לצד זאת נטען כי ההלוואה לפי הסכם 2020 ניתנה לחברה בבעלות רעייתו של שפייזמן לצורך רכישת שעוני יוקרה – ולא הושבה. נטען כי הלוואה זו אמנם ניתנה תוך כדי העבודה המשותפת של הצדדים בפרויקט – אך ללא קשר אליה. על כן, שומרוני הסכימה להתקשר בהסכם 2021, תוך שהיא מסתמכת על הסכמת חמו וקבלניות המשנה כי הם יצטרפו כחייבים לחוב בהסכם 2020; ובהינתן הסכמתם כי שומרוני תוכל לקזז משכרן של קבלניות המשנה בפרויקט את החובות בעבור שני הסכמי ההלוואה. שומרוני טוענת כי המבקשים והלווים לא החזירו לה כלל את ההלוואות בגין שני ההסכמים, ולפיכך חובם הכולל של המבקשים כלפיה עומד על 2,500,000 ש"ח.
- התמונה העובדתית המוצגת בכתב ההגנה היא שונה. המבקשים טוענים כי שני ההסכמים – הסכם 2021 והסכם 2022 – הם כסות למנגנון בלתי חוקי שבאמצעותו פועלת שומרוני, במסגרתו היא "משכירה" את רישיון הקבלן שלה לקבלנים בלתי מורשים בתמורה לעמלות. נטען כי שומרוני הייתה החברה הקבלנית בפרויקט באופן פורמלי בלבד – וכי בונים ומוגנים, שאיננה קבלן מורשה, הייתה למעשה החברה הקבלנית בו. כן נטען כי בונים ומוגנים שילמה לשומרוני עמלה בעבור השימוש ברישיונה הקבלני באופן בלתי חוקי.
על פי הנטען, במסגרת יחסים אלה, ההלוואות (בהסכם 2020 ובהסכם 2021) ניתנו כחלק משיטה בה שומרוני העבירה תקציב למימון הבנייה מחשבון הליווי הבנקאי של החברה היזמית של הפרויקטים בהם היא משמשת באופן פורמלי כקבלנית ראשית, לחשבון קבלני המשנה באותם הפרויקטים (שהם אלה המבצעים את העבודה בפועל); וכי הסכמי ההלוואה נפרעים בפועל באמצעות ביצוע הבנייה בכל שלב.
בתוך כך טענו המבקשים כי הסכם 2021 החליף וכלל בתוכו את הסכם 2020, במסגרת אותה שיטה בה לכאורה פועלת שומרוני. כן נטען כי שומרוני קיבלה תמורה בעבור הסכמים 2020 ו-2021 באמצעות שירותי הבנייה של קבלניות המשנה, שבגינם הופקו חשבוניות. המבקשים טענו כי בהיותם ערבים בלבד להתחייבויות, חסר להם מידע על אודות העברות הכספים בין הלווים לשומרוני. לגישתם, לאחר הליך גילוי מסמכים מלא – הם יוכיחו כי סכומי ההלוואה נושא ההסכמים שולמו במלואם: חלק מהכסף הוחזר לשומרוני באופן ישיר, וחלקו האחר קוזז תמורת העבודה בפרויקט.
לאחר שהלווים לא הגישו כתב הגנה מטעמם, ניתנו נגדם פסקי דין בבית משפט קמא – כך שכעת ההליך בבית משפט קמא מתנהל בין שומרוני למבקשים בלבד.
- במסגרת הליכי קדם המשפט, פנו המבקשים לשומרוני בדרישה שתגלה את כל המסמכים הרלוונטיים בעניין הפרויקט מאז תחילת העבודות בו בשנת 2018, ובכלל זה מסמכים שתאריך עריכתם קודם ליום 1.6.2021, הוא מועד החתימה על הסכם 2021 ושטר החוב (להלן: יום החתימה או מועד חתימת ההסכם). שומרוני השיבה כי כלל המסמכים הרלוונטיים מצויים בידי הלווים; כי דרישת המבקשים היא ניסיון פסול לבצע מסע דיג שמטרתו הכבדה לא רלוונטית; וכי ממילא כל מסמך שנערך לפני יום החתימה או נוגע להתקשרויות שקדמו ליום זה איננו רלוונטי לנושא המחלוקת.
- בישיבת קדם המשפט מיום 31.3.2025, עתרו המבקשים כי בית המשפט יורה לשומרוני להעביר להם אסמכתאות בקשר להעברות הכספים שקיבלה שומרוני מחשבון הבנק המלווה את הפרויקט, וכן את החשבוניות השונות שקיבלה מהלווים עצמם החל מיום תחילת ההתקשרות בין הלווים ושומרוני. זאת משום שכערבים אין בידיהם המידע הנדרש לצורך חישוב הסכום ששולם על דרך קיזוז בין הלווים ושומרוני. לחילופין עתרו המבקשים להעמיד את המסמכים לבדיקת מומחה, אף מבלי לגלותם להם.
שומרוני מצדה, התנגדה לבקשה – והסכימה לחשוף את המסמכים המבוקשים רק החל מיום חתימת ההסכם ואילך.