- נוכח כל האמור, ובהעדר מחלוקת על גובה ההפרשים המגיעים, אנו קובעים שעל אופקים לשלם ללאנה את הסכומים הבאים, המפורטים בסעיף 60 לכתב תביעתה: 12,854 ₪ דמי הודעה מוקדמת, וכן 3,652 ₪ יתרת שכר ינואר 2012.
לעומת זאת, נדחית טענתה של לאנה שהיא זכאית להחזר בסך 2,200 ₪ בגין ניכוי שבוצע משכרה על ניצול ימי חופשה ביתר. לאנה טענה אמנם שקיבלה הבטחה מאברהם שלא יבצע את הניכוי הזה, אך לא הציגה כל ראיה בכתב להבטחה שכזו, ואנו קובעים שהיא לא הוכחה.
עוד אנו קובעים, בדומה, שעל אופקים לשלם לרן את הסכומים הבאים, כפי שתבע בסעיף 57 לכתב תביעתו: 16,848 ₪ דמי הודעה מוקדמת, 4,565 ₪ יתרת שכר, ופדיון חופשה בסך 5,217 ₪.
- אשר לרכיב התביעה לתשלום בונוס על סך 50,000 ₪ לכל אחד מהשניים עבור ביצועים לשנת 2012 –אברהם הודה גם בתצהירו וגם בחקירתו (עמ' 72 ש' 15) כי בכפוף לבחינת הביצועים שהיו, אכן היה בכוונתו לשלם לכל אחד מהם את הבונוס האמור. עם זאת, מושכלות יסוד הינן כי תכלית תשלום בונוסים לעובדים הינה בין היתר לעודד עובדים להמשיך ולתרום לחברה. מכאן, שאפילו היו צודקים רן ולאנה בטענתם – שהוכחשה בתוקף על ידי אברהם ולא הוכחה בפנינו – לפיה ההתחייבות שקיבלו מאברהם לקבל כל אחד בונוס בסך 50,000 ₪ בדיוק הייתה מסוימת והתגבשה לכלל התחייבות חוזית, שלא היתה תלויה עוד בתוצאות העסקיות הסופיות של שנת 2012, הרי שעם התפטרות השניים יש לראותם כמי שויתרו על הבונוס. זאת, לאור התנייה הברורה הקבועה בחוזים של שניהם, לפי הזכאות לבונוסים עמדה להם רק כל עוד היו מועסקים, תוך שהותנה מפורשות שהבונוס לא ישולם אם סיימו לעבוד באופקים מכל סיבה שהיא.
התביעה שכנגד
- נעבור עתה לדיון והכרעה בתביעה שכנגד שהגישה אופקים כנגד רן ולאנה וכנגד אפסייד (להלן נתייחס אל שלושתם ביחד כאל: שמואל ואח') בגין גזל סודות מסחריים והפרת התחייבות שלא להתחרות.
תמצית טענות הצדדים
- בתביעתה טוענת אופקים ששמואל ואח' גזלו סודות מסחריים שלה, תוך הפרה מפורשת חמורה וביודעין של הוראות בהסכמי העסקתם של רן ולאנה שעניינן אי תחרות ושמירה על סודיות. לטענתה, עוד במהלך עבודתם של רן ושמואל אצלה הם החלו לפנות אל לקוחות שלה, לשדל אותם להפסיק את התקשרותם עימה ולקבל שירותים מהם, תוך שהם מנצלים את ידיעתם אודות התעריפים אותם גבתה אופקים מאותם לקוחות. לטענת אופקים, שמואל ואח' עשו ועושים שימוש במידע מסווג שלה, ובכלל זה פרטי אנשי קשר אצל לקוחותיה, צרכיהם האינדיבידואליים של הלקוחות, וכאמור הידיעה על התעריפים והסכומים. לאור כל זאת, טוענת אופקים שיש לפסוק לה פיצוי ללא הוכחת נזק בהתאם לחוק עוולות מסחריות וכן להורות לרן ולאנה להחזיר את הבונוסים לשכרם שקיבלו במהלך עבודתם, שכן בחוזי העבודה נקבע שהחזר שכזה יהא בגדר סנקציה מוסכמת במקרה של הפרת החוזה.