במצב דברים כזה - כאשר הנתונים הכספיים שפורסמו ברבים הצביעו על כך שרכישת החברה לפונדקאות היתה בגדר כישלון כלכלי, וכן כאשר גם הדמויות הפועלות בעסקה - הן מנהלי דנאל שרכשה את החברה והן אפילו התובע עצמו, התייחסו למצב הכושל - הרי בוודאי אין מקום להלין על התובעת שהתייחסה אף היא למצב הכושל של החברה לפונדקאות.
- נימוק שלישי מדוע אין לקבל הטענה לפיה הפרסום הראשון הוא בגדר הוצאת לשון הרע - התייחסות להליך כאל תביעת השתקה מובהקת
התביעה היא תביעת השתקה בה מנסה התובע לבוא חשבון עם הנתבעת. לענין זה ניתן להפנות לדברים הבאים:
- ראשית, על כך שמדובר בתביעה השתקה (בעלי החברה לפונדקאות שכביכול נפגעה כלל לא הצטרפו להליך ולא העידו בו) -בעוד התובע נזעק בשל הפגיעה בחברה לפונדקאות, הרי דווקא בעלי החברה לפונדקאות ("דנאל") לא טענו דבר ובוודאי לא הגישו תביעה כספית וכן לא העידו בהליך כאן. אדרבא, אילו היתה הנתבעת אכן פוגעת בתובע ובחברה הפונדקאית, ניתן היה לצפות לתביעה מקבילה של חברת דנאל. ניתן היה לצפות, לכל הפחות, לכך שחברת דנאל תיטול חלק פעיל בהליך כאן ומי מטעמה יעיד 'כנגד' הנתבעת. דבר מאלה לא נעשה - ואפשר שהסיבה היא שחברת דנאל אינה מעוניינת בהשתקת הנתבעת. אינה מעוניינת בתביעת ההשתקה אשר הגיש כאן התובע.
- שנית, על כך שמדובר בתביעת השתקה (מסע הציד המשפטי שעורך התובע) - התובע לא הסתפק בהליך כאן, ובחודש אוגוסט 2024 שב והגיש תביעת לשון הרע במסגרת הליך אחר ובפני מותב אחר. בתביעה הנוספת שהגיש התובע, הוא התייחס לשני פרסומים, ביניהם פרסום אחד המופיע בתצהיר עדות ראשית שהוגש על ידי התובע בהליך כאן. כלומר - בעוד התובע מנהל הליך כנגד הנתבעת, הוא לא מהסס לחבץ את טענותיו ולהגיש תביעה נוספת וממוחזרת. התנהלות זו מתאימה למי שעושה שימוש בהגשת התביעה עצמה, ככלי להשתקת הצד שכנגד. הגשת התביעה הנוספת היא בגדר שלב נוסף בניסיונות ההשתקה שעורך התובע.
- שלישית, על כך שמדובר בתביעת השתקה (התייחסות לפסיקת בתי המשפט) -
- המונח "תביעת השתקה" שהוא פרי הפסיקה, מצא לאחרונה דרכו לפסיקת בית המשפט במסגרת רשות ערעור אזרחי 1954/24, נתנאל וקנין נ' קיבוץ ניר דוד - אגודה שיתופית (מיום 7/1/2025, מ"מ הנש' י' עמית, הש' נ' סולברג, הש' א' שטיין) שם הוגדרה תביעת השתקה כך - "בתמצית שבתמצית, מדובר על דפוס פעולה שבמסגרתו גורמים בעלי כוח וממון עושים שימוש בתביעות משפטיות, לשם השתקת שיח ציבורי וביקורת המופנים כלפיהם. ה'עוקץ' במהלך האמור, הוא שללא תלות בתוצאתן של התביעות, הרי שכבר עצם החשיפה להליכים המשפטיים - שיהיו, במרבית המקרים, הליכי לשון הרע - יש בה כדי להשית מחירים כבדים על נתבעים, ועל כן גם כדי לייצר 'אפקט מצנן',...".
- השתקת שיח ציבורי - מאפיינים רבים לה, לתביעת השתקה, ולא כולם מופיעים בכל תביעה. לעניינינו, אתייחס לאפיון התביעה ככזו המבקשת לפגוע בשיח ציבורי. וכלשון פסק הדין ברשות ערעור אזרחי 1954/24, נתנאל וקנין נ' קיבוץ ניר דוד - אגודה שיתופית - 'תביעה המוגשת בגין אמירות שהושמעו במסגרת ויכוח ושיח בנושא אשר עשוי לעורר עניין ציבורי - במרבית המקרים, תביעות השתקה מכוונות לפגיעה בשיג ובשיח בחברה, באשר לנושאים שעשויים לעורר עניין ציבורי, ולהוציא מתחומם אמירות שאינן לרוחו של התובע. זאת, בשל פגיעה באינטרסים, או נזקים שהתובע סבור כי פעילות ציבורית מסוימת מסבה לו, הגם שמדובר בנזקים שאינם בני פיצוי (למשל, כי יסודה בטענות אמת)."
מאפיין זה מתקיים בעניינינו - כאשר מכירת הבעלות בחברה הפונדקאית על ידי התובע זכתה לביקורת מגורמי מקצוע, ביקורת שפורסמה בעיתונות והחברה אף זכתה לביקורת מלקוחות או מי שהיה עימה בקשר בעבר. כל אלה פורטו בסעיפים 10.3 ו-10.4 לעיל. ובעוד הביקורת הפכה לשיח ציבורי - החליט התובע לפעול דווקא כנגד הנתבעת. מי שלטעמו היתה החוליה הרלוונטית ואולי החוליה החלשה בביקורת הגורפת שנמתחה על המכירה. אותו ניסיון להשתיק את השיח הציבורי עונה, כאמור, להגדרת "תביעת השתקה".
- התנהלות התובע - ועוד מאפיין יש לה, לתביעת ההשתקה - התנהגות התובע. לענין זה וכלשון ברשות ערעור אזרחי 1954/24, נתנאל וקנין נ' קיבוץ ניר דוד - אגודה שיתופית - "מכלול התנהלות התובע - נוסף על כלל המאפיינים שהוצגו עתה, יש מקום גם למבט כללי על דרך התנהלותו של התובע, תוך שימת לב אם זו מעלה אינדיקציות לפעילות 'השתקתית'. דוגמאות אפשריות לכך, הן מכתבים ואזהרות שנראים כמכוונים דווקא להשתקת הנתבע, להבדיל מניסיון לקבל פיצוי על נזקים שהסב, כמו גם מהלכים דיוניים אחרים, שעניינם הכבדה על הנתבע והתעמרות בו".
גם מאפיין זה נמצא בעניינינו. התובע, אשר עסקת המכירה שערך זכתה לביקורת כה רבה ומקפת (ור' סעיפים 10.3 ו-10.4 לעיל) החליט להגיש תביעה דווקא כנגד הנתבעת, תוך שאינו עושה דבר באשר למכלול הביקורת שהוטחה בו ובעסקה שביצע. ואם לא די בכך - העובדה שהתובע בחר להגיש תביעה אחר תביעה, גם התביעה כאן וגם הליך נוסף בחודש אוגוסט 2024 (ור' סעיף 3.2(א) לעיל) - מלמדת על אינטרס לבוא חשבון ולהשתיק את הנתבעת, השתקה אשר תרתיע גם לקוחות נוספים של חברת הפונדקאות וכן גורמים נוספים אשר מתחו ביקורת על ההתנהלות.
- אין מדובר בתביעה "תמימה" של התובע בגין עוול שכביכול נעשה לו - אלא כחלק ממסע השתקה שנקט בו התובע, כאשר הוא נמנע מלפעול כנגד המכפישים העיקריים - כגון דנאל, אורגנים בדנאל, עיתונאים בעיתונאות הכלכלית, ועוד - אלא בוחר "לזנב" במסע הביקורת בדרך של פגיעה בנתבעת ובהשתקתה. השתקה שתהיה בבחינת "יראו וייראו".
- פרסום שני משבעה - הפרסום המפורט בסעיף 6.1(ב) לעיל (אשר התובע לא מוזכר בו באופן אישי)
בחודש נובמבר 2022 פנתה הנתבעת בהודעת דוא"ל אל כ-150 רופאים ומנהלי מחלקות IVF, במטרה לאסוף עדויות לתחקיר שביקשה לערוך. ההודעה התייחסה לחברה לפנדקאות ושמו של התובע לא הוזכר, וכלשון הפרסום - "משהתחלתי לחקור את הנושא גיליתי עשרות זוגות המספרים סיפורים שונים על חברת מנור...המצביעים על התנהלות חמורה לכאורה - חוזים לא חוקיים שנחתמו, חוזים שלא ניתן לעמוד בהם, טיוח מסמכים הנוגעים לעוברים לכאורה, חשד למעקבים שניהלה החברה אחרי זוגות... החששות שעולים מהעדויות כבדים".