המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
תפ"כ 31664-11-22 מדינת ישראל נ' שורוש ואח'
בפני כב' השופטת דנה אמיר
המאשימה מדינת ישראל
נגד
הנאשמים .1 גול שורוש
.2 עומרי פומרנץ
.3 רועי זוהר
נוכחים:
ב"כ המאשימה – עו"ד יוסי צדוק
ב"כ נאשם 1 – עו"ד רונן מנשה ועו"ד קובי רון
ב"כ נאשם 2 – עו"ד עדי ברקאי
ב"כ נאשם 3 – עו"ד איריס שמואלי
הנאשמים התייצבו
גזר דין
רקע ועובדות כתב האישום
1. הנאשמים הודו בעובדות כתב אישום מתוקן (להלן: כתב האישום) במסגרת הסדרי טיעון דיוניים אשר גובשו לאחר הליך גישור. בהמשך לכך, הורשעו בביצוע העבירות הבאות:
נאשם 1, במסגרת שלושת האישומים, בעבירה של ניהול זירת סוחר ללא רישיון, לפי סעיף 53(ב)(6א1) יחד עם סעיף 44יג(א) לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 (להלן: חוק ניירות ערך) ויחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); בריבוי עבירות של הצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מורשת לפי סעיף 53(ב)(6ב) יחד עם סעיף 44טו(א) לחוק ניירות ערך ויחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין; בריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין; בעבירה של גניבה בשליחת יד המבוצעת על-ידי מורשה, לפי סעיף 393(2) יחד עם סעיף 383(א)(2) ויחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין.
נאשם 2, במסגרת שלושת האישומים, בעבירה של ניהול זירת סוחר ללא רישיון, לפי סעיף 53(ב)(6א1) יחד עם סעיף 44יג(א) לחוק ניירות ערך ויחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין; ריבוי עבירות של הצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מורשת לפי סעיף 53(ב)(6ב) יחד עם סעיף 44טו(א) לחוק ניירות ערך יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין; בריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין; בעבירה של גניבה בשליחת יד המבוצעת על-ידי מורשה, לפי סעיף 393(2) יחד עם סעיף 383(א)(2) יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין.
נאשם 3, באישומים הראשון והשני בלבד, בריבוי עבירות של הצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מורשת לפי סעיף 53(ב)(6ב) יחד עם סעיף 44טו(א) לחוק ניירות ערך יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין; בריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין; בעבירה של גניבה בשליחת יד המבוצעת על-ידי מורשה, לפי סעיף 393(2) יחד עם סעיף 383(א)(2) יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין.
2. בהסדרי הטיעון הוסכם כי לצד תיקון כתב האישום המקורי, המאשימה תגביל את עתירתה העונשית בעניין נאשם 1 ל- 24 חודשי מאסר בפועל; בעניין נאשם 2 ל- 21 חודשי מאסר; ובעניין נאשם 3 ל- 18 חודשי מאסר – ובאי-כוח הנאשמים יוכלו לטעון לכל עמדה עונשית. כל אחד מנאשמים 1 ו-2 אף הפקיד 13,400 ₪ לטובת פיצוי. לאחר הטיעון לעונש הודיעה המאשימה כי לא נדרש פיצוי במקרה זה, ובקשתה היא כי הסכומים אשר הופקדו יילקחו בחשבון בעת קביעת הקנס.
3. על פי החלק הכללי בכתב האישום, זירת הסוחר TradePro Capitals (להלן: טריידפרו) הוקמה בשנת 2018 והציעה ללקוחותיה אפשרות לסחור בחוזי הפרשים באמצעות מערכת המסחר Meta Trader4, הגם שלא החזיקה ברישיון לניהול זירת סוחר כנדרש בחוק ניירות ערך. זירת סוחר היא פלטפורמת מסחר ממוחשבת המאפשרת למשקיעים לסחור מולה במכשירים פיננסיים נגזרים. המסחר מתבצע מול הזירה עצמה ולכן לעיתים מאופיין בניגוד עניינים בינה לבין הלקוח. כאשר לקוח מפסיד כתוצאה מעסקה במכשיר פיננסי, הזירה מרוויחה את מלוא ההפסד שלו, וכאשר הלקוח מרוויח, הזירה מחויבת לשלם לו את מלוא הרווח.
4. הוסבר כי חוזה הפרשים הוא מכשיר פיננסי ממונף שערכו נגזר ממחיר נכס הבסיס, כפי שמחיר זה נקבע על ידי זירת הסוחר עצמה. מדובר בחוזה שבו מתחייב המוכר לשלם לרוכש את ההפרש בין ערכו הנוכחי של נכס הבסיס ביום העסקה, לבין ערכו במועד מימוש החוזה. בחוזה הפרשים הלקוח מרוויח או מפסיד בהתאם ל"כיוון" העסקה שבחר, וכיוון תנועת נכס הבסיס. כאשר הלקוח מעריך שערכו של נכס הבסיס יעלה, הוא צפוי לרכוש את החוזה. כאשר הוא מעריך שערכו ירד, הוא צפוי לבצע מכירה. כאשר ההפסד של הלקוח בכל העסקאות שפתח מגיע לשיעור מסוים מתוך סך הכספים בחשבונו, הזירה תסגור באופן יזום את עסקאותיו, והוא יימחק מן המסחר.
משמעות המינוף המובנה בחוזה ההפרשים היא שהלקוח אינו נדרש להפקיד את מלוא שווי ערכן הנקוב של העסקאות שהוא פותח, אלא רק אחוז יחסי מערכן כבטוחה. המינוף בחוזי הפרשים כרוך בסיכון רב, משום שככל שהוא גבוה יותר, כך די בתנודות קטנות יותר בשער נכס הבסיס בניגוד לכיוון הפוזיציה של הלקוח, כדי שהזירה תסגור את עסקאותיו והוא יפסיד את מלוא סכום השקעתו.
5. על פי החלק הכללי, נאשם 1 הקים וניהל את טריידפרו, והזין למערכת הזירה את פרטי הלקוחות אשר גויסו על ידי נאשמים 2 ו-3. בנוסף, הפנה לקוחות לזירות הסוחר האוסטרליות IC Markets ו- Pepperstone (להלן: אייסי מרקטס ופפרסטון), אשר אינן מפוקחות בישראל, וקיבל עמלות. נאשם 2 היה שותף בהקמה, בניהול ובתפעול של טריידפרו עם נאשם 1, גייס לקוחות, והיה זכאי בתמורה לכך לעמלה, וכן נטל עמלה בגין גיוס לקוחות על ידי נאשם 3. בזמן פעילותה של טריידפרו עבד נאשם 2 בחברת Real Forex ובשל כך לא יכול היה לפנות ישירות ללקוחותיו על מנת לשכנעם להעביר את פעילותם לטריידפרו. לכן, נאשמים 1 ו-2 הנחו את נאשם 3 לפנות ללקוחות הזירה שבה עבד נאשם 2 ולשכנעם להשקיע בטריידפרו. בנוסף, הפנה נאשם 2 יחד עם נאשם 1 לקוחות לזירות האוסטרליות אייסי מרקטס ופפרסטון, ויחד התחלקו בעמלות בגין הפניית הלקוחות. נאשם 3 הצטרף לנאשמים 2 - 1 לשיווק טריידפרו ולגיוס לקוחות, וקיבל אחוזים מהשקעת הלקוחות אותם גייס.
6. על פי האישום הראשון, במאי 2015 נכנס לתוקף תיקון מספר 42 תש"ע-2010 לחוק ניירות ערך (להלן: תיקון 42 לחוק ניירות ערך), אשר נועד להסדיר את הפיקוח על זירות הסוחר, ולפיו, לצורך הפעלתן, נדרש רישיון זירה מרשות ניירות ערך. על אף האמור, בשנת 2018 הקים נאשם 1 את טריידפרו ללא רישיון. טריידפרו פעלה ממרץ עד אוקטובר 2018 והציעה ללקוחותיה אפשרות לסחור בחוזי הפרשים. מעצם היותה זירת סוחר, הייתה טריידפרו הצד הנגדי לכל העסקאות, והפסדיהם של הלקוחות הם רווחיה של הזירה. ללקוחות ניתנה אפשרות להשקיע כספים באשראי ובמזומן, על אף שלא היה לטריידפרו חשבון בנק משלה. הנאשמים פרסמו את הזירה באמצעות אתר אינטרנט, משלוח הודעות טקסט ללקוחות פוטנציאליים, והתקשרו בחוזה עם חלק מהלקוחות. בזמן פעילותה, למעלה מ-20 לקוחות השקיעו בטריידפרו.
7. נאשם 1 עסק בניהול הזירה ותפעולה, פתיחת החשבונות ללקוחות והפקדת הכספים. הנאשמים 2 ו-3 עסקו בשיווק הזירה, בגיוס לקוחות ובאיסוף כספים מן הלקוחות. בנוסף, כל אחד מהנאשמים היה אחראי על הקשר עם הלקוחות אותם גייס. כאמור, נאשם 2 עבד בחברת Real Forex ומאחר ולא יכול היה לפנות ישירות ללקוחותיו, ביקשו נאשמים 1 ו-2 מנאשם 3 לנסות לגייס לקוחות אלה, והוא היה אחראי על הקשר מולם. נאשם 2 גייס בעצמו כעשרה לקוחות לזירה אשר השקיעו בה את כספם. נאשם 3 שיווק את הזירה מסוף אפריל 2018 עד סוף אוגוסט 2018 בהתאם להסכם עם נאשם 1, וקיבל עמלה בגין לקוחות שגייס מנאשמים 1 ו-2.
8. באישום פורט כי נאשמים 1-3 פנו לאלפי משקיעים פוטנציאליים בהצעה בשליחת הודעות טקסט, באמצעות התקשרות מיום 2.5.2018 עם חברת מובי מי מערכות בע"מ אשר סיפקה לטריידפרו שירותי שליחת הודעות טקסט ודף נחיתה (להלן: מובי-מי). באמצעות מובי-מי שלחו הנאשמים ב-7 הזדמנויות, בין 3.05.2018 ועד 10.7.2018, ללפחות 2,965 יעדים שונים, הודעות המפרסמות את טריידפרו. למרבית ההודעות צורף קישור לדף נחיתה של אתר טריידפרו. ההתקשרות והשיח מול מובי-מי בוצעו על ידי נאשם 3, והחוזה נחתם על ידי נאשם 1. נאשם 3 סיפק למובי-מי את רשימת הדיוור וניסח את תוכן הודעת הטקסט שתישלח ללקוחות יחד עם נאשם 2. הנאשמים התכוונו להמשיך ולהציע בדרך זאת ללקוחות נוספים, ולא צלחו בכך רק כיוון שמובי-מי סירבה לכך. הנאשמים אף פרסמו את טריידפרו באינטרנט, וכן באמצעות דוא"ל, ובפנייה ישירה ללקוחות. מתוך הכספים שהתקבלו מהלקוחות, נאשם 3 קיבל לעתים כ-22.5% מסכום ההפקדה של הלקוחות שגייס, וזאת רק לאחר שהלקוח הפסיד את כספו. ביתר הכספים התחלקו הנאשמים 1 ו-2 בחלקים שווים. נאשם 2 העביר לנאשם 3 את העמלות שלו במזומן.
9. בעשותם זאת, ניהלו נאשמים 2 - 1 זירת סוחר בהגדרתה לפי סעיף 44יב לחוק ניירות ערך, ללא רישיון, ונאשמים 3 - 1 הפנו לקוחות לזירת סוחר שאינה מפוקחת בישראל.
10. על פי האישום השני, בין מרץ ואוקטובר 2018 פנו הנאשמים 1-3 למשקיעים פוטנציאליים על מנת שישקיעו בטריידפרו, והתקשרו עם כ-20 לקוחות שהשקיעו בזירה סך של כ-300,000 ₪, תוך הצגת מצגי שווא והסתרת מידע ביחס להיבטים רבים ומהותיים בנוגע לפעילותה. נאשם 2 גייס לקוחות שהשקיעו בזירה כ- 150,000 ₪. נאשם 3 פנה לשמונה לקוחות, שישה מתוכם התקשרו עם הזירה, והשקיעו בה סכום כולל של כ-150,000 ₪. לצורך קבלת הכספים מהלקוחות הציגו הנאשמים כולם מצגים כוזבים ומטעים, שעל בסיסם הפקידו הלקוחות את כספי ההשקעה בידיהם, כמפורט להלן:
• פעילות חוקית – נאשמים 1-2 הציגו ללקוחות שטריידפרו פועלת תחת רגולציה בישראל או בחו"ל, אף שידעו שאינה בעלת רישיון. בין היתר, הוצג באתר האינטרנט של טריידפרו שיש לה רישיון והיא כפופה לרגולציה במספר מקומות בעולם, ובכלל זאת לונדון, דובאי, הונג קונג, אוסטרליה ורוסיה. בנוסף נכתב שטריידפרו תחת פיקוח רגולטורי של ממשלת מאוריציוס. בפועל, לטריידפרו לא היה רישיון לפעולה כזירת סוחר, היא לא הייתה תחת פיקוח רגולטורי ואף לא הייתה רשומה כחברה בישראל. נאשם 3 סבר בתחילת הצטרפותו לזירה כי היא מפוקחת על ידי רשות הפיקוח בבריטניה, אולם לאחר שהבין כי היא אינה מפוקחת כלל, המשיך למסור ללקוחות שגייס כי היא נתונה לרגולציה ישראלית.
• ניסיון ומומחיות של החברה – במצגים באתר טריידפרו ובמצגים שנמסרו ללקוחות הציגו נאשמים 1-3 שיש לטריידפרו רקע כלכלי איתן ומומחיות תפעולית, וכי הזירה פעילה יותר מ-6 שנים, ולה מעל 150 לקוחות. זאת, אף שהייתה פעילה חודשים ספורים בלבד, ומספר לקוחותיה היה נמוך מ-30. כן הוצג ללקוחות שיש לטריידפרו משרדים, כאשר בפועל לא היו לה משרדים ולא חשבון בנק.
• תנאי מסחר ובונוסים – נאשמים 1-2 הציגו ללקוחות מצג לפיו טריידפרו אינה הצד הנגדי לעסקה, ומשכך, אינה מרוויחה מהפסדי או רווחי הלקוחות. בפועל, מעצם היותה זירת סוחר, היא הייתה הצד הנגדי לעסקה והרוויחה לכיסה את כספי הלקוחות שהופסדו.
• מעורבות הנאשמים ותגמולם – הנאשמים הסתירו את העובדה שנאשם 1 הוא בעליה של הזירה, ואת מעורבות נאשם 2 בניהולה. כן הסתירו הנאשמים 1-2 מהלקוחות את העובדה שנאשמים 2-3 זכאים לעמלות עבור גיוס לקוחות, וכי תגמול זה מתקבל רק אם כספי ההשקעה הופסדו, כך שהסתירו את ניגוד העניינים המובנה בפעילותם בגיוס לקוחות לזירה.
11. הנאשמים כולם אף התערבו במסחר של חלק מהלקוחות על מנת שיפסידו את השקעתם על ידי פעולות ישירות במסחר – סגירה של עסקאות מורווחות, ושינוי פרמטרים של חשבון המסחר כמו מינוף, על מנת להקטין את הרווח שיכול להיווצר ללקוח. בכך, גרמו לכך שכספי ההשקעה של אותם לקוחות הופסד בפעילות בזירה, באופן שיצר רווח לזירה ולנאשמים. כמו כן, הנאשמים 1 ו-2 עשו שימוש בחלק מכספי המשקיעים לצרכים פרטיים.
12. בעשותם כאמור, קיבלו הנאשמים במרמה כספי לקוחות בסך של כ-300,000 ₪ ואת הנחת דעתם כי הזירה פועלת באופן תקין ומפוקח ומשקיעה את כל כספי הלקוחות בהתאם למצגים שהוצגו להם. מתוך סכום זה נאשמים 2 ו-3 גייסו כאמור סך של כ -150,000 ₪ כל אחד. כמו כן, הנאשמים שלחו יד בכספי הלקוחות, כאשר נאשם 2 היה מעורב עם נאשם 1 בשליחת יד בכספי הלקוחות בסך של כ-20,000 ₪, ונאשם 3 היה מעורב עם נאשם 1 בשליחת יד בכספי הלקוחות בסך של כ-20,000 ₪.
13. על פי האישום השלישי, אייסי מרקטס ופפרסטון הן זירות סוחר אוסטרליות המפוקחות על ידי רשות ניירות ערך האוסטרלית אך אינן בעלת רישיון זירת סוחר, ולפיכך אינן מפוקחות על ידי רשות ניירות ערך הישראלית. תיקון 42 לחוק ניירות ערך אוסר לפנות בהצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מפוקחת בישראל. על אף האמור, נאשמים 1 ו-2 שיווקו יחד את הזירות אייסי מרקטס ופפרסטון ללקוחות ישראלים כשידעו שאין להן רגולציה ישראלית. רק נאשם 1 היה רשום כמשווק בזירות אלה, אך הוא עבד יד ביד עם נאשם 2 והם התחלקו בחלקים שווים בעמלות אשר התקבלו.
14. כך, בין השנים 2017-2020 הפנו נאשמים 1 ו-2 כ-16 לקוחות לאייסי מרקטס, והציגו אותה כזירת סותר אמינה עם תנאי מסחר מעולים. בגין פעילות זאת, קיבל נאשם 1 עמלות בסכום של כ-36,225 דולר בין ינואר 2018 ועד אפריל 2020. בנוסף, החל מסוף שנת 2018 ועד תחילת שנת 2020 הפנו נאשמים 1 ו 2- כ-16 לקוחות לפפרסטון יחד עם פנחס לייב כהן, אותו הכיר נאשם 2 מעבודתו בחברת Real Forex והכיר בינו לבין נאשם 1 (להלן: פנחס). פנחס הופנה בעצמו על ידי נאשמים 1-2 לסחור באייסי מרקטס ופפרסטון, ובהמשך הפנה לקוחות יחד עם הנאשמים 1-2 לפפרסטון, בתמורה לעמלה. יחדיו שכנעו השלושה לקוחות להשקיע בזירה באמצעות שיווקה כזירה בעלת תנאי מסחר מצוינים. בין נובמבר 2018 ועד דצמבר 2020 קיבל נאשם 1 עמלות בסכום של כ-32,355 דולר מפפרסטון. כאמור, נאשם 1 התחלק בעמלות שקיבל עם נאשם 2 והעביר סכום קטן גם לפנחס. בעשותם כמפורט, הפנו הנאשמים 1-2 לקוחות לזירות סוחר שאינן מפוקחות בישראל.
תמצית תסקירי שירות המבחן
15. בתסקירו של נאשם 1 מיום 13.10.2024 פורטו נסיבות חייו ומאפייניו, וכי הוא בן 46, נשוי ואב לשני קטינים ולדבריו " מעורב ושותף בגידול ילדיו". לדבריו, עבד כ- 15 שנים כסניטר, אך בעקבות הרשעות בתיק נוסף (אשר על פי התסקיר התגלתה בעקבות תפיסת מחשבו בחקירה בענייננו) (להלן: התיק הקודם) נאלץ להתפטר מעבודתו, עובד כמחסנאי בסופר מרקט והחל בהליך חדלות פירעון.
לדברי נאשם 1, ברקע ביצוע העבירות קשיים כלכליים וניסיון להשיג רווח כלכלי משמעותי. לדבריו, בשל כך השתתף בקורס השקעות במטבע חוץ, והחל להשקיע באופן עצמאי בפלטפורמה מוסדרת ומפוקחת. במקביל, החל לחקור את נושא זירות הסוחר והתייעץ עם מומחים שונים בתחום. עוד לדבריו, נאשם 2, אשר עבד כמנהל מכירות בזירה בה ביצע את השקעותיו, הציע להפנות אליו מספר לקוחות שישקיעו דרכו תמורת עמלה. נאשם 1 זיהה את פוטנציאל הרווח ושכר ממומחה הממוקם בחו"ל זירה, ללא רגולציה, ועשה בה שימוש לצורך ביצוע העבירות. למרות שהבין שהתנהלותו אינה חוקית וכרוכה בסיכון, התקשה באותה העת לבחון את הבעייתיות שבמעשיו ואת הנזק למשקיעים, והיה ממוקד בסיפוק צרכיו תוך שהסתיר את התנהלותו מבת זוגו ומשפחתו.
נאשם 1 מסר כי בשותפות עם נאשם 2 הייתה חלוקת תפקידים לפיה נאשם 2 גייס לקוחות, והוא היה אחראי על תפעול הזירה והתמיכה הטכנית במשקיעים. משדרך פעולה זו לא הניבה תשואות מספקות, הציע נאשם 2 לצרף את נאשם 3, אותו הכיר נאשם 2 כקולגה מהעבר, אך גיוסו לא סייע בהגדלת הרווחים. לדבריו, הוא נתרם רבות מההליך הטיפולי שעבר בקשר לתיק הקודם, אשר סייע לו לבחון באופן ביקורתי את דפוסי התנהלותו ולהכיר בעיוותי חשיבתו, ובכך שמזער את מעשיו ושגה להאמין שהמשקיעים מודעים לסיכונים שכרוכים בהשקעת כספם, והפסדם הוא פועל יוצא של הסיכון שבחרו ליטול. להערכת שירות המבחן רצונו של נאשם 1 לשמר תרבותו ממשפחת המוצא ומאידך רצונו בשייכות, כשחש דחוי ושונה, הובילו לגיבוש קווי אישיות מופנמים, מניפולטיביים וחרדתיים, ויצרו ריחוק פיזי ורגשי בינו לבין סביבתו, לצד דפוסי הסתרה. ההתרשמות היא כי במישורים הפורמליים ערך נאשם 1 מאמצים להציג פסאדה מתפקדת ומסתגלת, אך במרחב הווירטואלי, אשר נתפס בעיניו כאנונימי ומאפשר, נטה לפעול באופן פורץ גבולות, התקשה לשקול את השלכות מעשיו והיה מרוכז בסיפוק צרכיו.
כגורמי סיכון צוינו אופי העבירות וחומרתן; הנזקים שנגרמו; התיק הקודם; נטייתו של נאשם 1 לפיצול בין החלקים הפורמליים בחייו בהם התנהל באופן יציב ומסתגל, לבין המרחב הווירטואלי, שם פעל באופן לא חוקי, תוך התמקדות בסיפוק צרכיו; והשיטתיות, השכלתניות והמניפולטיביות בהם פעל בעת ביצוע העבירות לשם רווח כלכלי, תוך רציונליזציה ומזעור מעשיו. כגורמי סיכוי לשיקום צוינו ההליך הטיפולי הממושך; שיתוף הפעולה עם גורמי הטיפול, וההתרשמות שהטיפול יעיל עבורו וסייע לו לבחון באופן ביקורתי את התנהלותו, להגיע לתובנות בנוגע לדפוסי התנהלותו הבעייתיים ולהכיר בזיקה בין התנהלותו בתיק הקודם לביצוע העבירות הנדונות; בנוסף, כי הודות לטיפול מצליח לבטא חרטה הנחוות ככנה, מבין את הפסול והחומרה במעשיו, מכיר בנזק שגרם למתלוננים ומפגין אמפתיה. הערכת שירות המבחן היא שההליך הטיפולי הממושך סייע בהפחתת הסיכון במצבו של נאשם 1, והמלצתו היא להעדיף את האפיק השיקומי בעניינו, וכי תוטל עליו ענישה בדמות מאסר בעבודות שירות, לצד מאסר מותנה ממושך כגורם הרתעתי נוסף.
16. בתסקירו של נאשם 2 מיום 13.10.2024, אשר נערך גם בהתייחס לחוות דעת פסיכיאטרית בעניינו מיום 1.1.2023, פורטו נסיבות חייו ומאפייניו, וכי הוא בן 44, גרוש בשנית ואב לשני קטינים. נאשם 2 מסר כי במהלך השנים עבד בתחומי שיווק ומכירה, בין היתר בחברת Real forex במכירה של מכשירים פיננסיים בשוק ההון עד לסגירת החברה, וכיום עובד כעצמאי בתחום שיווק ומכירה של מוצרי אופנה. לנאשם 2 הרשעה קודמת בגינה נגזר עליו עונש מאסר בפועל למשך 10 חודשים.
צוין כי נאשם 2 התחרט על כך שהפנה לקוחות לזירת סוחר מחוץ לישראל, שאינה מפוקחת, אך לצד זאת, צמצם אחריותו ליתר המעשים בהם הודה והשליך אחריות על נאשם 1. לדבריו, נאשם 1 הקים את זירת המסחר ותפעל אותה לבד, תוך ששלל שליחת מסרונים ודואר אלקטרוני ללקוחות פוטנציאליים, ומעורבות באתר האינטרנט של זירת הסוחר, וכן שלל שליחת יד בכספי הלקוחות. ההתרשמות היא כי התקשה להתייחס באופן מעמיק להתנהלותו הבעייתית, למניעיו ולפגיעה לה גרם במעשיו. בתסקיר פורט כי לנאשם 2 עבר של שימוש לרעה בתרופות פסיכיאטריות, אך לדבריו חל שיפור במצבו הנפשי, וכיום שולל שימוש לרעה בתרופות ומצוי במעקב פסיכיאטרי (לא הוצגו מסמכים עדכניים). לאחר שחרורו ממאסר בתיק הקודם, קיים לפרק זמן קצר קשר טיפולי עם עובדת סוציאלית מטעם הרשות לשיקום האסיר, אולם לדבריו, על רקע עבודתו, לא התמיד בטיפול. נאשם 2 לא ביטא צורך טיפולי, לרבות בתחום המרמה, ולהתרשמות שירות המבחן, הוא ממוקד בסיפוק צרכיו ורצונותיו תוך קושי משמעותי לראות את האחר.
ההתרשמות היא כי נאשם 2, המאובחן עם הפרעת חרדה ודיכאון וחשד להפרעת אישיות נרקיסיסטית, אשר גדל בסביבה משפחתית מורכבת בה היה חשוף לאלימות ודפוסי מרמה, הוא בעל דפוסים מרמתיים ומניפולטיביים, ולו קשיים משמעותיים בוויסות התנהגותי ורגשי, העשויים להוביל להתנהגות אימפולסיבית ואלימה ואי עמידה בגבולות. בנוסף, כי הוא מאופיין בדפוסים התמכרותיים ותלותיים, ומנסה להציג פסאדה מתפקדת ומצליחה המתבטאת, בין היתר, בשאיפה לעשיית רווחים כספיים, גם אם בדרכים שאינן לגיטימיות. צוין כי נאשם 2 התקשה להכיר ולהבין לעומק את מצבו ודפוסיו הבעייתיים, ובעיקר השליך אחריות על גורמים חיצוניים.
שירות המבחן נתן דעתו לסיכוי השיקום ולגורמי סיכון במצבו של נאשם 2, ביניהם עברו הפלילי; חומרת מעשיו, משכם והתחכום הכרוך בהם; הקושי בנטילת אחריות; קשיים בוויסות; דפוסים שוליים, אימפולסיביים, מרמתיים, והתמכרותיים; קשיי לבחון לעומק את התנהגותו הבעייתית; קשיים בהבעת אמפתיה; ושלילת צורך טיפולי. ההתרשמות היא שיכולתו של נאשם 2 להיתרם מהליך טיפולי נמוכה, וספק אם יש בה בכדי להפחית סיכון במצבו. משכך, לא בא שירות המבחן המלצה שיקומית-טיפולית בעניינו, ומצא כי נדרשת ענישה קונקרטית ומרתיעה, שתציב גבול ברור להתנהגותו פורצת הגבול מצדו כאמצעי להפחתת סיכון להישנותה.
17. בתסקירו של נאשם 3 מיום 10.10.2024, אשר נערך לאחר עיון במסמכים רפואיים, פורטו נסיבות חייו ומאפייניו. צוין כי נאשם 3 נעדר עבר פלילי וכי הוא בן 35, נשוי ואב לשני קטינים, ולאחד מילדיו מצב רפואי מורכב. פורט גם מצבו הרפואי המורכב של נאשם 3, אשר מסר כי בשנים האחרונות הוא סובל מתחלואה מוגברת (הציג אישור רפואי) וטען שמצבו הבריאותי מקשה עליו לנהל אורח חיים תקין. ברקע לביצוע העבירות תיאר נאשם 3 היכרות מוקדמת עם נאשם 2, אשר פנה אליו והציע לו לעבוד אתו ועם נאשם 1 אותו לא הכיר. לדבריו, תוך זמן קצר הבין שהחברה אינה מפוקחת וההתנהלות הכללית בה אינה תקינה, אך החליט להעלים עין ולהמשיך בעבודתו מתוך רצון להגדיל הכנסתו, כשציפה שהדבר יכול להוביל לרגיעה ביחסיו עם רעייתו. זאת עד אשר פוטר על ידי נאשם 1. נאשם 3 מסר כי חש מנוצל על ידי נאשמים 1-2, ולהתרשמות שירות המבחן התקשה לבחון את בחירתו לעבוד עמם, וחרף נטילת האחריות על ידו, נטה לצמצם בחומרת מעשיו, היה עסוק בעיקר במחירים שמשלם, והתקשה להכיר בפגיעה בנפגעי העבירה.
לדברי נאשם 3, לאחר שנעצר ונחקר בחר בנתיב תעסוקתי אחר והפסיק לעבוד בתחום המכירות, משתחום זה מבוסס על עמלות, ולתפיסתו רצונו להגדיל הכנסותיו מוביל אותו להתנהגות בלתי חוקית. להתרשמות שירות המבחן נאשם 3 מכיר בגורמים החיצוניים העומדים בבסיס התנהגותו, אך מתקשה לבחון גורמים פנימיים ודפוסיו המושרשים. ההתרשמות היא כי נאשם 3 מאופיין בדפוסי התנהגות מרמתיים ומצליח להכיר באופן חלקי בלבד בדפוסיו המכשילים. עוד צוין כי נאשם 3 לא פנה לטיפול ייעודי בתחום המרמה, חרף המלצת סנגורו, ובחר להתמודד בגפו, אך הביע נכונות לשתף פעולה ככל ושירות המבחן ימליץ על הפנייתו לטיפול. ההתרשמות היא שמדובר בנכונות מילולית בלבד מתוך רצון להיטיב מצבו המשפטי, ולא מתוך הכרה בנזקקות הטיפולית.
על פי שירות המבחן, נאשם 3 התמודד לאורך שנים עם מצב רפואי מורכב אשר הוביל אותו לחוש דחוי ומבודד. ביטחונו העצמי הנמוך הוביל אותו לנקוט פעולות שיסיעו לו לחוש בעל ערך עצמי גבוה יותר והוא ביצע את העבירות מטעם זה, ועל מנת לחוש קרבה חברית ולהוות גורם משמעותי לאחר. כגורמי סיכון צוינו חומרת מעשיו וקשייו להכיר בגורמים הפנימיים העומדים בבסיסם; קשייו לחוש אמפתיה כלפי נפגעי העבירות; נטייתו לצמצם חומרת מעשיו, כמו גם תחושתו כי נוצל על ידי הנאשמים האחרים; וכן הסתרת ההליך הפלילי מרעייתו, כשניכרים דפוסי הסתרה וטשטוש. בנוסף, נלקחו בחשבון ביטחון עצמי נמוך; תנאי גדילתו; ומצבו הרפואי ומצבו הרפואי של בנו המקשים עליו לנהל סדר יום תקין ועקבי. כגורמי סיכוי נשקלו נטילת אחריות מסוימת; היעדר עבר פלילי; ושינוי תחום עיסוקו באופן המקטין את הפיתויים הכלכליים להם היה חשוף קודם לכן.
לאור המפורט, להתרשמות שירות המבחן לא בשלו התנאים להליך טיפולי משמעותי שעשוי להפחית סיכון במצבו של נאשם 3, והמלצתו היא להטיל ענישה קונקרטית מציבת גבול, תוך התחשבות במצבו הבריאותי ובמצבו הבריאותי ושל בנו.
ראיות ועדויות לעונש
18. מטעם המאשימה הוגשו דא/4 (מסמך משב"ס לגבי טיפול רפואי) ו- דא/9 (הרישום הפלילי של נאשמים 1 ו-2); מטעם נאשם 1 – דא/6 (מסמכי הליך חדלות הפירעון), דא/7 (תלושי שכר של רעייתו של נאשם 1) ודא/8 (מסמכים הנוגעים לילדיו של נאשם 1). מטעם נאשם 2 – דא/10 (חוות דעת פסיכיאטרית בעניינו של נאשם 2 מאת הפסיכיאטר המחוזי בתיק קודם); מטעם נאשם 3 העידו ד"ר מיכאל לובין (להלן: ד"ר לובין) וגב' אסנת גיא (להלן: גב' גיא) שחוות דעת אשר ערכו הוגשו (דא/3 ו- דא/5). בנוסף, הוגשו דא/1 (מסמכים רפואיים בעניין נאשם 3) דא/2 (מסמכים רפואיים בעניין בנו הקטין); ודא/11 (מסמכי הליך חדלות הפירעון).
19. בדא/3, חוות הדעת אשר נערכה על ידי ד"ר דניאל לובין, רופא ילדים ופגים, אשר היה רופא בפגייה בעת לידתו של נאשם 3, פורט ניתוח מורכב אשר עבר סמוך ללידתו כפג, ואשפוזים שעבר בגיל צעיר כתוצאה ממצבו הרפואי שלא יפורט בהרחבה מטעמי צנעת הפרט, וכן ההגבלות בקליטת כלכלה בשל מצבו. על פי חוות הדעת, מחלתו של נאשם 3 "מהווה סכנה המאיימת על הבריאות שלו בכל רגע נתון", וההערכה היא ש"קיימת סכנה לבריאותו במידה וייכפה עליו שינוי של ממש באורח החיים". בעדותו מסר ד"ר לובין כי נאשם 3 מוגבל בהיבטים מסוימים, בעיקר בכל הקשור לתזונה, ולמצבי לחץ השפעה עליו. לדבריו, על אף שנאשם 3 "חי כאדם בריא" – כל שינוי באורח חייו יכול לסכן אותו.
בחקירתו הנגדית השיב ד"ר לובין כי לא ערך לנאשם 3 בדיקה גופנית בעצמו אלא הסתמך על שיחה קצרה "חצי דקה, שאלתי אותו שתי שאלות" ועל מסמכים רפואיים המתוארכים לכל המאוחר לשנת 2022. לדבריו, ביקש מסמכים רפואיים עדכניים ולא היו אישפוזים אלא כמה קריאות למד"א בשל הרגשה קשה. כשנשאל בדבר היכרותו עם המערכת הרפואית בשב"ס המעסיקה דיאטנים קליניים מסר: "יש להם הכל. אני יודע שהם מעסיקים מערך רפואי גדול אבל מדובר בסיכון רפואי גדול מאוד". כשבא-כוח המאשימה הציג לד"ר לובין מסמכים לפיהם שב"ס ערוך לטפל באסירים הסובלים ממצב רפואי מורכב (דא/4) השיב כי מדובר במסמך כללי, והוסיף "אני חושב שלא רצוי להגיע למצב שירצו לטפל בו...קשה למצוא חסימת מעי. אלה דברים שיכולים להתגלגל רע מאוד".
20. בדא/5, חוות דעת שנערכה על ידי גב' אסנת גיא, עובדת סוציאלית אשר שירתה כ-25 שנה בתפקידים שונים בתחום הטיפול בשב"ס עד אשר פרשה לגמלאות, פורטו נסיבות חייו של נאשם 3 וההיסטוריה הכללית והרפואית שלו. על פי חוות הדעת, נאשם 3 שיתף פעולה באופן מלא, שיתף בעולמו הפנימי, חשיבתו הייתה קוהרנטית, והוא גילה תובנה ומודעות לביצוע העבירות והבסיס לביצוען. לצד זאת, צוין קושי בהתעסקות והרחבה בכל הנוגע לתחום הרגשי. המסקנה היא כי קיימת לנאשם 3 יכולת הסתגלות ויציבות חלקית במסגרות שונות, ובתחום הזוגי והמשפחתי ניכרת יציבות לצד קונפליקטים "אשר מנוהלים באופן לקוי". צוין כי ניכר צורך רב אצל נאשם 3 בקבלה ואישור הסביבה, ולו מאפיינים נרקיסיסטים. בנוסף, כי לנאשם 3 נטייה לאימפולסיביות והוא בעל מיקוד שליטה חיצוני. על אף שלא התרשמה מכשל אמפטי, ציינה גב' גיא כי בזמן ביצוע העבירות היה נאשם 3 מרוכז בעצמו ובהצלחתו הכספית ולא הצליח להשקיע מחשבה על השלכות מעשיו על הקורבנות. להתרשמותה, ניכרת בושה וחרטה על מעשיו, מודעות להחלטותיו השגויות, ומוטיבציה לתפקוד תקין.
אשר למפורט בכתב האישום בעובדותיו הודה, צוין כי נאשם 3 מסר שטריידפרו הוצגה בפניו באופן שונה ממה שגילה בהמשך (שהיא אינה מפוקחת רגולטורית) ולטענתו סבר שהלקוחות אותם גייס ייהנו מתנאי מסחר טובים יותר, אך גם לאחר שגילה את ההתנהלות האמיתית המשיך לפעול כפי שפעל מתוך עיוותי חשיבה משמעותיים. צוין כי נאשם 3 מסר שבתחילת ההתקשרות אף לא נאמר לו שהפסד של לקוחות בזירת המסחר יביא לרווח אישי שלו, אך לאחר שהבין זאת המשיך לפעול באותה הדרך. לדבריו, "יכול להיות שהסתנוורתי מהכסף ומהפוטנציאל.. לא תכננתי לעקוץ, זה התגלגל" ועוד: "הרצון להוכיח לאשתי, הרצון להצליח איפה שאבא שלי נכשל, הרצון להעלות את הביטחון שלי". צוין כי נאשם 3 מסר שניסה לזכות ב"מעמד", ונסחף אחר הצלחה כספית, ו"מתחת לצורך זה מסתתר פחד תמידי מפני אכזבה ממנו". להתרשמות גב' גיא, הבסיס לביצוע העבירות נובע מחסכים רגשיים הנובעים מנסיבות חייו של נאשם 3, וכיום הוא מסוגל לזהות להצביע על עיוותי חשיבה בזמן ביצוע העבירות ולהפריכם.
גב' גיא פירטה את השינויים החיוביים בחייו של נאשם 3 מאז ביצוע העבירות, ביניהם רציפות תעסוקתית, הכרה בצורך טיפולי והצלחה בניסוח צרכיו. לשיטתה, קיים סיכון שמצבו הרפואי הכרוני, מאסר יסכן את חייו. עוד ציינה כי מאסר עלול לחזק פגיעות פסיכולוגיות ולהעצים את התיוג החברתי – דבר שיפגע בסיכויי השיקום לאחר ריצוי העונש. לאור המפורט, המלצתה היא להטיל על נאשם 3 ענישה אשר תאפשר לו להמשיך לעבוד, לנהל את הליך פשיטת הרגל בו מצוי ולהשתתף בטיפול.
21. בעדותה, חזרה גב' אסנת גיא על המפורט בחוות דעתה (דא/5), מסרה כי בדקה את נאשם 3 במשך 3.5 שעות, ולדבריה "מדובר בקווי אישיות שקשורים באופן מאוד מרכזי לעניין התחלואה הפיזית שלו... קווי אישיות תלותית ולא בשלה, עם צורך רב בהגנות והישענות על ידי אחרים". המלצתה היא לענישה בקהילה, שלא תקטע את תעסוקתו והטיפול בו הוא נמצא, אשר לטעמה "קשור באופן מרכזי וישיר לביצוע העבירה". בחקירתה הנגדית מסרה כי לא התייחסה למפורט בתסקיר שירות המבחן כשערכה את חוות הדעת, ולא חשבה שעליה לעשות כן. בנוסף, כי אינה יודעת מתי נאשם 3 התחיל להכיר בדפוסיו אך הוא מתייחס לעבירות שביצע כ"משהו שמאפיין אותו לאורך שנים רבות". לדעתה, יש בהודאתו "אומץ וכנות שזה מאוד משמעותי".
תמצית טיעוני המאשימה לעונש
22. בא-כוח המאשימה הפנה לנסיבות ביצוע העבירות, לערכים המוגנים שנפגעו מביצוען ועתר לקביעת מתחם ענישה אחד לאישומי כתב האישום כאירוע. לטענתו, במקרה זה נפגעו הערכים המוגנים בעבירות פגיעה קשה, תוך שהדגיש שהנאשמים הסתירו את ניגוד העניינים המובנה בינם לבין לקוחות זירת המסחר, שממילא מלאת סיכונים עבור המשקיע, וגייסו במרמה את כספי הלקוחות תוך הצגת מצגי שווא. לטענתו, הנאשמים פעלו מבצע כסף ותכנון, כוונתם בהקמת הזירה ותפעולה הייתה לגרום למשקיעים להפסיד את כספם, ולא התקיים מסחר אמיתי בזירה אשר לא החזיקה ברישיון על פי חוק ולא היה לה חשבון בנק, ומדובר בזירה פיקטיבית. בנוסף, הפנה לכך שהנאשמים התערבו במסחר כשלקוחות מסוימים היו עתידים להרוויח. בתשובה לטיעוני באי כוח נאשם 1 ו-2 בדבר היות העבירות באישומים הראשון והשני עבירות רגולטוריות הפנה לסעיף 53ב לחוק ניירות ערך המלמד כי לצד העבירות גם סנקציה פלילית.
23. לטענתו, חלקו של נאשם 1 בביצוע העבירות הוא הגדול ביותר, הוא זה אשר הקים את זירת הסוחר ותפעל אותה, פתח חשבונות ללקוחות, הפקיד כספים, גייס את נאשם 2 אשר גייס את נאשם 3 על מנת שאלה יגייסו לקוחות, וסכומי המרמה מיוחסים לו במלואם. לגביי נאשמים 2-3 ציין כי הם אלה אשר גייסו את הלקוחות, ניהלו את המסחר, ותיאמו עם נאשם 1 התערבות במסחר כשהתרחשה. עוד ציין כי נאשם 3 קיבל את העמלות המגיעות לו מפעולותיו מנאשמים 1-2. לטענת בא-כוח המאשימה, מאפייני ביצוע העבירות בעניינם של נאשמים 2-3 דומים, סכומי העבירה מיוחסים להם דומים, והתערבותם במסחר הייתה בהיקף דומה. עם זאת, קיים שוני ביניהם. חלקו של נאשם 2 גדול מזה של נאשם 3 אך קטן מזה של נאשם 1 – הוא היה מודע לתכנון המוקדם של הקמת הזירה, והיה זכאי לעמלות גבוהות ביחס לאלה של נאשם 3, שאת עמלותיו שילם בעצמו. לגבי נאשם 3 טען כי מיקומו הוא הנמוך ביותר במדרג. זאת, משלא מיוחסת לו עבירת ניהול הזירה והוא לא היה מעורב באישום השלישי. בא-כוח המאשימה אף הפנה לכך שבפרק זמן קצר גייסו הנאשמים 300,000 ₪ ממספר לקוחות, וציין נזק פוטנציאלי לצד המעשים, גם לאור שיווק הזירה לאלפים.
24. בנסיבות הכוללות, תוך הפנייה לפסיקה, עתר לקביעת מתחמי הענישה הבאים ביחס לעונש המאסר בפועל: לנאשם 1 – 22 עד 28 חודשי מאסר בפועל; לנאשם 2 – 16 עד 24 חודשי מאסר; לנאשם 3 –12 עד 20 חודשי מאסר. בא-כוח המאשימה הפנה לכך שהנאשמים הודו ונטלו אחריות למעשיהם וטען כי עניין זה שוקלל בהסדר אליו הגיעו הצדדים, ואין מקום להקלה נוספת בגינו. עוד ציין כי לנאשמים 1 ו-2 עבר פלילי, ונאשם 3 ללא הרשעות קודמות. כמו כן, הפנה לתסקיר שירות המבחן בעניין כל אחד מהנאשמים והדגיש ששיקולי בית המשפט רחבים משיקולי שירות המבחן. כן ציין את חשיבות ההרתעה ובכללה הרתעת הרבים בעבירות הנדונות.
25. בעניינו של נאשם 1 ציין כי תסקירו חיובי ופורט בו ההליך השיקומי בו השתתף. לטענתו, בנסיבות אלה ובשים לב לעברו הפלילי יש למקם את עונשו בשליש התחתון של מתחם הענישה, כך שיעמוד על 24 חודשי מאסר. בעניין נאשם 2 הפנה לכך שהתסקיר אינו חיובי וממליץ על ענישה קונקרטית ומציבת גבול. לטענתו, אין הצדקה לסטייה מהמלצה זו, ונוכח עברו הפלילי יש לקבוע את עונשו ברף העליון של מתחם הענישה ולגזור עליו 21 חודשי מאסר בפועל. גם בעניין נאשם 3 הפנה לכך שהתסקיר אינו חיובי וממליץ על ענישה קונקרטית מציבת גבול תוך התחשבות במצבו הבריאותי ובמצב הבריאותי של בנו, וטען כי יש להעדיף שיקולי הרתעה על פני שיקולי שיקום. לטענתו אין בחוות דעתה של גב' גיא כדי להצדיק סטייה מהמלצת שירות המבחן. ביחס לחוות דעתו של ד"ר לובין טען כי שב"ס ערוך לטיפול במצבים רפואיים מורכבים, והפנה לפסיקה. בנוסף, הפנה לכך שד"ר לובין לא בדק את נאשם 3 אלא הסתמך על מסמכים הרלוונטיים לסוף שנת 2022. בנסיבות, עתר למיקום עונשו של נאשם 3 בשליש העליון של מתחם הענישה, על 18 חודשי מאסר.
26. לצד עונשי המאסר בפועל עתר בא-כוח המאשימה להטלת מאסר על תנאי לפי שיקול דעת בית המשפט וקנסות בסך 100,000 ₪ לנאשם 1, ו- 50,000 ₪ לכל אחד מנאשמים 2-3, ולצידם מאסר חלף קנס הולם. בהודעה אשר הוגשה לאחר הטיעון לעונש ביקש בא-כוח המאשימה כי הסכום אשר הופקד בקופת בית המשפט על ידי נאשמים 1 ו-2 עובר לטיעונים לעונש (בסך 13,400 ₪ כל אחד לטובת נפגעי העבירה) ינותב לטובת הקנס שייגזר. באי-כוח הנאשמים לא הביעו התנגדות למבוקש.
תמצית טיעוני בא-כוח נאשם 1 לעונש
27. באי-כוח נאשם 1 טענו כי האישום המשמעותי בכתב האישום הוא האישום השני ובלעדיו, סביר שהתיק היה נסגר במסלול אכיפה המנהלי. בנוסף הפנו לכך שהאישום השני תוקן משמעותית במסגרת הסדר הטיעון, לטענתם, באופן העולה בקנה אחד עם טענת ההגנה לפיה ברוב המקרים הנאשמים לא התערבו בפעולות המסחר של הלקוחות, והפסד או רווח נבעו מפעולות המסחר שביצעו. בהקשר זה טענו כי היקף הגניבה בשליחת יד תוך התערבות במסחר הצטמצם מסך של 350,000 ₪ בכתב האישום המקורי לסך של 40,000 ₪ בכתב האישום המתוקן, וכי רוב הסכום הופקד על ידי הנאשמים 1 ו-2 בקופת בית המשפט עובר לדיון הטיעונים לעונש. עוד הפנו לכך שהיקף המרמה הצטמצם מסך של 350,000 ₪ בכתב האישום המקורי לסך של 300,000 ₪ בכתב האישום המתוקן, והגם שאין מחלוקת כי הלקוחות החליטו לסחור בזירה עקב המצגים הכוזבים, במרבית המקרים לא הייתה התערבות במסחר כאמור. עוד הדגישו כי תקופת האישום השני מצומצמת, בת חודשים בודדים, וכי הפעילות הופסקה ביוזמת הנאשמים.
28. לטענתם, העבירות בוצעו על ידי נאשם 1 על רקע קושי כלכלי בתקופה בה החזיק בדפוסי חשיבה לקויים, אך אין מחלוקת שהיו עלויות לצד הקמת ותפעול הזירה והמערכת. עוד לטענתם נאשם 1 הפסיד כספים כתוצאה מהפעילות, נקלע לקשיים כלכליים וחובות של מעל 270,000 ₪ וכיום כאמור מצוי בהליך חדלות פירעון. לטענתם, נאשם 1 אינו מייצר הכנסה ומשלם לקופת הנשייה סכום חודשי בסך של 4,000 ₪, רעייתו משתכרת בסכום חודשי של כ- 5,000 ₪ ועל אף מצבו הכלכלי שילם בעזרת הוריו את חלקו בפיצוי כפי שהוסכם.
29. באי-כוח נאשם 1 הפנו לתסקיר וטענו שנאשם 1 עבר שיקום משמעותי, שתחילתו עוד לפני הגשת כתב האישום במסגרת פרטית, ומזה כשלוש וחצי שנים משתתף בטיפול במכון "ארגמן" במסגרת שרות המבחן, והוא כיום "במקום אחר לחלוטין". כן הדגישו את התרשמות שירות המבחן מחרטתו הכנה של נאשם 1, מנטילת האחריות על ידו, מהאמפתיה שהפגין כלפי המתלוננים, ומהכרתו האותנטית בפסול שבמעשיו ובנזקים להם גרם. בהקשר זה אף ציטטו מגזר הדין של נאשם 1 בתיק הקודם שם צוין כי ניתן משקל משמעותי להליך הטיפולי שעבר בעת החלטה להעמיד את עונשו בתחתית מתחם הענישה. לטענתם, משמדובר שיקום ממשי ולא רק פוטנציאלי – נכון לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם עונש מאסר בדרך של עבודות שירות לצד מאסר מותנה, תוך הפנייה לפסיקה.
30. בנוסף, הפנו לנסיבותיו האישיות של נאשם 1, נשוי ואב לשני קטינים המטופלים בשנתיים האחרונות בעקבות טרגדיה משפחתית. עוד ציינו כי נאשם 1 עבד כ-15 שנים כסניטר בבית חולים אך איבד את מקום עבודתו וכיום מובטל ומצוי בהליך חדלות פירעון. באי כוח נאשם 1 טענו כי הרשעתו של נאשם 1 בתיק הקודם אינה ממין העניין, וכן הפנו לחלוף הזמן, מעל שש שנים ממועד ביצוע העבירות באישומים הראשון והשני, ולכך שנטילת האחריות על ידי הנאשם בתחילת ההליך הביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ובהעדת עדים לרבות נפגעי בעבירה.
31. תוך הפנייה לפסיקה והבחנה בין פסיקת המאשימה לענייננו, עתרו לקביעת מתחם ענישה בין 6 ועד 9 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, וכי עונשו של נאשם 1 ימוקם בתחתית המתחם. לחלופין, וככל ויקבע מתחם ענישה אחר, טענו כי ראוי לחרוג לקולא ממתחם העונש ההולם משיקולי השיקום, ועל מנת שלא לפגוע בנאשם 1 ובמשפחתו.
תמצית טיעוני בא-כוח נאשם 2 לעונש
32. בא-כוח נאשם 2 טען כי האישומים הראשון והשלישי (בשגגה נרשם בפרוטוקול שני) הם רגולטוריים באופיים, ובגינם ראוי לנקוט באכיפה מנהלית בדרך של עיצום כספי, כך שעל מתחם הענישה להישאר במישור הקנס בלבד בגין המעשים. לטענתו, האישום השני הוא שהוביל להגשת כתב האישום בשל האופן בו גויסו הלקוחות, תוך שימוש במרמה, אך לטענתו, יש לתת משקל לכך שמשך ביצוע העבירות באישום זה קצר, מספר הלקוחות קטן ועומד על 20, והכספים שגויסו הם בסך 300,000 ₪ בלבד. הודגש כי כהפניית המאשימה, נאשם 1 הוא הוגה הרעיון ונאשם 2 סייע לו בתפעול אך אינו בעל הזירה. כן נטען כי למעט מקרה בודד, הנאשמים לא התערבו במסחר על מנת שלקוחות יפסידו השקעתם, ומדובר בהיקף קטן, ושליחת היד בכספי הלקוחות היא בסך של כולל של 40,000 ₪, ורק 20,000 ₪ מתוכם מיוחסים לנאשם 2 יחד עם נאשם 1. לטענתו, לא בכדי אין במקרה זה מתלוננים.
33. עוד לטענתו, תוך הפנייה לפסיקה, בנסיבות, לאחר שקלול גובה הנזק, משך ביצוע העבירות, מספר הלקוחות והעובדה שעיקר כתב האישום עוסק בהתנהלות שדי באכיפה מנהלית בגינה – על מתחם הענישה להיקבע בין מאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.
34. בקשר למיקום נאשם 2 בגדרי מתחם הענישה הפנה לנסיבותיו האישיות של נאשם 2, להודאתו בשלב מוקדם של ההליך במסגרת הליך של גישור ולחיסכון בזמן שיפוטי. בנוסף, לכך שנאשם 2 הפקיד סך של 13,400 ₪ לטובת נפגעי העבירה עובר לטיעון לעונש. עוד טען שאין בעברו הפלילי של נאשם 2 כדי להצדיק החמרה בעונשו בהינתן שמדובר "בסכסוך בנוגע למשמורת והרחקה מילדים" והוא נענש בגין מעשיו. לטענתו, נאשם 2 אדם נורמטיבי, סובל מבחינה נפשית (דא/10) ויש לקחת בחשבון את הפגיעה שתיגרם לו מהעונש שייגזר. עוד לטענתו, אין להחמיר עם נאשם 2 בשל המפורט בתסקירו, ודי בעונש מאסר בעבודות שירות או מאסר מותנה על מנת להציב לו גבול. עתירתו היא כי יושת על נאשם 2 עונש של מאסר מותנה, קנס נמוך מזה לו עתרה המאשימה והתחייבות, כשבמקרה זה על הקנס לעמוד לכל היותר על 30,000 ₪, ויש לקבוע קנס נמוך מזה. לטענתו, ככל ויש צורך בעונש של מאסר, יש להסתפק במאסר אשר ירוצה בעבודות שירות, תוך שהפנה גם לעומס ולצפיפות במתקני הכליאה.
תמצית טיעוני באת-כוח נאשם 3 לעונש
35. באת-כוח נאשם 3 הפנתה לעובדות כתב האישום וטענה כי חלקו של נאשם 3 מצומצם ביותר, על פני תקופה קצרה בת כ-4 חודשים. בהקשר זה ציינה כי נאשם 3 גויס לצורך שיווק הזירה, לא היה שותף מלא לנאשמים 1 ו-2, קיבל עמלות בסך 22.5% מסכום הפקדות לקוחותיו, ויתר הכספים התחלקו בין נאשמים 1 ו- 2, וכי לא היה מעורב באישום השלישי. עוד ציינה כי חלקו של נאשם 3 בגיוס עומד על 150,000 ₪, משישה מבין שמונה לקוחות אליהם פנה. בנוסף, הפנתה לתיקון המשמעותי בכתב האישום המקורי, ולכך שנאשם 3 לא היה מעורב בהצגת בכל מצגי השווא אלא בשניים בלבד. עוד הדגישה כי עולה שתחילה סבר נאשם 3 שהזירה פועלת ברישיון. בנוסף טענה כי המצג הכוזב שהציג נאשם 3 לפיו הזירה בעלת ניסיון הוא מסוג ההפרזה בה נוקט "כל אדם שמוכר את מרכולתו".
36. לטענתה, תוך הפנייה לפסיקה, בנסיבות לפיהן נאשם 3 לא נטל חלק במצג הכוזב שעניינו הסתרת ניגוד העניינים של הזירה, שהוא מצג השווא העיקרי, לא היה בעלים או שותף להכנסות ולא נטל חלק בתכנון שקדם לביצוע העבירות, וכן לאור מצוקתו והסיבות שהובילו אותו לביצוע העבירות, על מתחם הענישה להיקבע בתחתיתו על עבודות שירות. לאחר הטיעון לעונש, במסגרת בקשה "למתן הבהרה ולתיקון פרוטוקול" טענה, תוך הפנייה לפסיקה, כי מתחם הענישה "יכול ויעמוד על ענישה שלא על דרך של מאסר, ובעיקר בענישה של ריצוי שעות לתועלת הציבור". בהקשר זה אף טענה כי ככל וייגזר עונש על נאשם 3 עונש מאסר בפועל הוא עלול לעלות על משך ביצוע העבירות על ידו, ועל כן אינו מידתי.
37. אשר למיקום הנאשם בגדרי מתחם הענישה הפנתה באת-כוח נאשם 3 לכך שנאשם 3 ללא עבר פלילי, להודאתו ולשיתוף הפעולה המלא שלו עוד בחקירתו, לחיסכון בזמן שיפוטי שלצד ההודאה ולחלוף הזמן. בנוסף, הפנתה לנסיבותיו האישיות של נאשם 3 ובכלל זאת למצבו הרפואי. לטענתה, נאשם 3 "במצב פיזיולוגי בריאותי ייחודי מאוד ומורכב וקשה מאוד", ונותר עם פגיעה המשפיעה על חייו באופן יום יומי, סובל מבעיות רבות, חלקן דורשות טיפולים ממושכים, והוא באופן תמידי על סף החמרה, וככל שלא יטופל כנדרש יהיה בסכנת חיים. בטיעוניה התייחסה לחוות דעתו ועדותו של ד"ר לובין (דא/3), לעמדת שב"ס בדא/4 ולחוות דעתה של הגב' גיא (דא/5) ועדותה, להיסטוריה האישית והמשפחתית של נאשם 3 ומורכבות נסיבותיו, וטענה כי במצבו הרפואי לא די בטיפול רפואי הניתן במסגרת שב"ס כדי להבטיח את בריאותו. עוד הוסיפה כי ככל ויקבע שעל נאשם 3 לרצות תקופה מסוימת במאסר, יש להפנותו בנסיבותיו למתקן כליאה בו טיפול נאות, ובין היתר, מפגשים עם פסיכולוג.
38. בנוסף, הפנתה למצבו המורכב של בנו הקטין של נאשם 3 (דא/2) הזקוק לאביו, וכן לקושי בקשר הזוגי של נאשם 3 עם רעייתו. לדבריה: "אם יוטל על הנאשם עונש מחמיר מדי, הוא עלול לאבד את קשר הנישואין..." ולאבד קשר עם ילדיו והדבר יהווה "עונש קשה וכבד ואסון עבורו ועבור ילדיו שיסבלו מחסרונו".
39. לטענתה, נאשם 3 אף עובר הליך שיקומי והחל בטיפול משפחתי במסגרת מכון "אפשר". בהקשר זה שבה והפנתה לחוות דעתה של גב' גיא שם נכתב כי נאשם 3 מבין ומפנים את מעשיו. לטענתה, גם בתסקיר צוין כי נאשם 3 מצוי בראשיתו של הליך נטילת אחריות, תוך שציינה כי הוא מתרחק מפעילות שקשורה בשוק ההון. בנוסף, הפנתה לכך שבחוות הדעת של גב' גיא צוין שגם במקום העבודה הנוכחי נאשם 3 מתרחק מכל מי שיכול להשפיע עליו לרעה, והוא שמח שהמקום מרושת במצלמות. עתירתה החלופית של באת-כוח נאשם 3, היא שאחרוג לקולא ממתחם הענישה בשל מצבו הרפואי המיוחד של נאשם 3 ומאמציו לשיקום. תוך שהפנתה לפסיקה ולהצעה לתיקון 128 לחוק העונשין – אשר עבר קריאה ראשונה בכנסת, ביקשה שיקבע בעניינו צו של"צ, משעונש אחר יביא לטענתה לפגיעה בעיקרון ההלימה. אשר למצבו הכלכלי של נאשם 3 הפנתה להליך חדלות הפירעון בעניינו (דא/11).
דבר הנאשמים
40. נאשם 1 ביקש להעיד בפתח הטיעון לעונש ומסר כי עלות הקמת הזירה הייתה כ-100,000 ₪ והוא נטל הלוואה לשם כך, והעלות החודשית הייתה בין 4,000 ₪ ו-5,000 ₪. בנוסף שיתף כי לפני כשנתיים נרצח בשוגג אחיה היחיד של רעייתו והדוד היחיד לילדיו, וציין קושי ומורכבות בהתמודדות. עוד מסר כי מצבו הכלכלי קשה, הוא מובטל, מצוי בהליך חדלות פירעון ומשלם סך של 4,000 ₪ בחודש. בנוסף, מסר כי השתתף בטיפול, וכיום מבין ומתחרט על מעשיו ועל הפגיעה לה גרם. בדבריו בסוף הדיון מסר כי המפגשים הפרטניים במסגרת הטיפול אותו עבר עסקו בתחום המרמה, וכי הסכים להשתלב גם בקבוצה טיפולית בתחום המרמה אך שירות המבחן סבר שאין צורך בכך. בקשתו היא כי אתחשב בו על מנת שיוכל להמשיך בשיקום עצמי ומשפחתי ולשמור על ילדיו ורעייתו.
41. נאשם 2 מסר שהוא נוטל אחריות על מעשיו וטען : "בהתחלה לא רציתי שזה יקרה, ואמרתי את זה לג'ול ולא יזמתי את זה. ג'ול הוא בחור טוב, ואנחנו לא עבריינים ולא פושעים ובאתי ממשפחה ואני דור שלישי לניצולי שואה. לעשוק אנשים זה הדבר הכי מגעיל שיכול להיות". לדבריו, הפרסומים בקשר להליך "פירקו לי את החיים" והוא אינו מוצא עבודה. עוד לדבריו, תרם 20,000 ₪ לחיילים בעקבות המלחמה. נאשם 2 מסר כי לא יעבור על החוק פעם נוספת, הוא מבקש לפרנס את ילדיו ולשלם חובותיו, ומצטער ונוטל אחריות אם פגע באחרים. לדבריו: "הייתי אבא הכי טוב שיכול להיות וחי על כדורי הרגעה היום".
42. נאשם 3 התנצל על הנזק לו גרם ומסר כי מתחרט על מעשיו ונוטל אחריות. לדבריו, בתקופת ביצוע העבירות פעל משיקולים פסולים, והיום הוא אב לילדים, עם מצב בריאותי מורכב, ומבקש להוות דוגמא עבורם. עוד לדבריו "אני בתהליך שיקומי גם זוגי וגם פרטי על מנת לפתור את הבעיות ודפוסי ההתנהגות שלא חזרו מאז, וחלפו 6 שנים ואני מבטיח שלא יחזרו" והוא מבקש לשקם את משפחתו.
מתחם העונש ההולם
43. מתחם העונש ההולם נקבע בהתאם לעקרון המנחה בענישה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו, תוך התחשבות בערך החברתי אשר נפגע, במידת הפגיעה בו, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנהוגה.
44. בענייננו, לאחר בחינת עובדות האישומים במבחן הקשר ההדוק, כעתירת המאשימה ומשהסנגורים לא טענו אחרת, יקבע מתחם ענישה אחד לכלל העבירות (ע"פ 4910/13 בני ג'אבר נגד מדינת ישראל (29.10.14) (להלן: הלכת ג'אבר)). מובן כי בעת קביעת מתחם הענישה לכל אחד מהנאשמים יבחנו מעשיו הקונקרטיים והעבירות בביצוען הורשע, וכידוע ממילא, וכפי שנקבע בהלכת ג'אבר ובע"פ 6888/17 שירזי נ' מדינת ישראל (10.12.2018) – הסיווג לאירועים נועד לתכלית פונקציונלית ככלי עזר, וכך או כך, במישור המהותי, מוטל על בית המשפט הקובע מתחם ענישה לשקול את מספר המעשים וחומרתם, גם כאשר סווגו כאירוע עברייני אחד. אף נקבע כי מקום בו גוזר בית המשפט עונש כולל ולא עונש נפרד לכל אירוע, חשיבות מספר האירועים לגזירת העונש פחותה (ע"פ 2454/18 שיינברג נ' מדינת ישראל (5.12.2018) פסקה 20).
45. הנאשמים הורשעו בשורת עבירות כלכליות ובכלל זאת בניהול זירת סוחר ללא רישיון, ריבוי עבירות של הצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מורשית. בנוסף, בריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה ועבירת גניבה בשליחת יד על ידי מורשה – כל אחד כפי חלקו. עבירות אלה באות להגן על ערכים חברתיים חשובים הנוגעים לחופש הרצון, חופש הפעולה וחופש הבחירה של המרומה, בענייננו, לקוחות זירת הסוחר, ויכולתם לקבל החלטות מושכלות ונכונות, כמו גם האינטרס הרכושי שלהם. במעשיהם אף פגעו הנאשמים באמון שבין ציבור המשקיעים לבין מי שאמון על כספם. כדברי השופטת פרוקצ'יה בדנ"פ 2334/09 פרי נ' מדינת ישראל (23.5.2011), פסקה 60:
"הערך החברתי המוגן בעבירת הגניבה מתמקד בהגנה על האינטרס הרכושי של בעל הזכות בנכס. בעבירות גניבה בשליחת יד וגניבה בידי מורשה מצטרף לאינטרס הרכושי גם ערך ההגנה על יחסי האמון המיוחדים בין מפקיד הנכס לבין מקבלו, הנדרש לקיים תנאים מסוימים ביחס לפקדון שניתן בידו. וכך, בעבירות אלה "מצטרפים זה אל זה שני אינטרסים מוגנים העומדים במדרגה אחת, והם – ההגנה על הרכוש וההגנה על יחסי האמון" (ביין, בעמ' 347)".
46. כמפורט בדברי ההסבר להצעת חוק ניירות ערך (תיקון – זירת סוחר לחשבון עצמו), התש"ע-2009, אשר מוזגה להצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 40) (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התש"ע–2010 כתיקון 42 לחוק ניירות ערך, מראש, קיים פוטנציאל לניגוד עניינים מובנה באופן פעילות המסחר בזירות סוחר. מכאן גם חשיבות החקיקה בתיקון 42 לחוק ניירות ערך לשם הסדרת הפעילות של זירות סוחר, והחיוב ברישיון ומתן מידע ללקוחות אשר נמצאים בעמדת נחיתות אינפורמטיבית, ופעמים רבות אף חסרי ידע בתחום והשכלתם הפיננסית מוגבלת. כפי שצוין בהצעת החוק בעמ' 12:
"בשל פוטנציאל ניגוד עניינים המובנה באופן פעילותן של זירות המסחר, קיים חשש שאופן גיוס הלקוחות והתנהלות המסחר בזירות יתנהל בחוסר הגינות, במובן זה שמשקיעים בזירות אלו לא יקבלו מידע מספיק לצורך קבלת החלטת השקעה מושכלת ושכללי המסחר בזירה לא יספקו הגנה נאותה לסוחרים בה. בנוסף, הואיל והמשקיעים נדרשים להפקיד מראש כספים בידי הזירה, יש להגן על כספים אלו".
47. אמנם, כפי שציינו באי-כוח הנאשמים, קיימים אמצעי אכיפה מנהליים בגין ביצוע עבירות הנוגעות לניהול זירת סוחר ללא רישיון והצעה לסחור בזירה שאינה מורשית – אך כפי שהפנה בא-כוח המאשימה, על פי סעיף 53ב לחוק ניירות ערך, קיימת גם סנקציה פלילית ובכללה עונש מאסר בן שנתיים בגין העבירות. ויובהר, איני מוצאת לקבל את טענת הסנגורים לפיה מקום בו קיימת אפשרות להטיל אמצעי אכיפה מנהליים בגין ביצוע עבירה – על העונש בהליך פלילי בגינה לעמוד על קנס כספי בלבד (ראו והשוו בשינויים המחויבים הטלת כופר לעומת ענישה פלילית בגין אותה עבירה לפי דיני המס). נוסף על כך, בענייננו ממילא לצד עבירות אלה בוצעו כאמור עבירות חמורות של קבלת דבר במרמה וגניבה בשליחת יד, ושילוב הנסיבות מלמד על פגיעה לא מבוטלת בערכים המוגנים מהמעשים, השונה במידתה ביחס לכל אחד מהנאשמים.
48. כך, מבחינת הנסיבות המפורטות בכתב האישום (ואלה בלבד – כשוויכוחי הצדדים ביחס לנסיבות נוספות שאינן מוסכמות ולא פורטו בכתב האישום אינם בין שיקוליי) עולה כי מדובר בביצוע עבירות של הצעה לסחור בזירה שאינה מורשית, אשר בוצעו בשיטתיות על ידי נאשמים 1 ו-2 בין השנים 2017 עד 2020, תוך הפניית לקוחות לזירות הסוחר האוסטרליות אייסי מרקטס ופפרסטון תמורת עמלות. בגין הפניית 16 לקוחות לזירה האוסטרלית אייסי מרקטס קיבלו נאשמים 1 ו-2 בין ינואר 2018 ועד 2020 עמלות בסך 36,255 דולר. בגין הפניית לקוחות לזירה האוסטרלית פפרסטון בין נובמבר 2018 ועד דצמבר 2020 קיבלו נאשמים 1 ו-2 עמלות בסך 32,355 דולר בהן התחלקו, תוך שנאשם 1 העביר סכום קטן לאחר שפעל עימם.
49. לצד האמור, נאשם 1 אף הקים במהלך שנת 2018 את זירת הסוחר טריידפרו, תפעל אותה ללא רישיון יחד עם נאשם 2, ופעל עם נאשמים 2 ו-3 לשיווקה. זאת באמצעות פנייה לפחות ל- 2,965 משקיעים ב-7 הזדמנויות שונות, תוך שליחת הודעות טקסט ודף נחיתה באמצעות חברת מובי-מי עמה התקשרו. נאשם 1 הוא זה שחתם על החוזה עם מובי-מי, כשההתקשרות והשיח עם מובי-מי בוצעו על ידי נאשם 3 אשר גם סיפק את רשימת הדיוור וניסח את הודעת הטקסט שתישלח ללקוחות יחד עם נאשם 2. השיווק באמצעות מובי-מי נפסק רק כשמובי-מי סירבה להמשיך בכך. הנאשמים אף פעלו לפרסום באינטרנט, בפנייה בדו"אל, ופנייה ישירה ללקוחות.
50. מן האמור כי נאשמים 1 ו-2 פעלו לביצוע העבירות בתכנון ותחכום משך תקופה לא מבוטלת, ואין מדובר בביצוע עבירות על פני תקופה קצרה בלבד כטענת הסנגורים. נאשם 3 הצטרף לפעילות נאשמים 1 ו-2 במסגרת טריידפרו מסוף חודש אפריל 2018 ועד אוגוסט 2018, כשפוטר. הגם שלא הפסיק את ביצוע העבירות מיוזמתו, תקופת ביצוע העבירות על ידו אכן אינה ממושכת. נאשם 3 אף לא נטל חלק בהקמה ובניהול הזירה וצירופו לפעילות נבע מרצונם של נאשמים 1 ו-2 לפנות ללקוחות חברת Real Forex בה עבד נאשם 2, ולשכנעם להעביר פעילותם לטריידפרו, ומאחר ונאשם 2 לא יכול היה לפעול כאמור.
51. בבסיס העבירות שביצעו הנאשמים בצע כסף, והם אף הגדילו לעשות והציגו מצגים כוזבים ומטעים בפני הלקוחות לשם גיוסם, על החומרה הנוספת שבכך. כך, נאשמים 1 ו-2 הציגו מצגים כוזבים לפיה טריידפרו פועלת תחת רגולציה בארץ ובחו"ל; כי לטריידפרו מומחיות ואיתנות כלכלית וכי הזירה פעילה מעל 6 שנים ולה 150 לקוחות (למרות שבפועל מספר לקוחותיה היה פחות מ- 30 והיא הוקמה זה מקרוב, ולא היו לה משרדים ולא חשבון בנק); בנוסף הציגו כי טריידפרו אינה הצד הנגדי לעסקה ואינה מרוויחה או מפסידה מרווחי או הפסדי הלקוחות, בעוד שבפועל הייתה הצד הנגדי מעצם היותה זירת סוחר; כמו כן, הסתירו את בעלות נאשם 1 בזירה, את מעורבות נאשם 2 בניהולה, ואת העובדה שנאשמים 2 ו-3 זכאים לעמלות בגין הבאת לקוחות המתקבלות רק אם כספי ההשקעה הופסדו, כך שהסתירו את ניגוד העניינים המובנה בפעולתם לגיוס לקוחות.
52. מדובר במצגים חמורים, אשר בוצעו תוך ניצול פערי הידע מול הלקוחות, שפוטנציאל הנזק לצידם גבוה ביותר, בפרט בהינתן השיווק הממשי בו נקטו הנאשמים באמצעות מובי מי ובעצמם כאמור. זאת, כשקיימת סכנה אינהרנטית למשקיעים בזירות סוחר באופן טבעי ומכאן גם תכלית הרגולציה כאמור. לא ניתן להתעלם מכך שלנאשמים ידע בתחום ניירות ערך ושוק ההון, ויש בכך להוסיף חומרה למעשיהם.
53. לנאשם 3 יוחסו רק חלק מהמצגים, האחד – נוגע לניסיון ולמומחיות טריידפרו, והשני לפיו פעילות טריידפרו חוקית והיא בעלת רישיון. בנוסף, צוין כי תחילה סבר שפעילות טריידפרו מפוקחת על ידי רשות הפיקוח בבריטניה, אך גם כשהבין שטריידפרו אינה מפוקחת כלל המשיך בפעילותו. צוין עוד כי הנאשמים כולם הסתירו את העובדה שנאשם 1 הוא בעלי הזירה ונאשם 2 מעורב בניהולה. אמנם נאשם 3 לא הורשע בביצוע מצגים כוזבים ביחס לתנאי המסחר והבונוסים, ולא בכך שהסתיר כי יהיה זכאי לעמלות רק אם כספי ההשקעה הופסדו. עם זאת, גם המצגים הכוזבים אותם הציג חמורים כשלעצמם, וטענת באת-כוחו לפיה המצג בדבר היות הזירה בעלת ניסיון הוא מסוג ההפרזה בה נוקט "כל אדם שמוכר את מרכולתו" נדחית, תוך שיובהר כי מצופה ממי שמשווק מרכולתו לדייק בנתונים אותם הוא מוסר ללקוחות פוטנציאליים וכך הוא מחויב על פי חוק, ועל אחת כמה וכמה ביחס לפעילות רבת סיכונים כמו בענייננו.
54. מן העובדות עולה כי נאשם 2 גייס בעצמו כעשרה לקוחות אשר השקיעו סך של 150,000 ₪ על יסוד המצגים הכוזבים. נאשם 3 פנה ל-8 לקוחות וגייס 6 מתוכם, אשר השקיעו סך של 150,000 ₪. נאשם 3 קיבל לעתים 22.5% מסכום הפקדת הלקוחות שגייס מידי נאשם 2 במזומן, זאת לאחר שהלקוח הפסיד את כספו. ביתר הכספים התחלקו נאשמים 1 ו-2 בחלקים שווים, ובכלל זאת ביחס ללקוחות אשר גויסו על ידי נאשם 3.
55. אמנם, משך ביצוע העבירות במסגרת טריידפרו הוא קצר יחסית, כ-6 חודשים ביחס לנאשמים 1 ו-2 וכ-4 חודשים ביחס לנאשם 3, הנאשמים הפסיקו את פעילות הזירה בעצמם, וגם היקפי העבירות אינם גבוהים – מה שמביא למיתון הנסיבות במידת מה (מבלי להתעלם מכך שביחס לתקופת הפעילות הקצרה, לא ניתן לומר שמדובר בסכומים זניחים). עם זאת, משך ביצוע העבירות והיקפן אינו חזות הכל, והחומרה במקרה זה נובעת לא רק, אף לא בעיקר, מסכומי העבירות או משך ביצוען, אלא מהתנהלותם המרמתית המתוכננת והמתוחכמת של הנאשמים (ראו בהקשר זה לדוגמא ע"פ 6020/12 מדינת ישראל נ' עדן (29.4.2013), פסקה 25 לפסק דינה של השופטת ברק-ארז בקשר לעבירת שימוש במידע פנים: "בעלי הדין שבפנינו ביקשו להצביע על ההיקפים הקטנים יחסית של רכישות ניירות הערך שנעשו על סמך השימוש במידע הפנים. אולם, זה אינו שיקול מכריע. הפסול שבהתנהגות אינו מתבטא רק בנזק שנגרם").
56. חומרה נוספת במעשי הנאשמים עולה כאמור גם מכך שבנוסף למעשים המפורטים לעיל, הנאשמים התערבו במסחר חלק מהלקוחות על מנת שיפסידו את השקעתם. זאת מבלי להתעלם מכך שבהקשר זה תוקן כתב האישום כך שהגם שבמקור הואשמו הנאשמים בהתערבות במסחר ביחס לרוב המוחלט של כספי ההשקעה, בסופו של יום הורשעו בהתערבות במסחר ביחס לחלק מכספי ההשקעה בלבד, ובשליחת יד בכספי לקוחות בסכומים כדלקמן: נאשם 1 בסך 40,000 ₪, ונאשמים 2 ו-3 יחד עמו בסך 20,000 ₪ כל אחד (חלף 350,000 ₪ בכתב האישום המקורי). אמנם יש בכך שסכום העבירה נמוך יחסית כדי למתן את מידת הפגיעה מהמעשה בערכים המוגנים, אך אין בכך כדי לאיינה. נאשמים 1 ו-2 אף הורשעו בכך שעשו שימוש בחלק מכספי המשקיעים לצרכים פרטיים.
57. בעת קביעת מתחמי הענישה נתתי דעתי לחלקו היחסי של כל אחד מהנאשמים. אכן, על פי עובדות כתב האישום, חלקו של נאשם 1 הוא הגדול ביותר. נאשם 1 הקים וניהל את טריידפרו ללא רישיון יחד עם נאשם 2, הסתיר מלקוחות שהוא מנהל הזירה, הציג מצגים כוזבים ומטעים, והתערב במסחר בזירה על מנת שחלק מהלקוחות יפסידו את השקעתם. נאשם 1 הורשע בשליחת יד בכספי לקוחות בסך 40,000 ₪, לעומת נאשמים 2 ו-3 שסכום העבירה בהקשר זה בעניינם 20,000 ₪. בנוסף, פעל לשיווק זירות הסוחר האוסטרליות על אף שלא היו מפוקחות בישראל ובניגוד לחוק. בגין פעילותו בקשר לאייסי מרקט יחד עם נאשם 2 הפיק רווח בסך 36,255 דולר. בגין פעילותו יחד עם נאשם 2 בקשר לפפרסטון הפיק רווח בסך 32,355 דולר, בו התחלק עם נאשם 2 ועם אחר, לו שולם סכום קטן. מבחינת מעשיו הכוללים של נאשם 1 עולה כי מעשיו מתוכננים ומתוחכמים, ואיני מוצאת כל רלוונטיות ממתנת או סיבה להתחשב לקולא בהוצאותיו הנטענות בהקמת הזירה, שהיא במהותה האמצעי לביצוע העבירות על ידו. בהתאמה, אף איני מוצאת רלוונטיות ממתנת לכך שבסופו של יום הפעילות בזירה הייתה הפסדית.
58. גם חלקו של נאשם 2 אינו מבוטל, אך קטן במידת מה מחלקו של נאשם 1. זאת בשים לב לכך שנאשם 2 פעל יחד עם נאשם 1 באופן מתוכנן ומתוחכם, והיה שותף בהקמה, בניהול ובתפעול של טריידפרו, וכן בפעילות שיווק זירות הסוחר האוסטרליות אייסי מרקט ופפרסטון תוך הפקת רווחים. גם נאשם 2 פעל להצגת המצגים הכוזבים במסגרת פעילותו בטריידפרו, עסק בשיווק וגייס כאמור כ-10 לקוחות אשר השקיעו סך של 150,000 ₪. בנוסף, התערב במסחר חלק מהלקוחות במסגרת פעילותו בטריידפרו על מנת שיפסידו השקעתם, ושלח ידו כאמור יחד עם נאשם 1 בכספי לקוחות בסך 20,000 ₪. נאשם 2 אף קיבל בגין פעילותו בטריידפרו עמלות גבוהות מאלה שקיבל נאשם 3, שחלקו במסכת העבריינית הקטן ביותר, ואף פעל לגיוס נאשם 3 לטריידפרו לשם פנייה ללקוחות חברת Real Forex בה עבד. לא מצאתי לתת משקל ממתן לדברי נאשם 2 לשירות המבחן לפיהם פעל כפי שפעל, בין היתר, כי סבר שכך יוכל נאשם 1 להשיב לו חוב כספי בגובה כמה עשרות אלפי שקלים כנסיבה ממתנת. עובדות אלה אינן מצוינות בכתב האישום, ועל פני הדברים אף נראה שיש בכך ניסיון על ידי נאשם 2 לצמצם מאחריותו למעשיו.
59. חלקו של נאשם 3 בביצוע העבירות הוא הקטן ביותר. כך ביחס לתקופת ביצוע העבירות על ידו, לעמלות אותן קיבל, ולמצגים הכוזבים אשר הציג. נאשם 3 לא היה מעורב בשיווק הזירות האוסטרליות, לא נטל חלק בניהול והקמת טריידפרו, ובתחילת פעילותו סבר כאמור כי הזירה מפוקחת על ידי רשות הפיקוח בבריטניה. במסגרת פעילותו בזירה גייס 6 לקוחות אשר השקיעו סך של 150,000 ₪. כמו נאשמים 1 ו-2 התערב נאשם 3 במסחר חלק מהלקוחות על מנת שיפסידו השקעתם, ושלח ידו בכספי לקוחות יחד עם נאשם 1 בסך 20,000 ₪ כמו נאשם 2. הגם שלא מצאתי ליתן משקל ממתן לטענתו בפני שירות המבחן לפיה חש מנוצל על ידי נאשמים 1-2, וגם במעשיו חומרה שאינה זניחה לאור האקטיביות שבמצגיו הכוזבים והתערבותו במסחר – מידת הפגיעה בערכים המוגנים ממעשיו קטנה במידה לא מבוטלת מזו שנגרמה ממעשי נאשמים 1 ו-2, ולכך יינתן ביטוי במתחם הענישה אשר ייקבע. לצד זאת יובהר כי טענת באת-כוחו של נאשם 3 לפיה יש בגזירת עונש ממושך ממשך תקופת ביצוע העבירות על ידו לפגוע בעיקרון ההלימה נדחית, וכידוע, אין קשר בין משך ביצוע עבירה לעונש לצידה, ופעמים רבות נגזרים עונשי מאסר ממושכים בגין ביצוע עבירות רגעיות.
60. בנסיבות הכוללות, מסקנתי היא כי מעשי נאשם 1 הביאו לפגיעה ממשית בערכים המוגנים וכך גם מעשי נאשם 2, אם כי במידה נמוכה יותר. מעשי נאשם 3 הם ברף נמוך יחסית, אך גם הוא אינו מבוטל, בהינתן הנסיבות והמעשים שביצע כמפורט לעיל.
61. אשר למדיניות הענישה הנהוגה: נראה כי לא קיימים מקרים בהם הורשעו נאשמים בביצוע עבירות בקשר לזירת סוחר כמו בענייננו, ומשכך, הפסיקה הרלוונטית היא פסיקה הנוגעת לעבירות כלכליות שעניינן קבלת דבר במרמה, גניבה בשליחת יד ופעילות ללא רישיון בהקשרים דומים אך לא זהים. טרם סקירתה, יש לתת את הדעת לקביעותיו הנורמטיביות של בית המשפט העליון בדבר חומרתן של עבירות כלכליות וחשיבות ההחמרה בענישה בגין ביצוען. זאת לאור הפגיעה הממשית בערכים חברתיים חשובים מביצוען, לשם הרתעה, ועל מנת לאיין את התמריץ שבבסיסן. קביעות אלה רלוונטיות גם בעת קביעת מתחם הענישה לענייננו. ראו כדוגמא אחת מיני רבות דברי השופט אלרון בע"פ 1312/21 גרינפלד נ' מדינת ישראל (2.8.2022) פסקה 24:
"עבירות כלכליות שונות במאפייניהן מעבירות פליליות 'רגילות'. הן נעדרות רכיב אלים, במובן הפיזי, הן אינן מתבטאות בתמונות קשות מזירת האירוע או בקורבנות אשר נזקקים לטיפול רפואי. לפני השופטים הדנים בעבירות אלו לא מונח תסקיר נפגע עבירה, וקורבן העבירה ומשפחתו, לא נוכחים, ככלל, באולם בית המשפט. לעיתים, לקורבנות העבירה אין שם ואין פנים והם כלל אינם יודעים כיצד מעשה העבירה גרם להם לחסרון כיס או הסב להם נזק אחר. כמו כן, לא אחת, העבריינים המבצעים עבירות אלו חיו חיים נורמטיביים וברווחה כלכלית עד למעשה העבירה.
עם זאת, מדובר בעבירות פליליות חמורות, אשר מערערות מבנים חברתיים, ומסבות נזק רחב היקף. לעיתים רבות, רחב בהרבה מזה אשר מסב העבריין המבצע עבירת רכוש 'רגילה'. בהתאם, בית משפט זה מורה מזה זמן רב כי יש לנקוט במגמת ענישה מחמירה בעבירות כלכליות".
62. לצד האמור, יש לתת את הדעת גם לכך שעל ההחמרה בענישה בעבירות כלכליות, לא כל שכן כאלה שאכיפתן במישור הפלילי בתחילת דרכה (כדוגמת העבירות הנוגעות להקמה ולהצעה לסחור בזירת סוחר ללא רישיון) צריכה להיעשות בהדרגתיות (ראו לדוגמא, בשינויים המחויבים, דברי השופט דנציגר בע"פ 1656/16 דוידוביץ נ' מדינת ישראל (20.3.2017) פסקה 107 (להלן: פסק דין דוידוביץ).
63. בחנתי את הפסיקה אליה הפנו הצדדים, על הדומה והשונה מענייננו, וכן פסיקה נוספת רלוונטית, ולהלן יפורטו דוגמאות אליהן מצאתי להפנות:
• ע"פ 7023/12 אלון שרון נ' מדינת ישראל (21.1.2013) (ת"פ (מחוזי ת"א) 9883-07-10 מדינת ישראל נ' גואטה ואח' (15.9.2012)) שם הורשע המערער על יסוד הודאתו, לצד אחרים, בביצוע ריבוי עבירות של גניבה בידי מורשה וב-4 עבירות של השפעה בדרכי תרמית על תנודות שער של ניירות ערך. על פי העובדות, המערער וגואטה, נאשם נוסף בכתב האישום, ביצעו 354 עסקאות מתואמות וגנבו סך של 352,545 ₪. גואטה הואשם באישום נוסף עם נאשמים אחרים בעבירות דומות שהיקפן 91,758 ₪. בבית המשפט המחוזי נגזר עונשו של המערער ל- 18 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. על גואטה נגזרו 21 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. בית המשפט העליון הקל בעונש המאסר בפועל אשר נגזר על המערער והעמידו על 14 חודשי חודשים תוך שהפנה, בין היתר, לכך שהיקף העבירות משמעותי, אך אינו ברף הגבוה ביותר, לכך שלא נודעה השפעה דרמטית על שערי ניירות הערך מהמעשים, ולכך שהעבירות לא בוצעו תוך ניצול כוח המשרה על ידי המערער. בנוסף, ניתן משקל לנסיבותיו האינדיבידואליות של המערער.
• ת"פ (מחוזי ת"א) 73321-12-20 מדינת ישראל נ' בביצקי (4.1.2023) שם הורשע הנאשם על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בריבוי עבירות של גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות לפי חוק העונשין, ריבוי עבירות של השפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך לפי חוק ניירות ערך, ושתי עבירות של ניהול תיקים ללא רישיון לפי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1955 .
הנאשם, אשר היה בקיא בשוק ההון, פעל במשך מספר שנים וניהל באופן פרטי תיקי השקעות עבור עצמו ואחרים באמצעות חשבונות שהיו בשליטתו, לרבות על ידי מסחר באופציות. הנאשם הציג ללקוחותיו מצגי שווא, נהג להבטיח להם כי הוא מגיע לתוצאות מסחר חריגות בהצלחתן, והציג בפניהם מצג כוזב לפיו השקעתם ברובה אינה בסיכון. בנוסף, הציג עצמו בכזב כבעל תארים מתקדמים, ניסיון בשוק ההון ומומחיות בתחום האופציות. כמו כן הציג עצמו בכזב, בחלק מהמקרים, כמחזיק ברישיון לניהול תיקים מטעם רשות לניירות ערך, ואת החברה שבבעלותו כחברה גדולה ובטוחה. במעשיו, השפיע על מחזור המסחר בניירות ערך תוך קביעת שערים מלאכותיים, שלח את ידו במרמה בכספי הלקוחות בסכום של לכל הפחות 301,480 ₪, וניהל תיקי לקוחות ללא שהיה בידו רישיון. עיקר פעילותו של הנאשם בוצעה לאחר שאוים על ידי גורמים עברייניים.
בית המשפט אימץ את הסדר הטיעון וגזר על הנאשם, שהוא ללא עבר פלילי, מאסר בפועל למשך 24 חודשים ופיצוי בסך של 65,000 ₪ לצד מאסר על תנאי. צוין כי העונש המוסכם מקל אך בנסיבות החריגות של המקרה, ומשבית המשפט אינו מתערב בנקל בענישה מוסכמת בהסדר טיעון, יש לאמצו.
• ת"פ (מחוזי ת"א) 52660-03-14 מדינת ישראל נ' קליינר (19.10.2014) הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בריבוי עבירות של השפעה על שער נייר ערך בדרכי תרמית והפרת אמונים בתאגיד לפי חוק ניירות ערך, ובריבוי עבירות של גניבה בידי מנהל וגניבה בידי מורשה לפי חוק העונשין. נקבע כי ניצל את מעמדו לרעה, ומעל באמון החברות בהן היה נושא משרה, ובאמון הממונים עליו, ופגע באמון הציבור בשוק ההון. הרווחים שהפיק הנאשם עמדו על 400,000 ₪. בית המשפט שקל לחומרה את ניצול יחסי האמון, ולקולא את השבת הסכומים שהפיק, וכי חדל בעצמו מביצוע העבירות. מתחם הענישה נקבע בין שנתיים ועד 4 שנות מאסר בפועל, ועל הנאשם נגזרו 18 חודשי מאסר בפועל, תוך חריגה ממתחם הענישה משיקולי שיקום, לצד ענישה נלווית.
64. נתתי דעתי גם לפסיקה אליה הפנו באי-כוח הנאשמים, חלקה פסיקת בית המשפט השלום או ערעורים ובקשת רשות ערעור על גזרי דין שניתנו על ידו – אך לא מצאתי אותה רלוונטית לענייננו. מדובר במקרים בהם בוצעו, בין היתר, עבירות מרמה וגניבה כלפי מתלונן או מתלוננים קונקרטיים, שלא במסגרת פעילות כלכלית בשוק ההון, וללא תחכום מיוחד כבענייננו, וכן עבירות מס. בחלק מהמקרים אומצו עונשים מוסכמים בהסדר טיעון, ובחלקם אף חריגה לקולא ממתחם הענישה משיקולי שיקום. בענייננו כאמור, העבירות בוצעו במסגרת פעילות בזירת סוחר לא מפוקחת אשר הציעה ללקוחות אפשרות לסחור בחוזי הפרשים, לצידה סיכון לא מבוטל מובנה, פערי ידע מול הלקוחות, ופוטנציאל נזק אדיר, בפרט בשים לב לאלפי הלקוחות הפוטנציאליים אליהם פנו הנאשמים. מובן כי התחכום וסביבת העבירות מוסיפים חומרה למעשים, אשר בניגוד לחלק גדול מהמעשים בפסיקה אליה הפנו הסנגורים, גילויים קשה, מה שאף מגדיל את הפיתוי לבצעם ומחייב ענישה ממשית.
ראו והבחינו ע"פ 394/20 חן נ' מדינת ישראל (2.11.2021), רע"פ 8443/15 יצחק חגולי נ' מדינת ישראל (15.12.2015), רע"פ 2847/10 ג'ימי צור נ' מדינת ישראל (15.4.2010), ת"פ (מחוזי ת"א) 34517-08-24 מדינת ישראל נ' שירזי ואח' (12.12.2024), עפ"ג (חי') 47204-03-18 אלירן אזולאי נ' מדינת ישראל (31.5.2018), ת"פ (שלום קריות) 7776-10-17 מדינת ישראל נ' יגאל אמיגה (23.12.2018), ת"פ (שלום נתניה) 17095-09-09 מדינת ישראל נ' גרייסמן (23.9.2012), ת"פ (שלום ת"א) 45939-08-18 מדינת ישראל נ' PETROV (6.11.2018). גם בע"פ 7621/14 אהרון גודסטינר ואח' נ' מדינת ישראל (1.3.2017) מדובר בנסיבות שונות לחלוטין.
65. עוד יש לזכור כי כדברי השופטת (כתוארה אז) חיות בע"פ 3877/16 ג'אבלי נגד מדינת ישראל (17.11.2016) בפסקה 5 לפסק הדין:
"כפי שנפסק לא אחת "אין זהות בין מתחם העונש ההולם ובין מדיניות הענישה הנוהגת והובהר כי מתחם העונש ההולם מגלם 'הכרעה ערכית המבוססת על שיקולים שונים' וכי מדיניות הענישה בעבירה הנתונה היא רק אחד מאותם שיקולים" (ע"פ 322/16 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] בפסקה 5 (9.10.2016); ע"פ 1323/13 חסן נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] בפסקה 9 (5.6.2013)). עוד נפסק כי קביעת מתחם העונש ההולם איננה עניין אריתמטי וכי לבית המשפט נתון בהקשר זה מרחב מסוים של גמישות שאין להתערב בו בייחוד אם העונש שנגזר בסופו של יום אינו חורג מן הראוי וההולם".
66. לאחר בחינת כלל המפורט לעיל, ובשים לב לעיקרון אחידות הענישה "המחייב שמירה על יחס הולם בין עונשיהם של נאשמים באותה הפרשה לפי מידת אשמם" (ע"פ 8345/15 אוחנה נ' מדינת ישראל (19.9.2017) פסקה 35, השופט מזוז), מתחמי הענישה לעונש המאסר ייקבעו כדלקמן: לנאשם 1 החל מ-13 ועד 24 חודשי מאסר בפועל, לנאשם 2 החל מ-10 ועד 20 חודשי מאסר בפועל, ולנאשם 3 החל מ-8 ועד 16 חודשי מאסר בפועל. אמנם הסניגורים כולם חזרו והדגישו עתירתם לקביעת עונש שאינו כולל מאסר מאחורי סורג ובריח לנאשמים, וכלל הנאשמים אף נשלחו לקבלת חוות דעת מאת הממונה על עבודות השירות על יסוד בקשתם תוך שהובהר כי אין בכך כדי ללמד כי זה העונש שייגזר. עם זאת, לאחר בחינת כלל הנתונים וטיעוני הצדדים שלעיל, מסקנתי היא כי מכוח עיקרון ההלימה אין מקום לקבוע בעניינם של נאשמים 1 ו-2 מתחם ענישה הכולל עונש מאסר שמשכו מאפשר ריצויו בעבודות שירות לאור הפגיעה הממשית בערכים המוגנים ממעשיהם.
67. אשר למתחם הקנס: בעת קביעתו נתתי דעתי למעשי הנאשמים ובכלל זאת להיקפי העבירות שאינם גבוהים ביותר. לצד זאת לכך שמדובר בעבירות כלכליות, אשר בוצעו לשם הפקת רווחים ולחשיבות הברורה שבהטלת קנסות הולמים בנסיבות אלה (ראו למשל ע"פ 7068/06 מדינת ישראל נ' אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ (31.5.2007) פסקה 14: "כאנשים רציונאליים המבצעים את העבירה כדי לזכות ברווחים, יש בקנס שכזה כדי לעקר את המוטיבציה המולידה הסדרים שכאלה").
68. כמצוות המחוקק, בעת קביעת שיעור קנס שקלתי גם את מצבם הכלכלי של הנאשמים. ביחס לנאשם 1, נתתי דעתי לכך שהוא מובטל, משלם סך של 4,000 ₪ בחודש במסגרת הליך חדלות הפירעון, רעייתו מרוויחה כ-5,500 ₪ לחודש, והוא מטופל בשני קטינים. ביחס לנאשם 2 נתתי דעתי לכך שהוא גרוש ואב לשני קטינים. ביחס לנאשם 3 לכך שהוא עובד היום כשכיר בחברה העוסקת בשיווק גופי תאורה ומצוי בהליך חדלות פירעון ומשלם במסגרתו סך של 150 ₪ בחודש. עוד נתתי דעתי לכך שנאשמים 1 ו-2 הפקידו בקופת בית המשפט סך של 13,400 ₪ לטובת פיצוי נפגעי העבירה ולאחר הטיעון לעונש המאשימה הודיעה כי לא נדרש פיצוי במקרה זה, ובקשתה היא כי סכומים אלה יילקחו בחשבון בעת קביעת הקנס. בשקלול המפורט לעיל, מתחמי הקנס ייקבעו כדלקמן: לנאשם 1 בין 50,000 ₪ ועד 100,000 ₪, לנאשם 2 בין 35,000 ₪ ועד 70,000 ₪, לנאשם 3 בין 20,000 ₪ ועד 50,000 ₪.
קביעת העונש ההולם בתוך המתחם
נאשם 1:
69. נאשם 1 הוא בן 46, נשוי ואב לשני קטינים, ולדבריו, בשנתיים האחרונות עברה משפחתו טרגדיה במהלכה נרצח אחיה של רעייתו בשל ירי בשגגה. לדברי נאשם 1, לכך השפעה ממשית על מצב ילדיו (הוצגו מסמכים דא/8). עניין זה בא בין שיקוליי בעת קביעת העונש. נאשם 1 עבד 15 שנים כסניטר, אך בעקבות הרשעה בתיק הקודם, אשר התגלתה במסגרת החקירה הנדונה כאמור, נאלץ להתפטר מעבודתו ועבד כמחסנאי. לדברי בא-כוחו נאשם 1 כיום מובטל, וכאמור מצוי בהליך חדלות פירעון (דא/6), משלם סך של 4,000 ₪ בחודש, ורעייתו משתכרת בסך של כ-5,500 ₪ בחודש (דא/7).
70. נתתי דעתי לכך שבמסגרת התיק הקודם שולב נאשם 1 בהליך שיקומי, ואף החל בטיפול באופן פרטי לפני הגשת כתב האישום ולפני שילובו בטיפול על ידי שירות המבחן. בנוסף, כי בהליך הקודם נגזר עליו עונש של חודש מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, כשבית המשפט הכיר בשיקום שעבר. הדברים משתקפים גם בתסקירו, שם פורט כי נאשם 1 השתתף בהליך שיקומי ממושך, שיתף פעולה עם גורמי הטיפול, וההתרשמות היא שהטיפול יעיל עבורו וסייע לו לבחון באופן ביקורתי את התנהלותו ודפוסיו הבעייתיים. על אף שהטיפול שעבר נאשם 1 נגע לתיק הקודם, שירות המבחן ציין כי הנאשם 1 הכיר בזיקה שבין התנהלותו בתיק הקודם לעבירות הנדונות, הנוגעת לכך שבמישורים הפורמליים ערך נאשם 1 מאמצים להציג פסאדה מתפקדת ומסתגלת, אולם במרחב הווירטואלי, אשר נתפס בעיניו כאנונימי ומאפשר, נטה לפעול בצורה פורצת גבולות, התקשה לשקול את השלכות מעשיו והתרכז בסיפוק צרכיו.
71. לא מצאתי לאמץ את המלצת שירות המבחן ולגזור עונש מאסר בעבודות שירות על נאשם 1. זאת לאור מתחם הענישה אשר נקבע על יסוד מידת הפגיעה בערכים המוגנים ממעשיו ומכוח עיקרון ההלימה. אף איני מוצאת שהנסיבות בעניינו של נאשם 1 מצדיקות חריגה לקולא ממתחם הענישה משיקולי שיקום חרף ההליך הטיפולי בו השתתף, ובשים לב לאופי הטיפול ולכלל הנסיבות. כידוע, כבר נקבע כי שיקולי שיקום אינם חזות הכל, ולצידם שיקולים רבים נוספים (ע"פ 8232/11 מדינת ישראל נ' פלוני (23.4.2012)). אף נקבע כי גם מקום בו מונחת תשתית עובדתית המעידה על שיקום: "לא בכל מקרה שבו תהליך טיפולי מתקדם בכיוון חיובי, יש להפעיל את הסמכות הקבועה בסעיף 40ד לחוק העונשין. אחרת נמצא כי החריג מרוקן מהתוכן את הכלל..." (ע"פ 126/22 מדינת ישראל נ' פלוני (27.4.2022) פסקה 16)).
72. עם זאת, יש בדרך הטובה שעשה נאשם 1 בטיפול ובכלל נסיבותיו כדי להשפיע על מיקום עונשו בגדרי מתחם הענישה. זאת בשים לב גם לכך ששירות המבחן ציין כי נאשם 1 מביע חרטה הנחווית ככנה, מכיר בנזק לו גרם, ומפגין אמפתיה כלפי נפגעי העבירות. נאשם 1 אף הפקיד בקופת בית המשפט 13,400 ₪ לטובת נפגעי העבירה כאמור, והערכת שירות המבחן היא שהטיפול סייע בהפחתת הסיכון במצבו גם בקשר להליך דנן. לחרטתו של נאשם 1 ונטילת האחריות על ידו משמעות רבה, והיא באה לידי ביטוי גם בהודאתו בתחילת ההליך אשר הביאה לחיסכון בזמן שיפוטי לא מבוטל.
73. בעת קביעת עונשו של נאשם 1 נתתי דעתי להרשעתו בתיק הקודם וכן לחשיבות הידועה של שיקולי הרתעה בעבירות כלכליות, ובכללה הרתעת הרבים (ע"פ 3927/16 מדינת ישראל נ' בר זיו (23.2.2017); ע"פ 677/14 דנקנר נ' מדינת ישראל (17.7.2014); פסק דין דוידוביץ), כך שלא בנקל ייקבע עונש בתחתית תחתיתו של מתחם הענישה לצידן מקום בו קיימת הרשעה נוספת קודמת, ואף אם מדובר במי שהודה ונטל אחריות והוא ללא עבר פלילי.
74. למרות האמור, באופן חריג, כשבסופו של יום הענישה היא אינדיבידואלית, מצאתי שנסיבותיו הקונקרטיות המיוחדות של נאשם 1 מצדיקות זאת בעניינו – כך שייגזר על נאשם 1 עונש מאסר בפועל למשך 13 חודשים בתחתית מתחם הענישה. זאת בשים לב לנסיבותיו המיוחדות אשר פורטו לעיל, לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, ובדגש על הדרך הטובה אותה עשה בטיפול, אשר להערכת שירות המבחן אף הפחית את מסוכנותו. בנוסף, לאור הקושי למשפחתו ובכלל זאת לילדיו הקטינים בנסיבות המשפחתיות הקשות והטרגדיה שחוו זה מקרוב. אשר לקנס – זה יעמוד על סך 55,000 ₪ לאחר שקילת המפורט לעיל ומצבו הכלכלי.
נאשם 2
75. נאשם 2, בן כ-44, גרוש בשנית לאחר הליך פרידה קשה, ואב לשני ילדים קטינים. על פי תסקירו, עבד במהלך השנים בתחום השיווק והמכירות של מכשירים פיננסים בשוק ההון, וכיום עובד כעצמאי בתחום שיווק ומכירה של מוצרי אופנה. על פי התסקיר, נאשם 2, אשר גדל בסביבה משפחתית מורכבת, מאובחן עם הפרעת חרדה ודיכאון וחשד להפרעת אישיות נרקיסיסטית, והוא בעל דפוסים מרמתיים ומניפולטיביים. אף הוגשה חוות דעת פסיכיאטרית בעניינו מהליך אחר (דא/10) וצוין כי הוא זקוק לטיפול פסיכותרפיוטי במידה וקיימת מוטיבציה לכך, והמשך מעקב וטיפול פסיכיאטרי בכל מסגרת בה יימצא.
76. גם נאשם 2 הודה בתחילת ההליך לאחר תיקון כתב האישום במסגרת הליך הגישור, ונטל אחריות למעשיו, ובכך חסך זמן שיפוטי ואת הצורך בהעדת העדים. עניין זה נשקל לזכותו. כך גם העובדה שכמו נאשם 1, הפקיד סך של 13,400 ₪ בקופת בית המשפט עובר לטיעון לעונש, וגם בכך ביטוי לנטילת אחריות. עם זאת, בפני שירות המבחן צמצם נאשם 2 אחריותו לביצוע העבירות במסגרת טריידפרו, והשליך אחריות על נאשם 1, והתרשמות שירות המבחן היא כי נאשם 2 מתקשה להכיר ולהבין לעומק את מצבו ודפוסיו הבעייתיים. בנוסף, ההתרשמות היא כי יכולתו של נאשם 2 להיתרם מהליך טיפולי נמוכה, הוא מגלה קושי בהבעת אמפטיה. שירות המבחן לא בא בהמלצה שיקומית טיפולית, והערכתו היא שנדרשת בעניינו של נאשם 2 ענישה קונקרטית ומרתיעה אשר תציב גבול ברור לשם הפחתת הסיכון.
77. בנוסף, לחובת נאשם 2 הרשעה קודמת משנת 2023 בשני תיקים, בגין עבירות מהשנים 2021 ו-2022, בין היתר בגין תקיפת בת זוג, איומים, הפרת צו בית משפט, הטרדה ועוד. אמנם אין מדובר בעבירות ממין העניין, ולדברי בא-כוחו מדובר בעבירות הקשורות "בסכסוך בנוגע למשמורת והרחקה מהילדים", וביצוען על פי הרישום הפלילי במועד מאוחר לביצוע העבירות בתיק הנדון – כך שלא נכון יהיה לומר שעל אף הרשעתו הקודמת והעונש שנגזר עליו המשיך לבצע עבירות ולשקול זאת לחומרה. עם זאת, לא ניתן להתעלם מקיומה של ההרשעה בגינה אף ריצה נאשם 2 עונש מאסר בן 10 חודשים. משכך, יינתן לה משקל מתאים ומדוד בעת קביעת העונש. כמו בעניינו של נאשם 1, בעת קביעת עונשו של נאשם 2 נתתי דעתי גם לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, וכן לדבריו במסגרת הטיעון לעונש כשבין היתר מסר כי תרם סך של 20,000 ₪ לחיילים בעקבות המלחמה. בנוסף, שקלתי את השפעת העונש על משפחתו ובכלל זאת ילדיו הקטינים, ולצד זאת, שיקולי הרתעה שהם בעלי חשיבות רבה בעבירות אלה כאמור.
78. לאחר בחינת הנסיבות הכוללות, לא מצאתי למקם את עונשו של נאשם 2 ברף העליון של מתחם הענישה כעתירת המאשימה, ובנסיבות, עונשו יקבע בחלק התחתון של מתחם הענישה, אך לא בתחתיתו, ל- 12 חודשי מאסר בפועל. הקנס יועמד על 40,000 ₪ בהינתן הנסיבות כולן.
נאשם 3
79. נאשם 3, בן 36, נשוי, ואב לשני ילדים קטינים, ומצבו הרפואי של אחד מילדיו מורכב (ולא יפורט מטעמי צנעת הפרט (ראו מסמכים רפואיים דא/2)). גם נאשם 3 סובל ממצב רפואי מורכב מאז לידתו. על כך הרחיב ד"ר לובין בעדותו ובחוות הדעת שהגיש (דא/3). לדברי נאשם 3 לשירות המבחן מצבו הבריאותי אף מקשה עליו לנהל אורח חיים תקין. להתרשמות שירות המבחן, מצבו הרפואי של נאשם 3 הביא לאורך שנים לפגיעה בביטחונו העצמי, וגם הוא ברקע ביצוע העבירות על ידו, ואותן ביצע, בין היתר, מתוך רצון לחוש קרבה חברית ולהוות גורם משמעותי לאחר. שירות המבחן ציין כי נאשם 3 מתקשה להכיר בגורמים הפנימיים העומדים בבסיס התנהלותו, מתקשה לחוש אמפתיה כלפי נפגעי העבירות, נוטה לצמצם מעשיו, וניכרים בהתנהלותו דפוסי הסתרה וטשטוש. לצד זאת צוינו גורמי סיכוי בדמות נטילת אחריות מסוימת, היעדר עבר פלילי, ושינוי שערך בתחום עיסוקו המקטין את הפיתויים הכלכליים בהם היה נתון. להתרשמות שירות המבחן לא בשלו התנאים להליך שיקומי אשר עשוי להפחית סיכון בעניינו של נאשם 3, וההמלצה היא לענישה קונקרטית מציבת גבול, תוך התחשבות במצבו הבריאותי ובמצבו הבריאותי של בנו.
80. מטעם נאשם 3 העידה גב' גיא והוגשה חוות דעתה (דא/5). על פי חוות הדעת, נאשם 3 גילה תובנה ואחריות לביצוע העבירות אך צוין קושי בהרחבה בכל הנוגע לתחום הרגשי. גב' גיא ציינה כי אצל נאשם 3 צורך רב בקבלה ואישור מהסביבה והוא בעל מאפיינים נרקיסיסטיים ונטייה לאימפולסיביות. להתרשמותה, בזמן ביצוע העבירות היה נאשם 3 מרוכז בעצמו ובהצלחתו ולא הצליח להשקיע מחשבה בנוגע להשלכות מעשיו על הקורבנות. עוד להתרשמותה, כיום ניכרת אצלו בושה וחרטה וכן מודעות להחלטותיו השגויות ומוטיבציה לתפקוד תקין. מעיון בחוות הדעת עולה כי גם בפניה צמצם נאשם 3 במידת מה ממעשיו וכי כמו שירות המבחן, גם להתרשמותה, בבסיס ביצוע העבירות חסך רגשי הקשור בנסיבות חייו.
81. הפער המשמעותי בין חוות הדעת של גב' גיא לבין התסקיר נוגע לכך שלשיטתה, בניגוד להערכת שירות המבחן, נאשם 3 מסוגל כיום לזהות את עיוותי החשיבה בזמן ביצוע העבירות. בנוסף, כי להערכתה קיימת אפשרות שבמצבו הכרוני הרפואי מאסר יסכן את חייו (מבלי שהבהירה מהיכן המומחיות לקביעה מסוג זה). גב' גיא אף ציינה כי עונש מאסר עלול לחזק את פגיעותיו הפסיכולוגיות של נאשם 3 ולפגוע בסיכויי שיקומו, והמלצתה היא שתוטל עליו ענישה אשר תאפשר לו להמשיך לעבוד, לנהל את הליך פשיטת הרגל ולהשתתף בטיפול הזוגי בו הוא מצוי. המפורט בחוות הדעת בא גם הוא בין שיקוליי, אך משחוות הדעת ניתנה מבלי שגב' גיא עיינה בתסקיר שירות המבחן, הוא הגורם המקצועי אשר הוסמך על ידי בית המשפט לבחון את עניינו של נאשם 3, ולאחר שמיעת עדותה והתרשמותי ממנה, מצאתי להעדיף את מסקנות והתרשמות שירות המבחן על מסקנותיה, ככל שאלה עומדות בסתירה.
82. באת-כוח נאשם 3 שבה והדגישה בעת הטיעון לעונש את מצבו הרפואי של נאשם 3, והגישה כאמור את חוות דעתו של ד"ר לובין, אשר אף העיד מטעם נאשם 3. כל זאת על מנת לשכנע שעונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח יסכן את חייו של נאשם 3 באופן המצדיק ענישה אחרת בעניינו, תוך שהפנתה לע"פ 5669/14 לופוליאנסקי נ' מדינת ישראל (29.12.2015) (להלן: פסק דין לופוליאנסקי). לטענתה כאמור, מתחם הענישה בעניינו של נאשם 3 ממילא מתחיל מצו של"צ, ולחלופין יש מקום לחרוג ממתחם הענישה בשל החשש לחייו מריצוי עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. כידוע, כעולה מפסק דין לופוליאנסקי, פסקאות 221-222, ומפסקי הדין אחריו, בעת הכרעה בהקשר זה על בית המשפט לבחון אם עונש מאסר מאחורי סורג ובריח אכן יסכן את חיי הנאשם, וגם במקרה שכך הוכח, לשקול מנגד את חומרת המעשים שבביצועם הורשע. נקבע כי גם נאשם החולה במחלה קשה או שבמצבו מאסר יסב לו סבל רב עלול להישלח למאסר, ונקודת המוצא היא כי גורמי הרפואה בשב"ס ערוכים לטפל באסירים שמצבם הרפואי קשה. והובהר: "אין אפוא בדברינו אלה משום קביעת כלל שלפיו טענה לקיצור תוחלת חיים נושאת בצידה, מניה וביה, חסינות מפני עונש מאסר בפועל". (ראו גם: רע"פ 2914/21 כחלון נ' מדינת ישראל (14.6.2021)).
83. בענייננו, לאחר שבחנתי את עיקרי עדותו וחוות דעתו של ד"ר לובין כפי שפורטו בפתח גזר הדין, לא מצאתי שיש בהם כדי להצדיק חריגה ממתחם הענישה אשר נקבע. מסקנתי היא שלא בוססה עובדתית סכנה לחייו של נאשם 3 לו ייגזר עליו עונש מאסר בבית הסוהר כטענת באת-כוחו, וודאי לא באופן המצדיק להימנע מעונש זה ככל שזה העונש הראוי בנסיבות תוך חריגה ממתחם הענישה. אף לא מצאתי לחרוג לקולא ממתחם הענישה מטעמי שיקום בהינתן המפורט בתסקירו של נאשם 3. כמו כן, לא מצאתי לחרוג לקולא ממתחם הענישה בהתבסס על תיקון 128 המוצע לחוק העונשין כעתירת באת-כוחו.
84. עם זאת, נסיבותיו של נאשם 3 ובכללן מצבו הבריאותי, המשפחתי, ומאפייניו נשקלו על ידי בעת קביעת עונשו בגדרי מתחם הענישה. במסגרת זו, נתתי דעתי גם להימנעות הנאשם כיום מעבודה בסביבה אשר עלולה "לדרדר" אותו לביצוע עבירות נוספות וכן לדבריו האחרונים לעונש. בנוסף, לכך שהוא ללא עבר פלילי, ולכך שהודה וחסך זמן שיפוטי רב לאחר הליך הגישור ותיקון כתב האישום, וכי שיתף פעולה באופן מלא כבר בחקירתו. כמו כן לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות. גם בעניינו של נאשם 3 שקלתי שיקולי הרתעת היחיד והרבים על חשיבותם בעבירות הנדונות כאמור, ונתתי משקל להמלצת שירות המבחן לענישה קונקרטית ומציבת גבול. בשקלול כל אלה, ותוך מתן משקל מתאים למצבו הרפואי של נאשם 3 ולמצבו הרפואי של בנו והשפעת העונש עליו, לצד שיקולי הרתעה, עונשו של נאשם 3 ייגזר בחלק התחתון של מתחם הענישה אשר נקבע אך לא בתחתיתו, ולריצוי בעבודות שירות, כך שייגזרו עליו 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, לצד קנס בסך 25,000 ₪ תוך מתן משקל למפורט לעיל ומצבו הכלכלי.
85. אשר על כן אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:
לנאשם 1
א. מאסר בפועל למשך 13 חודשים. על הנאשם להתייצב ביום 6.9.2025 בשעה 9:00 בכלא ניצן, לשם ריצוי מאסרו, אלא אם יידרש להתייצב בכלא אחר, במסגרת הליכי המיון המוקדם ככל שיתבצעו. הנאשם יביא עמו ציוד אישי, תעודת זהות או דרכון ועותק מגזר דין זה. מוצע לנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטל': 08-9787377 או 08-9787336.
ב. מאסר למשך 4 חודשים אותו לא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו את העבירות בגינן הורשע לפי חוק ניירות ערך.
ג. מאסר למשך 6 חודשים אותו לא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו כל עבירת מרמה או גניבה לפי חוק העונשין.
ד. קנס בסך 55,000 ₪ אשר ישולם ב- 36 תשלומים שווים ורציפים החל מיום 2.11.2025 או שלושה חודשי מאסר תמורתו. לא ישולם תשלום במועדו – תעמוד היתרה לפירעון מידי. הסכום בסך 13,400 ₪ אשר הופקד בקופת בית המשפט ישמש לתשלום הקנס, בכפוף לכל מניעה על פי דין.
לנאשם 2
א. מאסר בפועל למשך 12 חודשים. על הנאשם להתייצב ביום 6.9.2025 בשעה 9:00 בכלא ניצן, לשם ריצוי מאסרו, אלא אם יידרש להתייצב בכלא אחר, במסגרת הליכי המיון המוקדם ככל שיתבצעו. הנאשם יביא עמו ציוד אישי, תעודת זהות או דרכון ועותק מגזר דין זה. מוצע לנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטל': 08-9787377 או 08-9787336.
ב. מאסר למשך 4 חודשים אותו לא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו את העבירות בגינן הורשע לפי חוק ניירות ערך.
ג. מאסר למשך 6 חודשים אותו לא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו כל עבירת מרמה או גניבה לפי חוק העונשין.
ד. קנס בסך 40,000 ₪ אשר ישולם 36 תשלומים שווים ורציפים החל מיום 2.11.2025 או חודשיים מאסר תמורתו. לא ישולם תשלום במועדו – תעמוד היתרה לפירעון מידי. הסכום בסך 13,400 ₪ אשר הופקד בקופת בית המשפט ישמש לתשלום הקנס, בכפוף לכל מניעה על פי דין.
נאשם 3
א. מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות בבית חולים גהה, רח' הלסינקי 1, פתח תקווה. לבקשת נאשם 3 ובהסכמת המאשימה נאשם 3 יתייצב ביום 30.10.2025 שעה 8:00 ביחידת ברקאי, עבודות שירות, שלוחת מרכז, רח' סלמה 53, תל אביב. מובהר כי יתכנו שינויים במקום העבודה ושעות העבודה. הובהרה לנאשם המשמעות של אי עמידה בעבודות שירות.
ב. מאסר למשך 4 חודשים אותו לא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו את העבירות בגינן הורשע לפי חוק ניירות ערך.
ג. מאסר למשך 6 חודשים אותו לא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו כל עבירת מרמה או גניבה לפי חוק העונשין.
ד. קנס בסך 25,000 ₪ אשר ישולם ב-25 תשלומים שווים ורציפים החל מיום 10.7.2025 או 45 ימי מאסר תמורתו. לא ישולם תשלום במועדו – תעמוד היתרה לפירעון מידי.
המזכירות תעביר עותק גזר הדין לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן.
זכות ערעור כחוק לבית המשפט העליון.
ניתן היום, ט' סיוון תשפ"ה, 05 יוני 2025, במעמד הצדדים.