בהחלטה שניתנה בתום הישיבה (להלן: החלטת בית המשפט המחוזי), קיבל בית משפט קמא את עמדת שומרוני. בהחלטה נקבע כי המבקשים אינם זכאים לקבל מסמכים שנערכו לפני מועד חתימת הסכם 2021. זאת משום שהסכם 2021 קובע במפורש כי עד ליום חתימתו לא נעשו תשלומים – לא ישירות ולא בדרך של קיזוז כנגד עבודות שבוצעו בפרויקט. לפיכך, מובן ממנו כי החוב נכון למועד חתימת ההסכם היה 2,500,000 ש"ח, וכל טענה בדבר החזר ההלוואה יכולה להישמע אך ביחס לתקופה שמיום החתימה ואילך.
על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי.
בקשת רשות הערעור
- המבקשים טוענים כי בית משפט קמא שגה כשלא נעתר לבקשתם למתן צו לגילוי כל המסמכים שהתבקשו – ובכלל זה כל המסמכים הרלוונטיים החל מיום תחילת העבודות בפרויקט. לוז טענתם הוא כי בהיותם ערבים, המסמכים המבוקשים אינם בידיהם, וללא מתן הסעד המבוקש הם לא יוכלו להתחקות אחר ההתחשבנות בין הצדדים. זאת כאשר עליהם מוטל הנטל להוכיח כי הלווים החזירו את חובם. בנסיבות אלה, נטען כי החלטת בית משפט קמא פוגעת באופן חמור ביכולתם להתגונן כדבעי ובזכותם להליך הוגן. זאת, בשים לב לכך שקבלניות המשנה מצויות בהליכי חדלות פירעון, ואין אפשרות לקבל מהן את המסמכים המבוקשים.
לאחר הגשת בקשת רשות הערעור, הגישו המבקשים בקשה להשלמת טיעון בה נטען כי במסגרת גילוי המסמכים, הגישה שומרוני כרטסות חלקיות ולקויות, ורוב פעולות ההתחשבנות בין הלווים ושומרוני מוסתרות בהן.
שומרוני מבקשת לדחות את בקשת רשות הערעור. ראשית, לטענתה בקשת גילוי המסמכים שהגישו המבקשים היא רחבה וכוללנית – ולכן החלטת בית המשפט המחוזי חוסה תחת סעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: צו בתי המשפט).
שנית, נטען כי אין רלוונטיות למסמכים שנוצרו לפני מועד חתימת הסכם 2021. על פי הטענה, שפייזמן היה שותף בבונים ומוגנים, ולא כפר בזמן אמת ובחקירותיו במסגרת בקשת ההתנגדות שהגיש בכך שגובה החוב ביום החתימה על הסכם 2021 היה 2,500,000 ש"ח. ההיפך הוא הנכון – שפייזמן העמיד לרשות שומרוני המחאות לפירעון עתידי (למועדים שלאחר יום החתימה) בסך 2,500,000 ש"ח. כן נטען כי זכות הקיזוז ניתנה לשומרוני רק במסגרת הסכם 2021, כך שלא ייתכן שבוצע קיזוז קודם ליום החתימה. יתרה מכך, נטען כי הגרסה לפיה חלק מהעבודות בפרויקט בוצעו לפני יום החתימה אך החשבוניות בעבורן הוצאו לאחר מכן היא בגדר הרחבת חזית אסורה.
- בהסכמת בית המשפט, הצדדים הגישו תגובות לתשובות. בתגובה שהגישו המבקשים לתשובת שומרוני, הם טענו כי מהכרטסות שהגישה שומרוני לבית משפט קמא לאחר ההחלטה דנן, ניתן ללמוד על קיזוז שנעשה לאחר החתימה על ההסכם. נטען כי קיזוז זה סותר את טענת שומרוני לפיה לא התקיים קיזוז כלל; וכי המבקשים אינם יכולים להוכיח קיזוז עובר לחתימה על הסכם 2021 – מבלי שתתקבל בקשת רשות הערעור. בתשובה שהגישה שומרוני לתגובת המבקשים היא טענה כי טענת הקיזוז של המבקשים היא בגדר הטעיית בית המשפט.
דיון והכרעה