- הנתבעים ביצעו עוולת חמורות בהקדש והתנהלו ברשלנות פושעת, תוך שהפרו את חובותיהם על פי חוק הנאמנות תשל"ט - 1979 (להלן: חוק הנאמנות). הנתבעים השתלטו על הנכס, התנהלו כאילו מדובר "בנכס פרטי שלהם", ואחיו של הנתבע 1 פתח בו עסק לממכר רהיטים. באשמת הנתבעים, הנכס עומד שומם ונטוש שנים רבות ורק בחלק ממנו מתנהל בית עסק לממכר רהיטים השייך לבני משפחת הנתבע 1, כשהעסק לא משלם להקדש דמי שכירות ואף לא ארנונה, ועל הנכס רובץ חוב ארנונה בגובה של מעל 12 מיליון ₪ (!!). עקב הרשלנות הפושעת של הנאמנים, קיים חוב ארנונה עצום זה לעיריית תל אביב. הנתבעים לא הגישו בקשות לפטור מארנונה או להנחות עקב מצבו הפיזי של הנכס וגרמו לו נזקים עצומים. אין כל בסיס לטענת הנתבעים לפיה העסק "שמר" על הנכס מפני פולשים, שעה שהעסק הוא הפולש והמזיק היחידי.
- עקב מעשי ומחדלי הנתבעים, נהני ההקדש לא זכו לקבל תמיכה מההקדש ואפילו הוראת ההקדש לפיה ישולם כסף לתלמידי חכמים שיילמדו תורה לעילוי נשמתם של המקדיש ורעייתו בחודש בו הם נפטרו, לא קוימה. הנתבעים "רוקנו" את הנכס משוכרים ומשנת 2013 הנכס עומד ריק ושומם ואין ממנו כל הכנסה. מאחר ששכר הדירה הראוי מהנכס הוא לפחות 100,000 ₪ לחודש, הנתבעים גרמו להקדש הפסד של לפחות 1,200,000 ₪ בכל שנה מאז.
- בשטר ההקדש נאמר שעל הנאמנים לפעול על פי החוק והאמור בשטר ההקדש, והנאמנים לא רשאים לקבל תגמול עבור מילוי תפקידם כנאמנים. הנאמנים חתמו על הסכם שכירות לפיו הנכס הושכר לחמישים שנה, תוך שהם משלשלים לכיסם סכומי כסף השייכים להקדש.
- מהדו"ח עולה שהנאמנים ביצעו מעשים אסורים ומעלו בתפקידם. למרות שקיימת חובה על הנאמנים לפתוח עבור ההקדש חשבון בנק, הנאמנים לא פתחו חשבון בנק וההקדש מתנהל מחשבונו הפרטי של הנאמן 1, שהוא לבדו בעל זכות החתימה בחשבון הרשום על שמו.
- בדו"ח נאמר בין היתר שההקדש מעניק שימוש ללא תמורה לאחיו וגיסתו של הנאמן 1 בשטח של 480 מ"ר מהנכס, וזאת בניגוד לסעיף 13 לחוק הנאמנות. הנאמנים אף לא הגישו כל בקשה לאישור "שימוש אישי" בנכס. ממצאי החוקר חמורים ביותר והחוקר לא קיבל את הסברי ותירוצי הנתבעים. הנתבעים נטלו טובת הנאה מההקדש, כשהתירו לעסק השייך למשפחת הנתבע 1 לא רק שלא לשלם שכירות, אלא גם לא לשלם ארנונה. העסק אפילו לא התקין שעוני חשמל ומים נפרדים, וכתוצאה מכך העסק "לקח" מים וחשמל מההקדש.
- למראית עין, הגישו הנתבעים לאחרונה תביעה לפינוי ולתשלום לשכר דירה מהעסק ואולם אף תביעה זו נמחקה ועל פי הסכם השכירות, הם דאגו שהשוכרת תשלם למשפחת הנאמנים שמפעילה את העסק "דמי פינוי" בסך של 150,000 ₪, במקום להעביר סכום זה להקדש. בעוד שבהסכם השכירות נאמר שתשלום זה מהווה "דמי פינוי", הנתבעים טענו בהליך דנן טענה אחרת, ומדובר בתשלום עבור השקעות שגם הן לא הוכחו כלל ולא הוצגה כל אסמכתא לטענה זו כפי שנקבע בדו"ח. בנוסף, בניגוד לקבוע בשטר ההקדש, הנאמנים לא ביטחו את הנכס.
- הנאמנים קיבלו מקדמה בסך של 50,000 ₪ בעקבות חתימת הסכם השכירות ולמרות טענתם שכספים אלו שימשו להוצאות ההקדש, הם לא המציאו אסמכתאות מהימנות לכך. בנוסף, הנאמנים לא המציאו אסמכתאות להעברת כספים בסך של 117,462 ₪ לתמיכה במוסדות שונים בין השנים 2014-2016. בדו"ח נקבע שהנאמנים לא ניהלו רישום מדויק של מקבלי התמיכות והכספים הועברו ללא קריטריונים.
- על פי הסכם השכירות, הנתבעים העניקו לשוכרת שטח של 1,500 מ"ר בגג הבניין ללא תמורה, מבלי לקבוע בהסכם השכירות מה דין השטח שייבנה ע"י השוכרת לאחר תום תקופת השכירות. רק לאחר שהובעה התנגדות לסעיף זה, הודיעו הנתבעים שהשוכרת מוותרת על תוספת הבנייה ואולם, הנתבעים לא הציגו כל אסמכתא לוויתור זה. על פי שמאות, ה"מתנה" שהנתבעים רצו לתת לשוכרת היא בשווי של 60,000 ₪ לחודש. בנוסף, הנתבעים הסכימו במסגרת הסכם השכירות, שההקדש יישאר רשום בעירייה כמחזיק בנכס עד לקבלת אישור עירייה לפטור מארנונה, וזאת כאשר נכון להיום חוב הארנונה עומד על כ-12 מיליון ₪ והנתבעים יודעים שההקדש לא צפוי לקבל פטור מארנונה. הסכם השכירות קיפח לחלוטין את זכויות ההקדש בנכס.
- אם הנכס "מתפורר", מדוע הנתבעים לא תחזקו אותו כל השנים? מדוע דווקא השטח שבו העניקו למשפחתם רשות לנהל עסק לממכר רהיטים ונגריה היה שמיש? מדוע הנתבעים לא הגישו לעירייה במשך שנים רבות בקשה לפטור או להנחה בארנונה עד שהחוב טפח לסכום אסטרונומי והם הזניחו נושא זה שנים רבות? העובדה שהנתבעים אפשרו להפעיל עסק בנכס, גרמה לכך שלא ניתן לקבל פטור או הנחה מארנונה להקדש ונגרם להקדש נזק אדיר.
- הנאמנים הפקירו את הנכס והזניחו אותו במשך שנים רבות, לא פעלו להשכירו, העניקו לבני משפחתם שטח של 480 מ"ר משנת 2015 ללא כל תשלום, לא טיפלו בחיובי הארנונה עד שהצטבר חוב של מעל 12 מיליון ₪ והם חתמו על הסכם שכירות מקפח ורשלני, תוך שקיבלו ממנו טובות הנאה.
- לסיכום - מחדלי הנתבעים הם אלו:
א. הזניחו את הבניין ועקב מעשיהם הנכס שומם מזה כעשר שנים ולא מניב שום פירות.