לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה, באתי לכלל מסקנה כי יש לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות). כפי שיפורט להלן, דין הערעור להתקבל באופן חלקי.
תחילה יצוין כי אינני מקבלת את טענת שומרוני שלפיה החלטת בית משפט קמא היא החלטה שלא ניתן להגיש לגביה בקשת רשות ערעור בהיותה כלולה בצו בתי המשפט. על פי הוראות סעיף 1(10) לצו בתי המשפט, בעל דין רשאי להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה לפי פרק ט' לתקנות רק כאשר מדובר בהחלטה "בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון" (ראו: רע"א 2672/22 מחצבי אבן בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 10 [נבו] (26.5.2022)). לטענת שומרוני, הדרישה לגילוי מסמכים שהמבקשים שלחו לה במסגרת ההליכים המקדמיים רחבה מדי ואינה נכללת בחריג "גילוי מסמך פלוני".
אלא שכידוע, הפסיקה פירשה את החריג האמור בצו בתי המשפט ככולל גם החלטה הנוגעת לסוגי מסמכים (ראו: יצחק עמית חסינות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 82-81 (2021) (להלן: עמית); רע"א 1151/18 מפעלי תובלה בע"מ נ' מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, פסקה 22 [נבו] (24.4.2018); רע"א 3059/12 שדורי פרסומת מאוחדים מדיה (2003) בע"מ נ' רשות השידור, פסקאות 12-9 [נבו] (1.7.2012)). ההחלטה נושא הבקשה שלפניי נסבה על קבוצה ממוקדת של מסמכים: ספרי החשבונות של שומרוני וכרטסות הנהלת החשבונות שלה מול היזם ומול קבלניות המשנה בתקופה מוגדרת. מדובר בסוג מסמכים ממוקד די הצורך. משכך צו בתי המשפט אינו חוסם את האפשרות להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה.
לגופו של עניין, הלכה היא כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בהחלטות דיוניות הנוגעות לסדרי דין ולאופן ניהול ההליך. כך בכלל, וכך בפרט ביחס להחלטות בעניין גילוי ועיון במסמכים – המצויות בליבת שיקול דעתה של הערכאה הדיונית. יחד עם זאת, במקרים חריגים ערכאת הערעור תמצא להתערב אף בהחלטה כזו, וזאת כאשר נמצא כי ההחלטה מנוגדת לדין; כי היא גורמת לעיוות דין; כי היא בלתי מתקבלת על הדעת; או כאשר היא מתעלמת מנסיבות שהיה על בית המשפט להתחשב בהן (רע"א 38325-03-25 נוסינוביץ' נ' אינספירה טכנולוגיות אוקסי ב.ח.נ בע"מ, פסקה 11 [נבו] (8.5.2025) (להלן: עניין נוסינוביץ'); רע"א 63900-09-24 ממשלת ישראל נ' בתי זקוק לנפט בע"מ, פסקה 19 [נבו] (2.12.2024); רע"א 5727/23 אייש נ' ארביב, פסקה 10 [נבו] (6.9.2023); רע"א 2098/24 אדונייב נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקה 20 [נבו] (27.6.2024) (להלן: עניין אדונייב); רע"א 5869/22 פלונית נ' מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל, פסקאות 29-28 [נבו] (21.12.2022)). כפי שאפרט להלן, המקרה דנן הוא מסוג המקרים החריגים המצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור.