הערת מעבר - אפילו יתברר שאמירה כזו או אחרת של הנתבעת אכן הכפישה את התובע, הרי עדיין יש חשיבות למסגרת בו נאמרה ולשיח הציבורי הכולל. כיצד להתייחס לשיח זה? האם הנתבעת שהיא עיתונאית אשר גם היתה לקוחה של החברה לפונדקאות ונכוותה מפעולותיה מנועה מלהשתתף בשיח? האם יש להשתיק את הנתבעת? לכל אלה וכן, כמובן, לשאלה האם הפרסומים הם בגדר לשון הרע - יתייחס הדיון בסעיף 11 להלן.
- דיון בנושא שלישי משלושה - התייחסות פרטנית לפרסומים המיוחסים לנתבעת
- כללי
כתב התביעה התייחס לשלושה פרסומים של הנתבעת, ואלה פורטו בסעיף 6.1 לעיל. בנוסף, התייחס התובע לארבעה פרסומים נוספים (חלקם חופפים) - ואלה פורטו בסעיף 6.2 לעיל.
על פניו, יש להתייחס אך ורק לטענות הממוקדות של כתב התביעה, קרי לשלושה הפרסומים הנטענים. עם זאת, למען הזהירות, אתייחס לכל שבעת הפרסומים - קרי הן אלה המפורטים בסעיף 6.1 לעיל וכן אלה שבסעיף 6.2 לעיל.
- פרסום ראשון משבעה - הפרסום המפורט בסעיף 6.1(א) לעיל
למען נוחות הקריאה, יובא הפרסום פעם נוספת -
"הי חברים,
אני מניחה שגם אתם קראתם היום את הכתבה על מנור/דנאל
אקצר את עיקרי הדברים: הערת "עסק חי".
הפסד של 3.1 מליון שקל ברבעון הראשון השנה.
הפסד של 1.8 מליון שקל ברבעון השני.
אם אתם חותמים עם מנור. קחו את זה בחשבון. לא יודעת אם יהיה ממי להיפרע.
אני רוצה להעמיד כמה דברים בכתבה באור אחר.
עמי מנור רושם בכתבה שדנאל חווה ירידה של 40% בהסכמי פונדקאות וכל זה בשל עזיבתו את החברה.
בעיני, ושוב זו דעתי בלבד, עמי מנור חתם על הסכמים כדי לנפח את שווי החברה בידיעה שהוא לא יעמוד בהתחייבויות ובהסכמים.
פנו אליי כמה זוגות שחתמו אצל עמי מנור לפני שנה ושמונה חודשים ועד היום בוצעו עבורם 4 החזרות בלבד!!
אני חתמתי איתך לפני שנה. אם ראית שאתה לא עומד בהתחייבויות לכאורה, מדוע חתמת איתי על הסכם?
בתור עיתונאית אני אומרת לכם, כדי לשפוט טוב את מה שכתוב בעיתונים.
*בפרק הבא... דעתי על "לשון הרע",
ולמה אני לא מפחדת"
אין מקום לקבל הטענה לפיה הפרסום הוא בגדר הוצאת לשון הרע על התובע, ולענין זה יובאו הדברים הבאים:
- נימוק ראשון מדוע אין לקבל הטענה לפיה הפרסום הראשון הוא בגדר הוצאת לשון הרע (הפרסום מתייחס לחברה לפונדקאות) - הפרסום, בעיקרו, מתייחס לחברה הפונדקאית ולא לתובע עצמו. נכון הוא ששם החברה לפונדקאות כולל את שם משפחתו של התובע, ואולם הפרסום התייחס בעיקרו להפסדים הניכרים של החברה; להערת עסק חי של החברה ולהתנהלות החברה עצמה.
- נימוק שני מדוע אין לקבל הטענה לפיה הפרסום הראשון הוא בגדר הוצאת לשון הרע (הבעת דעה) - הפרסום הוא בגדר הבעת דעה. ואם הדבר לא היה ברור, הרי הנתבעת הבהירה והדגישה שמדובר בהבעת דעה אישית שלה וכלשונה - "בעיני ושוב זו דעתי בלבד".
אותה הבעת דעה, לא היתה תלושה ומופרכת - וכפי שהוצג בסעיף 10.3 לעיל - הרי מצבה הכושל של החברה לפונדקאות פורסם ברבים. המצגים בדבר מצבה הכושל של החברה לפונדקאות הובאו בפרסומים שונים, כאשר אפילו התובע לא התכחש לכך - אלא החליט להפנות את ההאשמות באשר למצב זה אל חברת דנאל, החברה אשר רכשה הבעלות בחברה.