"עו"ד אסיף: אז תגיד לי שוב, תספר לי על העמלות האלה. מה זה בדיוק העמלות האלה של החברה?
העד, מר שבת לורנט: מאוד פשוט. החברה בעצם, יש כמו כל חדר עסקאות בעולם החברה בעצם משתמשת בעושה שוק. מה הוא עושה שוק? הוא גוף שבעצם נוטל עליו את הסיכון של העסקה או כמו שאנחנו קוראים לו ה-counter party. זאת אומרת את החלטת באותה תקופה שגוגל יעלה תוך 30 יום. זה ה-rate ומצד שני יש מישהו שקונה את האופציה. זה אותו דבר, זה עובד בדיוק כמו vanilla options וזה משם הגיע המושג binary options. אני בכלל עבדתי בקרדיט סוויס בארצות הברית שבאתי עם זה ואמרתי רגע שנייה, יש דרך יותר פשוטה לעשות את זה ...עכשיו, הרעיון היה לקצר וליצור אופציות להמונים. עכשיו, איך החברה בעצם מרוויחה? החברה בעצם מוכרת את אותו אופציה עבור הלקוח ומצד שני ה-counter party מגיע ונותן את האופציה כנגד.
עו"ד אסיף: אז מה העמלה?
העד, מר שבת לורנט: מה העמלה? ה-spread בין...רגע, רגע, גוגל נמכר ב-3 דולר? או-קיי. סתם דוגמה.... המניה, המניה ה-rate הרי זה בעצם בסופו של דבר סוחר על rate. או-קיי. מה זה rate? זה בעצם ...השער...נכון. אנחנו בעצם מוכרים את זה נכון? עכשיו for a lack of better words אנחנו נגיד שהייתה רכישה של אותה לקוחה שהיא בעצם קנתה את זה ב-rate לפי 3.50. ה-3.50 שנעשה באמצע, ה-3.50 ה-counter party כנראה נתן לי 3- אז מה נשאר לי באמצע? 50. זה ה-spread. ה-spread הוא בין מחיר שה-counter party נותן לי לבין מה שנקרא עמלה, של עמלת הפתיחה נקרא לה. וככה זה עובד. ואם ייצרת לי מספיק עמלות אז כנראה הרווחתי מספיק והבונוס אמור לכסות את זה.....סליחה זה אמור לכסות את הבונוס. תודה גברתי.
כב' הש' ביבי: אבל את הבונוס אתה בעצם אומר בגלל שהכסף שנמצא אצלה היא יכולה בעצם להשתמש בו למינוף.
העד, מר שבת לורנט: היא יכולה להשתמש בו למינוף עד שהיא מגיעה למחזור מסחר מספיק גבוה שזה כבר החזיר לי את הכסף ואז זה בעצם טקטיקת שימור. ככה משמרים את הלקוח בתוך המערכת."
הנני סבורה כי האופן בו הסביר שבת את קבלת העמלה על ידי גלובל - שהיא הספרייד (spreads – פער) בין השקעות שני הלקוחות – מלמדת כשלעצמה על זהות בין גלובל לבין הזירה. שאם לא כן, הרי שעל פניו גלובל הייתה אמורה לקבל עמלה כאמור רק מתוך כספי לקוחותיה או השקעותיהם, או רק במקרה בו גם הלקוח של גלובל וגם הלקוח שעושה שוק- הם לקוחותיה של גלובל. אלא, שהמנגנון עליו העיד שבת, מלמד כי גלובל מקבלת תמיד עמלה בגין הפער בין המסחר של שני הלקוחות. עדות זו מלמדת או על כך שגלובל עצמה (או הזירה אשר בה סחרו הלקוחות) עשתה שוק ולכן, תמיד גלובל יכלה לקבל את הספרייד, או שתמיד שני הלקוחות היו של גלובל ומשכך, תמיד קיבלה גלובל עמלה בדמות הספרייד. כך או כך, העובדה שגלובל קיבלה עמלה בדמות הספרייד מההשקעות הנוגדות של הלקוחות, יש בה כדי להמריץ את גלובל להוביל את לקוחותיה לבצע עסקאות בהיקפים ניכרים ולא למשוך את כספיהם – שכן, ככל שווליום הפעילות של הלקוחות גבוה יותר – כך גם העמלה של גלובל גבוהה יותר. במצב דברים זה – ככל שאמנם גלובל אינה עושה שוק אלא רק מפעילה זירה בה פועלים לקוחותיה - גלובל אמנם אדישה לשאלה איזה מהלקוחות ירוויח ואיזה יפסיד ואולם, אין בכך כדי להפוך את האינטרסים שלה לזהים לאלו של לקוחותיה. זאת הואיל ובטווח הארוך, בשל קיומו של ספרייד המנוכה או מועבר לטובת גלובל - היא תרוויח תמיד ואילו לקוחותיה תמיד יפסידו את הפער שמגולם בספרייד. לאור זאת, כל שגלובל צריכה לשאוף אליו הוא כי הלקוחות ימשיכו וישקיעו ולא ימשכו כספם. זאת בניגוד ללקוחות, אשר נמצאים בעמדת נחיתות בה, ככל שישקיעו יותר גדול הסיכון להפסד כספם ויתרה מכך, בסופו של יום במכלול יהיו בהפסד שכן תמיד יהיה ספרייד שינוכה לטובת גלובל. האינטרס המנוגד יחול ביתר שאת ככל שגלובל עשתה שוק - ודוק אינני קובעת מסמרות בשאלה האם אמנם כך – שאז, האינטרס שלה הוא שהלקוחות אף יפסידו כי היא זו המרוויחה/ הזוכה את בהפסדיהם.
- האינטרסים הנוגדים של גלובל אל מול לקוחותיה, משליכים גם על אופן התגמול של עובדיה של גלובל (וכפועל יוצא מכך, תמרוץ העובדים להצגת מצגי שווא ללקוחות כדי לשכנעם להפקיד הפקדות בשיעור גבוה ולא למשוך את כספם)– תגמול שיש בו כדי לקדם את האינטרסים של גלובל אל מול האינטרסים של הלקוחות. אשר לכך, הציגה התובעת הסכם של עובד אחר אשר עבד בגלובל (הסכם זה נחשף במסגרת הליך בבית דין לעבודה בין העובד לבין גלובל ותוכנו אינו שנוי במחלוקת, הואיל וגלובל עצמה טענה בהליך שם לתנאי עבודה כאמור עם העובד). במסגרת הסכם זה נקבע כי אותו עובד יהיה זכאי לתשלום עמלה חודשית בגין הפקדות נטו- שהן הפקדות של הלקוחות בניכוי משיכות שבוצעו על ידם. נוסף על כך, תוגמלו העובדים בגין מחזורי העסקאות וכן, הוסכם כי יקבעו לעובדים עמלות לפי יעדי שימור בהתאם לרשימות משיכות תקינות. אשר להסכם ההעסקה של אביסרור, טען זה כי לא מצא את הסכם העבודה שלו בגלובל. יחד עם זאת, אביסרור לא הציג פירוט מדויק של האופן החלופי בו חושבו העמלות לשם קביעת שכרו וטען רק כי הלקוחות ידעו כי הוא מקבל עמלות, הואיל והוא עובד של חברה מסחרית וכן הוסיף והעיד בעמוד 16 לתצהירו:
"בין היתר תוגמלתי גם על בסיס הישגים. כך, קיבלתי עמלות מפעולות שעשו הלקוחות בהם טיפלתי. אף הבהרתי זאת ללקוחות. כך בין היתר, תוגמלתי על בסיס זה שהלקוחות הפקידו כספים לחשבון המסחר שלהם, המשיכו לבצע פעולות מסחר שונות, על בסיס שימור לקוחות וכו'. בהתאם לכך, עודדתי את לקוחותיי לבצע פעולות מסחר שונות. כאמור, להבנתי, לשם מטרה זו הם התקשרו עם אחת החברות מלכתחילה. להבנתי, הייתי אף חוטא לתפקידי אלמלא הייתי מביא בפני הלקוחות אפיקי מסחר אפשריים. בכל מקרה אבהיר כי מטבע הדברים, לא היתה לי כל יכולת לנבא מראש אם פעולת מסחר מסוימת תסיים ברווח או בהפסד עבור הלקוח ומנגנון התגמול שלי לא היה תלוי בכך.