אלוביץ' נשאל: למה שהוא יעשה דבר כזה
אלוביץ': אבל ת....
אלוביץ' נשאל: למה שהוא יעשה לך דבר כזה?
אלוביץ': תן לי לענות לך. תן לי לענות לך. אני יכול לענות לך? אסור לי לענות לך.
אלוביץ' נשאל: אתה יכול לענות לי.
רון איילון והחוקרת פולינה יוצאים מחדר החקירה.
לו היו נותנים לאלוביץ' לענות ייתכן שהיה מפנה לתקציב ומבהיר כי התקציב בתוספת האירועים הלא צפויים שקרו בסוף השנה הביאו ליעד של כ-420, ולא פעולות של איילון שנבעו מהנחייתו שלו. כפי שנראה זה היה, ככל הנראה, מצב הדברים
- לאחר העימות ממשיכה החקירה כך, קטע שהמאשימה מביאה לצורך ביסוס טענתה כי הודעת איילון ברשות שונה בפרט מהותי מעדותו בבית המשפט (הודעה שנייה, גיליון 26, ש' 7):
ש. איך אתה מרגיש אחרי העימות?
ת. בסדר. כל אחד עושה את מה שהוא חושב שנכון.
ש. אתה מאוכזב?
ת. לא שאול לא חבר שלי ולא היה חבר שלי אף פעם. לא, אני לא מאוכזב.
ש. הוא משקר?
ת. בעניין הזה הוא משקר.
עד כאן הקטע אליו מפנה המאשימה. אולם, כדי להבין את מצבו של איילון, יש להמשיך את אמירותיו בחקירה (שם מש' 13):
ש. אתה מבין עכשיו שאתה לבד? אתה מבין שיש דרך לשפר את המצב?
ת. תראי אני הייתי שמח אם אפשר לעשות הפסקה בחקירה עכשיו. אני עייף ואני מבולבל. אני גם ביקשתי להתייעץ עם עו"ד. אני מבין שאתם לא חייבים לתת לי אבל זו הבקשה שלי.
ש. אתה מבין מה אתה צריך לעשות כדי לצמצם את הנזק?
ת. אני עונה מה שאני זוכר ומבין. אבל אני מבקש להפסיק את החקירה כי אני עייף ומבולבל.
ש. ואיך זה קשור לבקשה להיפגש עם עו"ד?
ת. ואני גם מבקש להיפגש עם עו"ד. ואני מבקש להפסיק את החקירה.
ש. רון, אתה דוחה את הקץ. מה אתה חושב שיקרה מחר או מחרתיים. אני מאמינה שעמדת כמה פעמים בחיים שלך במצבים קשים עם פחות שעות שינה וקיבלת כמה החלטות הרות גורל. אתה רק דוחה את הקץ. זה הזמן לדבר.
ת. אני מבקש להפסיק את החקירה ולהיפגש עם עו"ד.
ש. אתה מבין את מה שצריך לעשות כדי להפסיק את הבדידות הזאת, אתה גם מבין מה קורה מבחינת מקום העבודה, לא תוכל לעבוד עם אדם שמשקר ופוגע בכך בכדי להציל את עצמו.
ת. נכון. אז מה. אני מניח גם שמקום העבודה שלי נגמר. זה לא השיחה בכלל.
ש. זה אני לא יודע. לראות את הבוס שלך מטיל עליך משא שלא שייך לך, הגבול נחצה, שמעת וראית את זה במו עינייך. זה בלתי נסבל. אגב, אני מאמין לך, בוא נשים את הדברים על השולחן. אבל כרגע רון אתה לבד. לבד. חבל.