תיק אזרחי (תל אביב) 54720-11-21 חיים יעקב הלפרין נ' צבי שמחה מושקוביץ - חלק 3

ב.         הנתבעים חתמו על הסכם עם השוכרת לשכירות ארוכה, תוך שהם נוטלים לעצמם טובות הנאה בסכומי עתק.

ג.          על פי הסכם השכירות, אחי הנתבע 1 יקבל 150,000 ₪ שיופחתו מדמי השכירות.

ד.         הסכם השכירות הוא ללא הגבלת זמן.

ה.         לפי הסכם השכירות, הנתבעים העניקו לשוכרת 1,500 מ"ר ללא תמורה.

ו.          בהסכם השכירות לא נקבע מי הבעלים של 1,500 מ"ר שהשוכרת תבנה ותחזיק.

ז.          ערכה של המתנה בדמות 1,500 מ"ר, עומד על 60,000 ₪ לחודש דמי שכירות שההקדש יכול היה לקבל.

ח.         לפי הסכם השכירות, את הארנונה ישלם ההקדש ולא השוכרת.

ט.         לפי הסכם השכירות, השוכרת תלווה 800,000 ₪ לנאמנים ללא כל ייעוד מסוים.

י.          הנתבעים השתלטו על 500 מ"ר בקומת הקרקע של הנכס לצורך הפעלת נגרייה.

יא.        הנתבעים פטרו עצמם מגביית שכר דירה, ארנונה, מים וחשמל מהעסק.

יב.        הנתבעים הגישו תביעת סרק בסך של 500,000 ₪ נגד ההקדש.

יג.         הנאמנים העלימו 117,462 ₪ מההקדש ולא המציאו אסמכתאות לחוקר אודות מה שנעשה בסכום זה.

יד.        בגלל רשלנות הנתבעים, נוצר חוב ארנונה שעומד על כ - 12 מיליון ₪.

טו.        בגין רשלנות הנתבעים, ההקדש חויב בהוצאות משפטיות בסך של 20,000 ₪.

טז.       בגלל שהנתבעים אפשרו את הפעלת הנגרייה בנכס, נחסמה האפשרות לביטול חוב הארנונה או לקבלת הנחה.

יז.        הנתבעים פעלו בניגוד עניינים.  על פי הפסיקה, יש להעניק מעמד מיוחד לממצאי החוקר.  רשם ההקדשות הפגין אדישות כלפי העבריינות של הנתבעים.

12. לאור כל האמור, יש לפטר את הנאמנים, למנות נאמנים חדשים להקדש, להורות לרשם ההקדשות לפקח כראוי על הנעשה בהקדש ולהורות לנתבעים לשלם עבור כל הנזקים שגרמו להקדש וכן לחייב את הנתבעים בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. התובעים מסכימים לשמש כנאמני ההקדש ולהשקיע מזמנם ומכספם על מנת לשקם את ההקדש.

ג.          תמצית טענות הנתבעים 1-4 - הנאמנים

1. הנתבעים הם צאצאיו של בני משפחתו של המנוח (הנתבע 1 הוא נין של המנוח והנתבע 4 הוא גיס של הנתבע 1), ואף התובעים הם צאצאי המנוח. אולם, המנוח בחר מסיבותיו שלו, שלא למנות נציגים "מענף התובעים" לטפל בהקדשות ועמותות שהקים בחייו.  עתה, קמו יורשיהם של אלו שהמנוח בחר לא למנותם לנאמנים בהקדש, והם מנסים להביא לסילוק הנאמנים שהם קרובי וצאצאי הנאמנים שהמנוח מינה בשטר ההקדש, וזאת מתוך רגשות נקם.  גם ב"כ התובעים, עו"ד רפאל שטוב, נמנה על צאצאי המנוח שלא מונו לתפקידים בהקדשות שהקים, ועל פי קביעות משפטיות שניתנו בהליכים שונים, עו"ד שטוב פועל שלא כדין והוא בלתי אמין.
2. מדובר בתביעה מופרכת הנשענת על תחושות והשערות בלתי מבוססות ולא על תשתית ראייתית כלשהי. הנתבעים פעלו לטובת ההקדש בכל עת ונקטו צעדים לשיקומו.  שני הנאמנים 1 ו- 4 מונו לתפקידם רק בתחילת שנת 2018 ולא ניתן להעלות כנגדם טענות בגין תקופה שקדמה למינויים.  הנאמנים קיבלו את ההקדש במצב קשה ופעלו ככל יכולתם להסדרתו.  התביעה גורמת ותגרום להפסד של מיליוני שקלים להקדש.
3. הנאמנים פעלו למציאת שוכר ואולם לא ניתן היה להשכיר את הנכס לאור מצבו הקשה. להקדש לא היו הכנסות ולכן לא ניתן היה גם לשפץ את הנכס.  הסכם השכירות, לו התובעים לא היו מעכבים את יישומו ומתנגדים לו, היה מביא להכנסות רבות להקדש ולהשבתו של הנכס בתום תקופת השכירות, כשהוא משופץ ומושבח.
4. הנכס הושכר עוד בחיי המנוח לדיירים מוגנים בדמי שכירות זעומים. לפיכך, הנאמנים פעלו לפינוי הדיירים המוגנים על מנת שההקדש יקבל את מלוא דמי השכירות שניתן להפיק מהנכס.  ביום 1.7.14, החליטו הנאמנים שיש צורך שמישהו ישמור על הנכס מפני פולשים וחסרי בית ו"יפקח על פלישות חדשות", ולכן הם חתמו על הסכם להשכרת מרתף הנכס לחברה בבעלות גיסתו של הנתבע 1 שמונה לנאמן רק בדצמבר 2017 והיא מפעילה חנות רהיטים.  מדובר במרתף שלאור מצבו, לא ניתן היה להשכירו בשכירות חודשית.  בהתאם לדרישת רשם ההקדשות, הוגשה תביעת פינוי ותשלום שכר דירה נגד חברה זו ואולם תביעה זו נמחקה בהסכמת הצדדים ביום 30.5.22.
5. להקדש אין הכנסות כבר כמה שנים ולכן אין להקדש חשבון בנק. הנכס לא הופקר והנאמנים דאז החליטו שעל מנת שהדיירים המוגנים יתפנו, עדיף לא לתחזק את הנכס.  כל הכנסות ההקדש הופנו תמיד למוסדות תורה וגמילות חסדים בהתאם לשטר ההקדש ומידי שנה נשלחו כ - 120 המחאות ללומדי תורה ולמוסדות תורה וחסד, בסכומים שבין 18 ₪ ל - 180 ₪ בכל שנה.
6. מיד לאחר פינוי הדיירים המוגנים, כשפסק הדין לפינוי הדייר האחרון ניתן ביום 16.3.16, פנה הנתבע 1 לרשם ההקדשות וביקש את אישרו למכירת הבניין ולרכישת בניין אחר במקומו, ואולם רשם ההקדשות דחה את הבקשה. לכן, הנאמנים ניסו להשכיר את הנכס וחתמו על הסכם שכירות עם השוכרת.  במסגרת הסכם השכירות, הנאמנים לא נטלו לכיסם דבר וכל שנקבע הוא שהשוכרת תפצה את החברה שמפעילה את העסק לממכר רהיטים בנכס ותפנה אותו, עבור השקעות שהשקיעה בו.  בנוסף, הנאמנים אף נקטו בהליכים כנגד עיריית תל אביב לאור חוב הארנונה הגדול שמוטל על הנכס ולצורך כך הם שכרו את שירותיו של עו"ד דיין.  חוב הארנונה הצטבר במשך עשרות שנים לפני כהונת הנתבעים כנאמנים והם לא אחראים להיווצרותו.  בהקדש לא היו כספים כלל ולכן הנאמנים לא יכלו לפרוע את חוב הארנונה.  אין יסוד לטענה שהנתבעים נהגו ברשלנות.
7. עו"ד דיין ניהל מו"מ עם העיריה ואף הגיש השגות וערעורים והוא הצליח להפחית את החוב לעירייה לכ-1.5 מיליון ₪. ואולם, ההסדר לא יצא לפועל מאחר שהסכם השכירות לא אושר ולא ניתן היה לספק את המימון לפירעון החוב.  הנתבעים פעלו באופן מקצועי ובהתאם לרצון המנוח, וזאת תחת אילוצים כבדים בגין חוב העבר ומצבו הפיזי הירוד של הנכס.
8. הנאמנים עושים את מלאכתם נאמנה וכבר משנת 2016 הם מנסים להשמיש את הנכס. לא קיים כל פסול בהסכם השכירות ותנאיו תואמים את טובת ההקדש.  הסך של 50,000 ₪ שהתקבל כמקדמה מהשוכרת, הועבר לצורך הוצאות ההקדש כמפורט בתצהירו של הנתבע 1 מיום 20.7.20 וכעולה מהחשבוניות שצורפו לתצהירו (נספח 8 לתצהיר העדות הראשית מטעמו).  התובעים מנסים להשתלט על הנכס והצעתם לשפץ את הנכס בחמישה מיליון ₪ היא מגוחכת.  עקב הליכי הסרק שבהם נקטו התובעים, ההקדש הפסיד ומפסיד מיליוני ₪, מאחר שלא אושר הסכם השכירות ולהקדש אין כל הכנסות.
9. השמאי מטעם רשם ההקדשות מר שמואל שרון שבחן את הסכם השכירות, קבע בחוות דעתו מיום 30.4.21 שההסכם הוא סביר ואולם מאחר שנקבע שדמי השכירות ישולמו רק ארבע שנים לאחר חתימת ההסכם או בגמר השיפוצים, דמי השכירות בתחשיב רב שנתי נמוכים מידי לטענתו. ברם, השמאי התעלם מכך שכיום לא ניתן להשכיר כלל את הנכס לאור מצבו ולא ניתן לגבות ממנו דבר לפני שמבוצע בו שיפוץ.  מאידך, השמאי אלי סידאוי שבדק את העסקה עם השוכרת, מצא בחוות דעתו מחודש אוקטובר 2020 ששכר הדירה שנקבע ראוי ותואם את שוויו.
10. פינוי הדיירים המוגנים מהנכס היה צעד הכרחי ונכון מבחינה כלכלית. הדיירים שילמו סכומים זעומים והותרתם מנעה את היכולת לשפץ את הנכס או להשביחו.  בנוסף, לא היה פסול בתשלום של 150,000 ₪ על פי הסכם השכירות לאחיו של הנאמן, מאחר שסכום זה לא אמור היה להיות משולם מכספי ההקדש אלא ע"י השוכרת, והתשלום היה מאפשר פינוי מהיר של הנכס ללא הליכים משפטיים.  מדובר בהסדר כלכלי סביר שאמור היה לחסוך זמן והוצאות משפטיות להקדש.
11. אין יסוד לטענה שבהסכם השכירות הוענקו לשוכרת זכויות בנייה של 1,500 מ"ר ללא תמורה. שהרי, את כל ההשקעה בגין תוספת הקומות הייתה צריכה לממן השוכרת, ובתום תקופת השכירות ההקדש היה מקבל נכס עם שטח נוסף של שתי קומות, וכך הוא היה מושבח בעשרות מיליוני ₪.  גם מתן ההלוואה להקדש בסך של 800,000 ₪ שנקבעה בהסכם השכירות היא לטובת ההקדש, על מנת שיוכל לקיים את פעילותיו בתקופת הביניים עד שדמי השכירות יתקבלו.
12. התשלום ללומדי המשניות בסך של 117,462 ₪ בוצע טרם שנכנס הנתבע 1 לתפקידו ולכן הדבר אינו באחריותו ואין לזקוף לחובתו את העובדה שלא הומצאו לכך די אסמכתאות. בכל מקרה, התשלומים הועברו ללומדי משניות בהתאם להוראות שטר ההקדש.
13. טענות התובעים לא התבססו על ראיות אלא על תחושות והשערות. גם בדו"ח החוקר לא הייתה המלצה לפיטורי הנאמנים.  בנוסף, החוקר חרג ממומחיותו ונתן חוות דעת משפטית על אופי הסכם השכירות, למרות שלא הוסמך לעשות כן.  התברר שדו"ח החוקר מוטה ואינו אובייקטיבי.  גם דו"ח הנאמן הזמני עו"ד נס הוא מוטה ורווי בסתירות ובממצאים בלתי מבוססים.  נראה שהוא מונע מאינטרסים זרים ומטרתו לשלשל לכיסו מיליוני ₪ ממכירת הנכס.
14. לסיכום: הנאמנים קיבלו נכס במצב פיזי ירוד ביותר ללא הכנסות, ללא דיירים ועם חוב ארנונה עצום שתופח. הנתבעים פעלו באופן מיטבי בנסיבות מורכבות אלו כשנכנסו לתפקידם.  חוב הארנונה נוצר עשרות שנים לפני שהנתבעים נכנסו לתפקידם והם שכרו מיד עו"ד מקצועי לטיפול בחוב.  הנתבעים פעלו לשקם את הנכס ולכן חתמו על הסכם שכירות טוב שהיה משיא להקדש מיליוני ₪ ומשביח את הנכס.  התובעים לא הוכיחו דבר ועשו שימוש לרעה בהליכי משפט, תוך גרימת נזק כבד להקדש.  לפיכך, יש לדחות את התביעה, לקבוע שהנתבעים פעלו כדין ולטובת ההקדש ולחייב את התובעים בהוצאות.

ד.         תמצית טענות הנתבעת 5 - רשמת ההקדשות

1. מסקנות דו"ח החוקר היו שהנאמנים ניהלו את ההקדש באופן לא תקין, לא מימשו את מטרות ההקדש והסבו להקדש נזק כבד בשל התנהלותם זו. הנאמנים אף נתנו זכות שימוש בקומת המרתף של הנכס ללא תמורה לעסק המוחזק ע"י אשת אחיו של הנתבע 1, ובקומה זו הופעלה נגרייה על ידי אח הנאמן, מר שלמה הלפרן, בניגוד להוראות סעיף 13 לחוק הנאמנות ובניגוד לשטר ההקדש.
2. סעיף 13(א) לחוק הנאמנות אוסר על נאמן להפיק לקרובו טובת הנאה מנכסי ההקדש. הנתבע 1 הפר הוראות סעיף זה.  בנוסף, היה על יתר הנאמנים לפנות לבית המשפט לאישור הפעולה, שכן הם אחראים כנאמנים יחד ולחוד בהתאם לסעיף 9(א)(3) לחוק הנאמנות.  ניתן היה להשכיר שטח זה ומהתמורה לעשות שימוש למטרות ההקדש.  הנתבעים כלל לא ניסו למצוא שוכר לנכס ואפילו לא לקומת הקרקע שבה פעל העסק.
3. יש לדחות את טענת הנתבעים לפיה העסק פעל כשומר של הנכס. לא בוצעה כל שמירה ולא הוצבו שומרים כלל.  היה זה אינטרס של החברה עצמה שלא יפלשו לנכס, על מנת שתוכל להפעיל שם את עסקה.  בנוסף, הנתבע 1 העיד שהוא בעצמו פינה מהנכס פולשים ומכאן שלא בוצעה כל שמירה ע"י מי מטעם העסק.  כמו כן, הנתבעים לא המציאו כל אסמכתא שהחברה שילמה עבור השימוש השוטף בנכס ואף עו"ד דיין שטיפל במגעים לצורך הסדרת חוב הארנונה, לא ידע האם החברה שילמה ארנונה (עמ' 42 שורה 13).  גם הנתבע 1 לא ידע מי שילם את ההוצאות כגון בגין מים וחשמל כשהעסק פעל בנכס (עמ' 67 שורות 1-6) ולא ידע להשיב האם אחיו שילם את חלקו בארנונה בגין העסק (עמ' 69 שורה 15).
4. נאמן סביר המשכיר נכס של הקדש, היה מוודא שהשוכרים עומדים בתשלום החשבונות החלים עליהם. יש לדאוג שאחי הנתבע 1, שלמה הלפרן ישלם את מלוא החובות בתוספת ריבית והצמדה כחוק.
5. למרות שקיימים חיובי ארנונה בגין הנכס עוד משנת 1991, רק בסוף שנת 2019 הנאמנים שכרו את שירותיו של עו"ד דיין לטיפול בנושא, כשלדבריו, ההקדש כלל לא שילם ארנונה. מכאן, שרשלנות נאמני ההקדש הובילה ליצירת חוב ענק לעיריית תל אביב, בגובה של מעל 10 מיליון ₪.
6. מהדו"ח עולה שלהקדש אין הכנסות משנת 2015 ובשנים 2017-2018 לא הייתה להקדש כל פעילות. בנוסף התברר מהדו"ח, שבשנים 2014-2016 ההקדש העביר סך של 117,462 ₪ למוסדות שונים ללא רישום מדויק של מקבלי התמיכות ולא הוצגו אסמכתאות כי הלומדים המצוינים ברשימה, אכן קיבלו את הכספים.  כמו כן, לא ידוע כיצד נבחרו לומדים אלו ובאילו מוסדות הם לומדים.
7. מצבו הפיזי הירוד של הנכס הנובע מהזנחה מתמשכת רבת שנים, צבירת חובות עקב התנהלות הנאמנים ומתן זכות שימוש בקומת המרתף ללא תמורה חלף השכרתו, הביאו לאי מימוש מטרות ההקדש.
8. נאמני ההקדש לא ניהלו חשבון בנק במשך שנים רבות וחשבון בנק נפתח רק סמוך לאחר מינויו של הנתבע 1 לנאמן. אין גם פרוטוקול המאשר שהנתבע 1 הוא מורשה החתימה היחיד בחשבון ההקדש.  בנוסף, הנאמנים לא ניהלו רישומי הנהלת חשבונות בניגוד להוראות סעיף 7(א) לחוק הנאמנות.  כמו כן, לא נרשמה ההכנסה שהועברה לנתבע 1 בסך של 50,000 ₪ בעקבות הסכם השכירות.  זאת ועוד: הדו"ח השנתי האחרון שהוגש לרשם ההקדשות הוא לשנת 2020 וזאת בניגוד לסעיף 29(א) לחוק הנאמנות.
9. הנאמנים לא ביטחו את הנכס בניגוד לחובתם על פי שטר ההקדש. הנאמנים אף לא דאגו שהעסק יבטח את קומת המרתף שהוא עשה בה שימוש ללא תמורה (עמ' 69 שורה 17).
10. הסכם השכירות מצביע על התנהלות בלתי תקינה של הנתבעים. הסכם זה מהווה על פניו מכירה של נכס ההקדש והדבר אסור על פי שטר ההקדש.  רק בחלוף שנתיים לאחר החתימה על הסכם השכירות, נעשתה פנייה לבית המשפט לאישור ההסכם.  לא נמצא גם פרוטוקול המסמיך את הנתבע 1 לחתום לבדו על שתי התוספות להסכם השכירות והדבר מנוגד לסעיף 11 לכתב ההקדש.
11. התנהלותם החמורה של נאמני ההקדש מחייבת את פיטוריהם לאלתר. חלק מהנאמנים לא פעלו למילוי חובתם כנאמנים, רובם כלל לא הופיעו לדיונים, רק הנתבע 1 הגיש תצהיר ועל פי סעיף 9(א)(3) לחוק הנאמנות הנאמנים אחראים לפעולותיהם יחד ולחוד.  יש למנות נאמן זמני חיצוני שאינו בן משפחה לתקופה של שנתיים, טרם שימונה נאמן קבוע.  מוצע שעו"ד טפר שמונה כנאמן זמני של שני ההקדשים הנוספים שיצר המנוח, ימונה כנאמן זמני גם בהקדש דנן.

ה.         דיון והכרעה

1. סעיף 22 (ג) לחוק הנאמנות קובע כי: "בית המשפט רשאי לפטר נאמן אם לא מילא תפקידיו כראוי או שראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו". האם קיימת הצדקה לפטר את הנתבעים לאור התנהלותם כנאמני ההקדש?
2. ברשות ערעור אזרחי 9420/04 הנאמן הציבורי נ' יעקב אגמון, נט(5) 289 (2005)‏‏, בפסקה 20 לפסק דינו של הנשיא ברק נקבע כי: "נמצא כי לבית-המשפט תפקיד מרכזי בפיקוח ובהסדרה של פעולות הנאמן בהקדש. בהפעלת שיקול-דעתו על בית-המשפט לשוות לנגד עיניו את מטרות ההקדש ואת טובתם של הנהנים.  במסגרת זו יובאו בחשבון שיקולים שונים, ובמרכזם הגשמת מטרות ההקדש באופן המועיל ביותר.  כאשר מדובר בהקדש ציבורי, הקו המנחה בהפעלת הסמכות של בית-המשפט הוא טובתו של ציבור הנהנים מההקדש".
3. סעיף 10(ב) לחוק הנאמנות קובע כי: "במילוי תפקידיו חייב הנאמן לנהוג באמונה ובשקידה כפי שאדם סביר היה נוהג באותן נסיבות".
4. סעיף 13(א) לחוק הנאמנות קובע כי: "נאמן לא ירכוש לעצמו או לקרובו נכס מנכסי הנאמנות או כל זכות בו, לא יפיק לעצמו או לקרובו טובת הנאה אחרת מנכסי הנאמנות או מפעולותיה ולא יעשה דבר שיש בו סתירה בין טובת הנאמנות לבין טובתו שלו או של קרובו". בהגדרת "קרוב" בסעיף זה כלול גם אח או אחות של הנאמן או בן זוגו וכן תאגיד שבשליטתו או ברווחיו יש לקרובים הנ"ל חלק העולה על 5%.

בקשות עירייה אחרות 1631/02 לאה ומיכאל גורבן נ' עמותת תשובה יצחק לפתרון מצוקת הדיור [נבו] (31.7.03)‏ נקבע כי:‏