבאללה בלבנון, חסן נסראללה, ביום 27.9.24, והמתיחות הביטחונית שנוצרה בעקבות הציפייה לתגובת הארגון, שבעטיה המליצה רשות התעופה של האיחוד האירופי שלא לקיים טיסות לישראל וממנה, החל מיום 28.9.24.  נטען, כי הטיסה תוכננה להתבצע באמצעות מטוס חכור של חברת תעופה בולגרית, אך בעקבות המלצת רשות התעופה האירופית, זו ביטלה את כלל טיסותיה לישראל.  הנתבעת טענה כי נסיבות אלה מהוות נסיבות מיוחדות שאינן בשליטתה, הפוטרות אותה מהחובה לפצות את התובעות בכל פיצוי, מלבד השבת התמורה.  נטען, כי בשל המצב הביטחוני לא ניתן היה לספק לתובעות טיסה חלופית, וכי הסטת טיסת ארקיע ללרנקה וכרטיסי הטיסה שרכשו התובעות מלרנקה לישראל בעקבות זאת, היו בגדר אירועים שאינם בשליטת הנתבעת.  עוד טענה הנתבעת להעדר יריבות שכן כי היה על התובעות להפנות את דרישותיהן למארגנת, היא שהנפיקה להן את כרטיסי הטיסה.
6. בכתב ההגנה ציינה הנתבעת כי לאחר בירור שערכה, התברר לה שהתובעות הגישו תביעה נפרדת כנגד ארקיע בבית משפט זה, בגין אותם האירועים המתוארים לעיל, ובכך נדרש לטענתה כפל סעדים. התובעות אישרו בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 11.6.25, כי הגישו תביעה נפרדת כנגד ארקיע, אך טענו כי אין בתביעותיהן משום כפל סעדים, וכי התביעה נגד ישראייר מתייחסת אך ורק להוצאות שהן נשאו בהן מיום 29.9.24 ועד ליום 1.10.24, מועד יציאתן מקורפו בטיסת ארקיע, ולפיצוים שלדעתן יש לחייב בהן את הנתבעת, מכוח הוראות חוק שירותי תעופה, בעקבות ביטול הטיסה מיום 29.9.24.
7. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בחומר הראיות שהונח בפניי, ולאחר ששמעתי את הצדדים ושקלתי טענותיהם, נוכחתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה, תוך קביעה שהנתבעת תפצה את התובעות בגין ההוצאות שנגרמו להן בעקבות ביטול הטיסה, על יסוד חובתה להעניק להן שירותי סיוע, ועם זאת הנתבעת לא תחויב לפצות אותן בפיצוי הסטטוטורי המנוי בחוק ובפיצויים לדוגמה. הנימוקים לכך יובאו, להלן, בתמצית, בהתאם להוראות תקנה 15 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.
8. אין ספק שהטיסה ובה היו אמורות התובעות לשוב מקורפו לישראל ביום 29.9.24, היא בגדר טיסה שבוטלה, על פי ההגדרה שבחוק שירותי תעופה. משכך, זכאיות היו התובעות להטבות המנויות בסעיף 6(א) לו, הכוללות מזון ומשקאות, אירוח בבית מלון, שירותי הסעה בין שדה התעופה לבית המלון ושירותי תקשורת.  עוד זכאיות התובעות על פי הוראות החוק, להשבת התמורה או לכרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתן, ולפיצוי כספי על פי הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה לחוק.
9. במקרה דנן, הוצאות שנשאו בהן התובעות בגין השהות בבית מלון ובגין מזון ומשקאות, הוכחו בקבלות שצירפו לכתב התביעה. רכיב שירותי ההסעה אמנם לא נתמך בקבלה, אולם הועמד על סכום סביר ומידתי, בנסיבות, בהתחשב בעובדה שמדובר בחמש תובעות.
10. באשר להטבה של השבת התמורה או כרטיס טיסה חלופי, הרי ששני הצדדים לא הציגו ראיות כלשהן בנדון. התובעות ציינו בכתב התביעה כי המארגנת מסרה להן שתזכה אותן בגובה התמורה ששולמה בעד כרטיסי הטיסה לטיסה שבוטלה, בסך 3,210 ₪, ועל כן לא עתרו לפסוק לטובתן רכיב זה.  התובעות עתרו לחייב הנתבעת בתשלום הסך של 3,186 ₪, כפיצוי בגין ההפרש ששולם על ידן בעד כרטיסי הטיסה ששימשו אותן לטיסה מקפריסין לישראל ביום 6.10.24, טיסה שהופעלה כאמור על ידי הנתבעת עצמה.  מצאתי, בנסיבות, כי ראוי לפסוק לטובת התובעות רכיב זה, כפיצוי בגין ההוצאות שנשאו בהן בעקבות ביטול הטיסה, ושעה שלא הוכח, גם לא נטען, כי הנתבעת הציעה לתובעות טיסה חלופית, באופן ה"מעקר" את זכותן הצרכנית של התובעות לבחור בין הטבות חלופיות אלה.
11. עם זאת, באשר לזכותן של התובעות לפיצוי בהתאם לסעיף 6(א)(3) לחוק, ולתוספת הראשונה לו, מצאתי לדחות את עמדת התובעות ולקבל את עמדת הנתבעת.
12. סעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה קובע כי נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, אם מפעיל הטיסה הוכיח כי הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות. הנתבעת טענה בכתב ההגנה וכן הדברים קיבלו ביטוי בעדות הנציגה מטעמה, כי בעקבות המצב הביטחוני ששרר בישראל ב-29.9.24, ביטלה החברה הזרה שהטיסה תוכננה להתקיים באמצעותה, את טיסותיה לישראל.
13. המצב הביטחוני המורכב במדינת ישראל נמשך ברצף, למעשה, עוד מיום 7.10.23, מועד בו אירעו מאורעות קשים וכואבים החרוטים בלב, שהשלכותיהם ניכרות במישורי החיים השונים של אזרחי המדינה ותושביה, ובכלל זה, הימצאותם של אזרחי ישראל החטופים בעזה, אובדן ופגיעות בנפש ובגוף של אזרחים וחיילים, פינוי נרחב של יישובים, גיוס מילואים נרחב ומתמשך, והתמודדות העורף עם ירי טילים ורקטות מזירות שונות, בכל רחבי ישראל.
14. לאחר חודשים של ירי כבד על יישובי הצפון שהביא לאבדות מצערות בנפש, ביום 27.9.24, חוסל מזכ"ל ארגון הטרור חיזבאללה, חסן נסראללה, בלבנון, על ידי כוחות צה"ל, ולצדו בכירים נוספים בארגון. אירוע חריג זה יצר דריכות גבוהה בציפייה לתגובת הארגון, וירי רקטי הופנה לעבר ישראל ממספר חזיתות.  לאחריו, העמיקו כוחות צה"ל פעילותם בתוך לבנון, ובתוך ימים מספר, 30.9.24, נכנסו כוחות רבים לשטחה על מנת לבצע תמרון קרקעי שיעקר את יכולותיו של ארגון הטרור, וישיב את השקט ליישובי הצפון המפונים.  ביום 1.10.24 ארעה, בפעם השנייה, מתקפה נרחבת של טילים וכלי טיס בלתי מאוישים מצד איראן, כלפי ישראל, בשטחה, והתגבר הירי לעבר שטחה גם מצפון.  בנוסף ובאותו היום, ארע פיגוע טרור רצחני בתחנת הרכבת הקלה ביפו, שהוביל לאבדות קשות ולמותם של אזרחים תמימים.  על אף השקט השורר בגזרה הצפונית מאז הושגה הפסקת האש עם לבנון, הרי שצה"ל עדיין פועל ברצועת עזה, בגזרה הסורית ובגזרות היבשתיות הנוספות, ומאז הדיון בתביעה זו, שהתקיים אך לפני ששה ימים, ארעה הסלמה משמעותית נוספת בפתיחת חזית ישירה מול איראן, במסגרת מבצע "עם כלביא", והחל ירי מסיבי לשטח המדינה מכיוונה.
15. מעבר להשפעות הדרמטיות של המצב המלחמתי על החברה בישראל, למצב זה גם השפעה ניכרת על המציאות הכלכלית והעסקית, ובכלל זה על יכולתן של חברות תעופה, ישראלית וזרות, לספק שירות רציף וסדיר בימי מלחמה. בעקבות האירועים האמורים ביטלו חברות תעופה זרות רבות את פעילותן בישראל, כאשר החברות הישראליות, והנתבעת ביניהן, המשיכו לספק שירות ככל הניתן, למעט במצבים שבהם הורו הרשויות בישראל על "סגירת השמיים".  עם זאת, ולמרות הניסיון של חברות התעופה הישראליות לקיים את לוח הטיסות כמתוכנן, אירעו שיבושים רבים שהשפיעו על פעילותן, בין היתר, בעקבות זאת שחלק מפעילותן מתבצע באמצעות חכירת מטוסים מחברות זרות.  עוד על השפעות המצב המלחמתי על משק התעופה והאילוצים הנובעים ממנו, ראו בת"ק (חי') 11206-05-24 בלקאי נ' בלו בירד אירוויז בע"מ (6.4.25); ת"ק (י-ם) 65750-11-24 הולץ נ' Delta Airlines Inc (26.3.25); ת"ק (ראשל"צ) 43924-12-24 חמו נ' סמארטאייר תל אביב בע"מ (12.5.25).
16. בנסיבות דומות לאלו שבעניין כאן, קבע בית המשפט המחוזי בנוף-הגליל – נצרת, כי חלות הוראות סעיף 6(ה)(1) לחוק, הפוטרות את מפעיל הטיסה מלשלם לנוסע פיצוי בהתאם לתוספת הראשונה לחוק (ראו: רת"ק (נצ') 22801-08-24 וויז אייר נ' אלון (10.9.24)). גם בתי המשפט לתביעות קטנות הגיעו למסקנה דומה, בשורה של פסקי-דין שניתנו לאחרונה, לחלקם הפנתה הנתבעת בכתב ההגנה מטעמה: ת"ק (פ"ת) 24207-07-24 שחק נ' אייר אינדיה (26.11.24); ת"ק (ת"א) 54920-02-24 רזיאל נ' ישראייר (29.7.24); ת"ק (ת"א) 918-03-24 רודה נ' קווי חופשה בע"מ (5.8.24); ת"ק (פ"ת) 4283-02-24 טורם נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ (22.7.24); ת"ק (ראשל"צ) רוקני נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ (12.3.24); ת"ק 28949-02-24 פדהצור נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ (27.7.24); ת"ק (ת"א) 40828-11-23 לוי נ' קווי חופשה בע"מ (10.3.24); ת"ק (ת"א) 63977-01-24 שרלין נ' Ryanair DAC (25.8.24); ת"ק (י-ם) 19640-11-23 מזרחי נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ (30.5.24); ת"ק (ת"א) 5093-12-23 שחר נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ (9.6.24); ת"א (כ"ס) 48111-03-24פרל נ' ישראייר (12.9.24).
17. לעתים מצאו בתי המשפט לתת משקל לכך שהנוסע בחר לצאת מהארץ באמצעות טיסה בזמן מלחמה ובימים של חוסר ודאות ביטחונית אזורית, תוך נטילת סיכון לכך שהטיסה עלולה להתבטל, והסיכון אכן התממש בסופו של דבר. בת"ק (י-ם) 65486-11-24 הירשמן נ' ITA (18.3.25), ציין בית-המשפט כי "אין זה מובן מאליו שסיכון זה צריך ליפול אצל הנתבעת." ראו גם לעניין זה בת"ק (רמלה) 39209-11-24 סולומון נ' ארקיע קווי תעופה ישראלים בע"מ (22.4.25).
18. מועד הטיסה שבוטלה הוא כאמור 29.9.24, מועד שבו התרחשה בישראל לחימה עצימה במספר גזרות, ובו אירעו מספר אירועים ביטחוניים משמעותיים כפי שפורט לעיל, כך שלא ניתן לקבוע לגבי מועד זה כי התנהלה בו מעין "שגרת מלחמה", במובן שניתן למונח זה בפסיקת בתי המשפט (ראו: ת"ק (ת"א) 38042-05-24 יגאל נ' אייר קנדה (18.8.24)).
19. בדיון טענו התובעות כי העובדה שמועד הטיסה שבוטלה אינו נכלל בין המועדים שהוחרגו רטרואקטיבית במסגרת התיקון לחוק שירותי תעופה כפי שתוקן לאחרונה (תיקון לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה)(תיקון מס' 2 והוראת שעה חרבות ברזל), התשפ"א- 2025) מלמדת כי המחוקק נתן דעתו על כך שמפעילי טיסות אשר בוטלו במועדים אחרים, לא יופטרו מחובתם לפצות את הנוסעים בהתאם לתוספת הראשונה לחוק. בין היתר, הפנו התובעות בעניין זה לפסק-הדין שניתן בת"ק (רמ') 39505-11-24 טייב נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ (24.2.25).  דעתי בעניין זה, בכל הכבוד, שונה.  סבורה אני כי התיקון לחוק לא יצר הסדר שלילי ביחס לאפשרות שבית המשפט יפעיל את שיקול דעתו, ויקבע כי בנסיבות שהוכחו בפניו, חלה הוראת הפטור המנויה בסעיף 6(ה)(1) לחוק.  התיקון לחוק לא הגביל את סמכותו של בית המשפט ליישם את תניית הפטור האמורה במקרים המתאימים.  לעמדה דומה עיינו בת"ק (חי') 11206-05-24 בלקאי הנ"ל, ובת"ק (י-ם) 65486-11-24 הירשמן הנ"ל, שם ציין בית-המשפט כי התיקון לחוק אינו מוציא מתחולה את סעיף 6(ה)(1) וכי מדובר "במסלולים מקבילים".
20. ויודגש, כי קיומן של נסיבות הפוטרות את מפעיל הטיסה מלשאת בחובה לפצות את הנוסע בהתאם לסעיף 6(א)(3) והתוספת הראשונה לחוק, אינן פוטרות אותו מלספק לנוסע שירותי סיוע והטבות אחרות שנמנו בחוק (ת"א (נצ') 55048-12-16 גסאן ג'ובראן נ' שאדי יוסף ג'ראיסי (31.1.2021); ת"ק (ת"א) 39460-11-24 סלומון נ' לויתן שרון אורעד שירותים משפטיים (9.3.25), בפסקה 38).
21. באשר לדרישת התובעות לפסוק לטובתן פיצויים לדוגמה מכוח סעיף 11 לחוק, מצאתי כי אף זו דינה להידחות. סעיף זה מתיר לבית המשפט לפסוק לטובת הנוסע פיצויים לדוגמא, אם מצא כי ביודעין, מפעיל טיסה או מארגן, לא נתן הטבות לנוסע שטיסתו בוטלה, בניגוד להוראות סעיף 6 לחוק.  אין ספק שבנסיבות העניין כאן הנתבעת לא סיפקה לתובעים שירותי סיוע כלשהם.  אולם, על פי הראיות, אצל התובעות התקבלה הודעת המארגנת על ביטול טיסת הנתבעת, המציינת כי ניתן לפנות אליה באשר לסידור כרטיס טיסה חלופי, ולגבי זיכוי בגין השבת התמורה.  התובעות לא הניחו כל ראיה בנוגע לפניות שלהן למארגנת או לנתבעת, בנוגע לנושאים האמורים, מזמן אמת, ושוכנעתי בטענת הנתבעת ולפיה שעה שכרטיסי הטיסה הונפקו על ידי המארגנת – לא הייתה באפשרותה של הנתבעת ליצור קשר במישרין עם התובעות בהצעה להנפיק להם כרטיסי טיסה לטיסה חלופית.  למעשה, הפנייה המתועדת הראשונה אל הנתבעת מצד התובעות הנה ממועד שהוא לאחר חזרתן לישראל.  התובעות גם לא הציגו ראיה לתמיכה בטענתן לפיה המארגנת הפנתה אותן אל הנתבעת לשם כך.  על כן, לא הוכח הרכיב הנדרש על פי הסעיף הנ"ל, לפיו הנתבעת "הפרה ביודעין" את חובותיה לפי סעיף 6 לחוק.
22. מכל מקום, פיצויים לדוגמה יש לפסוק במקרים חריגים בלבד, במקרים בהם הוכח כי ראוי לפסוק פיצויים שנועדו להשיג תכלית של ענישה ושל הרתעה (ת"ק (כ"ס) 66049-11-24 בר-זיו נ' אוסטריאן אירליינס (20.5.25); ת"ק (כ"ס) 56643-11-24 גורב נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ (11.5.25)). מצאתי כי אין הנסיבות הנדונות מצדיקות לפסוק לטובת התובעות פיצויים לדוגמא בהתאם להוראות סעיף 11.
23. אציין כי שקלתי, בנסיבות, להפחית מגובה הפיצוי שייפסק לטובת התובעות בפסק-הדין, בעקבות העובדה שהתובעות בחרו להגיש את התביעה נגד מפעילת הטיסה, אך לא נגד המארגנת, מבלי לנמק מדוע בחרו לעשות כן בכתב התביעה, ובהינתן שחוק שירותי תעופה אינו מבחין בין המפעיל ובין המארגן לעניין החובה להעניק לנוסע שירותי סיוע. אולם מצאתי שלא להורות כאמור, שעה שהיה באפשרותה של הנתבעת לצרף את המארגנת להליך ביוזמתה, כגון על דרך של הגשת הודעה לצד שלישי, אך היא לא עשתה כן.
24. כמו כן, לא בלי התלבטות מצאתי לחייב הנתבעת בגובה ההפרש שבין כרטיסי הטיסה שרכשו התובעות מקפריסין לישראל ובין התמורה ששולמה בגין כרטיסי הטיסה שבוטלה (והחזר בעדה עתיד להתקבל אצלן, או שמא כבר התקבל) – שעה שהתברר כי תלויה ועומדת תביעה נפרדת שהגישו התובעות נגד חברת ארקיע, ממנה רכשו כרטיסים לטיסה חלופית מקורפו לישראל, טיסה שנחתה לבסוף בקפריסין בשל מתקפת הטילים האיראנית מיום 1.10.24. למעשה, התובעות מצאו לפצל את תביעתן בעניין שתי מפעילות טיסה אלה, על אף שבסופו של יום, מדובר באותה המסכת העובדתית ובאותן הנסיבות, והיה ראוי לברר טענותיהן של התובעות ביחס למפעילות טיסה אלה, במאוחד.  מצאתי להורות כאמור, בין היתר, מאחר ואותה טיסה הופעלה למעשה על ידי הנתבעת עצמה, כך שמשיקולי הוגנות, ראוי כי הנתבעת תישא בהפרש המחירים שנגבה מהתובעות, שכל חפצן היה להגיע בשלום לביתן בישראל.
25. לנוכח המפורט לעיל, אני קובעת כלהלן: הנתבעת תפצה את התובעות, יחד ולחוד, בגין הוצאות השהות במלון, בסך של 5,472 ₪, בגין רכישת מזון ומשקאות בסך 407 ₪, בגין נסיעות בסך 205 ₪, ובגין ההפרש הנתבע בין גובה התמורה ובין עלות כרטיסי הטיסה חזור לישראל בסך 3,186 ₪. סך כל הסכומים האמורים – 9,270 ₪.  כן תישא הנתבעת בהוצאותיהן בסך 700 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים מיום שיתקבל בידי הנתבעת פסק-הדין, שאם לא כן תתווסף עליהם ריבית שקלית מאותו המועד ועד ליום התשלום המלא בפועל.