זאת ועוד, נטען כי הנתבעים נמנעו מלחקור את התובעת בדבר מצגי השווא והקשר הסיבתי לתרמית ובסיכומיהם הם מתייחסים רק למודעותה לסיכון ולא ליתר מצגי השווא. זאת ועוד, נטען כי הנתבעים מפנים לכך שהתובעת לא צירפה חוות דעת ואולם, נמנעים מלהפנות לעובדה כלשהי המהווה עניין במומחיות. עוד נטען כי בהקשר פיננסי נפסק על ידי בית המשפט העליון כי די בהוכחת ניגוד עניינים רצוף כדי לבסס את יסוד הקשר הסיבתי.
נוסף על כך נטען כי יש לדחות את הטענות לאשם תורם, בהינתן שהנתבעים בחרו להסתיר את זהות החברה האחרת ומכאן נובע כי כספי התובעת מעולם לא יצאו מחזקתם. עוד מפנה התובעת לפסיקה ובהתאם לה כשנזק התובע הוא התעשרות הנתבע אין לפסוק אשם תורם. יתרה מכך, נטען כי הנתבעים אינם יכולים לטעון לאשם תורם הואיל ואדם שגזל אינו יכול טעון לאשם תורם מצד הנגזל ומשממילא טענות אלו הן טענות אשר הנטל להוכיחן מוטל על הנתבעים וזה לא הורם.
בכל הנוגע לאחריות שבת, נטען כי משהוא שימש כדירקטור, מנהל פעיל ומורשה בגלובל -הרי שהפרת סעיף 25 לחוק הגנת הצרכן מקימה לו אחריות בנזיקין. נטען כי בענייננו לא מתעורר קושי של תחולה אקס-טריטוריאלית, שעה שהמחוקק התכוון לטפל באנשים או נכסים הנמצאים בתוך המדינה - והנתבעים כולם פעלו מישראל; משממילא בלשון החוק אין תימוכין לכך שהחוק לא נועד להגן על זרים; יתרה מכך משכאשר המחוקק ביקש להחריג זרים בחוק זה, הוא עשה זאת במפורש; ולבסוף משברי כי החוק לא התכוון להתיר לישראליים להטעות את הציבור בחו"ל. עוד נטען - באשר לסגירת החברה - כי התיקון בנוגע לשיווק אופציות בינאריות לא נועד לשם העלמת גלובל מנפגעים וסיכול פירעון ממנה – מטרות הנתמכות בעדותו של שבת במסגרתה הודה שאינו מאמין שיש לגלובל חשבון בנק וכן, הודה בכך שסגירת החברה נעשתה לאחר שננקטו כנגדה הליכים בדומה להליך דנן.
בכל הנוגע לטענה ולפיה התובעת ניסתה להרחיב חזית - נטען כי מדובר בטענה שגויה. זאת ועוד, באשר לניסיון לעורר ספק במהימנות הסקייפ – נטען כי יש לדחותו משתכתובת הסקייפ נתמכה בתצהיר התובעת, משהנתבעים עצמם הסתמכו עליו ויכלו לבודקו באמצעות העותק שבידיהם. עוד בנוגע לפן הראייתי, נטען כי התביעה אינה מבוססת על עדות יחידה של התובעת, אלא על ראיות רבות ובכלל כך עדויות נתבעים והודאותיהם.
לאור כל האמור נטען כי יש לקבל את התביעה.
דיון והכרעה;
- במועדי הוכחות אשר התקיימו לפני ביום – 11/7/24 העידה התובעת וביום 18/7/24 - העידו שבת ואביסרור מטעם הנתבעת. לאחר סיום שמיעת העדויות הגישו הצדדים סיכומיהם ולאחר עיון בכל אלו ובכלל הראיות אשר הוגשו בהליך, תוך בחינת סוגיות קבילותן ומשקלן - ניתן פסק דין זה.
- במרכז הדיון בהליך לפני טענותיה של התובעת ולפיהן רומתה על ידי הנתבעים או מי מהן. דיון בסוגיית תרמיתה של התובעת, מביא תחת כנפיו מספר סוגיות – ראשית, שאלות הנסבות על זיהוים של המעורבים בתרמית ובכלל כך – האם אביסרור הוא אמנם סטיבן קולינס אשר פעל מול התובעת לטענתה והאם גלובל מהווה חברת שיווק בלבד ולמעשה התקשרה התובעת עם חברה נוספת שבאמצעותה בוצע המסחר. נוסף על כך, יש לבחון -כבסיס לסוגית קיומה של תרמית - איזה מצגי שווא הוצגו לתובעת אם בכלל, על ידי מי והאם קיים קשר סיבתי בין מצגים אלו לבין נזקה של התובעת. לבסוף יש לבחון האם יש מקום לחייב את שבת בנזקי התובעת, בין באמצעות הכלי של הרמת מסך ובין באמצעות הכלי שהנסב על הטלת אחריות אישית. בבסיס התשובות לסוגיות אלו עומד המסד העובדתי אשר הוכח בהליך. קרי אילו עובדות הוכחו בהליך וביסוד כך – איזה ראיות קבילות הוצגו בהליך כבסיס להוכחות העובדות - מהימנותן ומשקלן.
- כפי שכבר פירטתי לעיל, נוסף על עדותה הגישה התובעת – בתמיכה לטענותיה – תכתובת סקייפ בינה לבין סטיבן קולינס, הודעות דואר אלקטרוני, תדפיסים המלמדים על משיכות מחשבונה ומסמכים הקשורים בהליכים משפטיים בחו"ל ובישראל. הנתבעים מנגד העידו וכן, נחקרו בחקירה נגדית. כפי העולה מסיכומי הצדדים – ראש וראשונה, כופרים הנתבעים בקבילות תדפיס הודעות הסקייפ אשר הוגש על ידי התובעת. הואיל ותדפיס זה היווה נפח משמעותי מהראיות בהליך, הנני מוצאת ראש וראשונה להידרש לקבילותו.
קבילות תכתובת הסקייפ –
- בתמיכה לטענותיה בדבר תוכן המצגים אשר הוצגו לה על ידי סטיבן קולינס, הגישה התובעת פלט המתעד לטענתה את שיחות הסקייפ שנערכו בינה לבין סטיבן קולינס. הנתבעים כאמור כפרו בקבילות פלט זה בהינתן שלגישתם הפלט לא הוגש כדין ובכלל כך, נטען כי הפורמט בו הוגש - כמסמך "word" - הוא כזה שאינו מאפשר התחקות אחר האותנטיות של התכתובת, בהיותו חשוף לשינויים שלא ניתן לעמוד עליהם. לאחר שבחנתי טענותיהם אלו של הנתבעים מצאתי לקבלן ובהלימה לכך לקבוע כי אין לקבל את תכתובת הסקייפ במתכונת בה הוגשה כראייה קבילה. בקביעתי זו – כפי שאפרט להלן – לא נעלמו מעיני ההלכה הפסוקה בדבר מעבר מקבילות למשקל בדיני ראיות וכן, ההלכה בדבר כרסום בתחולת כלל הראיה הטובה ביותר – אשר נקבעה בהקשר לקבילות הקלטה. יחד עם זאת, הנני סבורה כי בהינתן שתכתובת סקייפ, מהווה פלט דיגיטלי, אשר יכול כי יהיה נתון למניפולציות ושינויים, בין היתר בהינתן שבניגוד להקלטה, תוכנו עצמו אין בו כדי להוביל לזיהוי ישיר של המתכתב – הנני סבורה כי יש לעמוד על כללים דווקניים יותר כתנאי להגשתו ובכלל כך, כי יש להגיש את מקור התכתובת ולמצער עותק (בהבדל מהעתק ממנה). ודוקו – ברי כי פלט זה ניתן להגיש בהסכמה, במיוחד מקום בו לשני הצדדים גישה לתכתובת הסקייפ ומשכך, כל אחד מצדו יכול להשוות בין העותק שהוגש לבין התכתובת המצויה בידו. דא עקא, במקרה לפני הנתבעים התנגדו להגשה ויתרה מכך, לטענתם אין בידם תכתובת סקייפ בינם לבין התובעת (בין מפאת אובדן של חומר בחלוף השנים ובין לאור טענה – שהושמעה על ידי שבת – ולפיה עובדי גלובל כלל לא השתמשו בפורמט זה לשיחות). משכך, אין לשני הצדדים האפשרות לבחינת אותנטיות התוכן בקובץ כפי שהוצג.
- וביתר פירוט –
תכתובת סקייפ מהווה ראיה או מידע דיגיטלי: "מידע דיגיטלי מורכב מקוד בינארי – קרי, מסדרה של אפסים ואחדות- שאינו ניתן להבנה על ידי מרבית בני האדם... משכך לשם קריאת המידע הדיגיטלי אנו נעזרים ב"מתווכים" בדמו מחשבים ותוכנותיהם. אלה "מתרגמים" את המידע הדיגיטלי למתכונת המובנת למשתמש. תרגום זה מכונה בחוק הישראל בשם "פלט"." (יניב ואקי, דיני ראיות (כרך ב, 2020), 1105 (להלן: "ואקי")).