כבר בשלב זה אציין כי במקרה לפני לא נטען על ידי התובעת כי גלובל הייתה צד לעסקאות בפלטפורמת המסחר אשר בה סחרה התובעת. יחד עם זאת, על פניו – מבלי להביע עמדה בשלב זה באשר לתפקידה של גלובל במסחר שסחרה התובעת – פעלה התובעת בהשקעותיה בפלטפורמת מסחר דומה לזו המתוארת בעניין פיירטרייד.
משהאמור הובהר אפנה לבחינת הטענות במקרה דנן.
טענות התובעת;
- אפתח ואציין כי במסגרת הכתבים מטעמה, לא פירטה התובעת כיצד נוצר הקשר הראשוני בינה לבין הנתבעים – או מי מהם. יחד עם זאת, במסגרת חקירתה הנגדית הובהר - כי בסמוך ליולי 2015, ראתה התובעת פרסומת באינטרנט בדבר אפשרות למסחר באופציות בינאריות, נכנסה לאתר של Option FM (להלן:"OFM") ראתה פרטים על מסחר באופציות בינאריות, מילאה את פרטיה וביצעה הפקדה קטנה אונליין. לטענת התובעת במסגרת האתר הוצגה OFM כחברה הפועלת מהונג קונג ושיש לה רישיון מתאים. עוד טענה התובעת כי התייעצה עם חבר בדבר OFM. בהמשך לכך עמד בקשר עם התובעת נציג OFM, שפירט בפניה מידע על אופציות בינאריות ואמר לה שימנה בעבורה מישהו שיהיה מאמן שיכשיר אותה (ראו עדותה בדיון מיום 11/7/24, בעמודים 18-20).
במסגרת ההליך טענה התובעת כי בעקבות כך, פנה אליה עובד של גלובל אשר הציג עצמו בשם סטיבן קולינס, הציג לה בשמה של OFM מצגי שווא רבים, רכש את אמונה ושכנע אותה בהדרגה לרוקן את חשבון הבנק שלה ולהעביר ל – OFM את כל כספה, לרבות כספי ירושה שקיבלה והכל לצורך השקעות שהוא הנחה אותה כיצד לבצע. לטענת התובעת לאחר שהפקידה יותר מ 1.1 מיליון דולר, שירות הלקוחות של OFM מסר לה שחשבונה למעשה ריק ולאחר זמן קצר OFM ואנשיה לרבות קולינס נעלמו.
כבר בשלב זה אציין כי חלק גדול מהמסד הראייתי אשר הוצג על ידי התובעת נסמך - נוסף על עדותה - על תכתובת, שנערכה באמצעות ה"סקייפ" בין התובעת לבין מי שהציג עצמו כ"סטיבן קולינס" מטעם גלובל (להלן: "תכתובת הסקייפ"). נוסף על תכתובת הסקייפ, הגישה התובעת גם תכתובת דואר אלקטרוני בינה לבין עובדי גלובל או סטיבן קולינס וכן, ראיות הנוגעות להליכים שונים, אשר התקיימו לטענת התובעת בארצות הברית על ידי הרשות לניירות ערך שם, הן כנגד שבת והן כנגד חברה מטעמו בשם Banc De Binary (להלן:"BDB"), אשר במסגרתם נקבע כי כלל הנתבעים באותו הליך פעלו באופן בלתי חוקי בשיווק אופציות בינאריות ונפסק כנגדם, בין היתר, קנס בגובה 7.1 מיליון דולר. התובעת הוסיפה והפנתה לפרשה אשר נדונה בארצות הברית כנגד ישראלית בשם לי אלבז, אשר הורשעה בארצות הברית בהונאה ולטענת התובעת הנסיבות בעניינה דומות במהותן לנסיבות כאן.
- בכל הנוגע לקשר בין OFM לבין גלובל וכן, בין אביסרור ל"סטיבן קולינס" – פותחת התובעת וטוענת כי אביסרור הודה כי הוא אמנם עבד בגלובל במועדים הרלוונטיים; כי היה בקשר איתה; וכי הציג עצמו כלפיה בשם סטיבן קולינס. אלא שלטענת אביסרור אין לחייבו בחבות כלשהי כלפי התובעת, בין היתר הואיל והוא לא היחיד אשר עשה שימוש בשם סטיבן קולינס. לטענת התובעת, יש לדחות את טענתו זו האחרונה של אביסרור, באשר לגישתה, במסגרת ההליך התחוור כי אביסרור הוא הקולינס היחיד אשר פעל מולה. זאת ראשית, הואיל והנתבעים נמנעו מלגלות איזה חלקים בתכתובת הסקייפ אשר הוצגה על ידי התובעת, בוצעה על ידי אביסרור ואיזה על ידי "קולינסים" אחרים. נוסף על כך, משמתוך התכתובת עולים סימנים הקושרים בין אותו קולינס לבין אביסרור. בתמיכה לטענתה זו, מפנה התובעת לכך שבמסגרת תכתובת הסקייפ, קולינס סיפר לה כי רכש רכב מסוג BMW , זאת בדומה לאביסרור שהודה שבשנת 2016 היה לו רכב מסוג זה. בהמשך לכך, נטען כי אותו קולינס - שהוא הבעלים של ה BMW - שיכנע את התובעת לבצע הפקדה בסך 5,000$ ולצד הפקדה זו נרשם בקובץ הטרנזקציות אשר הוגש על ידי הנתבעים (קובץ ה "CRM") מספר ID של העובד שהוא 459. נטען כי כל העסקאות האחרות בחשבון מיוחסות אף הן לעובד אשר מספרו 459 – כלומר לאביסרור. זאת למעט: מהפקדות סכומי "בונוס" - שאינם סכומים אשר מופקדים על ידי הלקוח ומשכך אין לשייכם לעובד ספציפי לשם מתן עמלה לעובד; הפקדה ראשונה של מספר מאות דולרים ששויכה לעובד 267 – שיוך שעולה בקנה אחד עם עדותו של אביסרור ולפיה ההפקדות הראשונות הן בטיפול מחלקה אחרת; ולבסוף שתי ההפקדות האחרונות, אשר שוייכו לעובדים אשר מספרם 835 ו – 612 לאחר ש"קולינס" כבר יצא מהתמונה. בכל הנוגע למספר ה -"ID" של העובד אשר ביצע אל מול התובעת את כלל הפקדותיה, נטען כי משאביסרור הודה כי היה בקשר עם התובעת - למצער באשר לחלק מההפקדות שביצעה – הרי שבהינתן שכל ההפקדות בוצעו על ידי אותו עובד (הנושא אותו ID), אין זאת אלא שאביסרור הוא העובד היחיד אשר פעל מול התובעת והציג עצמו בשם סטיבן קולינס. התובעת מוסיפה ומתייחסת למועדים בהם אותו קולינס שוחח על מכונית ה – BMW שלו כאל "מועדים מאומתים" בהם מדובר באביסרור. בהמשך להנחה זו, טוענת התובעת כי תימוכין נוסף לכך שאביסרור היה בקשר איתה ולא עובדים שונים אשר הציגו עצמם תחת אותו שם, ניתן למצוא בסימנים טקסטואליים יחודיים ששכיחותם הופכת אותם למעין חתימה, המופיעים באותם "ימים מאומתים". כך, קולינס – שהוא אביסרור - התייחס לתובעת בשם החיבה hun; קולינס כינה עצמו בשם חיבה BC; קיים אימוג'י (hug) שמופיע בימים מאומתים; קיימת שגיאה באיות המילה people אשר נכתבה באופן שגוי: "pepole" במספר ימים מאומתים; שש פעמים מתייחס קולינס לאפשרות התובעת לרכוש מטוס מנהלים מסוג G6; ונעשה על ידו שימוש בסימון "D" כמעין סמיילי ב – 11 ימים מאומתים ועד 13 פעמים ביום. עוד נטען כי ממילא מעולם לא נמסר לתובעת כי היא משוחחת עם מספר אנשים המציגים עצמם כולם תחת השם קולינס, אלא ההפך - נמסר לה כי אותו קולינס הוא מנהלה האישי – קרי כי מדובר באותו אדם. בהקשר זה מוסיפה התובעת וטוענת כי על פניו נעשה על ידי "קולינס" שימוש במידע קודם אשר נמסר לו על ידה. אשר לכך, טוענים הנתבעים כי המידע אשר מסרה התובעת עבר מ"קולינס" אחד ל"קולינס" אחר במערכת "notes" ואולם, לטענת התובעת אין לקבל טענה זו, משהנתבעים לא הציגו את אותה תרשומת במערכת ה – notes. יתרה מכך, לטענת התובעת, גם ככל שיש ממש בטענת הנתבעים ולפיה היה מקום לעשות שימוש ב"שמות במה", כשלו הנתבעים ממתן הסבר לשאלה מדוע יש מקום להקצות לנציגים שונים את אותו שם במה ואין זאת אלא שמדובר בחלק במסכת המרמה כלפיה. לאור כל זאת, טענה התובעת כי היא היתה בקשר רק עם אביסרור, אשר הציג עצמו כלפיה כ"סטיבן קולינס".
- בכל הנוגע לגרסת הנתבעים ולפיה התובעת התקשרה עם חברה אחרת ולא עם גלובל – נטען ראשית, כי אין כל משמעות לטענה זו, הואיל וממילא טענותיה של התובעת כלפי גלובל הן נזיקיות. כך או כך, לטענת התובעת במסגרת ההליך התחוור ברורות כי מעולם לא הייתה חברה צד שלישי כנטען, אלא שכל התקשרותה של התובעת הייתה עם הנתבעים ובכלל כך עם גלובל. בתמיכה בטענתה זו מפנה התובעת ראשית למחדלם של הנתבעים מציון שמה של החברה הנטענת האחרת וזאת, הגם שעל פניו בידי גלובל פרטיה, שכן גלובל התקשרה עמה ביכול ביחסים מסחריים. נוסף על כך, מפנה התובעת להסכם תנאי השימוש בין "OFM" ללקוחותיה במסגרתו לא מופיעה ישות משפטית כלשהי מטעם OFM אלא רק כתובת אתר האינטרנט ומרכז מסחרי שאין לדעת מהו. זאת ועוד, התובעת מפנה לתדפיס ההפקדות שלה בו שתיים מתנועות המשיכה וההפקדה הן עם BDB – חברה קפריסאית אשר שבת אישר כי הוא הבעלים שלה. עוד נטען כי הנתבעים הציגו לא פחות משלוש גרסאות באשר לאותה חברה איתה התקשרה כביכול התובעת – תחילה נטען כי מדובר בחברה קפריסאית, לאחר מכן טענו הנתבעים אינם יודעים מי החברה ולבסוף - במסגרת חקירתו הנגדית של שבת - טען זה לפתע כי מדובר בחברה מבליז. הנה כי כן לטענת התובעת בפועל היא התקשרה עם גלובל ולא עם חברה אחרת כנטען.
- משלטענת התובעת הוכח כי גלובל היא החברה איתה היא התקשרה וכן כי מי שהיה איתה בקשר רציף כעובד של גלובל ובשמה – בין היתר במסגרת תכתובת הסקייפ – היה אביסרור, אשר הציג עצמו בשם "סטיבן קולינס" – פירטה התובעת את מצגי המרמה אשר הוצגו לה על ידי אביסרור ואשר הובילו להשקעתה העצומה ולהפסדה הניכר. בכלל כך, טענה התובעת כי הוצגו לה: מצג שווא ולפיו החברה עובדת מהונג קונג ומשרדיה עתידים לעבור ללונדון; מצגי שווא בעניין רקורד מוצלח לאורך שנים עם לקוחות קודמים להם השיג כביכול אביסרור רווחים ניכרים ובכלל כך החזרים חודשיים קבועים של אלפי יורו בחודש; מצג שווא לגבי היותו של אביסרור כלכלן ובעל מומחיות פיננסית ועובד ב OFM מזה שבע שנים; מצגי שווא במסגרתם שיכנע אביסרור את התובעת להפקיד עוד ועוד כספים כדי להגיע ליתרת מינימום אשר כביכול תזכה אותה בהטבות ובצד זאת, מצגי שווא ולפיהם כספה של התובעת מוגן ומחדל מגילוי כי חשבונה הולך ומתרוקן; מצג שווא ולפיו ל – OFM שיתופי פעולה עם חברות מובילות בעולם כמו חברת Daimler וכי התובעת נדרשת להפקיד סכומים גדולים על מנת שקולינס ירכוש בעבורה חוזים הקשורים בחברות אלו; מצג שווא בעניין תמריצי קולינס והאינטרסים שלו – כך לטענת התובעת כתב לה קולינס כי רווחי לקוחותיו מניבים לו תקבול כספי ובצד זאת הציג מצג ולפיו אין הוא גובה מהתובעת עמלות (הגם שאין חולק כי התקבול של עובדי גלובל אינו נגזר מרווחי הלקוחות אלא משיעור הפקדותיהם והיקף המסחר שלהם); מצג שווא בנוגע לסיכון בהשקעה וכי מדובר בהשקעה אשר היא כ"קרן פנסיה עבור התובעת", כי מדובר בהשקעה הטובה והבטוחה ביותר שקיימת בשוק וכי הסיכון עוד קטן נוכח סכומי "בונוס" המוזרמים לחשבון התובעת.
- מצגים אלו כפי שפורטו, התחוורו כמצגי שווא – זאת משהתברר כי מדובר בחברה ישראלית, שאינה כפופה לפיקוח רגולטורי, בניגוד לחברות הפועלות מהונג קונג ולונדון, שהם מרכזיים פיננסיים גלובליים ובהם החברות נתונות לפיקוח רגולטורי; התברר כי אביסרור אינו בעל הכשרה ככלכלן ועבד בגלובל כשלושה חודשים (ולא שבע שנים) קודם לתחילת הקשר בינו לבין התובעת; נטען כי בניגוד למצג ולפיו מדובר בהשקעה בטוחה אשר היא כמו: "להעביר כסף מכיס לכיס" – בפועל התברר כי מדובר בעסקאות בסיכון גבוה; יתרה מכך, התחוור כי את סכומי הבונוס המופקדים לחשבון הלקוח – אשר הוצגו כ"מבטחים" את כספי הלקוח - ניתן למשוך רק ככל שיושלמו עסקאות בהיקף שהוא פי עשרים מהסך המצטבר של ההשקעות בפועל והבונוס ומשכך, לא מדובר למעשה בהגנה כלשהי על כספי התובעת.
יתרה מכך, בכל הנוגע לעמלות ולמצג של אביסרור ולפיו הוא פועל רק למען האינטרס של התובעת ובנאמנות כלפיה– נטען כי התחוור שאביסרור מקבל עמלה הנגזרת מהיקף הפקדות הלקוח ומחזורי העסקאות בחשבון הלקוח. בהקשר לעמלות, נטען כי לא זו בלבד שמדובר במצג שווא, הואיל ונגבו עמלות הגם שהמצג היה שלא נגבות עמלות, אלא שהאופן בו תוגמלו העובדים בגלובל יצר ניגוד עניינים אינהרנטי בהתנהלותם. אשר לכך, פורט כי העמלות לעובדים היו נגזרת ראשית של ההפקדות נטו של הלקוחות שהן – ההפקדות פחות המשיכות שבוצעו על ידי הלקוח. נטען כי מנגנון זה יוצר תמריץ לעובד לגרום ללקוח להפקיד כמה שיותר ולמשוך כמה שפחות. זאת ועוד, העובדים תוגמלו בגין פעולות אשר בוצעו על ידי הלקוחות וככל שמחזורי העסקאות היו גבוהים יותר - העמלה שלהם הייתה גדולה יותר. נטען כי מנגנון זה האחרון הוביל את עובדי גלובל לשכנע את לקוחותיהם לבצע עסקאות בהיקפים גדולים. בין היתר מפנה התובעת בהקשר לכך, להמלצה אשר ניתנה לה על ידי קולינס לבצע עסקאות נוגדות – קרי להיכנס במקביל לעסקאות PUT ו – CALL – נטען כי לכאורה ההסתברות בעסקאות אלו זהה לרווח והפסד אך למעשה ההפסד האפשרי גדול מהרווח האפשרי. זאת הואיל וכאשר הלקוח חוזה נכונה שהשער יעלה/ירד הוא ירוויח סכום הנמוך מהסכום שהשקיע, שעה שאם שגה הוא יפסיד את מלוא הסכום שהשקיע. בנסיבות אלו, נטען כי בעסקאות אלו, בלא קשר ליכולת החיזוי של הלקוח, במוקדם או במאוחר ייגמר ללקוח הכסף. יתרה מכך, נטען כי גם מתוך עדותו של שבת עלה ברורות כי הגדלת נפח העסקאות מגדילה את הסיכון להפסד. לטענת התובעת, תימוכין לשיטת תגמול זו, כמו גם לניגוד העניינים שיצרה, ניתן למצוא בתצהירו של אביסרור עצמו, אשר הודה כי תוגמל על בסיס כך שהלקוחות ימשיכו לבצע פעולות מסחר שונות ובהתאמה לכך, עודד את לקוחותיו לבצע פעולות מסחר שונות. התובעת מפנה לכך שהצהרתו זו של אביסרור גם עולה בקנה אחד עם תכתובת הסקייפ עמו, במסגרתה הוא עודד אותה לבצע פעולות בשיעורים ניכרים.
- נטען כי מצגי השווא של הנתבעים כלפי התובעת מקימים לה עילות תביעה בגין עוולת תרמית. זאת משהוצגו לתובעת מצגי עובדה, שהנתבעים לא האמינו באמיתותם, בכוונה להטעותה ומשהתובעת הוטעתה בפועל וסבלה כפועל יוצא מכך נזק ממוני ניכר. נטען כי אחריותו של אביסרור נובעת מכך שהוא היה זה אשר ביצע את התרמית באופן ישיר כלפי התובעת. נטען כי נוסף על כך, אביסרור חב כלפי התובעת בעוולת מצג שווא רשלני.
אשר לגלובל נטען כי היא העסיקה את אביסרור ולכן חבה בגין מעשיו.