וביתר פירוט - אשר להטלת אחריות אישית על אורגן או נושא משרה בחברה, נקבע על ידי בית המשפט בעניין צוק אור, בסעיף 21 לפסק הדין:
"חברה ביצעה עוולה. האם כל אורגן או נושא משרה יישא, בנוסף לחברה, באחריות אישית? התשובה לכך היא שלילית. "מן הנכון" – כתבתי בעניין בריטיש קנדיאן [2] – "חזור ולהזכיר את המובן מאליו והוא, כי כשם שמי שמשמש כאורגן של חברה אינו חסין מפני אחריות בנזיקין על פעולותיו כאורגן, כך גם לא יהיה נכון לומר, כי בשל מעמדו האמור מתרחבת ומתפרשת אחריותו מעבר לתחומי האחריות, שהותוו בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]" (שם, בעמ' 256). המבחן לצורך הטלת אחריות אישית על אורגן הוא המבחן הרגיל של דיני הנזיקין – קיום יסודות האחריות. נוסף על כך, מוטלת במשפטנו אחריות נזיקית במסגרת זיקות נוספות אל מבצע העוולה. כך, למשל, סעיף 12 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מטיל אחריות על "המשתף עצמו, מסייע, מייעץ או מפתה למעשה או למחדל, שנעשו או עומדים להיעשות על ידי זולתו, או מצווה, מרשה או מאשרר אותם...". לכן, אם אורגן מורה לאדם לבצע עוולה, הרי שהוא יחוב בנזיקין."
בהמשך לכך, נקבע בעניין נשאשיבי כי המבחן לצורך הטלת אחריות אישית על אורגן של חברה לרבות נושא משרה בה:
"הוא אותו מבחן רגיל הקיים בדיני הנזיקין, קרי קיום יסודות העוולה (ראו: עניין צוק אור, לעיל, בעמ' 697; רע"א 7875/06 זלץ נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 29.11.2009) בפסקה 12) יחד עם זאת, על המבקש להטיל אחריות אישית על אורגן או נושא משרה בחברה, ישנה חובה להצביע על עילה ספציפית נגד האורגן או נושא המשרה ולהניח תשתית ראייתית אשר ממנה עולה כי האורגן או נושא המשרה קיים את יסודותיה. שאם לא כן, ניתן אולי להיפרע מן החברה, אך לא מן האורגן או נושא המשרה (ראו: ע"א 2273/02 חברת פסל בע"מ נ' חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ, פ"ד נח(2) 36, 43 (2003); עניין זלץ, לעיל, בפסקה 12)" (סעיף 48 לפסק דינו של כב' השופט דנציגר).
בדומה נקבע בע"א 2792/03 אליעזר יצהרי נ' טל אימפורט (14.12.06) כי:
"מפסק דינו של בית המשפט המחוזי עולה שהמערער כיהן כמנהל או כדירקטור בחברות הדפוס שלא פרעו את חובותיהן כלפי המשיבה. חברות הדפוס מהוות אישיות משפטית נפרדת. עם זאת, בהתאם למודל האחריות האישית, אורגן בחברה אינו יכול להסתתר מאחורי האישיות המשפטית הנפרדת של החברה, מקום בו ביצע הוא עצמו מעשה נזיקין כלפי נושה של החברה (ע"א 725/78 בריטיש קנדיאן בילדרס בע"מ נ' אורן, פ"ד לה(4) 253, 266). על הדברים עמד כב' השופט (כתוארו אז) ברק בפרשת ראונדנאף:"עקרון היסוד של דיני הנזיקין הוא, כי מי שמקיים את היסודות של העוולה אחראי למעשיו שלו. מעמדו של המעוול בהירארכיה המינהלית או הביצועית אין בו כדי לשחרר את המעוול מאחריותו. על-כן, עצם העובדה שאדם מבצע עוולה לא למען עצמו, אלא כעובד או כשלוח של אחר, אין בה כדי לשחרר את המבצע מאחריות בנזיקין. בדומה, עצם העובדה שאדם מבצע עוולה כאורגן של תאגיד, אין בה כדי לשחררו מאחריות" (ע"א 507/79 מוריס ראונדנאף (קורן) נ' אילנה חכים, פ"ד לו(2) 757, 794)."