| המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו | |
| תפ"כ 31664-11-22 מדינת ישראל נ' שורוש ואח'
|
|
| בפני כב' השופטת דנה אמיר | ||
| המאשימה | מדינת ישראל | |
|
נגד
|
||
| הנאשמים | .1 גול שורוש
.2 עומרי פומרנץ .3 רועי זוהר |
|
נוכחים:
ב"כ המאשימה – עו"ד יוסי צדוק
ב"כ נאשם 1 – עו"ד רונן מנשה ועו"ד קובי רון
ב"כ נאשם 2 – עו"ד עדי ברקאי
ב"כ נאשם 3 – עו"ד איריס שמואלי
הנאשמים התייצבו
| גזר דין
|
רקע ועובדות כתב האישום
- הנאשמים הודו בעובדות כתב אישום מתוקן (להלן: כתב האישום) במסגרת הסדרי טיעון דיוניים אשר גובשו לאחר הליך גישור. בהמשך לכך, הורשעו בביצוע העבירות הבאות:
נאשם 1, במסגרת שלושת האישומים, בעבירה של ניהול זירת סוחר ללא רישיון, לפי סעיף 53(ב)(6א1) יחד עם סעיף 44יג(א) לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 (להלן: חוק ניירות ערך) ויחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); בריבוי עבירות של הצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מורשת לפי סעיף 53(ב)(6ב) יחד עם סעיף 44טו(א) לחוק ניירות ערך ויחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין; בריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין; בעבירה של גניבה בשליחת יד המבוצעת על-ידי מורשה, לפי סעיף 393(2) יחד עם סעיף 383(א)(2) ויחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין.
נאשם 2, במסגרת שלושת האישומים, בעבירה של ניהול זירת סוחר ללא רישיון, לפי סעיף 53(ב)(6א1) יחד עם סעיף 44יג(א) לחוק ניירות ערך ויחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין; ריבוי עבירות של הצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מורשת לפי סעיף 53(ב)(6ב) יחד עם סעיף 44טו(א) לחוק ניירות ערך יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין; בריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין; בעבירה של גניבה בשליחת יד המבוצעת על-ידי מורשה, לפי סעיף 393(2) יחד עם סעיף 383(א)(2) יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין.
נאשם 3, באישומים הראשון והשני בלבד, בריבוי עבירות של הצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מורשת לפי סעיף 53(ב)(6ב) יחד עם סעיף 44טו(א) לחוק ניירות ערך יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין; בריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין; בעבירה של גניבה בשליחת יד המבוצעת על-ידי מורשה, לפי סעיף 393(2) יחד עם סעיף 383(א)(2) יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין.
- בהסדרי הטיעון הוסכם כי לצד תיקון כתב האישום המקורי, המאשימה תגביל את עתירתה העונשית בעניין נאשם 1 ל- 24 חודשי מאסר בפועל; בעניין נאשם 2 ל- 21 חודשי מאסר; ובעניין נאשם 3 ל- 18 חודשי מאסר - ובאי-כוח הנאשמים יוכלו לטעון לכל עמדה עונשית. כל אחד מנאשמים 1 ו-2 אף הפקיד 13,400 ₪ לטובת פיצוי. לאחר הטיעון לעונש הודיעה המאשימה כי לא נדרש פיצוי במקרה זה, ובקשתה היא כי הסכומים אשר הופקדו יילקחו בחשבון בעת קביעת הקנס.
- על פי החלק הכללי בכתב האישום, זירת הסוחר TradePro Capitals (להלן: טריידפרו) הוקמה בשנת 2018 והציעה ללקוחותיה אפשרות לסחור בחוזי הפרשים באמצעות מערכת המסחר Meta Trader4, הגם שלא החזיקה ברישיון לניהול זירת סוחר כנדרש בחוק ניירות ערך. זירת סוחר היא פלטפורמת מסחר ממוחשבת המאפשרת למשקיעים לסחור מולה במכשירים פיננסיים נגזרים. המסחר מתבצע מול הזירה עצמה ולכן לעיתים מאופיין בניגוד עניינים בינה לבין הלקוח. כאשר לקוח מפסיד כתוצאה מעסקה במכשיר פיננסי, הזירה מרוויחה את מלוא ההפסד שלו, וכאשר הלקוח מרוויח, הזירה מחויבת לשלם לו את מלוא הרווח.
- הוסבר כי חוזה הפרשים הוא מכשיר פיננסי ממונף שערכו נגזר ממחיר נכס הבסיס, כפי שמחיר זה נקבע על ידי זירת הסוחר עצמה. מדובר בחוזה שבו מתחייב המוכר לשלם לרוכש את ההפרש בין ערכו הנוכחי של נכס הבסיס ביום העסקה, לבין ערכו במועד מימוש החוזה. בחוזה הפרשים הלקוח מרוויח או מפסיד בהתאם ל"כיוון" העסקה שבחר, וכיוון תנועת נכס הבסיס. כאשר הלקוח מעריך שערכו של נכס הבסיס יעלה, הוא צפוי לרכוש את החוזה. כאשר הוא מעריך שערכו ירד, הוא צפוי לבצע מכירה. כאשר ההפסד של הלקוח בכל העסקאות שפתח מגיע לשיעור מסוים מתוך סך הכספים בחשבונו, הזירה תסגור באופן יזום את עסקאותיו, והוא יימחק מן המסחר.
משמעות המינוף המובנה בחוזה ההפרשים היא שהלקוח אינו נדרש להפקיד את מלוא שווי ערכן הנקוב של העסקאות שהוא פותח, אלא רק אחוז יחסי מערכן כבטוחה. המינוף בחוזי הפרשים כרוך בסיכון רב, משום שככל שהוא גבוה יותר, כך די בתנודות קטנות יותר בשער נכס הבסיס בניגוד לכיוון הפוזיציה של הלקוח, כדי שהזירה תסגור את עסקאותיו והוא יפסיד את מלוא סכום השקעתו.
- על פי החלק הכללי, נאשם 1 הקים וניהל את טריידפרו, והזין למערכת הזירה את פרטי הלקוחות אשר גויסו על ידי נאשמים 2 ו-3. בנוסף, הפנה לקוחות לזירות הסוחר האוסטרליות IC Markets ו- Pepperstone (להלן: אייסי מרקטס ופפרסטון), אשר אינן מפוקחות בישראל, וקיבל עמלות. נאשם 2 היה שותף בהקמה, בניהול ובתפעול של טריידפרו עם נאשם 1, גייס לקוחות, והיה זכאי בתמורה לכך לעמלה, וכן נטל עמלה בגין גיוס לקוחות על ידי נאשם 3. בזמן פעילותה של טריידפרו עבד נאשם 2 בחברת Real Forex ובשל כך לא יכול היה לפנות ישירות ללקוחותיו על מנת לשכנעם להעביר את פעילותם לטריידפרו. לכן, נאשמים 1 ו-2 הנחו את נאשם 3 לפנות ללקוחות הזירה שבה עבד נאשם 2 ולשכנעם להשקיע בטריידפרו. בנוסף, הפנה נאשם 2 יחד עם נאשם 1 לקוחות לזירות האוסטרליות אייסי מרקטס ופפרסטון, ויחד התחלקו בעמלות בגין הפניית הלקוחות. נאשם 3 הצטרף לנאשמים 2 - 1 לשיווק טריידפרו ולגיוס לקוחות, וקיבל אחוזים מהשקעת הלקוחות אותם גייס.
- על פי האישום הראשון, במאי 2015 נכנס לתוקף תיקון מספר 42 תש"ע-2010 לחוק ניירות ערך (להלן: תיקון 42 לחוק ניירות ערך), אשר נועד להסדיר את הפיקוח על זירות הסוחר, ולפיו, לצורך הפעלתן, נדרש רישיון זירה מרשות ניירות ערך. על אף האמור, בשנת 2018 הקים נאשם 1 את טריידפרו ללא רישיון. טריידפרו פעלה ממרץ עד אוקטובר 2018 והציעה ללקוחותיה אפשרות לסחור בחוזי הפרשים. מעצם היותה זירת סוחר, הייתה טריידפרו הצד הנגדי לכל העסקאות, והפסדיהם של הלקוחות הם רווחיה של הזירה. ללקוחות ניתנה אפשרות להשקיע כספים באשראי ובמזומן, על אף שלא היה לטריידפרו חשבון בנק משלה. הנאשמים פרסמו את הזירה באמצעות אתר אינטרנט, משלוח הודעות טקסט ללקוחות פוטנציאליים, והתקשרו בחוזה עם חלק מהלקוחות. בזמן פעילותה, למעלה מ-20 לקוחות השקיעו בטריידפרו.
- נאשם 1 עסק בניהול הזירה ותפעולה, פתיחת החשבונות ללקוחות והפקדת הכספים. הנאשמים 2 ו-3 עסקו בשיווק הזירה, בגיוס לקוחות ובאיסוף כספים מן הלקוחות. בנוסף, כל אחד מהנאשמים היה אחראי על הקשר עם הלקוחות אותם גייס. כאמור, נאשם 2 עבד בחברת Real Forex ומאחר ולא יכול היה לפנות ישירות ללקוחותיו, ביקשו נאשמים 1 ו-2 מנאשם 3 לנסות לגייס לקוחות אלה, והוא היה אחראי על הקשר מולם. נאשם 2 גייס בעצמו כעשרה לקוחות לזירה אשר השקיעו בה את כספם. נאשם 3 שיווק את הזירה מסוף אפריל 2018 עד סוף אוגוסט 2018 בהתאם להסכם עם נאשם 1, וקיבל עמלה בגין לקוחות שגייס מנאשמים 1 ו-2.
- באישום פורט כי נאשמים 1-3 פנו לאלפי משקיעים פוטנציאליים בהצעה בשליחת הודעות טקסט, באמצעות התקשרות מיום 2.5.2018 עם חברת מובי מי מערכות בערעור מיסים אשר סיפקה לטריידפרו שירותי שליחת הודעות טקסט ודף נחיתה (להלן: מובי-מי). באמצעות מובי-מי שלחו הנאשמים ב-7 הזדמנויות, בין 3.05.2018 ועד 10.7.2018, ללפחות 2,965 יעדים שונים, הודעות המפרסמות את טריידפרו. למרבית ההודעות צורף קישור לדף נחיתה של אתר טריידפרו. ההתקשרות והשיח מול מובי-מי בוצעו על ידי נאשם 3, והחוזה נחתם על ידי נאשם נאשם 3 סיפק למובי-מי את רשימת הדיוור וניסח את תוכן הודעת הטקסט שתישלח ללקוחות יחד עם נאשם 2. הנאשמים התכוונו להמשיך ולהציע בדרך זאת ללקוחות נוספים, ולא צלחו בכך רק כיוון שמובי-מי סירבה לכך. הנאשמים אף פרסמו את טריידפרו באינטרנט, וכן באמצעות דוא"ל, ובפנייה ישירה ללקוחות. מתוך הכספים שהתקבלו מהלקוחות, נאשם 3 קיבל לעתים כ-22.5% מסכום ההפקדה של הלקוחות שגייס, וזאת רק לאחר שהלקוח הפסיד את כספו. ביתר הכספים התחלקו הנאשמים 1 ו-2 בחלקים שווים. נאשם 2 העביר לנאשם 3 את העמלות שלו במזומן.
- בעשותם זאת, ניהלו נאשמים 2 - 1 זירת סוחר בהגדרתה לפי סעיף 44יב לחוק ניירות ערך, ללא רישיון, ונאשמים 3 - 1 הפנו לקוחות לזירת סוחר שאינה מפוקחת בישראל.
- על פי האישום השני, בין מרץ ואוקטובר 2018 פנו הנאשמים 1-3 למשקיעים פוטנציאליים על מנת שישקיעו בטריידפרו, והתקשרו עם כ-20 לקוחות שהשקיעו בזירה סך של כ-300,000 ₪, תוך הצגת מצגי שווא והסתרת מידע ביחס להיבטים רבים ומהותיים בנוגע לפעילותה. נאשם 2 גייס לקוחות שהשקיעו בזירה כ- 150,000 ₪. נאשם 3 פנה לשמונה לקוחות, שישה מתוכם התקשרו עם הזירה, והשקיעו בה סכום כולל של כ-150,000 ₪. לצורך קבלת הכספים מהלקוחות הציגו הנאשמים כולם מצגים כוזבים ומטעים, שעל בסיסם הפקידו הלקוחות את כספי ההשקעה בידיהם, כמפורט להלן:
- פעילות חוקית - נאשמים 1-2 הציגו ללקוחות שטריידפרו פועלת תחת רגולציה בישראל או בחו"ל, אף שידעו שאינה בעלת רישיון. בין היתר, הוצג באתר האינטרנט של טריידפרו שיש לה רישיון והיא כפופה לרגולציה במספר מקומות בעולם, ובכלל זאת לונדון, דובאי, הונג קונג, אוסטרליה ורוסיה. בנוסף נכתב שטריידפרו תחת פיקוח רגולטורי של ממשלת מאוריציוס. בפועל, לטריידפרו לא היה רישיון לפעולה כזירת סוחר, היא לא הייתה תחת פיקוח רגולטורי ואף לא הייתה רשומה כחברה בישראל. נאשם 3 סבר בתחילת הצטרפותו לזירה כי היא מפוקחת על ידי רשות הפיקוח בבריטניה, אולם לאחר שהבין כי היא אינה מפוקחת כלל, המשיך למסור ללקוחות שגייס כי היא נתונה לרגולציה ישראלית.
- ניסיון ומומחיות של החברה - במצגים באתר טריידפרו ובמצגים שנמסרו ללקוחות הציגו נאשמים 1-3 שיש לטריידפרו רקע כלכלי איתן ומומחיות תפעולית, וכי הזירה פעילה יותר מ-6 שנים, ולה מעל 150 לקוחות. זאת, אף שהייתה פעילה חודשים ספורים בלבד, ומספר לקוחותיה היה נמוך מ-30. כן הוצג ללקוחות שיש לטריידפרו משרדים, כאשר בפועל לא היו לה משרדים ולא חשבון בנק.
- תנאי מסחר ובונוסים - נאשמים 1-2 הציגו ללקוחות מצג לפיו טריידפרו אינה הצד הנגדי לעסקה, ומשכך, אינה מרוויחה מהפסדי או רווחי הלקוחות. בפועל, מעצם היותה זירת סוחר, היא הייתה הצד הנגדי לעסקה והרוויחה לכיסה את כספי הלקוחות שהופסדו.
- מעורבות הנאשמים ותגמולם - הנאשמים הסתירו את העובדה שנאשם 1 הוא בעליה של הזירה, ואת מעורבות נאשם 2 בניהולה. כן הסתירו הנאשמים 1-2 מהלקוחות את העובדה שנאשמים 2-3 זכאים לעמלות עבור גיוס לקוחות, וכי תגמול זה מתקבל רק אם כספי ההשקעה הופסדו, כך שהסתירו את ניגוד העניינים המובנה בפעילותם בגיוס לקוחות לזירה.
- הנאשמים כולם אף התערבו במסחר של חלק מהלקוחות על מנת שיפסידו את השקעתם על ידי פעולות ישירות במסחר - סגירה של עסקאות מורווחות, ושינוי פרמטרים של חשבון המסחר כמו מינוף, על מנת להקטין את הרווח שיכול להיווצר ללקוח. בכך, גרמו לכך שכספי ההשקעה של אותם לקוחות הופסד בפעילות בזירה, באופן שיצר רווח לזירה ולנאשמים. כמו כן, הנאשמים 1 ו-2 עשו שימוש בחלק מכספי המשקיעים לצרכים פרטיים.
- בעשותם כאמור, קיבלו הנאשמים במרמה כספי לקוחות בסך של כ-300,000 ₪ ואת הנחת דעתם כי הזירה פועלת באופן תקין ומפוקח ומשקיעה את כל כספי הלקוחות בהתאם למצגים שהוצגו להם. מתוך סכום זה נאשמים 2 ו-3 גייסו כאמור סך של כ -150,000 ₪ כל אחד. כמו כן, הנאשמים שלחו יד בכספי הלקוחות, כאשר נאשם 2 היה מעורב עם נאשם 1 בשליחת יד בכספי הלקוחות בסך של כ-20,000 ₪, ונאשם 3 היה מעורב עם נאשם 1 בשליחת יד בכספי הלקוחות בסך של כ-20,000 ₪.
- על פי האישום השלישי, אייסי מרקטס ופפרסטון הן זירות סוחר אוסטרליות המפוקחות על ידי רשות ניירות ערך האוסטרלית אך אינן בעלת רישיון זירת סוחר, ולפיכך אינן מפוקחות על ידי רשות ניירות ערך הישראלית. תיקון 42 לחוק ניירות ערך אוסר לפנות בהצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מפוקחת בישראל. על אף האמור, נאשמים 1 ו-2 שיווקו יחד את הזירות אייסי מרקטס ופפרסטון ללקוחות ישראלים כשידעו שאין להן רגולציה ישראלית. רק נאשם 1 היה רשום כמשווק בזירות אלה, אך הוא עבד יד ביד עם נאשם 2 והם התחלקו בחלקים שווים בעמלות אשר התקבלו.
- כך, בין השנים 2017-2020 הפנו נאשמים 1 ו-2 כ-16 לקוחות לאייסי מרקטס, והציגו אותה כזירת סותר אמינה עם תנאי מסחר מעולים. בגין פעילות זאת, קיבל נאשם 1 עמלות בסכום של כ-36,225 דולר בין ינואר 2018 ועד אפריל 2020. בנוסף, החל מסוף שנת 2018 ועד תחילת שנת 2020 הפנו נאשמים 1 ו 2- כ-16 לקוחות לפפרסטון יחד עם פנחס לייב כהן, אותו הכיר נאשם 2 מעבודתו בחברת Real Forex והכיר בינו לבין נאשם 1 (להלן: פנחס). פנחס הופנה בעצמו על ידי נאשמים 1-2 לסחור באייסי מרקטס ופפרסטון, ובהמשך הפנה לקוחות יחד עם הנאשמים 1-2 לפפרסטון, בתמורה לעמלה. יחדיו שכנעו השלושה לקוחות להשקיע בזירה באמצעות שיווקה כזירה בעלת תנאי מסחר מצוינים. בין נובמבר 2018 ועד דצמבר 2020 קיבל נאשם 1 עמלות בסכום של כ-32,355 דולר מפפרסטון. כאמור, נאשם 1 התחלק בעמלות שקיבל עם נאשם 2 והעביר סכום קטן גם לפנחס. בעשותם כמפורט, הפנו הנאשמים 1-2 לקוחות לזירות סוחר שאינן מפוקחות בישראל.
תמצית תסקירי שירות המבחן
- בתסקירו של נאשם 1 מיום 13.10.2024 פורטו נסיבות חייו ומאפייניו, וכי הוא בן 46, נשוי ואב לשני קטינים ולדבריו " מעורב ושותף בגידול ילדיו". לדבריו, עבד כ- 15 שנים כסניטר, אך בעקבות הרשעות בתיק נוסף (אשר על פי התסקיר התגלתה בעקבות תפיסת מחשבו בחקירה בענייננו) (להלן: התיק הקודם) נאלץ להתפטר מעבודתו, עובד כמחסנאי בסופר מרקט והחל בהליך חדלות פירעון.
לדברי נאשם 1, ברקע ביצוע העבירות קשיים כלכליים וניסיון להשיג רווח כלכלי משמעותי. לדבריו, בשל כך השתתף בקורס השקעות במטבע חוץ, והחל להשקיע באופן עצמאי בפלטפורמה מוסדרת ומפוקחת. במקביל, החל לחקור את נושא זירות הסוחר והתייעץ עם מומחים שונים בתחום. עוד לדבריו, נאשם 2, אשר עבד כמנהל מכירות בזירה בה ביצע את השקעותיו, הציע להפנות אליו מספר לקוחות שישקיעו דרכו תמורת עמלה. נאשם 1 זיהה את פוטנציאל הרווח ושכר ממומחה הממוקם בחו"ל זירה, ללא רגולציה, ועשה בה שימוש לצורך ביצוע העבירות. למרות שהבין שהתנהלותו אינה חוקית וכרוכה בסיכון, התקשה באותה העת לבחון את הבעייתיות שבמעשיו ואת הנזק למשקיעים, והיה ממוקד בסיפוק צרכיו תוך שהסתיר את התנהלותו מבת זוגו ומשפחתו.