"הלכת צ'ק פוינט הגדירה מחדש את איזון האינטרסים בכל הנוגע לאפשרות להגביל עיסוקו של עובד לאחר סיום עבודתו, בכך שקבעה נקודת מוצא חדשה.
נקודת המוצא הינה כי לא יינתן תוקף לתניה חוזית המגבילה את עיסוקו על עובד, אלא אם יעמוד המעסיק בנטל ויוכיח כי התנאי מגנה על 'אינטרס לגיטימי' שלו.
היה ויוכיח המעסיק 'אינטרס לגיטימי' – לא די בכך, ועל בית הדין לבחון את סבירות התניה בהתאם למבחנים שהיו מקובלים בעבר (דוגמת משך זמן ההגבלה, היקפה, התחום הגיאוגרפי עליו היא חלה).
בהלכת צ'ק פוינט ניתנו ארבע דוגמאות ל'אינטרסים לגיטימי" – קיומו של 'סוד מסחרי', הכשרה מיוחדת, תמורה מיוחדת וחובות תום הלב והאמון – כאשר הודגש כי אין זו רשימה סגורה".
כן ראו: עא 6601/96 AES Systems נ' סער, פ"ד נד (3) 850 (2000); עע 15ש99 סיירקס מערכות רפואיות נ' ספקטור (21.4.05).
על תניות אי-תחרות וסודיות גורפות ועל תיאוריית "קצה הקרחון"
- בחוזי העבודה של רן ולאנה נכללו תניות סודיות ואי-תחרות גורפות. בין היתר נאמר בחוזים כך:
"3.9 העובד מתחייב שלא להתחרות בעסקים של החברה ו/או במוניטין שלה בתחום השירותים שנותנת ו/או בתחום המוצרים אשר מפותחים על ידה, במישרין או בעקיפין, בעצמו ו/או באמצעות אחרים, בין כעצמאי ובין כשכיר... וזאת במשך שנה לאחר סיום יחסי עובד מעביד בינו לבין החברה. העובד מצהיר כי ידוע לו שהחברה הסכימה לקבל אותו לעבודה רק בהסתמך על התחייבויותיו הכלולות בסעיף זה....
במהלך דיון ההוכחות הודה אברהם שכל העובדים של אופקים העובדים בניהול סיכונים פיננסיים מוחתמים על תניות אי-תחרות שכאלה (עמ' 42 ש' 15). וכך, גם לאנה, שבתחילת עבודתה באופקים היתה סטודנטית בת 20, ששכר הבסיס שלה היה שכר מינימום ושוודאי לא ניתן היה להגדיר את משרתה כבכירה, הוחתמה על התניה הזו. אברהם הודה בחקירתו הנגדית שהוא מודע להיותה של התניה הזו בלתי סבירה ובלתי מידתית על פניה, לפחות במובן זה שהוא הודה בכך שהוא מכיר בזכותם של עובדיו לשעבר להתחרות בו, גם מיד לאחר סיום עבודתם, וזאת בתנאים מסוימים, וכך העיד:
"אני אומר בצורה מאוד פשוט, רכשתם כלים מקצועיים, לכו תעשו איתם מה שאתם רוצים, השוק הוא מספיק גדול, מספיק רחב, אתם צירפתם רשימה של אלפי לקוחות פוטנציאליים, לכו תגייסו אותם, בלקוחות הספציפיים שלנו, בתיקי הלקוחות שלנו אל תגעו כי זאת גניבה, אל תפנו אליהם (עמ' 51 ש' 22).