ולבסוף בכל הנוגע לשבת, נטען כי הוא בעליה של גלובל, אשר ייסד והיה בעלים של ארגון אופציות בינאריות שכלל גם את גלובל ופעל תחת השם Banc de Binary (""BDB), נטען כי עד לשנת 2012 היה שבת המנהל והדירקטור היחיד ב BDB ובשנת 2012 הפך גם למנכ"ל של BDB. נטען כי גלובל – אשר הוגדרה כמחלקת השיווק של BDB בהליך שהתנהל כנגד BDB ושבת בארצות הברית - חתמה על הסכם עם BDB אשר צורף כת/15, עליו חתם שבת כמנכ"ל BDB. עוד הפנתה התובעת לכך, שעל הבניין ממנו עבדה גלובל היה שלט BDB ואביסרור עצמו ראה עצמו כאילו הוא עובד ב BDB. נטען כי לאור האמור ובנסיבות כפי שהוכחו בהליך, מתקיימות באופן מובהק נסיבות המצדיקות הרמת מסך בין גלובל לשבת. אשר לכך, מפנה התובעת ראשית לנסיבות סגירתה של גלובל. בהקשר לכך, נטען כי שבת הודה כי הוא זה שקיבל את ההחלטה בדבר סגירת גלובל. עוד נטען שהוכח שבעת קבלת החלטת הסגירה והפיכת גלובל ל"קליפה ריקה" ידע שבת, או לפחות חשד, כי לקוחותיה עשויים לבקש ולהיפרע ממנה. זאת הואיל ובשנת 2016 - בה נסגרה גלובל: ניתן פסק דין בהליך כנגד גלובל ושבת, במסגרתו הוטלה עליהם שורת סעדים לרבות איסור על המשך פעילות בארה"ב והשבת כספי הלקוחות בסך של 7.1 מיליון דולר; התנהלו כנגד גלובל באותה עת תביעות נוספות בבית המשפט השלום; ושבת הודה כי בשנת 2017 שילם פיצוי בגין תביעה בישראל בנסיבות דומות. עוד באשר לנסיבות סגירתה של גלובל, מפנה התובעת לעדות שבת במסגרתה הודה - כי גלובל נסגרה לקראת תיקון חקיקה שהוציא את העיסוק באופציות בינאריות מחוץ לחוק בישראל.
נוסף על כך, נטען כי יש להרים מסך בין גלובל לשבת, הואיל ונעשה שימוש במסך ההתאגדות לצורכי תרמית. זאת משלטענת התובעת, מדובר בקבוצת חברות אשר הוקמו רק כדי ליצור מסך עשן המפריד בין שבת לבין הלקוחות, על מנת להטעות את הלקוחות שלא ידעו מיהו הגורם האמיתי אשר התקשר איתם ופעל בכספם. אשר לכך, לטענת התובעת כחלק ממסכת התרמית שנקטו גלובל ושבת, הם טענו שגלובל רק סיפקה שירותים לחברה זרה עלומה ועל בסיס טענה זו, טענו להיעדר יריבות ואף לפורום שאינו נאות. עוד נטען כי שבת עשה שימוש בתאגידים כדי להסתיר את זיקותיו הכספיות לפעילות.
עוד נטען כי יש להרים מסך בנסיבות בהן התובעת מהווה נושה לא רצונית אשר התקשרה עם גלובל וכלל לא ידעה על קיומה.
התובעת מוסיפה וטוענת כי יש להרים את מסך ההתאגדות בנסיבות בהן שבת היה מעורב אישית בעוולה - הואיל והיה מעורב במנגנונים של תגמול לפי נפח מסחר העומד בליבת התרמית. בהקשר לכך, מפנה התובעת להסכם בין BDB לבין גלובל (ת/15) ממנו עולה כי BDB שילמה לגלובל, בתמורה לשירותי השיווק, אחוז מסוים מתוך ההכנסה שלה שהתבסס על נפח המסחר שביצעו המשקיעים. נטען כי הואיל ושבת אישר כי חתם על ת/15 (בהקשר לכך מפנה התובעת לעמוד 141 שורה 6 לפרוטוקול), הרי שיש בכך כדי לבסס את מעורבותו הישירה בהפעלת המנגנון. עוד מפנה התובעת לעדות אשר ניתנה בהליך בארה"ב על ידי רואה החשבון קוסמה - אשר שימש כרואה חשבון של שבת ואשר שבת אישר כי הוא הגורם המוסמך להצהיר מטעמו – אשר הודה ששבת הוא הגורם שהיה אחראי על הגדרת הפרמטרים של הבונוס. זאת ועוד, נטען כי השימוש בשמות בדויים, הסתרת המיקום בישראל והשיטה בה גלובל סיפקה כביכול שירותי שיווק לחברות זרות, נועדו ליצור לגלובל ולאנשיה מחסה, בכדי לאפשר להם לבצע את התרמית לאורך זמן. נטען כי מדובר בתרמית מאורגנת, שיטתית וממושכת, אשר במסגרתה השתמשה גלובל, בין היתר, בטכנולוגיה שאפשרה לנציגיה בישראל קו טלפון עם קידומת של הונג קונג ובמערכת הבנקאית נרשמה OFM כאילו היא ממוקמת בלונדון. נטען כי תימוכין לכך שזו הייתה דרך הפעולה של שבת וגלובל, ניתן למצוא בכך: ששבת חתום על ת/15 שהסדיר את השיטה ולפיה גלובל סיפקה שירותי שיווק; הצדיק את הפרקטיקה של שמות בדויים לרבות טענה של שיתוף שם בדוי על ידי מספר עובדים; אופן הפעולה התרמיתי והמיקום החלו בשנים 2010-2012 בהן שבת הודה כי היה מנהל גלובל; וגרסתו של שבת באשר לכך ש - OFM היא מבליז, אשר נטענה לראשונה בחקירתו, מלמדת על מעורבותו הישירה בהסתרה.