בכל הנוגע לערפול בנוגע לזהותה של OFM, כמו גם באשר לקשר בינה לבין גלובל ושבת- קבעתי לעיל ראשית, כי בידי שבת מידע אשר יכל להפיס ערפול זה ואולם, שבת בחר שלא להציג מידע הנוגע לכך. יתרה מכך, נקבע על ידי כי גרסתו באשר לזהותה של OFM אינה מהימנה וכי לטעמי אין זאת אלא ש OFM היא גלובל או למצער חברה הקשורה בגלובל, בשבת או ב BDB. זאת ועוד, הוצג בהליך ת/15 – שהוא הסכם שנחתם לכאורה בין גלובל לבין BDB, במסגרתו - בדומה למקרה דנן - התחייבה גלובל לספק שירותי שיווק ל – BDB. אשר להסכם זה, כפי שנקבע על ידי בסעיף 44 לפסק הדין, על הסכם זה חתם בשמה של גלובל אביו של שבת ואילו בשמה של BDB חתם שבת עצמו. זאת הגם ששבת העיד כי במועדים הרלוונטיים שימש הוא כמנהלה של גלובל. בנסיבות אלו – הבעתי דעתי ולפיה בכוונת מכוון ועל מנת להרחיק את החברות זו מזו – חתם אחר (ולא שבת) מטעם גלובל על ההסכם. יתרה מכך, כפי שהוספתי וכתבתי, אופן פעולה זה, במסגרתו גלובל מוצגת רק כמי שסיפקה שירותי שיווק לחברה אחרת, שהיא כביכול מפעילה את הפלטפורמה או את הפעילות – זהה גם במקרה דנן. אלא שבמקרה דנן, לא מצא שבת להסיר את מסך הערפל ולהבהיר מי היא אותה חברה אחרת לה סיפקה גלובל שירותי שיווק בלבד ואשר איתה כביכול התקשרה התובעת. זאת ועוד, כפי שפורט לעיל, לפחות שתיים מהפעולות אשר בוצעו בחשבונה של התובעת קשורות ל – BDB, באופן שעל פניו קושר בין OFM ל - BDB. ריכוז נסיבות אלו, מלמד כי אופן ההתקשרות, הערפול באשר לזהותה של OFM והקשר בינה לבין גלובל, הקשר בינה לבין שבת והקשר בינה לבין BDB (הקשורה בשבת) – כל אלו נעשו בכוונת מרמה – על מנת להסתיר מהתובעת את הגורם איתו התקשרה. יתרה מכך, החוט המקשר בין כל הגורמים שהוזכרו – OFM, גלובל ו – BDB הוא שבת. אלא שזה מצא כאמור במסגרת ההליך המשפטי להוסיף ולהסתיר את זהותה האמיתית של OFM ויתרה מכך, ניסה להרחיק עצמו ממנה ואף מגלובל (משטען – ואף טענה זו מצאתי כלא מהימנה - שהפסיק לנהל את גלובל בשנת 2013). בהינתן האמור הנני קובעת כי הקמת מערך החברות או הישויות או הגורמים אשר איתם כביכול התקשרה התובעת, נעשה בכוונת מרמה וכי בנסיבות אלו (בדומה לפסיקת בית המשפט העליון בעניין יהלומי סמואל) יש כדי לקיים במי שהקים מערך זה – קרי שבת - את יסודותיה של עוולת התרמית.
מבלי לגרוע מהאמור – הנני סבורה כי למסכת המרמה יש להוסיף שניים שגם להם שותף שבת או למצער להם היה מודע שבת ואף ניסה להצדיקם. ראשית- הנקיטה בשמות במה ושנית, ההסתרה בדבר ניגוד האינטרסים בין גלובל ועובדיה לבין לקוחותיה. אשר לשמות הבמה, כפי שנקבע על ידי לעיל, שבת הצדיק בתצהירו את השימוש בשמות הבמה בטענות ולפיהן הדבר נועד לשם שמירה על פרטיות העובדים, כמו גם על מנת להקל על הלקוחות להגות את השמות. טענות אלו דחיתי לעיל וקבעתי כי הנני סבורה כי גם השימוש בשמות במה (ובמיוחד תוך שימוש בשמות לועזיים וכן שימוש באותו שם למספר עובדים) נעשה בכוונת מכוון וכחלק ממסכת המרמה, הן על מנת ליצור קשר מיוחד בין הלקוח לבין העובד והן על מנת לתמוך במצג ולפיו מדובר בחברה זרה ועובדים זרים ולא בחברה ישראלית ולבסוף על מנת להקשות על הלקוחות לאתר – בסופו של יום – את הגורם מולם פעלו. כאמור, שבת הצדיק את השימוש בשמות במה ויתרה מכך אף טען כי זה נעשה בכוונת מכוון (אם כי לגישתו לא בכוונת מכוון מרמתית), קרי למצער היה מודע לשימוש במנגנון זה. בהינתן האמור, גם שימוש זה מהווה חלק ממסכת המרמה או מנגנון המרמה בהם נקט שבת. בדומה, שבת הצדיק והסביר את מנגנון התגמול של גלובל ושל עובדיה- מנגנון אשר כאמור נקבע על ידי כי יש בו כדי להקים ניגוד אינטרסים בין העובדים לבין גלובל. זאת הואיל והאינטרס של גלובל ועובדיה הוא להמריץ הלקוחות להשקיע כמה שיותר כסף, להיכנס לכמה שיותר פוזיציות (גם מנוגדות) ושלא למשוך כספם וזאת הגם שריבוי הפעולות וההשקעה הגדולה יהא בהם בסופו של יום להכביר הפסדי הלקוחות.