פסקי דין

תפכ (תל אביב) 31664-11-22 מדינת ישראל נ' גול שורוש - חלק 8

05 יוני 2025
הדפסה

נאשם 1:

  1. נאשם 1 הוא בן 46, נשוי ואב לשני קטינים, ולדבריו, בשנתיים האחרונות עברה משפחתו טרגדיה במהלכה נרצח אחיה של רעייתו בשל ירי בשגגה. לדברי נאשם 1, לכך השפעה ממשית על מצב ילדיו (הוצגו מסמכים דא/8).  עניין זה בא בין שיקוליי בעת קביעת העונש.  נאשם 1 עבד 15 שנים כסניטר, אך בעקבות הרשעה בתיק הקודם, אשר התגלתה במסגרת החקירה הנדונה כאמור, נאלץ להתפטר מעבודתו ועבד כמחסנאי.  לדברי בא-כוחו נאשם 1 כיום מובטל, וכאמור מצוי בהליך חדלות פירעון (דא/6), משלם סך של 4,000 ₪ בחודש, ורעייתו משתכרת בסך של כ-5,500 ₪ בחודש (דא/7).
  2. נתתי דעתי לכך שבמסגרת התיק הקודם שולב נאשם 1 בהליך שיקומי, ואף החל בטיפול באופן פרטי לפני הגשת כתב האישום ולפני שילובו בטיפול על ידי שירות המבחן. בנוסף, כי בהליך הקודם נגזר עליו עונש של חודש מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, כשבית המשפט הכיר בשיקום שעבר.  הדברים משתקפים גם בתסקירו, שם פורט כי נאשם 1 השתתף בהליך שיקומי ממושך, שיתף פעולה עם גורמי הטיפול, וההתרשמות היא שהטיפול יעיל עבורו וסייע לו לבחון באופן ביקורתי את התנהלותו ודפוסיו הבעייתיים.  על אף שהטיפול שעבר נאשם 1 נגע לתיק הקודם, שירות המבחן ציין כי הנאשם 1 הכיר בזיקה שבין התנהלותו בתיק הקודם לעבירות הנדונות, הנוגעת לכך שבמישורים הפורמליים ערך נאשם 1 מאמצים להציג פסאדה מתפקדת ומסתגלת, אולם במרחב הווירטואלי, אשר נתפס בעיניו כאנונימי ומאפשר, נטה לפעול בצורה פורצת גבולות, התקשה לשקול את השלכות מעשיו והתרכז בסיפוק צרכיו.
  3. לא מצאתי לאמץ את המלצת שירות המבחן ולגזור עונש מאסר בעבודות שירות על נאשם 1. זאת לאור מתחם הענישה אשר נקבע על יסוד מידת הפגיעה בערכים המוגנים ממעשיו ומכוח עיקרון ההלימה.  אף איני מוצאת שהנסיבות בעניינו של נאשם 1 מצדיקות חריגה לקולא ממתחם הענישה משיקולי שיקום חרף ההליך הטיפולי בו השתתף, ובשים לב לאופי הטיפול ולכלל הנסיבות.  כידוע, כבר נקבע כי שיקולי שיקום אינם חזות הכל, ולצידם שיקולים רבים נוספים (ערעור פלילי 8232/11 מדינת ישראל נ' פלוני (23.4.2012)).  אף נקבע כי גם מקום בו מונחת תשתית עובדתית המעידה על שיקום: "לא בכל מקרה שבו תהליך טיפולי מתקדם בכיוון חיובי, יש להפעיל את הסמכות הקבועה בסעיף 40ד לחוק העונשין.  אחרת נמצא כי החריג מרוקן מהתוכן את הכלל..." (ערעור פלילי 126/22 מדינת ישראל נ' פלוני (27.4.2022) פסקה 16)).
  4. עם זאת, יש בדרך הטובה שעשה נאשם 1 בטיפול ובכלל נסיבותיו כדי להשפיע על מיקום עונשו בגדרי מתחם הענישה. זאת בשים לב גם לכך ששירות המבחן ציין כי נאשם 1 מביע חרטה הנחווית ככנה, מכיר בנזק לו גרם, ומפגין אמפתיה כלפי נפגעי העבירות.  נאשם 1 אף הפקיד בקופת בית המשפט 13,400 ₪ לטובת נפגעי העבירה כאמור, והערכת שירות המבחן היא שהטיפול סייע בהפחתת הסיכון במצבו גם בקשר להליך דנן.  לחרטתו של נאשם 1 ונטילת האחריות על ידו משמעות רבה, והיא באה לידי ביטוי גם בהודאתו בתחילת ההליך אשר הביאה לחיסכון בזמן שיפוטי לא מבוטל.
  5. בעת קביעת עונשו של נאשם 1 נתתי דעתי להרשעתו בתיק הקודם וכן לחשיבות הידועה של שיקולי הרתעה בעבירות כלכליות, ובכללה הרתעת הרבים (ערעור פלילי 3927/16 מדינת ישראל נ' בר זיו (23.2.2017); ערעור פלילי 677/14 דנקנר נ' מדינת ישראל (17.7.2014); פסק דין דוידוביץ), כך שלא בנקל ייקבע עונש בתחתית תחתיתו של מתחם הענישה לצידן מקום בו קיימת הרשעה נוספת קודמת, ואף אם מדובר במי שהודה ונטל אחריות והוא ללא עבר פלילי.
  6. למרות האמור, באופן חריג, כשבסופו של יום הענישה היא אינדיבידואלית, מצאתי שנסיבותיו הקונקרטיות המיוחדות של נאשם 1 מצדיקות זאת בעניינו - כך שייגזר על נאשם 1 עונש מאסר בפועל למשך 13 חודשים בתחתית מתחם הענישה. זאת בשים לב לנסיבותיו המיוחדות אשר פורטו לעיל, לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, ובדגש על הדרך הטובה אותה עשה בטיפול, אשר להערכת שירות המבחן אף הפחית את מסוכנותו.  בנוסף, לאור הקושי למשפחתו ובכלל זאת לילדיו הקטינים בנסיבות המשפחתיות הקשות והטרגדיה שחוו זה מקרוב.  אשר לקנס - זה יעמוד על סך 55,000 ₪ לאחר שקילת המפורט לעיל ומצבו הכלכלי.

נאשם 2

  1. נאשם 2, בן כ-44, גרוש בשנית לאחר הליך פרידה קשה, ואב לשני ילדים קטינים. על פי תסקירו, עבד במהלך השנים בתחום השיווק והמכירות של מכשירים פיננסים בשוק ההון, וכיום עובד כעצמאי בתחום שיווק ומכירה של מוצרי אופנה.  על פי התסקיר, נאשם 2, אשר גדל בסביבה משפחתית מורכבת, מאובחן עם הפרעת חרדה ודיכאון וחשד להפרעת אישיות נרקיסיסטית, והוא בעל דפוסים מרמתיים ומניפולטיביים.  אף הוגשה חוות דעת פסיכיאטרית בעניינו מהליך אחר (דא/10) וצוין כי הוא זקוק לטיפול פסיכותרפיוטי במידה וקיימת מוטיבציה לכך, והמשך מעקב וטיפול פסיכיאטרי בכל מסגרת בה יימצא.
  2. גם נאשם 2 הודה בתחילת ההליך לאחר תיקון כתב האישום במסגרת הליך הגישור, ונטל אחריות למעשיו, ובכך חסך זמן שיפוטי ואת הצורך בהעדת העדים. עניין זה נשקל לזכותו.  כך גם העובדה שכמו נאשם 1, הפקיד סך של 13,400 ₪ בקופת בית המשפט עובר לטיעון לעונש, וגם בכך ביטוי לנטילת אחריות.  עם זאת, בפני שירות המבחן צמצם נאשם 2 אחריותו לביצוע העבירות במסגרת טריידפרו, והשליך אחריות על נאשם 1, והתרשמות שירות המבחן היא כי נאשם 2 מתקשה להכיר ולהבין לעומק את מצבו ודפוסיו הבעייתיים.  בנוסף, ההתרשמות היא כי יכולתו של נאשם 2 להיתרם מהליך טיפולי נמוכה, הוא מגלה קושי בהבעת אמפטיה.  שירות המבחן לא בא בהמלצה שיקומית טיפולית, והערכתו היא שנדרשת בעניינו של נאשם 2 ענישה קונקרטית ומרתיעה אשר תציב גבול ברור לשם הפחתת הסיכון.
  3. בנוסף, לחובת נאשם 2 הרשעה קודמת משנת 2023 בשני תיקים, בגין עבירות מהשנים 2021 ו-2022, בין היתר בגין תקיפת בת זוג, איומים, הפרת צו בית משפט, הטרדה ועוד. אמנם אין מדובר בעבירות ממין העניין, ולדברי בא-כוחו מדובר בעבירות הקשורות "בסכסוך בנוגע למשמורת והרחקה מהילדים", וביצוען על פי הרישום הפלילי במועד מאוחר לביצוע העבירות בתיק הנדון - כך שלא נכון יהיה לומר שעל אף הרשעתו הקודמת והעונש שנגזר עליו המשיך לבצע עבירות ולשקול זאת לחומרה.  עם זאת, לא ניתן להתעלם מקיומה של ההרשעה בגינה אף ריצה נאשם 2 עונש מאסר בן 10 חודשים.  משכך, יינתן לה משקל מתאים ומדוד בעת קביעת העונש.  כמו בעניינו של נאשם 1, בעת קביעת עונשו של נאשם 2 נתתי דעתי גם לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, וכן לדבריו במסגרת הטיעון לעונש כשבין היתר מסר כי תרם סך של 20,000 ₪ לחיילים בעקבות המלחמה.  בנוסף, שקלתי את השפעת העונש על משפחתו ובכלל זאת ילדיו הקטינים, ולצד זאת, שיקולי הרתעה שהם בעלי חשיבות רבה בעבירות אלה כאמור.
  4. לאחר בחינת הנסיבות הכוללות, לא מצאתי למקם את עונשו של נאשם 2 ברף העליון של מתחם הענישה כעתירת המאשימה, ובנסיבות, עונשו יקבע בחלק התחתון של מתחם הענישה, אך לא בתחתיתו, ל- 12 חודשי מאסר בפועל. הקנס יועמד על 40,000 ₪ בהינתן הנסיבות כולן.

נאשם 3

  1. נאשם 3, בן 36, נשוי, ואב לשני ילדים קטינים, ומצבו הרפואי של אחד מילדיו מורכב (ולא יפורט מטעמי צנעת הפרט (ראו מסמכים רפואיים דא/2)). גם נאשם 3 סובל ממצב רפואי מורכב מאז לידתו.  על כך הרחיב ד"ר לובין בעדותו ובחוות הדעת שהגיש (דא/3).  לדברי נאשם 3 לשירות המבחן מצבו הבריאותי אף מקשה עליו לנהל אורח חיים תקין.  להתרשמות שירות המבחן, מצבו הרפואי של נאשם 3 הביא לאורך שנים לפגיעה בביטחונו העצמי, וגם הוא ברקע ביצוע העבירות על ידו, ואותן ביצע, בין היתר, מתוך רצון לחוש קרבה חברית ולהוות גורם משמעותי לאחר.  שירות המבחן ציין כי נאשם 3 מתקשה להכיר בגורמים הפנימיים העומדים בבסיס התנהלותו, מתקשה לחוש אמפתיה כלפי נפגעי העבירות, נוטה לצמצם מעשיו, וניכרים בהתנהלותו דפוסי הסתרה וטשטוש.  לצד זאת צוינו גורמי סיכוי בדמות נטילת אחריות מסוימת, היעדר עבר פלילי, ושינוי שערך בתחום עיסוקו המקטין את הפיתויים הכלכליים בהם היה נתון.  להתרשמות שירות המבחן לא בשלו התנאים להליך שיקומי אשר עשוי להפחית סיכון בעניינו של נאשם 3, וההמלצה היא לענישה קונקרטית מציבת גבול, תוך התחשבות במצבו הבריאותי ובמצבו הבריאותי של בנו.
  2. מטעם נאשם 3 העידה גב' גיא והוגשה חוות דעתה (דא/5). על פי חוות הדעת, נאשם 3 גילה תובנה ואחריות לביצוע העבירות אך צוין קושי בהרחבה בכל הנוגע לתחום הרגשי.  גב' גיא ציינה כי אצל נאשם 3 צורך רב בקבלה ואישור מהסביבה והוא בעל מאפיינים נרקיסיסטיים ונטייה לאימפולסיביות.  להתרשמותה, בזמן ביצוע העבירות היה נאשם 3 מרוכז בעצמו ובהצלחתו ולא הצליח להשקיע מחשבה בנוגע להשלכות מעשיו על הקורבנות.  עוד להתרשמותה, כיום ניכרת אצלו בושה וחרטה וכן מודעות להחלטותיו השגויות ומוטיבציה לתפקוד תקין.  מעיון בחוות הדעת עולה כי גם בפניה צמצם נאשם 3 במידת מה ממעשיו וכי כמו שירות המבחן, גם להתרשמותה, בבסיס ביצוע העבירות חסך רגשי הקשור בנסיבות חייו.
  3. הפער המשמעותי בין חוות הדעת של גב' גיא לבין התסקיר נוגע לכך שלשיטתה, בניגוד להערכת שירות המבחן, נאשם 3 מסוגל כיום לזהות את עיוותי החשיבה בזמן ביצוע העבירות. בנוסף, כי להערכתה קיימת אפשרות שבמצבו הכרוני הרפואי מאסר יסכן את חייו (מבלי שהבהירה מהיכן המומחיות לקביעה מסוג זה).  גב' גיא אף ציינה כי עונש מאסר עלול לחזק את פגיעותיו הפסיכולוגיות של נאשם 3 ולפגוע בסיכויי שיקומו, והמלצתה היא שתוטל עליו ענישה אשר תאפשר לו להמשיך לעבוד, לנהל את הליך פשיטת הרגל ולהשתתף בטיפול הזוגי בו הוא מצוי.  המפורט בחוות הדעת בא גם הוא בין שיקוליי, אך משחוות הדעת ניתנה מבלי שגב' גיא עיינה בתסקיר שירות המבחן, הוא הגורם המקצועי אשר הוסמך על ידי בית המשפט לבחון את עניינו של נאשם 3, ולאחר שמיעת עדותה והתרשמותי ממנה, מצאתי להעדיף את מסקנות והתרשמות שירות המבחן על מסקנותיה, ככל שאלה עומדות בסתירה.
  4. באת-כוח נאשם 3 שבה והדגישה בעת הטיעון לעונש את מצבו הרפואי של נאשם 3, והגישה כאמור את חוות דעתו של ד"ר לובין, אשר אף העיד מטעם נאשם 3. כל זאת על מנת לשכנע שעונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח יסכן את חייו של נאשם 3 באופן המצדיק ענישה אחרת בעניינו, תוך שהפנתה לערעור פלילי 5669/14 לופוליאנסקי נ' מדינת ישראל (29.12.2015) (להלן: פסק דין לופוליאנסקי).  לטענתה כאמור, מתחם הענישה בעניינו של נאשם 3 ממילא מתחיל מצו של"צ, ולחלופין יש מקום לחרוג ממתחם הענישה בשל החשש לחייו מריצוי עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.  כידוע, כעולה מפסק דין לופוליאנסקי, פסקאות 221-222, ומפסקי הדין אחריו, בעת הכרעה בהקשר זה על בית המשפט לבחון אם עונש מאסר מאחורי סורג ובריח אכן יסכן את חיי הנאשם, וגם במקרה שכך הוכח, לשקול מנגד את חומרת המעשים שבביצועם הורשע.  נקבע כי גם נאשם החולה במחלה קשה או שבמצבו מאסר יסב לו סבל רב עלול להישלח למאסר, ונקודת המוצא היא כי גורמי הרפואה בשב"ס ערוכים לטפל באסירים שמצבם הרפואי קשה.  והובהר: "אין אפוא בדברינו אלה משום קביעת כלל שלפיו טענה לקיצור תוחלת חיים נושאת בצידה, מניה וביה, חסינות מפני עונש מאסר בפועל".  (ראו גם: רשות ערעור פלילי 2914/21 כחלון נ' מדינת ישראל (14.6.2021)).
  5. בענייננו, לאחר שבחנתי את עיקרי עדותו וחוות דעתו של ד"ר לובין כפי שפורטו בפתח גזר הדין, לא מצאתי שיש בהם כדי להצדיק חריגה ממתחם הענישה אשר נקבע. מסקנתי היא שלא בוססה עובדתית סכנה לחייו של נאשם 3 לו ייגזר עליו עונש מאסר בבית הסוהר כטענת באת-כוחו, וודאי לא באופן המצדיק להימנע מעונש זה ככל שזה העונש הראוי בנסיבות תוך חריגה ממתחם הענישה.  אף לא מצאתי לחרוג לקולא ממתחם הענישה מטעמי שיקום בהינתן המפורט בתסקירו של נאשם 3.  כמו כן, לא מצאתי לחרוג לקולא ממתחם הענישה בהתבסס על תיקון 128 המוצע לחוק העונשין כעתירת באת-כוחו.
  6. עם זאת, נסיבותיו של נאשם 3 ובכללן מצבו הבריאותי, המשפחתי, ומאפייניו נשקלו על ידי בעת קביעת עונשו בגדרי מתחם הענישה. במסגרת זו, נתתי דעתי גם להימנעות הנאשם כיום מעבודה בסביבה אשר עלולה "לדרדר" אותו לביצוע עבירות נוספות וכן לדבריו האחרונים לעונש.  בנוסף, לכך שהוא ללא עבר פלילי, ולכך שהודה וחסך זמן שיפוטי רב לאחר הליך הגישור ותיקון כתב האישום, וכי שיתף פעולה באופן מלא כבר בחקירתו.  כמו כן לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות.  גם בעניינו של נאשם 3 שקלתי שיקולי הרתעת היחיד והרבים על חשיבותם בעבירות הנדונות כאמור, ונתתי משקל להמלצת שירות המבחן לענישה קונקרטית ומציבת גבול.  בשקלול כל אלה, ותוך מתן משקל מתאים למצבו הרפואי של נאשם 3 ולמצבו הרפואי של בנו והשפעת העונש עליו, לצד שיקולי הרתעה, עונשו של נאשם 3 ייגזר בחלק התחתון של מתחם הענישה אשר נקבע אך לא בתחתיתו, ולריצוי בעבודות שירות, כך שייגזרו עליו 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, לצד קנס בסך 25,000 ₪ תוך מתן משקל למפורט לעיל ומצבו הכלכלי.
  7. אשר על כן אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:

לנאשם 1

  • א. מאסר בפועל למשך 13 חודשים. על הנאשם להתייצב ביום 6.9.2025 בשעה 9:00 בכלא ניצן, לשם ריצוי מאסרו, אלא אם יידרש להתייצב בכלא אחר, במסגרת הליכי המיון המוקדם ככל שיתבצעו.  הנאשם יביא עמו ציוד אישי, תעודת זהות או דרכון ועותק מגזר דין זה.  מוצע לנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטל': 08-9787377 או 08-9787336.
  • ב. מאסר למשך 4 חודשים אותו לא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו את העבירות בגינן הורשע לפי חוק ניירות ערך.
  • ג. מאסר למשך 6 חודשים אותו לא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו כל עבירת מרמה או גניבה לפי חוק העונשין.
  • ד. קנס בסך 55,000 ₪ אשר ישולם ב- 36 תשלומים שווים ורציפים החל מיום 2.11.2025 או שלושה חודשי מאסר תמורתו. לא ישולם תשלום במועדו - תעמוד היתרה לפירעון מידי.  הסכום בסך 13,400 ₪ אשר הופקד בקופת בית המשפט ישמש לתשלום הקנס, בכפוף לכל מניעה על פי דין.

לנאשם 2

  • א. מאסר בפועל למשך 12 חודשים. על הנאשם להתייצב ביום 6.9.2025 בשעה 9:00 בכלא ניצן, לשם ריצוי מאסרו, אלא אם יידרש להתייצב בכלא אחר, במסגרת הליכי המיון המוקדם ככל שיתבצעו.  הנאשם יביא עמו ציוד אישי, תעודת זהות או דרכון ועותק מגזר דין זה.  מוצע לנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטל': 08-9787377 או 08-9787336.
  • ב. מאסר למשך 4 חודשים אותו לא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו את העבירות בגינן הורשע לפי חוק ניירות ערך.
  • ג. מאסר למשך 6 חודשים אותו לא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו כל עבירת מרמה או גניבה לפי חוק העונשין.
  • ד. קנס בסך 40,000 ₪ אשר ישולם 36 תשלומים שווים ורציפים החל מיום 2.11.2025 או חודשיים מאסר תמורתו. לא ישולם תשלום במועדו - תעמוד היתרה לפירעון מידי.  הסכום בסך 13,400 ₪ אשר הופקד בקופת בית המשפט ישמש לתשלום הקנס, בכפוף לכל מניעה על פי דין.

נאשם 3

  • א. מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות בבית חולים גהה, רח' הלסינקי 1, פתח תקווה. לבקשת נאשם 3 ובהסכמת המאשימה נאשם 3 יתייצב ביום 30.10.2025 שעה 8:00 ביחידת ברקאי, עבודות שירות, שלוחת מרכז, רח' סלמה 53, תל אביב.  מובהר כי יתכנו שינויים במקום העבודה ושעות העבודה.  הובהרה לנאשם המשמעות של אי עמידה בעבודות שירות.
  • ב. מאסר למשך 4 חודשים אותו לא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו את העבירות בגינן הורשע לפי חוק ניירות ערך.
  • ג. מאסר למשך 6 חודשים אותו לא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו כל עבירת מרמה או גניבה לפי חוק העונשין.
  • ד. קנס בסך 25,000 ₪ אשר ישולם ב-25 תשלומים שווים ורציפים החל מיום 10.7.2025 או 45 ימי מאסר תמורתו. לא ישולם תשלום במועדו - תעמוד היתרה לפירעון מידי.

המזכירות תעביר עותק גזר הדין לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן.

עמוד הקודם1...78
9עמוד הבא