קביעה זו קיבלה משנה תוקף לאחר שסעיף 6 לחוק החברות תוקן במסגרת תיקון מספר 3 לחוק החברות משנת 2005 ובמסגרת התיקון, צומצמו במידה ניכרת המקרים בהם רשאי בית המשפט להרים את מסך ההתאגדות בין החברה לבין בעלי מניותיה. יצויין כי קודם לתיקון האמור, התנאים להרמת מסך הוגדרו בצורה כללית בלבד ולבית המשפט ניתן שיקול דעת שיפוטי רחב לעשות שימוש בדוקטרינה של הרמת מסך במקום ש"בנסיבות הענין, צודק ונכון לעשות כן". נוסחו הקודם של סעיף 6, קודם לתיקון, זכה לביקורת רבה והיו שטענו כי הוא יצר הרתעה מפני נקיטת יוזמות וניהול על ידי אורגנים בחברה מתוך החשש שתוטל עליהם אחריות אישית (ראו ע"א 313/08 עזמי נשאשיבי נ' איהאב רינראוי , סד (1) 398 (01.08.2010) (להלן: "עניין נשאשיבי"), בעמוד 35 והאסמכתאות המובאות שם. בעקבות הביקורת, תוקן הסעיף ובהמשך לכך הבהיר בית המשפט העליון כי לאחר התיקון לסעיף 6: "העילה להרמת מסך, מקום בו מצא בית המשפט כי בנסיבות הענין הדבר "צודק ונכון", שוב לא עומדת כעילה עצמאית לבדה, אלא נדרש בנוסף, כי יתקיים אחד המצבים המתוארים בסעיף 6, קרי, שהשימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה נעשה כדי להונות אדם, או לקפח נושה של החברה; או באופן הפוגע בתכלית החברה, ותוך נטילת סיכון בלתי סביר ביחס ליכולתה לפרוע את חובותיה. בנוסף, קובע סעיף 6 לאחר התיקון כי השימוש בהרמת מסך יעשה במקרים חריגים בלבד."
לא למותר להוסיף ולציין כי במסגרת תיקון מספר 3 תוקן גם סעיף 54 לחוק על ידי ביטול סעיף קטן (ב) שלפיו ניתן היה לייחס את זכויותיה וחובותיה של החברה (להרים מסך) כלפי יחידים כאורגנים של החברה. משמעות תיקון זה ותיקון בסעיף 6, היא כי הרמת המסך יוחדה לבעלי מניות בחברה.
המסלול השני הטלת אחריות אישית – סעיף 54 לחוק החברות -
כאמור, בצד מסלול הרמת המסך, קיימת אפשרות להטלת אחריות אישית מכח סעיף 54 לחוק החברות הקובע:
")א) אין בייחוס פעולה או כוונה של אורגן, לחברה, כדי לגרוע מהאחריות האישית שיחידי האורגן היו נושאים בה אילולא אותו ייחוס."
סעיף 54 נסב על אורגנים בחברה ובכלל זה מנהליה ובהתאם לו, תוטל לפתחו של האורגן, אחריות אישית לנזק אשר נגרם כפועל יוצא מפעולתו.
באילו נסיבות תוטל אחריות אישית בהתאם לסעיף 54? כפי שאראה להלן, תחילתה של הפסיקה בהטלת אחריות אישית על אורגן בחברה "במסלול הנזיקי" בהתאם לאחת מהעוולות הנזיקיות (כגון: רשלנות, הפרת חובה חקוקה, תרמית, גניבת עין וכיו"ב) והמשכה והרחבתה להטלת אחריות כאמור גם "במסלול החוזי" מכוח עיקרון תום הלב. אציין כי הואיל ובמקרה דנן, נסבה הטלת האחריות האישית על עוולות נזיקיות, אינני נדרשת לפירוט המשך ההתפתחות בהקשר החוזי.