האיש לא השלים עם החלטתי והגיש בקשת רשות ערעור אשר נדחתה (ר' רשות ערעור משפחה 34913-07-23, פורסם בנבו, 19.9.2023). עם דחיית הבקשת רשות ערעור הפכו המסמכים הנדונים לחלק מן מסכת הראיות לכל דבר ועניין. לאחר דחיית הבקשת רשות ערעור הוגשו סיכומי האיש וכן סיכומי תשובה מטעם האישה.
- משהצדדים נשמעו בפניי באריכות וכן נוכח התמשכות ההליכים המרובים בפניי ובפני בית המשפט המחוזי וכן בית המשפט העליון, ניתן לומר כי מדובר בסאגה רכושית מן המורכבות. לאחר שכל ניסיונותיי להביא הצדדים לכדי הבנות שתייתרנה מתן פסק הדין לא עלו יפה, ולאחר שניסיון להפנות הצדדים לפישור בבית משפט זה אף הוא כשל - בשלה העת ליתן פסק דין זה.
ב'- טענות הצדדים:
- להלן תמצית טענות התובעת:
- א. האיש הוא עילוי בתחום הפיננסים והוא מתמחה בבניית נגזרות מתמטיות, הקמת וניהול קרנות גידור וייעוץ כלכלי לתכנוני מס מורכבים. יכולותיו האישיות הביאו ליצירת הון בהיקף של למעלה מ-100,000,000 דולר אמריקאי.
- ב. הצלחתו העסקית המופלגת של האיש והאמון המוחלט שהאישה נתנה באיש הביאו לחלוקת תפקידים בין הצדדים כך שהאישה התמקדה בניהול הסביבה הביתית, גידול וטיפוח ילדים הצדדים, דאגה לצרכי האיש כך שהאיש יוכל להתפנות באין מפריע לענייני הפרנסה ועיסוקיו הכספיים הרבים כמו גם היעדרויותיו המרובות מהבית לצורך ניהול עסקיו.
- ג. רמת החיים של המשפחה הייתה גבוהה ביותר וכללה מגורים מפוארים, עוזרי בית, מטפלות, שירותי גינון, רכבי יוקרה, חופשות באזורי התיירות המפוארים בעולם. האיש נהג להעניק לאישה מתנות יקרות כגון שעון רולקס, מכוניות יוקרה וכיוצב'.
- ד. לבני הזוג היה חשבון בנק משותף שבו הפקיד האיש סכומי כסף חודשיים שנועדו לממן חלק מהוצאות המשפחה בהתאם לחיובי כרטיס האשראי של האישה ובסכום מוערך של כ-70,000 ₪ לחודש. זאת, חרף כי סך הוצאות המשפחה החודשיות מוערך על ידי האישה בכ-200,000 ₪ לחודש לפי הפירוט בסעיף 56 לכתב התביעה.
- ה. האיש הוא שניהל באופן בלעדי וללא סייג את כספי המשפחה ורכושה ומבלי ששיתף את האישה בכל מידע ובקשר עם עסקיו. למעשה, במהלך החיים המשותפים, לאישה לא היה כל שידע מדויק על אודות היקף נכסי הצדדים, מהותם או האופן בו הם מוחזקים. כל זאת אף ביתר שאת שעה שהקמת מבני נאמנויות הוא עיקר עיסוקו ומומחיותו של האיש.
- ו. הצדדים רכשו את המגרש עליו נבנה בית המגורים בשנת 2004 ומכספיהם. מאחר והאיש עמד בפני ההליכים המשפטיים בארצות הברית ועל מנת להגן על הרכוש מפני רשויות המס האמריקאיות, העדיף האיש כי הבית יוחזק באמצעות נאמנות - הנתבעת, ויירשם באופן פורמלי בלבד בבעלות הנתבעת. בהתאם לזאת נערך הסכם שכירות בין בני הזוג לבין החברה בדמי שכירות חודשיים של 1 דולר אמריקאי לשנה.
- ז. לעת המשבר שפרץ ביחסי הצדדים, ביקשה האישה להתחקות אחר המידע בעניין רכוש הצדדים, אולם כל המידע הוחזק אצל האיש בחדר נעול וסגור שנאסר על האישה להיכנס אליו, כשבין היתר פתיחתו מחייבת טביעת אצבע של האיש בלבד ועיקוף מצלמת אבטחה בכניסה אליו. האיש חי בצללים תחת מעטה סודיות כבד. עסקיו, המפוזרים בעולם כולו, מנוהלים מחדר מאובטח ביותר, אשר מצולם על ידי מצלמות אבטחה.
- ח. ממה שהתחוור לאישה לאחר פרוץ המשבר הנוכחי בין הצדדים, לצדדים אין כל נכס או רכוש הרשום על שם מי מהם, אלא על דרך הסתרת הבעלות האמתית של נכסי בני הזוג ברישומם על שם חברות ו/או נאמנויות ו/או גופים אחרים בארץ ובחו"ל שמצויים בשליטתו הבלעדית של האיש, כשהצדדים הם הנהנים של כל אותם נכסים. עובדה זו מעמידה את האישה בפני דרך ללא מוצא שעלולה להמיט עליה אסון כלכלי בהותרתה בלא כלום לעת סיום החיים המשותפים עם האיש.
- ט. החיים של האישה עם האיש היו בבחינת מגורים ב'כלוב של זהב', שכן לאישה תלות מוחלטת באיש ברמה הכלכלית וכן מאחר והאישה מתקשה בשפה העברית, אין היא מועסקת כשני עשורים ואין לה כל בן משפחה בישראל שיכול היה לתמוך בה.
- י. לאישה מידע חלקי ביותר על הנכסים של הצדדים מתוך מידע חלקי ביותר שהגיע אליה באקראי במרוצת החיים המשותפים ובתקופות הטובות יותר ביחסי הצדדים. מידע זה אינו אלא קצה הקרחון ברכוש הצדדים שמנוהל על ידי האיש, שמומחיותו בהסתרת נכסים.
- יא. הצלחתו הכלכלית ועסקית של האיש התאפשרה הודות לתמיכתה המלאה של האישה, אשר עצרה את התפתחותה המקצועית ונטלה על עצמה את מלוא עול הגידול והטיפול בבית ובילדים. כפועל יוצא מהאופן שבו חיו הצדדים נוצר פער עצום בין הצדדים ובעוד שלאישה אין כושר השתכרות, לאיש יש כושר השתכרות עצום שרק גדל במהלך הנישואים. לפיכך יש לפסוק לאישה תשלום עיתי או חד פעמי לאור אותם פערים תהומיים בין הצדדים. לחלופין יש לחלק הנכסים באופן לא שווה ועל מנת ליצור שוויון מהותי בין הצדדים ובהתאם להוראות סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון.
- לאור כל האמור לעיל עתרה התובעת לסעדים העיקריים הבאים: זכאות למחצית מכל זכות של האיש ו/או החברה; זכאות למחצית הזכויות בבית המגורים; שותפות בכלל הזכויות שנצברו במהלך הנישואין; לפרק את השיתוף בבית המגורים; לפצותה באמצעות תשלום חד פעמי או תשלומים עיתיים ולחלופין לקבוע חלוקה לא שווה בנכסים המוחשיים על מנת לפצות את האישה בגין איזון נכסי העתודה הכלכלית ופערי כושר ההשתכרות בין הצדדים.
- להלן תמצית טענות הנתבע:
- א. התביעה הוגשה בצירוף סעדים שמקורם בחוק יחסי ממון בין בני זוג, בעוד שהצדדים נישאו זל"ז במדינת ניו יורק שבארצות הברית. מאחר ומקום מושבם של הצדדים במועד נישואיהם היה בניו יורק, הדין החל בנסיבות העניין הוא הדין של מדינת ניו יורק. משהתובעת לא פירטה ולא טענה בעניין זה, חרף הנטל המונח לפתחה, הרי שכתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה.
- ב. התביעה הוגשה בחוסר תום לב שכן מרבית הרכוש של הצדדים רשום לבעלות האישה ומוערך על ידי האיש בסכום של כמה מיליוני דולרים (ר' ס' 25 להגנה).
- ג. הרכוש שרשום על שם האישה הוא הרכוש היחיד שהצדדים הצליחו "להציל" לאחר תשלום קנס בסך של 10 מיליון דולר שהושת על האיש בהליך הפלילי, בשנת 2007. בנוסף שילמו הצדדים סכום של 15 מיליון דולר עבור הוצאות משפטיות בהליכים שהתנהלו כנגד האיש בארצות הברית.
- ד. מימון הוצאות המשפחה בחיים המשותפים היה מכספים שבחשבונות האישה בארצות הברית ובשווייץ שמלבדם אין ולא כלום. לאחר פרוץ המשבר בין הצדדים ועזיבת האישה את הבית האיש נאלץ ליטול הלוואות מחברים כדי לממן מחייתו.
- ה. לאיש אין כושר השתכרות ואין יכולת לעבוד; אין גוף או מוסד פיננסי שיסכים להעסיק את האיש כיועץ פיננסי בהינתן הרשעתו ולכן כיום האיש משתכר בעיקר ממתן שירותי ייעוץ עבור סכומים לא מהותיים. כושר ההשתכרות של האיש רחוק לאין שיעור ממה שהאישה מנסה לייחס לו.
- ו. לאישה יכולת השתכרות גבוהה, שכן לעת היכרות הצדדים האישה עבדה באחת המחלקות היוקרתיות באחד מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם. התובעת שימשה גם כסגנית נשיא בבנק מריל לינץ' בארצות הברית והשתכרותה עמדה על מעל 500,000 דולר ארה"ב בשנה.
- ז. אין בידי האיש מלוא המסמכים שהיו בבית הצדדים שכן אלו הועלמו על ידי האישה בעת עזיבתה את הבית באישון לילה - יומיים טרם הגשת התביעה. מה גם שחלק אחר מהמסמכים לא מצוי בידי האיש שכן הם נוגעים לרכוש של הצדדים שמנוהל על ידי האישה ונשלט על ידה בלבד.
- ח. הטענה כי האישה נאלצה לעזוב את בית המגורים באישון לילה מופרכת שכן כבר בשנת 2008 האישה גמרה אומר להתגרש מהאיש וכל אחד מהצדדים כבר פנה לעורך דין מטעמו; כבר בחודש יוני 2016 חתמה האישה על הסכם שכירות בדירה אליה עברה; מכרה תכשיטים ורכבים שתמורתם התקבלה לידיה בלבד; כך שכל מהלך הגשת התביעה וכן הגשת הבקשות לסעדים זמניים כגון צו אנטון פילר, אינו אלא פרי תכנונה של האישה.
- ט. בית המגורים שייך לנתבעת בלבד ולבני הזוג אין שום זכויות קנייניות ו/או אחרות במישרין או בעקיפין בקשר עם הבית. בני הזוג אינם בעלי המניות, במישרין או בעקיפין בחברה ולאף אחד מהם אין כל מעמד בתאגיד הזר. הנתבעת אמנם הוקמה על ידי הנתבע אך מדובר בנאמנות בלתי הדירה ובלתי ניתנת לתיקון או שינוי בידי יוצר הנאמנות. מרגע שנחתם כתב הנאמנות, הנתבע כיוצר הנאמנות, התפרק למעשה מבעלותו בנכסים שהועברו לנאמנות ואין לו כל שליטה על הנאמנים.
- י. בית המגורים נבנה מכספים של נאמנות אלסקה ולא מתוך כספים השייכים לצדדים או למי מהם.
- יא. הדין החל בקשר עם הנתבעת הוא הדין בגרנזי וסמכות השיפוט בכל הקשור לנכסי הנאמנות מסורה לבית המשפט המוסמך בגרנזי.
- יב. יש לחייב התובעת לשאת במחצית החובות וההלוואות שצברו הצדדים במהלך נישואיהם, ולא רק להורות על שיתוף בזכויות.
- יג. לאיש אין כל מניות ו/או אחזקות בחברות שצוינו בכתב התביעה למעט מלוא הון המניות חברת CC שירותי ייעוץ ומניות מיעוט בחברת DD שאינן מניבות לו כל הכנסה או רווח.
- יד. ניהול הכספים המשותפים נעשה במשותף על ידי בני הזוג או על ידי התובעת בעצמה ללא שיתוף הנתבע. מלוא המידע בעניין הזכויות המשותפות היה מצוי בידי התובעת. התובעת אף נכנסה לחדר העבודה של הנתבע ורוקנה אותו למעשה מתכולתו, תוך שהיא גונבת מסמכים רבים של הנתבע וכן פריטים נוספים.
- טו. לנתבע אין מה להסתיר והוא מסכים למתן צו לגילוי מידע ובלבד שהצו יהיה הדדי (ס' 183 לכתב ההגנה).
- לאור טענותיו, עתר האיש לבית המשפט להורות כדלהלן: לדחות עתירות התובעת ולפסוק בענייניהם הרכושיים של הצדדים בהתאם לטענותיו. לרבות בעניין החלת הדין הזר שהוא הדין החל במקום מושבם של הצדדים בשעת נישואיהם וכן הדינים הזרים לפי כתבי הנאמנויות השונות.
- כאמור לעיל, בהחלטה מיום 18.11.18 צורפה הנתבעת כצד להליך וביום 4.2.2019 הוגש כתב ההגנה מטעם הנתבעת. להלן תמצית טענות הנתבעת:
- א. הנתבעת חברה זרה, המאוגדת באיי הבתולה הבריטיים. מקום מושבה ומקום מושב בעלי מניותיה ובעלי התפקידים בה אינו בישראל. החברה הוקמה על ידי נאמנות זרה בלתי הדירה בשם טראסט אלסקה בשנת 2002.
- ב. מיום הקמת החברה היא מנוהלת על ידי נאמנים אשר כפופים להוראות והנחיות אלסקה ששולטת בנתבעת ב- 100%. אלסקה הוקמה על ידי הנתבע, האיש, אולם האישה ידעה על כך וכן הסכימה להעברת כספים מנאמנויות שונות לנאמנות אלסקה מתוך הבנתה כי הכספים שהועברו לנאמנות אלסקה שייכים לנתבע בלבד.
- ג. מהות החברה היא הקמה, פירוק וניהול חברות ונאמנויות בתחומי שיפוט שונים. הקרקע עליה נבנה בית המגורים נרכשה על ידי הנתבעת, עלויות בניית הבית מומנו על ידי הנתבעת ולכן הנכס רכוש על שם הנתבעת בלבד.
- ד. יש לדחות מכל וכל טענות התובעת בעניין בעלות מי מבני הזוג בבית המגורים מתוקף השתק שיפוטי, שכן גם בהליך שהתנהל בבית משפט השלום טענה התובעת כי היא איננה הבעלים של בית המגורים (ר' ס' 129 לכתב ההגנה).
- ה. לבני הזוג אין כל שליטה או זכות נוכחית בנתבעת אשר כל כולה נשלטת על ידי נאמנות אלסקה.
- ו. התובעת הודתה וחתמה כי היא מכירה בנאמנות אלסקה ומכירה בכך שהכספים שהועברו לנאמנות הם כספים של האיש בלבד, אשר הועברו על ידו מנאמנות אחרת (EEE TRUST).
- ז. כל המסמכים עליהם חתומה התובעת, לעניין היעדר זכויות בנאמנות אלסקה ו/או בכל חברה הנשלטת על ידי אלסקה נחתמו על ידי התובעת מתוך הבנתה או מתוך ידיעתה את הדין כמו גם המשמעויות של כל מסמך ומסמך.
- ח. בית המשפט הישראלי הוא פורום לא נאות לדון בתביעה בעניין בית המגורים שבבעלות החברה, שעה שהדין החל בעניין הוא הדין בגרנזי. זאת גם לאור תניית שיפוט ייחודית ומפורשת המגדירה באופן חד משמעי את ערכאות השיפוט להן תהא הסמכות לדון בענייני טראסט אלסקה ונכסיה, שהתובעת חתומה על מסמך זה.
- ט. התביעה הוגשה בהיעדר עילה ו/או היעדר יריבות בין התובעת לבין החברה הנשלטת על ידי נאמנות אלסקה ועל פי דיני גרנזי בלבד.
- י. מאחר ולא הוכח כל שיתוף בין התובעת לבין מאן דהוא בנכס הרי שאין להורות על הסעדים המבוקשים בכתב התביעה ביחס לנכס, כגון לפירוק השיתוף במקרקעין.
ג' - דיון: