תיק משפחה (תל אביב) 31661-07-16 פלונית נ' אלמוני

מה דינה של תביעה רכושית שהגישה אשה כנגד בן זוגה וכנגד חברה שלפי הטענה, בשליטתו, כאשר לטענת האשה כל ההון המשפחתי המוערך בסכומי עתק - לרבות בית מגורים רחב ידיים בישוב יוקרתי המוערך בעשרות מיליוני דולרים - נמצא תחת מבני מס מתוחכמים, נאמנויות ותאגידים זרים? זו השאלה המרכזית שעל הפרק.

 [הערה - השמות בפסק דין זה הם שמות בדויים לרבות שמות התאגידים והנאמנויות]

א' - העובדות הצריכות לעניין:

1. התובעת והנתבע 1 (להלן: האישה, האיש וביחד: הצדדים) הכירו בשנות ה-90 של המאה הקודמת עת התגוררו בארצות הברית ועבדו יחדיו בבנק אמריקאי. לעת היכרותם, הייתה האישה אזרחית אמריקאית בלבד ואילו האיש החזיק באזרחות ישראלית, גרמנית ואמריקאית.  הצדדים נישאו זל"ז ביום 21.5.1997 בטקס אזרחי במדינת ניו יורק, וביום 12.6.1997 נישאו גם בטקס דתי - יהודי.  מיחסי הצדדים נולדו ארבעה ילדים, כיום כולם בגירים.
2. האישה בוגרת תואר ראשון מאוניברסיטת הרווארד, אך אינה מועסקת מזה כשני עשורים. האיש בעל תואר ראשון במתמטיקה יישומית ובכלכלה ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת הרווארד, ונחשב כעילוי פיננסי.  במהלך חייהם המשותפים של הצדדים, האיש הועסק בפירמות היוקרתיות ביותר בעולם בתחום שוק ההון וההשקעות הגלובליות וכיהן בתפקידי מפתח בתחום הפיננסים, אשר בזכותם השתכר משכורות עתק.
3. כפי טענת האישה, בשנת 2000 מערכת יחסי הצדדים נקלעה למשבר שהביאה את אותה להגיש תביעה לגירושין בטענות להתמכרות האיש לסמים ממריצים, התדרדרות בהתנהגותו, לתוקפנות ואלימות כלפי האישה. הצדדים התגברו על המשבר והאישה משכה את תביעתה לגירושין ובהמשך עברו הצדדים להתגורר בלונדון ובשנת 2003 עברה המשפחה באופן זמני לישראל.
4. בשנת 2005 הוגש נגד האיש ונאשמים נוספים כתב אישום בארצות הברית בעבירות של הונאה, העלמות מס והצגת מצגים מטעים לרשות המס האמריקנית ולמשרד האוצר האמריקני, במסגרת פרשיית הונאת מס בקנה מידה חסר תקדים, אשר במסגרתה הועלמו כ-2.5 מיליארד דולר של כספי מסים מרשות המס האמריקנית באמצעות מבנים תאגידיים מורכבים ששימשו כמקלטי מס. האיש הודה בעבירות המיוחסות לו במסגרת עסקת טיעון והושת עליו קנס בסך 10 מיליון דולר.  בשנת 2008 הצדדים עברו להתגורר בישראל באופן קבוע, תוך שהאשה מוותרת על אזרחותה האמריקאית ועוברת גיור קונסרבטיבי.
5. עובר לסכסוך בין הצדדים, חיה המשפחה ברמת חיים יוקרתית המיוחסת לאלפיון העליון (לרבות מגורים מהודרים, רכבי יוקרה, מערך נרחב של נותני שירות ונופשים מפוארים), כל זאת לאור עסקיו המשגשגים של האיש בתחום הפיננסים בארץ ובחו"ל. כך, מאז שחזרה המשפחה לישראל ועד לפרוץ הסכסוך בין הצדדים התגוררה המשפחה בבית בישוב יוקרתי אשר שטחו הבנוי עומד על 1,600 מ"ר ובו מעלית, חימום תת רצפתי, שלושה מטבחים, חדר כושר, ספא עם סאונה רטובה ויבשה, בריכת שחייה, מגרש טניס ועוד (להלן: בית המגורים) (עוד לעניין רמת חיי הצדדים ר' ס' 2 להחלטת בית המשפט העליון בעניינם של הצדדים בבע''מ 1452/19, פורסם בנבו 25.2.2019).
6. בית המגורים נרשם בבעלותה של הנתבעת 2, Alabama, חברה זרה המאוגדת באיי הבתולה הבריטיים ואשר הוקמה לטענת האיש על ידי קרן נאמנות שנוסדה באי גרנזי, בשם Alaska (להלן בהתאמה: הנתבעת/אלבמה, אלסקה - בהתאמה). האישה טוענת כי הבעלות בבית המגורים שייכת לצדדים, וכי הוא נבנה על מגרש שנקנה על ידי הצדדים בשנת 2004, אך נרשם בבעלות הנתבעת משיקולי האיש.  לפיכך עתרה האישה במסגרת תביעה זו לצירוף אלבמה כנתבעת, ובקשתה התקבלה (ר' החלטה מיום 18.11.2018).
7. בשנת 2016 התגלע סכסוך ביחסי בני הזוג אשר הביא לפרידתם ולהגשת תביעות מצד האישה, ביניהן: תביעה למזונות ילדים ואישה, שבה ניתן פסק דין ביום 26.6.19 ונפסקו מזונות לאישה ולילדי הצדדים על סך 60,000 ₪ (להלן: פסק הדין למזונות) וערעור לבית המשפט המחוזי שנדחה ביום 7.6.20 בערעור משפחה (תל אביב) 14787-09-19; תביעה ל'משמורת' בתיק משפחה 31728-07-16 שבה ניתן פסק דין ל'משמורת' האישה על הילדים ביום 30.6.19; תביעה בענייני רכוש בתיק משפחה 31661-07-16, היא התביעה שבכותרת, ותביעה להשבת מיטלטלין בתיק משפחה 32151-07-16.
8. משנת 2016 ועד היום הוגשו תביעות והליכים רבים התנהלו בין הצדדים, כך שעד היום, מספר התיקים הקשורים בין הצדדים מונה 18 תיקים בבית משפט זה; 7 תיקים בבית משפט המחוזי בתל אביב וכן תיקים נוספים שהוגשו בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון. כן ייאמר כי רק בתיק שבכותרת ניתנו עד כה קרוב ל 500 החלטות(!) ובכללן החלטות מהותיות וכבדות משקל שנוכח חשיבותם להליך זה, חלקן יובא להלן:

• א. החלטה מיום 19.7.16 הדוחה בקשת האישה למתן צו מסוג אנטון פילר ולחיפוש במחשבו של האיש והעתקת חומרים הימנו;
• ב. החלטה מיום 30.4.17 בדבר הסרת חסיון עו"ד לקוח בין האיש לבין עורכי דינו;
• ג. החלטה מיום 20.9.18 הדוחה בקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום של כתב התביעה והבקשה לצירוף הנתבעת, לידי הנתבעת;
• ד. החלטה מיום 18.11.18 בדבר צירוף הנתבעת כצד להליך;
• ה. החלטה מיום 4.4.19 לסעדים זמניים בעניין בית המגורים;
• ו. החלטה מיום 31.3.20 בעניין דרישה להוצאת נספחים מתצהיר עדותה הראשית של התובעת, אשר לפי הטענה הושגו תוך פריצה לתיבת הדואר האלקטרונית של האיש;
• ז. החלטה מיום 13.6.223 המאשרת קבלת המסמכים הנ"ל לראיות האשה (ר' בהרחבה בהמשך).

9. בתביעה שבכותרת התנהלו בפניי לא פחות מ-20 דיונים, ופרוטוקול הדיון מונה מעל כ-1,500 עמודים. סיכומי טענות התובעת מחזיקים 110 עמודים; סיכומי טענות הנתבע מחזיקים 84 וסיכומי טענות הנתבעת מחזיקים 66 עמודים, כל זאת בליווי תיקי מוצגים נרחבים ולא כולל סיכומי תשובה.
10. עניינה של תביעה זו בחלוקת המשאבים בני ערך כלכלי לעת סיומה של מערכת היחסים הזוגית בין הצדדים. בנוסף לשאלת הבעלות בבית המגורים, עיקר המחלוקת נוגע להיקף רכושם המשותף של הצדדים הנתון לחלוקה.  לטענת האישה, האיש פעל בהתאם לידע ולמומחיות שלו ביצירת מבני נאמנויות מורכבים לצורך הסתרת נכסים משותפים מעיניה, בעוד האיש טוען כי כל רכושם המשותף של הצדדים נמצא דווקא בידי האישה וכי אין מאום בטענותיה לעניין הברחת נכסים על ידו.
11. במסגרת התביעה שלפניי עתרה האישה לסעד הצהרתי לפיו היא זכאית למחצית מכל הזכויות של האיש ושל אלבמה (בין אם זכויות כאמור רשומות ערעור שונה מי מהם או ערעור שונה גופים אחרים כגון נאמנויות) אשר נצברו במהלך נישואי הצדדים, לרבות מחצית הזכויות בבית המגורים. בנוסף, עתרה האישה לפירוק השיתוף בבית המגורים וכן לאיזון נכסי העתודה הכלכלית שלה ושל האיש בראי טענתה לפערי כושר השתכרות ביניהם, בין אם בדרך של תשלום חד פעמי, תשלומים עתיים או חלוקה לא שווה (לטובתה) של רכושם המוחשי של הצדדים.
12. כפי שהובא לעיל, ביום 3.1.2023 עתר האיש למחיקת סיכומי האישה ולחלופין להוצאת נספחים שצורפו להם מן התיק, מן הטעם שמסמכים אלו הושגו במרמה תוך שימוש באמצעים אסורים אשר מהווים הפרה של פרטיות האיש. ביום 13.6.2023 ניתנה החלטתי המורה על דחיית בקשת האיש וקבלת המסמכים מפאת משקלם המצטבר והחיוני להערכת המכלול הרכושי.  כך, נרשם, בסעיף 21 להחלטה:

"האיש ידע היטב, ומזה שנים, כי בידי האשה מסמכים כאלה ואחרים.  לאיש היה את כל הזמן שבעולם להתייחס למצבת נכסיו ולפעילותו הכלכלית, אגב צירוף מסמכים והוכחת טענותיו כמו גם את תום ליבו.  האיש, מטעמיו, בחר בקו ניהול המשפט שלו בדרך אחרת, וזוהי זכותו המלאה, וכעת עליו לשאת בתוצאותיו, כאשר אחת מהן היא קבלת בקשתה זו של האשה" (ר' גם יתר נימוקיי בהרחבה בהחלטה האמורה; פורסם בנבו, 13.6.2023).