עוד טוענים הנתבעים כי מתוך הראיות עלה כי היו מקרים בהם התובעת ביצעה פעולות שלא בתיאום עם קולינס ובכך יש לתמוך בטענתם ולפיה פעולות המסחר בוצעו על ידי הלקוחות עצמם. יתרה מכך, נטען כי במהלך תקופת המסחר התובעת גם סחרה במספר הזדמנויות בפלטפורמות אחרות – עובדה המלמדת על אהבת הסיכון מצד התובעת.
נוסף על כך, טוענים הנתבעים כי מתוך התכתובת ועדות התובעת עלה כי התובעת סחרה בכספים שאינם שלה ושנטלה שלא כדין מחשבונה של אמה.
- זאת ועוד, לטענת הנתבעים התחוור כי גם בטענותיה של התובעת בדבר ניגוד עניינים כביכול הקשור למנגנון ההעסקה ותגמול העובדים של גלובל, אין ממש. זאת משהתובעת כשלה מלהוכיח את קיומו של מנגנון העסקה זה, משלא הביאה עובדים נוספים לעדות ומשלא הוכיחה מהו מנגנון ההעסקה של קולינס. נטען כי מנגד התחוור כי אמנם אביסרור קיבל עמלה על בסיס הישגים שהתבססו על כך שלקוחות ממשיכים להפקיד כספים ומבצעים פעולות מסחר ואולם, נטען כי במנגנון זה אין כל פסול. זאת, ראשית הואיל ולקוחות גלובל ידעו כי מדובר בחברה מסחרית אשר אינה פועלת לשם שמיים ויתרה מכך, משמדובר באינטרסים מיושרים – הואיל ולקוח מרוצה, המצליח בפעולות המסחר שלו, מעונין לבצע פעולות מסחר נוספות ומשכך, אין כל פסול בשיטת תגמול זו. זאת ועוד, נטען כי בכל מקרה העמלה אינה משולמת במישרין מחשבונו של לקוח כזה או אחר אלא מתוך הכנסותיה הכוללות של החברה. עוד נטען כי בעדותו של שבת התחוור כי התובעת שוגה בתיאור מודל גביית העמלות בידי גלובל, שכן העמלה שגובה גלובל נובעת מהפער בין הפוזיציה של הלקוח לבין הפוזיציה של הצד שכנגד – קרי אין היא קשורה בהפקדות, משיכות או תזוזות בתוך חשבון הלקוח, אלא שגלובל מקבלת עמלה מעצם קיומו של המסחר. עוד טוענים הנתבעים כי יש לדחות בהקשר לנושא העמלות, את טענתה החדשה של התובעת בסיכומיה ולפיה קולינס הציג לה מצג ולפיו הוא לא גובה ממנה עמלה כלל ונוסף על כך יש לדחות מפאת הרחבת חזית אף את טענתה של התובעת ולפיה קולינס הציג שהוא מקבל תקבול מהרווחים – טענה שאף עומדת בסתירה לטענה ולפיה קולינס הציג מצג ולפיו אינו מקבל עמלות כלל.
הנתבעים מוסיפים וטוענים כי יש לדחות את טענותיה של התובעת ולפיהן נעשה כלפיה מצג שווא בנוגע לבונוס, אשר הוצג כהטבה שעה שבפועל מטרתו הייתה לנעול את כספי הלקוח בחשבון. אשר לכך נטען כי טענה זו נשללה בעדותו של שבת, במסגרתה הוסבר כי מתן הבונוס אינו מונע מהלקוח למשוך את כספי השקעתו הוא, אלא שרק כאשר לקוח מגיע למחזור עסקאות מסוים הוא יכול למשוך גם את כספי הבונוס.
- לטענת הנתבעים, תימוכין נוסף לכך שהתובעת כלל לא רומתה על ידם, ניתן למצוא בהתנהלותה לאחר סיום המסחר באמצעות OFM. אשר לכך, מפנים הנתבעים לעדותה של התובעת ממנה עולה כי אף לאחר שהפסיקה את המסחר באמצעות OFM והפסידה סכומי כסף ניכרים, היא חזרה לבצע פעולות מסחר באמצעות פלטפורמות אחרות ויתרה מכך, עשתה כן גם באמצעות פלטפורמה אשר לפי עדותה היא נמסר לה כי הנציג שפנה אליה לשם מסחר, קיבל את פרטי הקשר שלה מ – OFM.
- כריכוז נטען כי גם אם הוצגו לתובעת מצגי שווא - באשר למיקום הגאוגרפי ממנו פעל קולינס, לכישוריו המקצועיים וניסיונו וכן לשיתופי פעולה עם תאגידים מוכרים ורכישת חוזים - עובדה המוכחשת אשר נטען כי לא הוכחה – הרי שממילא הוכח שאין לכך כל קשר להפסדה הנטען של התובעת. זאת הואיל והתובעת הפסידה את כספה לאחר שביצעה את פעולות ההשקעה בעצמה, מרצונה החופשי ותוך שקיבלה על עצמה פעם אחר פעם את הסיכון הכרוך בכך. נטען עוד כי התובעת אישרה בכתב ובהתנהגות כי היא מודעת לסיכון הכרוך במסחר והמשיכה להפקיד כספים, גם לאחר שהפסידה וגם לאחר שלטענתה הבינה כי רומתה. עוד נטען שהוכח כי לתובעת הייתה גישה מלאה לחשבונה והיא יכלה למשוך ממנו כספים, כפי שעשתה בפועל. עוד נטען כי הוכח שלא היה ניגוד עניינים בין קולינס לבין התובעת, אשר הייתה מודעת לכך שמדובר בנציג של חברה מסחרית שאינה מעניקה לה שירותים לשם שמיים. זאת ועוד, הוכח שהתובעת לא הוטעתה בנוגע לבונוסים וממילא כי לא מדובר בבונוס ה"נועל" את כספי ההשקעה בחשבון.
- יתרה מכך, לטענת הנתבעים ממילא הוכח כי התובעת ביצעה את פעולות המסחר בעצמה ולא הוכח על ידה קשר סיבתי בין הפעולות לבין הפסדה. זאת משהתובעת מנסה להסתמך רק על מבחן התוצאה, מבלי שהציגה חוות דעת או ראיה הקושרות בין פעולת מסחר ספציפית לבין מצג קונקרטי שהוצג לה, המבססת כי הפעולות שנעשו על ידי התובעת חורגות מהסיכון שנטלה על עצמה.
- נטען כי בנסיבות אלו דין התביעה להידחות או למצער כי יש לחייב את התובעת באשם תורם בשיעור גבוה העולה כדי 100%.
- מבלי לגרוע מהאמור טוענים הנתבעים כי יש לדחות את התביעות האישיות כלפי אביסרור ושבת. אשר לאביסרור נטען ראשית כי אין פסול בשימוש בשמות במה גנריים לצורך הגנה על פרטיות העובדים. עוד נטען כי זה אמנם הודה כי השתמש בשם סטיבן קולינס אבל הוא לא היה היחיד שעשה כן והתובעת לא הוכיחה כי אמירות ספציפיות נאמרו על ידו. זאת ועוד, נטען כי טענותיה של התובעת ולפיהן כל התכתובת הייתה מול אביסרור, נסמכת על מעין הוכחה ב"אינדוקציה" – תחילה מבקשת התובעת להראות כי אביסרור התכתב איתה ביום 18/2/16 על ידי הצלבת אמירות של קולינס אל מול עדות אביסרור בהליך ולאחר מכן, בונה התובעת קונסטרוקציה הבנויה אך על כך שביום ספציפי התכתב איתה אביסרור והוא בבחינת "יום מאומת". בהקשר לכך, טוענים הנתבעים כי יש לדחות את ניסיונה של התובעת להצביע על אינדיקציות החוזרות כביכול בתאריכים מאומתים, שעה שבפועל האינדיקציות כביכול אינן חוזרות בכל התאריכים. נטען כי יש לדחות ניסיון זה גם משאביסרור העיד כי נתונים רלוונטיים אודות הלקוחות נשמרים במערכת לשימוש נציגים אחרים ומשכך, עצם מידע בנוגע ללקוח המובא על ידי "קולינס" אינו מלמד כי מדובר באותו "קולינס". ולבסוף מששגיאות קולינס באנגלית רק מחדדות את העובדה שהתובעת, ששפת אמה אנגלית, הייתה אדישה למוצאו של קולינס. זאת ועוד, נטען כי גם ככל שהוכיחה התובעת שאמנם אביסרור היה בקשר עמה ביום 18/2/16, ממילא היא לא הראתה כי במועדים בהם הוצגו לה מצגי השווא הנטענים היה זה אביסרור. עוד לעניין זה נטען כי לא הובאה כל ראיה הקושרת בין המספר 459 – המופיע בדו"ח ה – CRM - לבין "קולינס" ספציפי, יתרה מכך אביסרור שלל כי מספר זה מתייחס אליו ואילו דווקא את שבת שידע להסביר על פלט ה CRM, לא שאלה התובעת דבר בסוגיה זו.
- הנתבעים מוסיפים וטוענים כי אין לבצע הרמת מסך ביחס לשבת – הואיל ומדובר בסעד קיצוני ומרחיק לכת, שיש לעשות בו שימוש זהיר, הואיל והוא עלול לסכל את הציפיות הלגיטימיות של הצדדים ולערער את יציבות המוסד המשפטי של תאגיד באופן כללי. בהקשר לכך נטען כי יש לדחות את טענותיה של התובעת בדבר נסיבות מיוחדות המצדיקות הרמת מסך - זאת הואיל וסגירת גלובל נעשתה כמתחייב מרגולציה חדשה בתחום האופציות הבינאריות ולא נועדה כדי להתחמק מנושים. נוסף על כך, משפעילות גלובאלית כשלעצמה אין בה כדי להצביע על מטרה להקשות על הגשת התביעות, אלא שמדובר בפעילות נפוצה ומקובלת ובבסיסה שיקולים לגיטימיים כגון מיסוי. עוד נטען כי מקובל שחברות שנותנות שירות לקוחות הן חברות נפרדות מאלו המספקות את השירות עצמו. זאת ועוד, נטען כי עצם השיווק של אופציות בינאריות אינו פסול כשלעצמו, כל עוד הדבר נעשה בכפוף לרגולציה. בהקשר לכך, נטען כין אין כל רלוונטיות להליך שננקט כנגד שבת בארצות הברית, הואיל ומדובר בהליך שהתייחס לרגולציה מקומית בארצות הברית – שאינה קשורה לפעילות OFM - בעקבותיו הסכים שבת לתשלום קנס והופסקה הפעילות שם. יתרה מכך, נטען כי יש לדחות את ניסיונה של התובעת להביא כראייה מסמכים הקשורים להליך שם, משמדובר בעדות מפי השמועה.
עוד נטען כי יש לדחות את הניסיון להטיל על שבת אחריות אישית רק משום ששימש נושא משרה בגלובל. זאת, משלא הוכח כי הוא היה מעורב אישית בהתנהלות מול התובעת, אין חולק כי מעולם לא עמד עם התובעת בקשר וכן כי לא הציג לה מצג כלשהו. נטען כי גם הטענה בדבר הסכמות מסחריות כביכול לתגמול לפי נפח מסחר בין גלובל לבין צדדים שלישיים שאינם נתבעים (BDB) - לא הוכחה והיא משוללת יסוד. יתרה מכך, נטען כי ממילא התובעת לא טענה בתצהירה כי הסכמות מסחריות נטענות אלו בכלל הוצגו לה וכי היא הסתמכה עליהן וכן, לא הוכיחה מה הן אותן הסכמות מסחריות ומדוע עולות אלו כדי תרמית או הטעיה כלפיה. עוד נטען כי גם ככל שהוכח ש BDB (שאינה החברה איתה התקשרה התובעת), שילמה תמורה כאחוז מרווחיה לגלובל עבור שירותיה, אין כל קשר בין כך לבין מעשי התרמית הנטענים בתביעה ובוודאי שאין בכך כדי לבסס עילה לאחריות אישית. עוד נטען כי גם מנגנון הבונוסים שנטען, הוכח כלא תרמיתי ואינו מצדיק הטלת אחריות אישית. זאת ועוד, נטען כי הוסברו נסיבות סגירת החברה בישראל וכן ההצדקה לשימוש בשמות במה גנריים והטענות הנוספות הנוגעות למיקום הפעילות, הקידומת בטלפון וכו' אינן מהוות תרמית, אינן קשורות להפסד הכספי הנטען ובוודאי שאינן מעידות על התנהלות מאורגנת, שיטתית וממושכת במעורבות ישירה של שבת.