שמואל ואח' הכחישו מכל וכל שפנו לאיזה מלקוחות התובעת ושידלו אותם לעבודה איתם, והכחישו גם כל שימוש בסודות מסחריים של אופקים. אשר לטענות בדבר פנייה ל"רשימת לקוחות סודית" כביכול, הם טענו שרשימת הלקוחות של אופקים מפורסמת באינטרנט, ועל כן לא ניתן להתייחס אליה כאל רשימה סודית. שמואל ואח' הדגישו שהסכמי ההעסקה של רן ולאנה כללו מגבלות גורפות ובלתי חוקתיות על חופש העיסוק שלהם, שאין מקום לתת להם תוקף. זאת, במיוחד בהינתן העובדה שהם עבדו אצל אופקים במשך פרק זמן קצר יחסית והשתכרו משכורות לא גבוהות. שמואל ואח' הוסיפו שאין מקום להתייחס אל הידע והנסיון שרכשו רן ולאנה בעבודתם כאל סוד מסחרי, ומדובר בחלק מכישוריהם שבהם הם רשאים לעשות שימוש כרצונם.
אימתי ניתן להגביל את חופש העיסוק של עובד לאחר סיום עבודתו?
- נקודת המוצא למתן תשובה לשאלת שבכותרת היא העובדה שלכל עובד ועובד עומדת זכות למימוש כישוריו ולמיצוי כושר ההשתכרות שלו, לרבות בדרך של תחרות עם מעסיקו לשעבר, זכות שעליה עמד לאחרונה בית הדין הארצי (עע 38834-10-10 טמיר נתיבי אויר בע"מ נ' קמחי (8.11.15, כב' השופטת לאה גליקסמן) [פורסם בנבו] , וכך נקבע:
"בחינת תוקפה של הוראה המגבילה את חופש העיסוק של העובד במהלך תקופת העבודה, כמו גם לאחר סיומה, נערכת על רקע מעמדה של זכות העובד לחופש העיסוק, זכותו של העובד למימוש כישוריו ולמיצוי כושר ההשתכרות שלו, והצורך לאזן בין זכותו של העובד לבין אינטרסים לגיטימיים של המעסיקים המצדיקים הגבלת חופש העיסוק, וגם זאת רק עד המידה הראויה".
הדברים האלה, שנכתבו במסגרת פסק דין שעסק בתוקפה של תנייה בהסכם עבודה שחייבה עובדים להחזיר עלות הכשרה שמימן עבורם המעסיק, במקרה שבו לא השלימו תקופת עבודה של שלוש שנים (בכפוף לחריגים מסוימים). רלוונטיים וישימים כמובן גם לתיק שלפנינו, שבו מבקשת המעסיקה לאכוף על עובדים לשעבר שלה תניות חוזיות לפיהם אמורה להיות מוגבלת זכותם לחופש עיסוק ולמיצוי כושר ההשתכרות שלהם.
- כידוע, הלכת צ'ק פוינט (עע 164/99 פרומר וצ'ק פוינט נ' רדגארד, פד"ע לד 294 (4.6.99)) הגדירה מחדש את איזון האינטרסים בכל הנוגע לאפשרות להגביל עיסוקו של עובד לאחר סיום עבודתו. עמדה על כך כב' השופטת סיגל דוידוב-מוטולה בעניין ספיר ספרינט (עע 2912-11-10 מן נ' ספיר ספרינט (14.11.11)[פורסם בנבו] ):